פעם היתה באה שבת

פַּעַם הָיְתָה בָּאָה שַׁבָּת וְאִתָּהּ מְנוּחָה. וְאִתָּהּ

שִׂמְחַת הַלֵּב הַמִּתְפַּשֵּׁט בַּיֵשׁ לוֹ מָקוֹם. נֵרוֹת שַׁבָּת.

רֵיחַ עוֹף וּמָרָק. אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ. וְנַחַת

הָיְתָה בָּאָה בַּלֵּב הַמִּתְפַּשֵּׁט בַּיֵשׁ לוֹ מָקוֹם. פַּעַם הָיְתָה

בָּאָה שַׁבָּת וְאִתָּהּ אַתָּה נָקִי וּמְבֻשָּׂם, צוֹעֵד עִם סֵפֶר בַּשֶּׁחִי

לְבֵית הַכְּנֶסֶת. לוֹגֵם אֲוִיר קָרִיר שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת בִּשְׂפָתֶיךָ

עוֹד נוֹתַר טַעַם נֵס שֶׁל קָפֶה וְעוּגָה שֶׁל לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתָ. הַיּוֹם

בָּאָה שַׁבָּת וְאִתָּהּ עָקַת הַלֵּב הַמִּתְכַּוֵּץ בָּאֵין לוֹ מָקוֹם. וְאִתָּהּ

אֵימַת הָאִסּוּרִים וּמַרְאִית הָעַיִן וְהַפַּרְהֶסְיָה. וְאִתָּהּ אֵימַת הַשִּׁעֲמוּם

וְשָׁעוֹן-עוֹבֵר-לְאַט. הַיּוֹם בָּאָה שַׁבָּת וּבַחֶדֶר חֹשֶׁךְ שֶׁל אוֹר

בֵּין עַרְבַּיִם בַּחוּץ בְּחֶדֶר חָשׁוּךְ. וְאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא לִהְיוֹת בִּזְמַן

אַחֵר וּבְגוּף אַחֵר וּבְאֶרֶץ אַחֶרֶת. וְאֵין בְּעֵינֶיךָ אֶלָּא הֵעָצְמוּת

וְאֵין בִּשְׂפָתֶיךָ אֶלָּא שְׁמִיטָה וְאֵין בְּאָזְנֶיךָ אֶלָּא אָזְנִיּוֹת

שֶׁמַּבְדִּילוֹת אוֹתְךָ לְרֶגַע מִקֹּדֶשׁ לְחוֹל.