התחברות

נא הכנס את מספר הטלפון שלך למטה נא הכנס את הקוד שנשלח לטלפון שלך שלח קוד מחדש
עדיין אין לך משתמש? הרשם ליוצאים לשינוי עכשיו!

מבט משני כיוונים

נהורא שגב

פעם חברה אמרה לי שהיא לא מבינה מה זה בכלל אומר “לצאת בשאלה”, אז פתחתי ויקיפדיה והקראתי לה בקול את ההגדרה שבעצם מתארת מצב שבו אדם עוזב את הדת ועובר להיות חילוני. היא הקשתה בפניי: האם האדם הזה שעוזב את הדת, עוזב מפאת שחדל להאמין באלוהים או שחדל להאמין בדת? אז אמרתי לה שתעזוב אותי ודי והלכתי לשתות שוקו (כי עברו שש שעות מאז הקציצות ועכשיו אני כבר לא בשרית).

החברה הזאת החליטה שהיא לא מגדירה את עצמה כ”יוצאת בשאלה”, כי זו הגדרה הגדרתית מדי, והרי חלק מעניין ה”יציאה בשאלה” שלה (אופס) הוא לא להידחק להגדרות. אמרתי לה שסבבה, נשמע טוב.

החברה הזאת לא אוהבת להיקרא יוצאת בשאלה. אני חושבת שאולי כי היא לא מוכנה להתחייב לתהליכים. היא לא באמת הרהיבה ולו טיפת עוז כדי לחקור את הנושא המופלא הזה שנקרא “אלוהים”. הנושאים היחידים שבהם היא מוכנה לגבש החלטות מוצקות קשורים בעיקר לעצם הדתיות, בפרט בענייני חברה ומוסר. שאלתי אותה פעם מה עם האלוהים שלה, אז היא ענתה לי שכרגע הוא בחופשת פסח, אמרתי לה שכבר ל”ג בעומר, אז היא אמרה: “נו עכשיו את מבינה?” אמרתי שכן למרות שלא הבנתי כלום.

חברה שלי היא חברה טובה כי היא קורצה מחומר נאמן. אני חושבת שככל שהדורות מתחדשים לנו מתחת לאף החומר הזה הולך ומתפוגג. אפילו הדיסוננס הזה שבין הנאמנות לבין חוסר הרצון להתמגזר מתמזג אצלה איכשהו. היא טובה בלהסביר את עצמה, עוד לפני שבכלל צצה לך בראש שאלה לגביה. כך שאפילו השאלה הזאת שהיא מסרבת לחזור בה, והאלוהים המופלא שלה שנח יותר מדי, וההסתייגות הזאת מהדת משתלבים אצלה ללא צרימה.

לי כל התערובת הזאת לא מובנת כלל. כלומר את ההסתייגות מהדת אני אולי קצת מבינה, כי בואו, זו דת…

בגדול אם אספר לכם קצת עליה תבינו שהיא עוף מוזר מעורבב כזה. אורח חייה ייראה למישהו מבחוץ כחילוני למדי. לבושה וחזותה יעידו על כך ואפילו מעבר. אך אם אי פעם תשאל אותה מדוע חדלה מלעבוד את הבורא, היא תאמר שכואב לה הגב. קצת מובן, לסחוב תרי״ג זה לא קל.

ההורים שלה חרדים, הם ראו את האור והוכו בסנוורים, תרגומו: חזרו בתשובה בכל הכוח ובקולי קולות. מה שגרם לרגרסיה כמעט משפחתית כה אמיצה, היא טוענת שכבר בתור ילדה קטנה היא החלה לפתח תסמיני זרות בדת. אומנם מעשית היא תמיד חששה לפעול בנדון, אך בליבה גרה ההתנגדות, במוחה שכן הספק, ורק אלוהים אורח, יוצא ובא כראות עיניו. הרמז היחיד שניתן להתנחם בו הוא שכאשר הוא היה בא לבקר, השולחן תמיד היה ערוך בפניו כדי לטעת רושם עמיד. לא משנה אם הביקור הוא חטוף או בהול מדי.

שאלתי אותה על תקופת המעבר, כיצד בוצע המהפך. היא המהמה כמה דקות ארוכות מאוד וסיפרה לי כי בתור בת של חוזרים בתשובה יצא לה להציץ קמעה לכיוון העולם החילוני, אף שהוא היה לה זר וקצת מאיים. אז היא החליטה שלא תיגש לחקור אותו כל עוד אין מי שיחכה לה שם בצד השני ואין מי שיחכה לה בצד הראשון למקרה שתחזור, מן זהירות בסיסית כזאת. והרי מדובר בסיכון גבוה של אובדן זהות, רצוי שתמיד יעמדו אנשים בשני הצדדים שיזכירו לה מי היא.

“אבל איך ידעת מי את?” המשכתי.

היא אמרה שבסופו של דבר התשובה היא עמוק בתוך הבן אדם. ככה היא אמרה.

“אבל איך צוללים לעומק הזה שגורם לעצמך להיות מובנת לך?” לא הבנתי בכלל.

“זה לא שהכול נהיה מובן, אלא מה שחשוב לך באמת מבפנים נהיה מספיק בהיר כדי שתוכלי להגיע לנקודת חקירה בחוץ,” היא ענתה. “תביני, העולם שבחוץ והעולם שבפנים, באילו שמות שתבחרי לקרוא להם, אלו שני עולמות שנוכחים בקיום שלנו. הם שונים נורא זה מזה, לפעמים נדמה שהם סותרים זה את זה, אבל עם השנים מצאתי כלים כדי לבנות ביניהם גשר צר מאוד ומדי פעם לדלג מזה אל זה. העניין שלי הוא לא לבטל אחד מפני השני או להרוג את זה לטובת ההוא, הרעיון הוא להציב בכל אחד מהם דבר אחד שחשוב מספיק כדי לא לוותר על הכול. אומנם בעולם אחד אני יותר נוכחת ובעולם השני יותר אורחת, אך מוטבת לי הידידות על פני הבדידות. ואם תשאלי אותי מה עם האמונה שלי, והרי זו אמונתי!”

וואלה, רק ככה עונים על תשובה שאין עליה שאלה.

אז עכשיו באמת, מה זה בעצם לצאת בשאלה?

שואלת בשביל חברה.

בין העולמות / הדרך שלי
04/12/2022

מאמרים נוספים

אֱהֹבו אֶת הַמְּלָאכָה: עבודות זמניות


סעודה שחורה - סיפור המעשה


מעל למצופה


היסוד החמישי


למלא את החלל


על קידוש החיים והבחירה


דילוג לתוכן