חולת אהבה אני | יוצאים לשינוי

חולת אהבה אני

זה דור של עירבוב החושך באור.

נשמות גבוהות שירקדו במסיבת טבע

מסטולים, עם קעקוע של מגן דוד על הזרוע ונזם באף

ויצעקו חזק: “טאטעעע!!”

 

אבל עד שהמלך בשדה

הוא מתחבא מאחורי אסיד וגראס רפואי.

ואני כבר לא יודעת אם זה הוא, או הרוורס שלקחתי ממנו לאחרונה.

“ומה עם עם סליחות?”

הם מקשים בי,

“עזבו אותי סליחות”, אני עונה בנחרצות,

פתאום לא מתחברת

לא מדבר אליי

כלום.

 

והחרדים לדבר אלוהים חיים

ואלו שהיו עמוק בתוך מ”ט שערי טומאה, אומרים לי

“יאללה! תתחזקי!”

ומה הם יודעים על להתחזק?

סעמק, אני יודעת את התורה ישר והפוך,

ולא בעל פה,

בלב.

עמוק בתוך הלב הזה

הוא תקע לי יתד של נפש מעורבבת ברוחניות וטירוף גשמיות.

 

אומרים שהמשיח קרוב,

ואני אומרת שטאטע אוהב את השובבים שלו.

אלו שבורחים כמו הילדים הכי מופרעים בכיתה,

לא אלה שהולכים ישר כמו סרגל.

כי מי אתה, ומה, אם לא קמת ושאלת – מניין הגעתי ולאן אני הולך.

 

ואם כל הבולשיט הזה נכון, או אולי אנחנו סתם עדר של דת מזורגגת – 

רוקדים את הגשמיות שיוצאת לנו מהאוזניים,

מתאהבים ומשקרים,

צועקים:

חטאנו לפניך, רחם עלינו.

בוכים כששומעים י-ה אכסוף,

שונאים ואוהבים אותו בו בזמן.

חיים עם הסטירה

שמצלצלת חזק בפנים ומרעידה את הלב השבור.

 

ינעל העולם טאטע.

עם כל מה שעשית לנו, וכמה שאני כועסת עליך – אתה עמוק בתוך הלב.

וכלום לא יעזור לך, 

כי חולת אהבה אני.

?>