שיר געגועים | יוצאים לשינוי

שיר געגועים

מִי עוֹד כָּמוֹנִי מִתְגַּעְגֵּעַ
לִתְחוּשַׁת הָאֱמוּנָה הַבִּלְתִּי מְעֻרְעֶרֶת
לִתְמִימוּת אֱמֶת שֶׁעוֹד לֹא נִפְגְּעָה
תְּחוּשַׁת הַשַּׁיָּכוּת הַבִּלְתִּי תְּלוּיָה?

מִי עוֹד כָּמוֹנִי מִתְגַּעְגֵּעַ
לַהַסְכָּמָה הַמֻּחְלֶטֶת לְהַאֲמִין
לְלֵיל שַׁבָּת קָדוֹשׁ וְטַעַם שֶׁל חַמִּין
לַפְּנִיָּה הַבְּרוּרָה מֵאֵלֶיהָ, אֵלָיו – שֶׁיַּעֲזֹר עִם כָּל הַדְּבָרִים?

מִי עוֹד כָּמוֹנִי מִתְגַּעְגֵּעַ
לַשִּׁירִים שֶׁהַיּוֹם צוֹרְבִים אֶת הַלָּשׁוֹן
לְסִפּוּרֵי הַצַּדִּיקִים, "יְלָדִים מְסַפְּרִים"
לַזְּמַן בּוֹ עֲדַיִן רָצִינוּ לִהְיוֹת גּוֹמְלֵי חֲסָדִים בַּיְשָׁנִים?

מִי עוֹד מִתְגַּעְגֵּעַ
לַבְּקָרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת
כְּשֶׁזָּרַקְנוּ סֻכָּרִיּוֹת עַל חֲתָנִים
אָכַלְנוּ עוּגוֹת עִם קַצֶּפֶת
שִׂחַקְנוּ בְּחֶבֶל וְקְלָאס עַל הַמִּדְרָכוֹת הַנִּפְרָדוֹת
הִשְׁוֵינוּ אֹרֶךְ שְׂמָלוֹת
דַּרְגַּת סִלְסוּל שֶׁל פֵּאוֹת
מִי עוֹד מִתְגַּעְגֵּעַ
לְכָל מָה שֶׁהָיָה פָּשׁוּט לִחְיוֹת אוֹתוֹ
לְכָל מָה שֶׁלֹּא הָיָה מַאֲבָק
לְמָה שֶׁלֹּא הָיָה כּוֹאֵב
לְמָה שֶׁזָּרַם לָנוּ בִּוְרִידִים בְּפַשְׁטוּת?

מִי עוֹד מִתְגַּעְגֵּעַ לְיָמִים הַהֵם?
כִּי אָז,
עוֹד לֹא הָיוּ לָנוּ סִימָנִים כְּחֻלִּים שֶׁל חֹסֶר אֵמוּן
כְּתָמִים אֲדֻמִּים שֶׁל בְּגִידָה קְדוֹשָׁה
חֲתָכִים שֶׁל יִסּוּרֵי מַצְפּוּן.
אָז, עוֹד לֹא הָיָה "דַּתְלָ"שׁ", בֶּטַח לֹא כָּזֶה קָרוֹב
עוֹד לֹא יָדַעְנוּ שֶׁזֶּה יָכוֹל כָּכָה לִכְאֹב
כְּמוֹ בַּזְּמַן הַזֶּה.

אֲבָל הַיּוֹם
כְּמוֹ אָז
כְּמוֹ תָּמִיד, אֶשְׁאַל –
אַיֶּכָּה?
וְאֵיפֹה גַּם אֲנִי.

 

קרדיט תמונה: נעמי דויטש.

?>