עבדים היינו

עבדים היינו בבני ברק ובירושלים,
עבדים היינו במקום ללא שוליים.
מצר בתוך מצר, אכן היינו במצרים.
לא ידענו חופש, עשאונו כשיריים.

עבדים היינו לשלטון ההפחדה,
עבדים היינו לרבנות ולעסקונה,
עבדים היינו לכל גחמה,
עבדים היינו לחברה חולה.

כלואים היינו מאחורי חומה גבוהה,
שקופה, לא נראית. אך ממש אטומה.

כלואים היינו בארצנו, ארץ זרה,
אכן, זאת מולדתנו הלא יקרה.
היא אינה ארצנו, הארץ הקרה.

ונוצא את עצמנו-
ביד חזקה,
במצח נחושה,
בהכנעת המורא,
בעוז ובגבורה!

ואילו לא הוצאנו את עצמנו משם,
הרי אנו ובנינו ובני בנינו עד עולם,
היינו נותרים משועבדים כמו כולם.

מוקדש לכל האמיצות והאמיצים, גיבורות וגיבורי הרוח שהעזו ויצאו לארץ לא זרועה, הלכו במדבר שממה בדרכם לארץ המובטחת.

ממני, אחד שלא יצא.

?>
דילוג לתוכן