הקשר בין דרכי התמודדות ורווחה נפשית סובייקטיבית בקרב "יוצאים לשאלה"

תקציר:

מחקר זה בדק את תהליך היציאה לשאלה בהתייחס לסוגיות הבאות: 1) מה הם גורמי הלחץ המרכזיים בהם נתקלים יוצאים לשאלה; 2 )מה הן דרכי ההתמודדות בהן משתמשים יוצאים לשאלה כדי להתמודד עם לחצים אלו; 3 ) האם דרכי התמודדות אלו קשורות לרווחה הנפשית הסובייקטיבית של המשתמשים בהן.

שיטה: אוכלוסיית המחקר הייתה יוצאים לשאלה – אנשים אשר עזבו את הקהילה החרדית, וכללה 97 משתתפים. שיטת הדגימה במחקר הייתה דגימה לא הסתברותית באמצעות מדגם נוחות. הנתונים נאספו ע"י שאלונים אשר הופצו דרך האינטרנט. המשתתפים מילאו מספר שאלונים אשר כללו רקע דמוגרפי, גורמי הלחץ איתם מתמודדים יוצאים לשאלה, דרכי התמודדות, שביעות רצון מהחיים ואושר.

ממצאי המחקר הצביעו על כך שגורמי הלחץ המרכזיים הכרוכים בתהליך היציאה לשאלה חלשו על תחומי חיים רבים וסווגו ל-4 תמות מרכזיות: 1 ) קונפליקט אישי; 2 )קונפליקט ביחסים בין-אישיים; 3 ) קריסת מסגרת תמך סוציאלית; 4) פערי תרבות וידע. בנוסף, ממצאי המחקר העלו כי דרכי ההתמודדות שבהן המשתתפים עשו את השימוש הנרחב ביותר הן התמודדות אקטיבית, הסחת דעת ומסגור חיובי. לעומת זאת, דרכי ההתמודדות הכי פחות נפוצות היו השימוש בחומרים ממכרים, הכחשה ודת. ממצאיו העיקריים של מחקר זה מצביעים על קשר חיובי בין מספר דרכי התמודדות, הנחשבות אדפטיביות בספרות, לבין רווחה נפשית סובייקטיבית. אף על פי שמחקר זה אינו חף ממגבלות, לממצאי המחקר השלכות חשובות לתיאוריה ולפרקטיקה. השלכות אלו, בנוסף להצעות למחקר עתידי, נידונות בעבודה

מחברת: לירון אורבך, 2018. במסגרת עבודת תיזה באוניברסיטת תל אביב.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן