התחברות

נא הכנס את מספר הטלפון שלך למטה נא הכנס את הקוד שנשלח לטלפון שלך שלח קוד מחדש
עדיין אין לך משתמש? הרשם ליוצאים לשינוי עכשיו!

המדריך ליוצא ויוצאת מהחברה החרדית

לימודים באקדמיה

מוסדות לימוד מותאמים ליוצאי החברה החרדית

מוסדות לימוד מותאמים ליוצאי החברה החרדית

יוצאי החברה החרדית מגיעים עם מטען לימודי רב, אך הלימודים בישיבה ובסמינר אינם תואמים לדרישות הלימודים באקדמיה. לאורך השנים מי שהשתייך למגזר החרדי קיבל זכויות שונות בעולם האקדמיה, לצורך גישור על פערי ההשכלה, אך מי שיצא מהמגזר החרדי ולא הגדיר את עצמו עוד כחרדי לא זכה לאותם תנאים. עמותת “יוצאים לשינוי” נאבקה לשנות את האפליה הזאת, ובזכות הפעילות המאומצת שלנו המציאות השתנתה. כיום יוצאי החברה החרדית שלומדים באקדמיה נהנים מהזכויות הבאות:
  • ייעוץ לבחירת מקצוע לימוד
  • ליווי במהלך המכינה והתואר
  • עידוד הלומדים ומניעת נשירה
  • תמיכה כלכלית
  • ליווי וסיוע בהשמה בשוק העבודה
השירותים הניתנים כוללים שיעורי תגבור קבוצתיים ופרטניים, חונכות אישית, סיוע פסיכולוגי, אירועים חברתיים לסטודנטים יוצאי החינוך החרדי, אבחונים ללקויות למידה, סדנאות להשתלבות באקדמיה וסדנאות להשתלבות בשוק העבודה. למידע נוסף על הזכויות קראו כאן. לא כל מוסדות הלימוד יעניקו לכם את מלוא הזכויות הללו, בררו עם מזכירות מוסד הלימוד אילו זכויות מגיעות לכם כיוצאי החברה החרדית.  

מוסדות לימוד שמעניקים את כל הזכויות, ויש לכם שם כתובת אנושית הם:

 

במוסדות לימוד אלו יש מכינות קדם-אקדמיות שמותאמות ליוצאי המגזר החרדי:

  • האוניברסיטה העברית. לבירורים: 02-5881019
  • מכללת הדסה. לבירורים: 02-5310740 | *2292
  • אוניברסיטת בר-אילן. לבירורים: 03-5317000
  • אוניברסיטת תל-אביב. לבירורים: 03-6405550
  • הטכניון. לבירורים: 04-8295555
  • מכללת ספיר. לבירורים: 077-9802802
  • מכללת רופין. לבירורים: 1-800-800-830
  • מכללת עזריאלי. לבירורים: 02-6588087
  • מכללת עמק יזרעאל. לבירורים: 1-800-30-3000
  • מכללת תל חי. לבירורים: 04-8181855
  • הקריה האקדמית אונו. לבירורים: 03-5311888
  • אוניברסיטת חיפה. לבירורים: 04-824-0111
  בפנייתכם למוסד הלימודים לצורך מימוש זכויותיכם כיוצאי החברה החרדית תצטרכו להצטייד באישורים מתאימים, לדוגמה, אישור על לימודים בישיבה קטנה/גדולה, אישור על לימודים בסמינר וכדומה. אם נתקלתם בקושי במימוש הזכויות, פנו אלינו ונשמח לסייע. למידע על כל ההטבות לסטודנטים ראו באתר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית.   מצאתם טעות בכתבה? יש לכם הערות לגביה? מוזמנים לכתוב לנו למייל:  [email protected]

השכלה - מורה נבוכים

השכלה - מורה נבוכים

“ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה” – מסכת אבות. קשה להפריז בחשיבותה של ההשכלה. לימודים גבוהים עשויים להועיל בכל תחום בחיים, הם תורמים לכושר ההשתכרות שלכם, לפיתוח האישי, להרחבת האופקים, להגדלת מעגל החברים וכמובן – יעניקו לכם שלל כלים והזדמנויות ליצירת העתיד המיטבי עבורכם. אפשר לרכוש השכלה באוניברסיטה, במכללה, בקורסים פרטיים – פרונטליים או מקוונים, ואפילו להיצמד לאיש מקצוע וללמוד ממנו. כמובן, אין להניח שערוץ השכלה מסוים טוב יותר מאחר, כל בחירה היא טובה ובתנאי שהיא מתאימה לכם: לרצונות שלכם, ליכולות שלכם, לחלומות שלכם על העתיד ולשיקולים אינדיבידואלים נוספים. בשורות הבאות סקרנו כמה עניינים בסיסיים שכדאי שתדעו בבואכם לקבל החלטה מושכלת על סוג ההשכלה המתאים לכם. אם תרצו להתלבט איתנו – נשמח לעזור. פנו אל יועצות ההכוון שלנו בלינק הזה.  

