יומני קורונה / בימים אלה

פרק נוסף ביומני הקורונה של לביא.

מגיפה עולמית, לה ניתן שם סקסי בצורה מחשידה, משתוללת בעולם, ובאיטליה כבר הפסיקו לספור חולים ועכשיו סופרים שם מתים. ראיתי בחדשות.

ביבי שלנו, כמו שמתנסחות בחורות מסוימות, מטפל במשבר כמו שצריך.

בהתחלה סגרו את הגבולות בזה אחר זה כמו דומינו. סין ועוד מדינות מזרח רחוק, איטליה, ספרד, ועוד ועוד. אמנם התעכב קצת ביבי מלסגור גבול עם ארצות הברית כי בכל זאת, כולם יודעים שלייבש את טראפ ולהוציא אותו אהבל (בחייאת, הוא התכחש למגיפה בעוד שהיא מתפשטת במהירות שתמונת סלבס עירומה מונפצת ברשת) יכול להיות מסוכן יותר מהקורונה עצמה ובכל זאת, גם את הגבול עם טראמפ סגרו ואין יוצא ואין בא.

אחרי זה התחילו בידודים למי שנדבק, או ששהה ליד מי שנדבק, או שיש ספק אם היה, במקום בו היה חולה שנדבק. בידוד פירושו: שוכבים במיטה שבועיים ונעשים מומחים לנטפליקס ובמיוחד לתחום הסדרות האפוקליפטיות כמו ‘וירוס קטלני’.

בשלב הבא סגרו מקומות הגורמים ל’הדבקות המוניות’. ככה, הסבירו המומחים מהקופסא, נרויח זמן לפני שהעליה בשיעורי התחלואה תהיה ‘גיאומטרית’. ובכלל זה סגרו לי את המסעדה.

היא לא שלי, אבל היא שלי במובן ששם ביליתי – בהחלט אפשר לומר – תקופה. ולמרות שטכנית, אני בחופש ולא שש לדבר על העבודה, אני מוכרח לספר: בערב האחרון, עובדי המטבח (שירדו לעם) והמלצרים והמלצריות הצטופפו יחד בשולחן שתים-עשרה ובהו מרותקים בסמארטפון שנשען על מלחיה. מתוך המכשיר בקעה דמותו של נתניהו, מכריז בקול בס שסוגרים אותנו.

מי שסירב להאמין, קיבל מהמציאות הוכחות מידיות בדמות טופסי חל”ת שחולקו בינינו על קרע נאום הפרידה שנשא הבעלים. “אני אוהב אתכם מאוד, אנחנו עוד ניפגש, הכל יהיה בסדר, אתם צריכים לשמוח! תמלאו את הטפסים!” יוצר אווירה של מסיבת סיום וגורם לאחת המלצריות לאבד את זה קצת ולהתפרץ בבכי.

אפילו חמודי, הטבח הערבי שמת עלי למרות שהצבעתי ליכוד פעם שעברה, שלוחץ לי תמיד את היד בסוף משמרת ועושה לי כבוד ומחווה של שלום אישי – לא ‘בי לילה טוב’ כמו שהוא זורק לכולם – ויתר על הפריוילגיה ונעלם עם שלום עצוב ומרוחק. תהיתי עד כמה המקום הזה הוא עבורו בית שני,  מלבד ביתו שבכפר.

#  #  #

בימים אלה, על פי ההנחיות המעודכנות, היציאה המותרת החוצה היא רק אם יש לך כלב שאתה משחרר קצת לטיול, או יציאה לצרכים חיוניים לקנות אוכל ותרפות, או לעשות ספורט. לבד כמובן.

בימים אלה, כל מי שיש לה חבר והיא שוקלת לשדרג אותו לדגם קשוב או מכיל יותר, מוטב לה לדחות את התכנונים עד להודעה חדשה. ברור לך שאת לא תכירה מישהו חדש, למה איפה תשבו בדייט-ראשון?? לאן תצאו? הכל סגור, הספסל למטה נראה מלוכלך משתן של כלבים, ולהביא את בר המזל לחדר שלך אפילו לא אחרי הפגישה הראשונה, אלא לפגישה הראשונה עצמה! זה כבר מוגזם לגמרי. אמנם את אוהבת חשוף אבל את בפירוש לא זונה. אם אני רוצה זין בתקופה הקרובה, אמרה לעצמה כל מי שיש לה חבר והיא מתכננת להיפרד ממנו, מוטב לי לשמוח במה שיש.

בימים אלה הסטלנים מתרוצצים מבוהלים ומנסים להתארגן על כמות. יש דיבור חזק על סגר, צבא, ולעשות פה מדינת משטרה כמו באיטליה. כאילו לא מספיק שקשה למצוא כיוון טוב בעיר הזאת כמעט כמו אהבת אמת. אז התארגנתי גם אני על שקית, כי אני אדם זהיר, אבל כיוון לאהבת אמת – אפילו לא טרחתי לחפש.

<<< לפרק הקודם

?>