תהיתם לעצמכם איך הייתה נראית המציאות ביקום שבו תורת־ישראל הייתה אמת צרופה וטהורה, על פי הפרשנות המסורתית? איך היה נראה הידע המדעי, בעולם שבו ספרי התורה אינם מכילים חלקים מיתולוגיים, אלא אך ורק תיאור נאמן של אירועים אמיתיים?
לנו לא נותר אלא לפרסם בסדרת מאמרים את ממצאי המדע העדכניים ביותר, כפי שהתבררו בבתי המדרש לענייני מדע, בראשות גדולי המחזירים בתשובה,
ביקום מקביל כמובן…
בפרק הקודם סקרנו את השכבות הגיאולוגיות שנמצאו ביקום שבו תורת ישראל היא אמת צרופה. גילינו שהיווצרות הארץ קדמה לשמש, צמחי היבשה קדמו לחיות הים והעופות קדמו ליונקים ושאר חיות היבשה.
כמו כן, ראינו כיצד מבול שכיסה את כדור הארץ לא הצליח להכחיד את המגוון הביולוגי, וכל החיות והצמחים שרדו בתיבה שעגנה בהרי טורקיה, ומשם נפוצו כל מין אל הפאונה והאקלים המתאימים לו, גם אם במרחק חצי גלובוס משם.
בפרק הזה, תגלו עוד כמה גילויים מפתיעים שתורת ישראל צופנת בחובה ולא ידעתם עד היום.
פרק ב’
אם תפגשו חוקר גנטיקה מכל מקום בעולם, ותשאלו אותו מהו מקור המין האנושי, הוא יענה לכם בצמד המילים שמסכם הכל: גילוי עריות. ואם תפתחו עליו עיניים, והוא יהיה מספיק סבלן כדי להסביר לכם – אתם תקבלו את מסקנת החוקרים בגנטיקה האנושית:
מקור המין האנושי הוא באדם בודד. לא ברור בשלב זה האם הוא נשא אישה, או שמא מדובר בשיבוט (קיימת השערה כי האישה נוצרה מאחד מאיבריו של האדם הקדמון – מה שמסביר את הגנטיקה המונו־ביולוגית. לאחר מכן הוא קיים עמה יחסי־מין שהביאו את הדור הבא. הדבר מקבל אישוש מהגנום המיטוכונדרי שמוכיח כי התקיימה ‘אם כל חי’ מיטוכונדרית). אך מוסכם על רוב המומחים כי אותו אב קדמון הביא שלושה ילדים, שנישאו (כך לפי השערות שטרם בוססו כל-צרכן), ובכן, עם תאומות שנולדו עמם מאותו אב!
רק בדור השלישי נוצרה היכולת הטכנית להביא צאצאים ללא גילוי עריות של ממש. אך גם אז – הנישואין היו רק בין בני דודים.
בתום עשרה דורות (לפי רוב המחקרים) הגיע המין האנושי לסף־היכחדות. מדובר באירוע שהזכרנו בפרק הקודם ששמו המדעי הוא ה־’פְלָדִקון’, אירוע השיטפון הגדול שכמעט והכחיד את העולם הביולוגי. משפחה אחת שרדה את האסון יחד עם שאר העולם הביולוגי ויצאה אף היא מאיזור דרום טורקיה. היא מנתה שלושה אחים: אחד שחום עור, השני בלונדיני והשלישי שֶמי.
יש לציין שזמן משך החיים באותם דורות הגיע למאות שנים, ועל פי מחקר עדכני יש סבירות גבוהה כי הגילאים יכלו להגיע כמעט לאלף שנים לאדם. החיים הארוכים הללו התמעטו והלכו עד דור מסוים שבו כבר הגיעו לתוחלת החיים המוכרת לנו.
ממצא מעניין מאותה תקופה התגלה בעיר הנקראת ‘חנוך’ (שהסברה המדעית מעלה כי נבנתה בידי איש אחד, חנוך שמו) ובה מצבה שעליה חרותות המילים:
“פה נאסַפ אל אבֹת[יו]
יָבל בן לֶמך ועָדָה
אבי כל יֹשב אֹהל ומקנ[ה]”
ממצא מרגש זה, מצטרף לעשרות שרידים שמתחילים מאותה תקופה לצוץ בכל רחבי המזרח הקדום – של קבוצות נוודים יושבי אוהל ומקנה.
לאחר שכבת השיטפון, מדווחים הארכיאולוגים על הקמתה של העיר בבל במסופוטמיה, וניתן לראות שרידי מגדל אדיר־ממדים שהחל להיבנות ובנייתו הופסקה. הסיבה הרווחת היום במחקר מצביעה על שינוי חד ופתאומי בשפת התושבים בעיר, שביום אחד החלו לדבר שפות כמו אנגלית, ערבית בניב פלסטיני, ואפילו אספרנטו. השינוי כל־כך חד, שבאותה תקופה לפתע הופיעו בבת אחת ההירוגליפים, האלפבית הפניקי, הסינית והסנסקריט – וכולם בבבל!
בלשנים בכל העולם מסכימים כי השפות הן אינן התפתחות כפי שחשבו עד היום – כי אם מקורן באירוע חד פעמי בבבל של לפני כ־4,000 שנה. ברור לכל כי העברית של ממלכת יהודה במאה השביעית לפני הספירה היא מקור השפות כולן. לדוגמה המילים ‘טרקטור’ ו’בננה’ הגיעו לרוב השפות מהעברית. גם היוונית שאלה מילים כמו ‘סנהדריון’, ו’אפיקומן’ והפרסית ייבאה את המילה ‘אתרוג’, ‘פרדס’ ו־’דת’.
בתחום חקר העמים ידועה העובדה הנכונה לכל אומה בהיסטוריה: מקור כל אומה או תרבות מתחיל באב מייסד יחיד. לדוגמה כל הישראלים מקורם באב קדום יחיד ששמו היה ישראל. כמו כן כל המצרים מקורם באיש אחד ששמו היה מצרים. גם באמריקות ידוע שאביהם הביולוגי הקדמון היה אמריגו, שהיה בנו של קולומבוס. זהו כלל התקף לכל אומה ולשון על פני היבשות.
בשנת 1977 נחשף בעיר בבל לוח העמים. הלוח מתוארך למעט אחר בניית המגדל והתפצלות השפות, ובו כשבעים שמות של אנשים שהיו לאומות. מדובר באשכנז, יוון, ארם, סין, אשור ועוד. הלוח, שהינו בעל תוקף מדעי מוחלט, זהה לחלוטין ללוח שבספר בראשית.
לסיכום: מוצא האנושות באיש יחיד, וכך גם מקור העמים – כל אומה באיש אחד. השפות נוצרו בבת אחת בבבל, ומקורן בעברית היהודאית מסוף תקופת הברזל. התורה מתאימה לחלוטין לכל המסקנות המדעיות בהיסטוריה, ארכיאולוגיה, בלשנות, גיאולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וכמובן גנטיקה מולקולרית. הדבר ברור וצפוי מאליו, שכאשר יוצר היקום הוא זה שגם כתב את התורה, היא תתאים במדויק למציאות כפי שהיא. המשך יבוא בפרק הבא.
ציור: ציד פרהיסטורי, עמנואל בנר, שנת 1892