“ללמוד פירושו להתמצא” – מלקולם דה שאזאל

ראשית, הבה נמפה את מגוון ערוצי ההשכלה בארץ. מקובל להבחין בין השכלה אקדמית – לימודים באוניברסיטה או במכללה מוכרת, ללימודים מקצועיים שאפשר לרכוש באמצעות מכונים או אנשים פרטיים. הידעתם: כל אדם (אפילו אתם) יכול להחליט שהוא מעביר קורס בתחום העיסוק והמומחיות שלו. ההבחנה המוכרת היא בין המל”ג – מוסדות להשכלה גבוהה. אלו מוסדות שבהם לומדים לימודים גבוהים ומפוקחים ע”י המועצה להשכלה גבוהה, למכונים ולקורסים שאינם מפוקחים ע”י המועצה להשכלה גבוהה. לדוגמה, מכללות פרטיות. לתשומת ליבכם, חלק ממקומות העבודה דרושים תעודה ממוסד מוכר ע”י המל”ג. אם במקצוע שבו אתם מעוניינים לעסוק תעודה מוכרת היא תנאי בסיסי, בררו עם מוסד הלימודים האם הוא מוסד בפיקוח או מוסד פרטי.  

“האוניברסיטאות הן מזרקות של ידע והסטודנטים הם שם כדי לשתות” – אנונימי

כדי לקבל החלטה על אפיק ההשכלה הנכון עבורכם כדאי להביא בחשבון שלימודים במכללות ובאוניברסיטאות מתפרשים על פני כמה שנים, שנה-שנתיים עבור לימודי תעודה וארבע שנים ללימודי תואר. הלימודים יסודיים ומתבססים על מחקר ומאגרי ידע שנצברו לאורך השנים. קבלת התעודה מותנית בעמידה בכל החובות האקדמיות כמו ציון עובר במבחנים, הגשת עבודות, העברת פרזנטציות (כמו חבורות בעולם הישיבות) נוכחות בשיעורים וכו’. על ההבדלים בין מכללות ואוניברסיטאות קראו כאן. תחומי הלימוד במל”ג (כזכור – מדובר במוסדות להשכלה גבוהה שבפיקוח המועצה להשכלה גבוהה) רבים ומגוונים. מקובל לחלק אותם לפקולטות: הפקולטה למדעי הרוח, הפקולטה למדעי החברה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, הפקולטה לרפואה ועוד. כל פקולטה מאגדת כמה מחלקות וחוגים. באתר לימודים בישראל תוכלו לקרוא על כל המסלולים לכל התארים, להכיר את מוסדות הלימוד השונים, הדרישות של כל מוסד, לקבל תשובות לשאלות נפוצות, לקרוא מה חושבים הסטודנטים על מוסדות הלימוד שבהם הם לומדים ומידע חיוני נוסף. באתר זה תוכלו גם לראות מה הם תנאי הקבלה לכל מסלול ומסלול.  

“לא זו בלבד שעלינו לרכוש חוכמה אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו” – מרקוס טוליוס קיקרו

משך זמן הלימודים, תנאי הקבלה ויכולת ההשתכרות העתידית הם שיקולים חשובים בבחירת מסלול הלימודים אך הם אינם היחידים. חשוב לזכור כי בסופו של דבר הלימודים אמורים לשמש אתכם בעתיד, לנתב אתכם לתחום עיסוק מסוים, למלא אתכם סיפוק ותחושת משמעות ולכן חשוב להביא בחשבון גם את הכישרון הטבעי שלכם והתחומים שאליהם אתם נמשכים. או בקיצור, שאלו את עצמכם: במה בא לי לעבוד בעתיד? תוכלו להיעזר בשני אתרים מצוינים: עבודאטה – האתר של משרד העבודה. באתר תענו על כמה שאלות והאלגוריתם יציע לכם תחומי עיסוק שמתאימים לתשובות שעניתם; באתר “שנהר” תוכלו לציין את תחום העיסוק שמעניין אתכם ולבדוק מה הדרישות האקדמיות לכניסה לתחום ואיפה אפשר ללמוד כדי לקבל את התעודה המבוקשת.  

