מרן ראש הישיבה הוסיף רגש לתגובה שלך

לרבים מהיוצאים יש את השלב האנונימי ברשת. בתערובת של סקרנות וחשש, אנו יוצרים לעצמינו פרופיל ברשת החברתית המועדפת עם שם בדוי, תמונה רנדומלית, ומעט פרטים אישיים אם בכלל. השלב הזה מאפשר ליוצא לבדוק את השטח, לשחק עם הזהות שלו ולהחליט בנחת: יש כאלה שישארו עם הזהות הבדויה לתמיד ויש כאלה שבהדרגה יעלו לרשת פרטים מזהים ויחשפו. איך בנויה האנונימיות הזו, מה המשמעות שלה ואיך באמת שומרים עליה?

האינטרנט הוא באמת מרחב מופלא. אינסוף פלטפורמות, מאגרי תוכן, והזדמנויות לאינטראקציות אנושיות ולצריכת תוכן מחכים ומעשיר, משולב בנונסנס טהור וממים מגוחכים. אבל מעבר לתוכן שיש ברשת, הכוח של הרשת טמון גם בכך שהיא מאפשרת לנו להיות מי שאנחנו רוצים להיות. הפרסונה האינטרנטית שלנו בלתי תלויה במי שאנחנו בעולם הפיזי. האנונימיות ברשת והעובדה שכל אחד יכול לייצר לעצמו דמות כרצונו ולפעול מבלי להיות כבול למי שהוא במציאות, פורשת מרחב נפלא של אפשרויות.

עבור יוצאים מהקהילה החרדית, האופי האנונימי של האינטרנט הוא לגמרי Game Changer, כלי משנה מציאות. יציאה בשאלה היא בסופו של דבר פשיטת ולבישת זהות, והמרחב האינטרנטי הוא מגרש משחקים מושלם לתהליך הזה. פתיחת פרופילים בזהות בדויה ברשתות חברתיות או בפורומים שונים הוא צעד ראשון אצל הרבה מהיוצאים, או אפילו אצל חרדים יראי שמיים שרוצים לטעום קצת ממה שיש לעולם הרחב להציע. במקרים כאלו, לשבירת fake עלולות להיות השלכות לא נעימות בעליל.

האנונימיות של הרשת היא לא תמיד מאפיין חיובי. האנונימיות מאפשרת לנו להוציא על המקלדת והמסך את מי שאנחנו באמת, בלי פילטרים ועכבות. יש כאלו שיוצאים מהם דברים מקוריים, טובים ומעניינים, ויש, למרבה הצער כאלה שיוצא מהם רפש, גועל או סתם מוזרויות קיצוניות ולא מותאמות לסיטואציה. כמו כל דבר בעולם, האנונימיות היא כלי, וזו אחריות אישית של כל אחד ואחת לעשות בו שימוש מיטיב. עבור יוצאים, הכלי הזה הוא משמעותי, ומספק כניסה הדרגתית ומוגנת לעולמות חדשים.

מה שבטוח זה שהאנונימיות ברשת אינה מושלמת. יש לה את הגבולות שלה, וקיימים תרחישים בהם גם מי שמנסה להישאר אנונימי – עלול להחשף. כדי להבין את התרחישים הללו ולדעת איך להזהר מהם, צריך להפנים מהיכן נובעת האנונימיות ברשת, מה מאיים עליה ואיך אפשר בכל זאת להגן על הפרטיות והאנונימיות.

מה מאפשר את האנונימיות ברשת, ואיך היא עלולה להפגע?

