התחברות

נא הכנס את מספר הטלפון שלך למטה נא הכנס את הקוד שנשלח לטלפון שלך שלח קוד מחדש
עדיין אין לך משתמש? הרשם ליוצאים לשינוי עכשיו!

מתמודדת בגבורה

מערכת המגזין

איך החיים ממשיכים גם כשכואב? איך ממשיכים ללכת קדימה אפילו כשרגל אחת חסרה?

אסתי סגל, בת למשפחה חסידית בשיכון ויז’ניץ בבני ברק, לקתה בסרטן ובעקבות סיבוכים נאלצו רופאים לקטוע את רגלה השמאלית. סדרת הרשת “התמודדות” ליוותה אותה בתקופה זו של קטיעת הרגל.

 

את דבריה, פותחת אסתי בהבהרה חשובה: “לא היה קשר בין המחלה לבין היציאה שלי בשאלה. עוד לפני הסרטן ידעתי שאני רוצה להיפתח יותר. הסרטן פשוט נתן לי אומץ לעשות כל מיני שינויים לא קלים, ולאט לאט, לקח לי שנים עד שעברתי להיות מי שאני היום.” משתפת אותנו אסתי בתהליך שעברה.

איך נשמר הקשר שלך עם המשפחה?

היו כמה מריבות וויכוחים שהובילו לכך שברחתי מהבית. מצאתי דירה בירושלים ושם גרתי במשך כמה שנים.

מיד אחרי שברחתי מהבית ניתקתי את הקשר מהמשפחה. אבל תוך איזה חודש חודשיים חזרנו לדבר. התחלתי להשקיע בקשר שלנו. אחרי שלוש שנים בירושלים חזרתי לבני ברק בגלל בעיות בריאותיות. אז כבר הקשר שלי עם המשפחה היה ממש ממש טוב. הייתי חוזרת הביתה לשבתות בשמחה.

כמובן שהם לא מקבלים את הדרך שלי. אבל הם כן מקבלים אותי, את מי שאני. והם ממש תומכים בי. הם פחות תומכים בכל מיני החלטות שיש לי, אבל הם מבינים שאני גדלתי, וכבר לא אהיה כמו שהם ציפו ממני.

מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה?

אני רוצה להשפיע על אנשים לטובה. אני רוצה לכתוב ספר על החיים שלי, כי עד כה היו לי חיים נורא מעניינים.

אני רוצה לטייל בעולם ואני רוצה לעבוד בעבודה שתעשה לי כיף. ולגדל כמה בעלי חיים. כרגע אני לא בשלב של ילדים, אבל נראה מה יהיה בעתיד.

חולמת לחיות חיים מאושרים עם בית קטן וחם ונעים.

אף פעם לא לגדול באמת.

 

צפו בפרק הראשון של סדרת הרשת ‘התמודדות’ >>>

בין העולמות / הדרך שלי
25/09/2019

מאמרים נוספים

אֱהֹבו אֶת הַמְּלָאכָה: עבודות זמניות


סעודה שחורה - סיפור המעשה


מעל למצופה


היסוד החמישי


למלא את החלל


על קידוש החיים והבחירה


דילוג לתוכן