“ידע הוא כוח” – פרנסיס בייקון

אם אתם מתלבטים בין כמה תחומים וזקוקים למידע נוסף כדי להחליט במה לבחור – הירשמו ל”יום פתוח”. כמעט כל מוסד לימודים עורך “יום פתוח” למתעניינים בלימודים. משתתפי היום הפתוח מקבלים הצצה לתחומי הלימוד שמעניינים אותם, לרבות אפשרויות התעסוקה בסים התואר ותנאי הקבלה העדכניים. על פי רוב המרצים בחוג הם אלו שמרצים ביום הפתוח כך שתוכלו גם להתרשם מהמרצה שאתם עתידים ללמוד אצלו. פעמים רבות אפשר לדבר עם המרצה ישירות לאחר ההרצאה, ולכן אנחנו ממליצים להגיע ליום הפתוח עם רשימת שאלות שמעניינות אתכם. השתתפות ביום הפתוח ושיחה אישית עם המרצה עשויות להכריע את הכף בבחירת מסלול הלימודים, כי אין כמו להתרשם ממראה עיניים. זה כדאי!  

“יוסיף דעת יוסיף מכאוב, ואף על פי כן יוסיף דעת” – רבי מנחם מנדל מקוצק

על החלק הראשון של המימרה הזאת אפשר להתווכח, לעומת זאת, על הסייפא אנחנו חותמים בשתי ידיים. אוהבי הוספת הדעת ודאי ישמחו לדעת שאפשר לשלב לימודים של שני מקצועות או יותר. לדוגמה, מסלול דו-חוגי שכולל לימודי מתמטיקה ופסיכולוגיה. אם מסלול דו-חוגי מעניין אתכם, קראו על כך בהרחבה כאן. בבואכם להחליט אם להירשם למסלול דו-חוגי הביאו בחשבון שמסלול כזה ידרוש מכם השקעה רבה יותר וייתכן שתתקשו לעבוד תוך כדי הלימודים. זאת הזדמנות להזכיר את קיומן של “המלגות” – מענקים כספיים לסטודנטים ולתלמידים. הרחבנו על כך כאן.  

“קח איתך צידה לדרך, את ניסיוני” – י.לפידות

שאלנו סטודנטים יוצאים אילו טיפים יש להם עבור יוצאים שמתלבטים איזה מסלול לימודים כדאי לבחור. הנה ששת הטיפים המוצלחים ביותר:
  • אל תמהרו להחליט. בדקו היטב עד שתהיו שלמים עם ההחלטה.
  • אל תבחרו בהכרח מסלול לימודים פופולרי, כזה ש”כולם בוחרים”, אלא בדקו מה הכי מתאים לכם.
  • אל תהססו לפנות לרכזי ההכוון של “יוצאים לשינוי”.
  • אם יש לכם שאלות – חפשו בגוגל ובקרו באתרים מהימנים. רוב הסיכויים שתמצאו תשובות טובות.
  • בקרו במוסדות הלימוד שבהם אתם רוצים ללמוד. התרשמות קודמת להרשמה.
  • התייעצו עם סטודנטים ועם אנשים שכבר סיימו את מסלול הלימודים.

חסר לכם מידע? רוצים הכוונה פרטנית? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה! מוזמנות ומוזמנים לפנות אלינו כאן

למעבר לפורטל הזכויות של יוצאי החברה החרדית באקדמיה הקליקו כאן

 

אוניברסיטה או מכללה?

אוניברסיטה או מכללה?

השאלה היכן ללמוד מעסיקה יוצאים רבים ששוקלים לימודים גבוהים. לבחירת המוסד האקדמי שבו תלמדו תהיה השפעה גדולה על העתיד הסטודנטיאלי שלכם וגם על העתיד המקצועי שלכם. אם כבר החלטתם באיזה תחום מעניין אתכם לרכוש השכלה ואתם מתלבטים אם ללמוד באוניברסיטה או במכללה, קחו כמה דקות כדי להבין מה ההבדלים בין שני סוגי המוסדות האלה, מה אופי הלימודים בכל אחד מהם וכיצד תוכלו להחליט באיזה מוסד לימודים הכי מתאים לכם ללמוד.  

