התחברות

נא הכנס את מספר הטלפון שלך למטה נא הכנס את הקוד שנשלח לטלפון שלך שלח קוד מחדש
עדיין אין לך משתמש? הרשם ליוצאים לשינוי עכשיו!

המנהיג האחרון

מני פלד

האם הרב קנייבסקי היה המנהיג החרדי האחרון? מה הפך את האיש שהתגורר בבית פשוט בבני ברק לגדול הדור עם מעמד-על כמעט חסר תקדים? ומדוע פטירתו היא משבר חריף כל כך עבור החברה החרדית בימים שבהם היא מאותגרת מבית ומחוץ?

 

ב-13 באוקטובר 1959 התקיימה בירושלים לוויה רבת משתתפים. המונים באו לחלוק כבוד אחרון לאחד ממנהיגיה הבולטים של היהדות החרדית: הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ’יק, שנודע גם בכינוי “הרב מבריסק”. במסע הלוויה ספד לו תלמידו, לימים המנהיג הליטאי הבולט, הרב שך. “תמה שלשלת בית בריסק”, פסק הרב שך. השלשלת בת שלושה דורות של מנהיגים חרדים בולטים, סב-אב-נכד, באה לסיומה. הפסקנות שבה נאמרו הדברים לא מנעה מהרב שך לחזור על אותה אמירה בלוויה שהתקיימה ב-6 בפברואר 1981, שבה הובא למנוחות הבן, הרב יוסף דוב. “תמה שלשלת בית בריסק”, אמר שוב.

האנקדוטה המשעשעת ממחישה שאפילו מנהיגים חרדים לא פעם חוטאים בחטא ההגזמה בזמן שהם מספידים את קודמיהם בתפקיד. עלינו לקחת עם קורטוב של חשדנות את הקביעות הפסקניות על סיומה של תקופה, לפקפק במילים כמו “הגדול האחרון”, “הפוסק האחרון”, “המנהיג האחרון”. לרוב, מסתבר שיש אחרון אחרי האחרון.

בלי לקבוע מסמרות בשאלה האם הרב קנייבסקי הוא גדול הדור האחרון, עדיין אפשר לומר כי פטירתו במרץ 2022, הייתה רגע של מפנה בתולדות ההנהגה החרדית מאז הקמת המדינה ועד היום. בתורת המספרים אפשר לקבוע בוודאות כי בשנים הקרובות לא נחזה בלוויה חרדית בסדר גודל שישראל ראתה בלווייתו של הרב קנייבסקי.

כדי להבין את השפעתו של האיש בן ה-94, שחי כל ימיו בדירה פשוטה בבני ברק, נבקש להציג שורה של אירועים פוליטיים שבהם נטל הרב קנייבסקי חלק. בניגוד לרושם שנוצר, לפיו עד לערוב ימיו התנזר הרב מעיסוק בפוליטיקה, העובדות מספרות סיפור אחר לגמרי. ברוב הצמתים המרכזיים של המגזר הליטאי בישראל, הרב קנייבסקי נכח. לעיתים כשחקן משנה, לעיתים כממליך המלכים, ובערוב ימיו, לאחר שהגיע למסקנה כי שדרת ההנהגה ריקה, קיבל על עצמו את תפקיד השחקן הראשי.

 

1988 – הפילוג האשכנזי

ההופעה הציבורית הראשונה שלו הייתה במערכת הבחירות הסוערת ביותר שחוותה החברה החרדית, בחירות 1988. מערכת בחירות שבה בפעם הראשונה המפלגה האשכנזית “אגודת ישראל” התפצלה לשתי מפלגות: “אגודת ישראל” החסידית ו”דגל התורה” הליטאית. הרב שך יצא להרפתקה פוליטית, שסיכון רב בצידה, ומצא את עצמו מתמודד בשתי זירות במקביל. באגודת ישראל האשימו אותו בחידוש השנאה הישנה בין ליטאים לחסידים, ובתוך העולם הליטאי פנימה הוא הואשם, בעיקר על ידי תלמידיו של “החזון איש”, בהכנסת פוליטיקה לתוך עולם התורה. אל תוך הקרב המכוער גויסו הכלים הכבדים: החסידים הביאו לעזרתם את הרבי מחב”ד ואת ברכות האדמו”רים. הרב שך היה זקוק לשחקן חיזוק במשקל כבד. מי שיועד לתפקיד הזה היה הרב קנייבסקי.