האנונומיות ברשת מבוססת על העובדה שבסופו של דבר מדובר בתקשורת בין בני אדם שרוכבת על גבי תקשורת בין מכונות. בתקשורת ישירה בין בני אדם אין איפה להתחבא: המראה שלנו, הקול שלנו וכתב היד מצומדים פיזיולוגית אל מי שאנחנו. אבל, כאשר אנחנו משתמשים במכונות להעביר מידע זה כבר סיפור אחר לגמרי. רשת האינטרנט היא בסופו של דבר מליארדי מכשירים מסוגים שונים שמתקשרים זה עם זה. הם מעבירים מאחד לשני חבילות קטנות של מידע מסוגים שונים: זה יכול להיות חלק מתמונה, טקסט של tweet, או סתם בליל של מידע טכני שעוזר להם לתקשר זה עם זה. המידע שהמכשיר שלנו שולח למכשירים אחרים יכול להיות מצומד למי שאנחנו, ויכול להיות שלא.

בסופו של יום, אפשר להגדיר שני סוגים של מידע שיכולים לחשוף זהות ברשת: א. מידע טכני שהמכשירים שלנו שולחים זה לזה, שמאפשר להם להמשיך ולקיים את התקשורת בינם לבין עצמם, ושאפשר לתרגם אותו ולהגיע באמצעותו למכשיר ממנו בוצעה התקשורת; ו-ב. מידע שמוזן על ידינו, המשתמשים, לתוך האפליקציות והפלטפורמות השונות.

שובל עקבות דיגיטלי

המידע הטכני שהמכשירים שלנו שולחים זה לזה, יוצר שובל עקבות דיגיטלי, שעלול להוביל חזרה אלינו. דוגמה למידע טכני שיכול להוביל לזיהוי של המכשיר שלנו היא כתובת ה-IP של המכשיר שלנו, אותה כתובת מספרית שמזהה את המכשיר שלנו ומאפשרת למכשירים רחוקים מאיתנו לשלוח אליו מידע. אבל לא רק. מידע טכני נוסף עשוי להיות המספר הייחודי של התקשורת הסלולרית שלנו (IMSI), מספר ששמור בכרטיס ה-SIM ובעצם מהווה "תעודת הזהות" שלנו אל מול הרשת הסלולרית; פרטי מידע שונים שאתרים ואפליקציות משתמשות בהם כדי לזכור אותנו וזכו לשם החביב "עוגיות" (Cookies), ועוד ועוד פיסות מידע טכני בצורות שונות שאנחנו מפזרים סביבנו, ויכולים בסופו של דבר להוביל אלינו חזרה. אולם כדי לעשות זאת, לחבר את הפאזל של פיסות המידע ולעשות שימוש בשובל העקבות הדיגיטלי כדי להגיע אל המקור, יש צורך ביכולות טכניות במידה כזו או אחרת, שאינם נחלת הכלל.

OSINT

הסוג השני של המידע הוא כזה שאנחנו מעלים מיוזמתנו במודע או שלא במודע לתוך האפליקציות והפלטפורמות השונות (כמו גם מידע שאחרים מעלים אודותינו). הוא הרבה יותר מסוכן לאנונימיות שלנו ברשת, כיוון שלא נדרשת מיומנות טכנית מורכבת כדי להפיק ממנו מידע בעל ערך. אפשר לערוך ניסוי: גגלו את השם שלכם. ברוב המקרים אתם תופתעו מכמות המידע שאפשר למצוא בחיפוש פשוט. מי שקצת יותר מיומן באומנות ה-OSINT, הלא היא איסוף מודיעין על בסיס מקורות גלויים (Open Source INTelegence), יכול להפיק הרבה מאד מידע גם על מי שלא פעיל יותר מדי ברשתות החברתיות.

דע מפני מי אתה מגן

לפני שמתחילים להתגונן, צריך להגדיר היטב על מה בדיוק רוצים להגן, ומפני מי מתגוננים. אינו דומה מי שרוצה להגן על פרטיותו מהנשמות הטובות והרכלניות בבית הכנסת השכונתי, למי שרוצה להגן על פרטיותה ולהמנע מלהיות מטרה לפרסומות אגרסיביות ותפורות אישית, ולמי שרוצה להגן על פרטיותו כי הוא גר במקרה באיראן, ולכתוב ברשת נגד המשטר תחת שמו האמיתי עלול לפגוע לו בבריאות.