אוניברסיטה – נעים להכיר

אוניברסיטה היא מוסד ותיק, בדרך כללי, להשכלה גבוהה. הלימודים באוניברסיטה נשענים על מחקר ומידע שנצבר במשך שנים רבות. באוניברסיטה לומדים סטודנטים לתואר ראשון (B.A), לתואר שני (M.A), ודוקטורנטים הלומדים לתואר שלישי (Ph.D.). נכון לכתיבת שורות אלו יש בארץ עשר אוניברסיטאות: הטכניון – מכון טכנולוגי לישראלי. הוקם בשנת 1924 האוניברסיטה העברית בירושלים. הוקמה בשנת 1925 מכון ויצמן למדע. הוקם בשנת 1949 אוניברסיטת בר-אילן. הוקמה בשנת 1955 אוניברסיטת תל אביב. הוקמה בשנת 1956 אוניברסיטת חיפה. הוקמה בשנת 1963 אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוקמה בשנת 1969 האוניברסיטה הפתוחה. הוקמה בשנת 1976. האוניברסיטה הפתוחה שונה משאר האוניברסיטאות בארץ והלימודים בה עשויים להתאים ליוצאים שלא יכולים או לא רוצים ללמוד באוניברסיטאות או במכללות. הקדשנו לאוניברסיטה הפתוחה כתבה נפרדת. קראו כאן. אוניברסיטת אריאל בשומרון. הוקמה בשנת 1982 אוניברסיטת רייכמן “המרכז הבינתחומי הרצליה”. הוקמה בשנת 1994  

תנאי קבלה:

כדי להתקבל ללימודים באוניברסיטה יש צורך בתעודת בגרות מלאה ולעבור מבחן פסיכומטרי (במקרים מסוימים לא נדרש פסיכומטרי). הציונים שלכם בתעודת הבגרות ובמבחן הפסיכומטרי משתכללים לציון אחד (סכם) שעליו פיו ייקבע לאיזה חוג תוכלו להתקבל. החישוב משתנה מאוניברסיטה לאוניברסיטה ואפילו מחוג לחוג. אם הציון שלכם לא מספיק כדי להתקבל לחוג המבוקש, או אם אין ברשותכם תעודת בגרות מלאה – תצטרכו ללמוד במכינה קדם-אקדמית. על המכינות הקדם-אקדמיות הרחבנו בכתבה נפרדת. ראו כאן.  

פיקוח ושכר לימוד:

האוניברסיטאות הן גוף שמבוקר על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומסובסד על ידי המדינה. נכון לשנת תשפ”א, שכר הלימוד (שכ”ל) לתוכנית לתואר ראשון הוא 10,198 ש”ח, ו-13,780 ש”ח לתואר שני. שכר הלימוד זהה בכלל האוניברסיטאות. כחלק מתוכניות לימוד רבות תצטרכו לקחת קורסים משלימים. בנוסף, סטודנטים לתואר ראשון צריכים לעבור מבחן לקביעת רמת האנגלית שלהם, ובמידת הצורך, ללמוד קורסים לאנגלית אקדמית. עלות הקורסים הללו לא מחושבת בשכ”ל כיוון שהיא שונה מסטודנט לסטודנט ומתוכנית לתוכנית. סטודנטים רבים מממנים את עלות הלימודים באוניברסיטה באמצעות מלגות. קראו כאן על אפשרויות המימון המגוונות.  

מכללות – נעים להכיר

מכללה היא מוסד להשכלה גבוהה, או להכשרה מקצועית. חלק מהמכללות מוסמכות להעניק תואר ראשון ותואר שני, אבל לא תואר שלישי (תואר דוקטור). העיסוק במחקר במכללות הוא מועט יחסית לאוניברסיטה והלימודים שם מכווני תעסוקה. קשה לכמת את מספר המכללות בארץ, כיוון שגופים שונים מוסיפים לשמם את התואר “מכללה” מטעמי יוקרה ולצרכי שיווק. על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג), תשי”ח-1958, רק מוסד להשכלה גבוהה שקיבל את אישור המועצה להשכלה גבוהה רשאי להשתמש בכינוי “מכללה אקדמית”. באתר המל”ג יש רשימות מפורטות של כל המוסדות להשכלה גבוהה. אם חשבתם ללמוד במכללה מסוימת, כדאי קודם כול לבדוק מה הסטטוס שלה מבחינת המל”ג. בשורות הבאות תוכלו לקבל מושג על ההבדלים בין סוגי המכללות.  