הרב קנייבסקי, בניגוד לתלמידיו האחרים של “החזון איש”, גדל בבית של הערצה וחיבור פוליטי לרב שך. אביו, הרב יעקב ישראל קנייבסקי, “הסטייפלר”, הנהיג במשותף עם הרב שך את הציבור הליטאי עד לפטירתו של הראשון בשנת 1985. תמיכתו הפומבית של הרב קנייבסקי במהלך הפילוג של הרב שך, שסייע ל הרב שך סייעה לו נגד מתנגדיו בבית פנימה. אבל לא רק בבית. גם בחוץ הייתה לתמיכה של הרב קנייבסקי משמעות. כבר באותם ימים יצא שמו של הרב קנייבסקי כאדם שברכותיו מתגשמות. רבים היו משחרים לפתחו ומבקשים ברכה. ההילה המיסטית היוותה משקל נגד לכוחות המיסטיים שהפעילה אגודת ישראל.

מערכת הבחירות הסתיימה בניצחון מבחינתו של הרב שך, מפלגתו עברה את אחוז החסימה והוא הצליח להכניס לכנסת שתי נציגים: אברהם רביץ ז”ל ומשה גפני. מניות ההצלחה הפוליטיות היו רשומות, בין היתר, על שמו של הרב קנייבסקי.

 

1991 – “בבני ברק זה לא ייפול”

ינואר 1991, הקואליציה, בהובלת ארה”ב, פתחה במלחמה נגד עיראק. בתגובה, סדאם חוסיין החל לשגר טילים לעבר ערים במרכז הארץ. תושבי בני ברק, כמו שכניהם בתל אביב וברמת גן, חששו מפני ירי הטילים. הרב קנייבסקי הבטיח, “בבני ברק זה לא ייפול’. התגשמותה של הבטחה זו, לרבות העובדה שאחד הטילים נפל סמוך מאוד לעיר בני ברק, העצימו את דמותו של הרב קנייבסקי כמי שהבטחותיו מתקיימות. התדמית המיסטית של הרב המברך מבני ברק הלכה וגדלה. ההבטחה הזאת התרחבה לאורך השנים לתחום הפיגועים. הפיגוע שהתרחש בבני ברק, שבועיים לאחר פטירתו של הרב, הוא בעיני חרדים רבים הוכחה ברורה: האיש, בצדיקותו ובתורתו, הגן על העיר מפני אסונות.

 

1996 – “ביבי טוב ליהודים!”

1996, לראשונה בתולדות המדינה התקיימו בחירות ישירות לראשות הממשלה. המגזר החרדי נקלע לדילמה: הצבעה למפלגות חרדיות היא מצווה גדולה, אך מה בנוגע להצבעה ישירה לאדם לא חרדי? התחרות בין המועמדים המובילים, שמעון פרס ובנימין נתניהו, הייתה צמודה. לפרס היו קשרים טובים עם החרדים, והוא קיווה שבנושא ההצבעה לראשות הממשלה החרדים יימנעו. באותם ימים המנהיג החרדי דאז, הרב שך, הסתגר בביתו וסירב לקחת חלק פעיל בהנהגה. נתניהו הגיע לבני ברק והצליח להשיג פגישה עם הרב קנייבסקי. תמיכתו של הרב קנייבסקי בנתניהו, שגובתה גם במכתב בחתימת הרב שך ורבנים אחרים, הכריעה את הכף. מרבית החרדים תמכו במועמדותו של נתניהו, והוא ניצח את שמעון פרס על חודם של 30,000 קולות.

 

1999 – התחזית הפוליטית שהכזיבה-ברק לא יעלה

1999-התחזית הפוליטית שהכזיבה. בבחירות 99′ אהוד ברק הוביל קמפיין אנטי-חרדי. סיסמת הבחירות שלו הייתה “כסף לבתי החולים במקום כסף לישיבות”, הוא הבטיח לגייס את בחורי הישיבות ועוד. החרדים, שהלכו לאורך כל הדרך עם נתניהו, חששו מעלייתו של ברק. הסקרים הראו פער לטובתו של ברק. חרדים רבים ביקשו את ברכתו של הרב קנייבסקי, וקיבלו הבטחה: “ברק לא יעלה”.ההבטחה אכזיבה; ברק ניצח את נתניהו בנוק-אאוט. למפרע, פורשה הברכה כמי שניבאה את ימיה הקצרים של ממשלת ברק.

החל מראשית שנות ה-2000 ועד לשנת 2012, נמנע הרב קנייבסקי ממעורבות פעילה בנושאים פוליטיים, למעט חרם שהחיל על העיר אלעד, בשל התנגדותו לרב העיר והסכסוך שהתנהל בין אחיינו, הרב כהנמן, לרב מרקוביץ בישיבת פונביז’. יש התולים את חוסר המעורבות בנושאים פוליטיים באירוע מוחי שעבר באותן שנים, שבעקבותיו נחלש הרב מאוד ואחת מידיו הפסיקה לתפקד כמעט.

