התחברות

נא הכנס את מספר הטלפון שלך למטה נא הכנס את הקוד שנשלח לטלפון שלך שלח קוד מחדש
עדיין אין לך משתמש? הרשם ליוצאים לשינוי עכשיו!

על הסקאלה | חוויות מהפנימייה

רסל דיקשטיין

על פי ויקיפדיה, נטייה מינית היא הבסיס לריגוש מיני, פנטזיה מינית ולעיתים גם להיקשרות רגשית-רומנטית. רוב בני האדם רואים את עצמם בעלי נטייה מינית עיקרית אחת כלפי הקטגוריות המגדריות האנושיות, כגון הטרוסקסואלים, הנמשכים לבני המין האחר, או הומוסקסואלים, הנמשכים לבני אותו המין, ולעיתים אף לכל החולקים איתם את מגדרם. אנשים הנמשכים לבני מינם וגם לבני המין האחר מכונים בדרך כלל ביסקסואלים, פאן-סקסואלים או מולטיסקסואלים.

 

את כל זה לא ידעתי כשהייתי בפנימייה. עניין המשיכה המינית לא דובר בכלל, אף פעם, בשום הקשר שהוא. חתונה עם גבר הייתה ברירת המחדל הברורה, הטבעית והמובנת מאליה. כמובן, לא דובר על הנעשה בחדרי-חדרים בינו לבינה, או בתיאור המאוד-מאוד לא סקסי: תשמיש המיטה. היו שידעו, פחות או יותר, וסיפרו לאחרות ברמיזות או מפורשות, תלוי ברמת הקרבה, והיו שניזונו מהקטעים הארוטיים והמסעירים בדפים ההם וההם בקיצור שולחן ערוך. שום ידע מיני לא הוקנה בפנימייה. על חוקי הצניעות הבסיסיים לא היה צורך לדבר בכלל, לא היו גברים כמעט באזור. מובן מאליו שאין לדבר עם בנים, להתראות עימם ובטח-בטח בן בנו של בטח, לחתור למגע פיזי. תקנון הצניעות הנוקשה נועד לנו, עבורנו, בדל”ת אמות הפנימייה. נאסרו עגילים שאינם צמודים לאוזן, נאסר לפזר את השיער שאורכו עובר את הכתפיים, נאסר לצאת מהחדר ללא גרביים, לבישת מכנסי פיג’מה הייתה אסורה, שרוולים ארוכים וחצאית בגובה אמצע השוק היו חובה, איפור ולק נאסרו, עצמות הבריח היו חייבות להיות מכוסות בכל תזוזה, ועוד ועוד. בכל האסור והצמצום והסגירות האלה, צמחו רומנים לוהטים. ריגוש של ממש היה להניח את הראש על ברכי חברה וליהנות מידה המלטפת את השיער, החיבוקים מדי יציאה לשבת חופשית וחזרה ממנה היו ממושכים ועוטפים, החלפת בגדים בינינו, כולל אלו התחתונים, היו עניין שבשגרה.


החיבה הגופנית הייתה כאין וכאפס לעומת הרומנים הרגשיים שפרחו בהיעדר אפשרות לאהוב בנים ובלהט ההורמונים המתגעשים של גיל העשרה. הפנימייה הייתה יקום מקביל עם חוקים משלה, הייתה בה היררכיה של מעמדות באופן המובהק ביותר. הבנות הצעירות התאהבו בבוגרות, הבלתי מושגות, החניכות היו כרוכות אחר מדריכות כריזמטיות. מתוסבכות, קראו לזה. וכמובן, גם למראה החיצוני היה משקל רב. הבנות הנאות היו הנחשקות ביותר. בפנימייה היה עדיף שתהיי יפה וחכמה. כי גם החכמות, אלו שאפשר לשחנ”ש איתן עד השעות הקטנות של הלילה, היו סחורה מבוקשת להתאהבות.


בשנים הראשונות שלי בפנימייה הייתי מתוסבכת, ובשנים הבאות היו לי מתוסבכות. כמתוסבכת הייתי אורבת למושא אהבתי, מנסה לצוד את תשומת ליבה בכל מיני דרכים: אם בהתחזות לחולה, אם בהצקות של ממש, אם בהיקלעות חוזרת ונשנית למקומות שבהם היא עשויה לעבור, רק כדי שתבחין בי. לא העזתי לומר לה שאני אוהבת אותה. את שברון הלב שחשתי בערב שהיא “נהייתה כלה”, לא אשכח לעולם.

 

כשהייתי בי”א ובי”ב היוצרות התהפכו. ממתוסבכת הפכתי להיות זו שיש לה מתוסבכות, במישור אחד, ובמישור אחר האהבה שלי לנשים לבשה ממד בוגר יותר. טיפחתי אהבה על בסיס קשר של שיחות, שיתוף, גילוי, רקימת חלומות ותחושת ערבות הדדית. הדברים השתלבו באופן המוזר שבו דברים התרחשו בפנימייה, אל בנות גילי נקשרתי בעבותות של אהבה מבוססת רגש אמיתי ואכפתיות, ואל בנות צעירות נעתרתי כדי לפצות את עצמי שלפני כמה שנים. הייתי מקבלת מהן מכתבים ארוכים, חבילות ממתקים ונעתרת, מעת לעת, תלוי ברמת הפניות שלי ובפאסון שבחרתי לעטות, להליכות סביב בניין הפנימייה תוך כדי שיחה על עניינים שהטרידו את הצעירה ממני, כדי שכולן-כולן יראו שהיא לא סתם מתוסבכת בסתר, כפי שאני הייתי, היא מתוסבכת עם קשר “אמיתי”.


הפנימייה הייתה גם כר נרחב לפגיעות מיניות, טשטוש גבולות, יחסי מרות והשתקה מכאיבה. אני סוחבת טראומה ארוכה, פגיעה שנמשכה שנתיים, עד שהעיפו את אשת הצוות שפגעה בי וכנראה גם באחרות. מובן שלא הרחיקו אותה מכל תפקיד שכרוך בקשר עם ילדות, פשוט העבירו אותה לנהל בית ספר ללא פנימייה. חרדי קלאסי.


אבל זה כבר עניין לטור אחר. אני בטיפול, אני מתמודדת עם התופעות הבלתי נגמרות של פוסטראומה, ולקח הרבה מאוד זמן להבין, להכיר, לכבד ולאהוב את הזהות המינית שלי.

היום אני יודעת שאני נמשכת לגברים ולנשים, ממוקמת איפשהו באמצע, על הסקאלה. ואת הניצנים הראשונים לידיעה שלי על אהבת אישה, אני חייבת לפנימייה.

ענייני השעה / גאווה
12/06/2022

מאמרים נוספים

יוצאים בפרדס


הנה באה הרכבת


לבחור או לברוח - חלק שני


עידן הברזל


כוחו של נרטיב


חזית, עורף, חזית


דילוג לתוכן