לאיש האופזיציה האיראני יש הרבה מה להפסיד מפגיעה באנונימיות ברשת, והוא מתמודד עם איום משמעותי של גורמים בעלי יכולות טכנולוגיות שמחפשים דווקא אותו. למי שרוצה להמנע מפרסומות ממוקדות יש פחות מה להפסיד, אבל היא גם מתמודדת עם אתגר משמעותי – כל ענקיות הטכנולוגיה, כל האפליקציות והפלטפורמות השונות אוספות עלינו הגולשים מידע, ולהמנע מזה, זה בהחלט מורכב. מי שרוצה להגן על פרטיותו ולשמור על האנונימיות שלו מפני הקהל הרחב מתמודד עם איום פחות מתוחכם טכנולוגית, אבל ייתכן שיש לו הרבה מה להפסיד, כמו במקרה של מי שעלול למצוא את עצמו מחוץ לארון הקודש מבלי שיהיה מוכן לכך.

אז מה עושים?

תלוי על מה אנחנו רוצים להגן, ומול מי אנחנו רוצים להתמודד.
כדי להגן על האנונימיות מפני משטר עוין צריך לפעול בדרכים מורכבות מבחינה טכנולוגית, כמו גישה לאינטרנט לא בצורה ישירה אלא דרך שירותים וכלים שמטשטשים את השובל הדיגיטלי. כלים כמו TOR (תשתית תקשורת מבוזרת ואנונימית) או שימוש ב-proxy (גלישה באינטרנט דרך שרת ביניים, שמסתיר את מקור הגלישה) יכולים להתאים לתרחיש כזה.
כדי להיות מתחת לראדר של ענקיות הטכנולוגיה שאוספות מידע לצרכי פרסום כדאי להיות מודע להגדרות הפרטיות של הפלטפורמות השונות, לגלוש בדפדפן במצב אנונימי כדי לצמצם למינימום את השובל הדיגיטלי, ובמידת האפשר – להמנע מהשירותים החינמיים השונים של ענקיות הטכנולוגיה, כולל מייל, מנוע חיפוש, רשתות חברתיות, אפליקציות שונות, הכל. תזכרו ילדים, אין באמת כזה דבר "חינם", ואם לא ברור לכם מה המוצר, כנראה שאתם המוצר. לחלק מהמוצרים של ענקיות הטכנולוגיה קיימים תחליפים ששומרים על פרטיות המשתמשים, כמו למשל מנוע החיפוש duckduckgo.

גם למשתמש שכבר ויתר לענקיות הטכנולוגיה וחברות הפרסום, וכל מה שאכפת לו זה שלא יחשפו את זהותו הבדויה ברשתות החברתיות ובפלטפורמות שונות, יש מקום לנקוט באמצעי זהירות. למי שיש הרבה מה להפסיד, שווה לשקול שימוש באמצעי הגנה מחמירים. מי שפחות קריטי לו שזהותו האמיתית תתגלה, יכול להסתפק בגלישה במצב אנונימי בדפדפן, ומה שבעיקר חשוב זה לא לעשות טעויות: להקפיד לשים לב איזה משתמש מחובר לפני ביצוע פעולה, לא לחשוף מידע מיותר, לא לקשר בין חשבונות שונים בפלטפורמות שונות, להכיר היטב ולשלוט בהגדרות הפרטיות בכל פלטפורמה, כמו למשל לא לאפשר תיוג על ידי אחרים בתמונות ללא אישור, או לשלוט מי יכול לצפות באיזה פרטים בפרופיל. והכי חשוב – להיות מודע ולהשאר מעודכן, כי הדברים משתנים כל הזמן, ההתקדמות הטכנולוגית מציעה לנו עוד ועוד אפשרויות חדשות ומרגשות, וכדאי שנדע להשתמש בהן נכון.

 

 

?>