 

2012 – מכתיר את ממשיכו של הרב אלישיב

בסוף מאי 2012 חלה המנהיג החרדי הרב אלישיב. את תקופת המחלה ניצלו אנשיו של הרב שטיינמן כדי להשתלט על העיתון החרדי בעל ההשפעה “יתד נאמן”. ההשתלטות נועדה להכתיר את הרב שטיינמן ליורשו של הרב אלישיב, ולמנוע מאנשיו של הרב אוירבך להשתלט על מוקדי ההשפעה. הרב שטיינמן היה דמות שנויה במחלוקת בשל תמיכתו בגיוס חרדים לצבא. לצורך חיזוק התמיכה בהעברת השליטה לידיו של הרב שטיינמן ואנשיו והכתרתו כמנהיג הציבור החרדי, הוזעק הרב קנייבסקי, מחותנו של הרב שטיינמן. מכתב שפרסם הרב קנייבסקי ב”יתד נאמן”, העניק את הכשרות להנהגתו של הרב שטיינמן. לאורך כל תקופת ההנהגה ניהל הרב קנייבסקי מאבק מר במתנגדיו של הרב שטיינמן וקרא להחרים אותם.

 

2017 – הופך למנהיג 

דצמבר 2017, הרב שטיינמן נפטר בגיל 100. מקורביו ביקשו להכתיר את הרב אדלשטיין ליורשו. לשם כך הם שבו וביקשו את תמיכתו של הרב קנייבסקי. למרבה ההפתעה, הרב קנייבסקי סירב לתמוך במועמדותו של הרב אדלשטיין לתפקיד המנהיג, ותחת זאת קיבל החלטה מפתיעה: לקחת את מושכות ההנהגה לידיו. לא מעט גבות הורמו בחברה החרדית על ההחלטה. כוחו הפוליטי של הרב קנייבסקי בא לידי ביטוי בהצלחה של תנועת “דגל התורה” להכניס שישה נציגים למועצת העיר ירושלים; בהצלחתו להביא לבחירתו של משה ליאון לראשות עיריית ירושלים, מהלך שבו נכשל קודמו, הרב שטיינמן. בזכות הכריזמה המיסטית שלו, הצליח הרב קנייבסקי לגרום לשוליים המתרחבים של החרדים לשוב ברגע האמת הביתה – ולהצביע ג’. התחזיות על התפרקותה של החברה החרדית התנפצו מול תוצאות הבחירות לכנסת. אלו הבהירו שכוחה של המפלגה עדיין במותניה. דמותו של הרב הצליחה לחפות על הסדקים והשברים שנוצרו מבפנים.

 

2022 – שאלת ההנהגה

יורשו האפשרי של הרב קנייבסקי הוא הרב אדלשטיין, זה שלא זכה לקבל את תמיכת הרב המנוח לתפקיד המנהיג. גילו המתקדם ואישיותו האפורה הופכים את סיכויו לסכור את הפרצות בחומה לקלושים עד בלתי קיימים. בימים האחרונים, כאשר עלתה על הפרק שאלת הבחירות, מיהר יו”ר יהדות התורה, ח”כ גפני, להצהיר כי מפלגתו מעדיפה ממשלה חדשה על פני בחירות. מי כמוהו יודע שאין זו השעה להעמיד את כוחה של המפלגה לבחירות. החרדים החדשים פוזלים לעבר מפלגות כמו הליכוד, הצעירים רואים באיתמר בן גביר גיבורם; את כל אלו אין מי שישיב עכשיו הביתה.

 

העתיד ביום שאחרי: החברה החרדית בעוד עשור

בעשור הקרוב ספק אם יקום יורש הולם לרב קנייבסקי. בעוד עשור פניה של החברה החרדית לא ייראו כמו שהם היום. שיעורי החדירה ההולכים וגוברים של האינטרנט לחברה שסגרה את שעריה בחומות, סודקים את החברה מבפנים. האתגרים הניצבים בפני החברה החרדית מהווים אתגר משמעותי לכל מנהיג, על אחת וכמה במציאות שבה הנהגה הולכת לקראת פיצולים. האם פטירתו של הרב קנייבסקי תוביל לגלים של יציאה בשאלה מהחברה החרדית? או אולי פרנסי החברה החרדית יעשו חשבון נפש וינסו להכיל את הגוונים השונים של החברה החרדית? הרבה שאלות ומעט מאוד תשובות. מה שבטוח הוא שאם משבר הקורונה ואסון מירון יצרו סדקים בחברה החרדית, פטירתו של הרב קנייבסקי פערה חור של ממש בהנהגה, חור שקשה לראות כיצד החברה החרדית מצליחה למלא.

צילום: חיים גולדברג
ענייני השעה / תחקירים
15/04/2022

מאמרים נוספים

יוצאים בפרדס


הנה באה הרכבת


לבחור או לברוח - חלק שני


עידן הברזל


כוחו של נרטיב


חזית, עורף, חזית


דילוג לתוכן