נייר מדיניות: שילוב חרדים לשעבר במערכת להשכלה גבוהה

תהליך עזיבת העולם החרדי משמעויות נפשיות, משפחתיות וכלכליות רבות. נייר המדיניות, יתמקד בתפקיד
המדינה לסייע ולתמוך בקשיים עמם חרדים לשעבר מתמודדים בניסיונותיהם להשתלב במערכת להשכלה
גבוהה.
הקשיים עימם מתמודדים חרדל“שים מתחלקים למספר היבטים; ראשית, פגיעה בשוויון הזדמנות
והזכות להשכלה גבוהה. מצד אחד, חרדל“שים חסומים מגישה לאקדמיה כבוגרי החינוך החרדי בילדותם.
מצד שני, הם אינם מקבלים בפועל את התמיכה המיועדת לגישור על החסמים העומדים בפניהם מכיוון שאינם
שותפים לעולם החרדי בבגרותם.
שנית, פגיעה ברווחה אישית ואוטונומיה קהילתית. פגיעות אלו נגרמות בעקבות נידוי מצד הקהילה
החרדית, נתק מן המשפחה, שינוי בתפיסת העצמי והעולם עם עזיבת העולם החרדי. כל אלו, מובילים
לתחושות בדידות קשות המגבירות מצבי סיכון אישיים וחברתיים. העדר מסגרת תומכת עבור חרדל“שים
משמרת פגיעה ברווחה האישית ובמקביל פוגעת בזכות לאוטונומיה קהילתית אשר מסופקת לקבוצות
אוכלוסייה בעלות מאפיינים דומים.
שלישית, פגיעה במשק והזדמנויות כלכליות. שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה של חרדל"שים
גורם להפסד ישיר ועקיף למשק בהיקף של מיליוני שקלים בשנה. בנוסף, חסמים בנגישות למשרות איכותיות
התלויות ברכישת השכלה גבוהה מעצימות את הפגיעה ברמת החיים האישית. כך, למרות המוטיבציה
הגבוהה, חרדל“שים נקלעים למצוקה כלכלית ולעיתים נאלצים אף להיתמך על ידי המדינה.
לפי התופעות הבלתי רצויות שתוארו עולה שמחסור במערכת תמיכה וסיוע מונע מחרדים לשעבר
גישה למערכת ההשכלה הגבוהה. מבין החלופות המוצעות, נראה כי הקמת מרכזי הכוון קהילתי יעניקו מענה
הוליסטי לצרכים הפרטניים והקהילתיים עימם מתמודדים חרדל“שים. מרכזים אלו יוקמו במודל 'מיזם
משותף' בין הסוכנות היהודית ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים חברתיים לצורך הנגשת מערכת ההשכלה
הגבוהה.

 

להורדת המחקר המלא לחץ כאן