מכללות אקדמיות מתוקצבות

מכללות אלו נקראות גם “מכללות ציבוריות”. המכללות הציבוריות הוקמו בשנות ה-90 של המאה הקודמת בשל הביקוש ההולך וגובר לרכישת השכלה גבוהה ובשל היעדר מוסדות לימודים מתאימים בפריפריה. כיום תוכלו למצוא מכללות ציבוריות ברחבי הארץ, בתל אביב, בירושלים, בגליל, באשקלון, בבאר שבע, בצפת ובמקומות נוספים. הלימודים במכללות אקדמיות מתוקצבות מפוקחים ע”י המועצה להשכלה גבוהה ומסובסדים ע”י המדינה. על כן גובה השכ”ל במכללות אלו ובאוניברסיטאות זהה.  

מכללות פרטיות

מכללות אלו אינן מתוקצבות ע”י המדינה ועל כן עלות הלימודים בהן גבוהה יותר מאשר באוניברסיטה או במכללה ציבורית. כדי להצדיק את קיומן ואת כדאיותן, המכללות הפרטיות מציעות מסלולי לימוד במקצועות נחשקים כמו ניהול, מדעי המחשב, משפטים ועוד.  

מכללות אקדמיות לחינוך

מכללות ייעודיות ללימודי הוראה. הלימודים במכללות לחינוך מסובסדים ע”י המדינה. המכללות לחינוך מעניקות תואר ראשון ושני בתחומי ההוראה בלבד. גם מכללות אלו פזורות ברחבי הארץ, מדרום ועד צפון. רשימת המכללות האקדמיות לחינוך ממתינה לכם כאן.  

אז איפה עדיף ללמוד – במכללה או באוניברסיטה?

לימודים באוניברסיטה נחשבים יוקרתיים יותר מלימודים במכללה. אם אתם מתכננים להמשיך ללימודים לתואר שני או שברצונכם להתקדם ללימודים באוניברסיטה איכותית בחו”ל, תואר ראשון מאוניברסיטה יגדיל את סיכוייכם להתקבל. גם מעסיקים רבים נוטים לייחס חשיבות רבה יותר לתארים מאוניברסיטה לעומת תארים של מכללה. מנגד, אם למדתם במכללה שמתמחה בתחום לימוד מסוים, לדוגמה חינוך או עיצוב, ייתכן שהמעסיקים יראו בכם מועמדים עדיפים. לכן כדאי להבין מה נחשב יותר בתחום שאתם רוצים ללמוד, תואר מאוניברסיטה או תואר ממכללה. לשיקול על עתידכם האקדמי או המקצועי יש חשיבות גדולה, אך בבואכם לבחור היכן ללמוד עליכם להביא בחשבון פרמטרים נוספים, לפי הרשימה הבאה: תנאי קבלה: תנאי הקבלה לחוגים במכללות, בדרך כלל, נגישים וגמישים יותר מאשר תנאי הקבלה לאוניברסיטה. תנאי הקבלה הם הפרמטר הראשון שעליכם לבחון בבואכם להחליט היכן ללמוד. אם אינכם עומדים בתנאי הקבלה לחוג שבחרתם באוניברסיטה, ייתכן שתוכלו להתקבל ללימודים במכללה. אם תרצו בכל זאת ללמוד באוניברסיטה, בררו מה עליכם לעשות כדי לעמוד בתנאים. על פי רוב, תצטרכו לשפר את ציון הסכם שלכם או ללמוד במכינה קדם-אקדמית, לפני שתתחילו ללמוד בחוג המבוקש. עוד על לימודים במכינה קדם-אקדמית קראו כאן. עלויות: כאמור, עלות הלימודים באוניברסיטה ובמכללה ציבורית היא זהה. בדקו מה עלות השכ”ל העדכנית, מה עלויות הקורסים הנלווים, לרבות קורסי האנגלית. אם חשקה נפשכם ללמוד דווקא במכללה פרטית, בררו מראש מה עלות הלימודים עד סוף התואר, לא רק של השנה הראשונה, והאם יהיו תשלומים נוספים במהלך הלימודים. מיקום: למיקום מוסד הלימודים יש חשיבות גדולה. פעמים רבות סטודנטים בוחרים לעבור דירה כדי להיות קרובים יותר למוסד הלימודים. לפני שאתם נרשמים למוסד לימודים זה או אחר בררו שיש באפשרותכם להגיע לשם בקלות, בתחבורה ציבורית או באמצעים אחרים. אם מוסד הלימודים שבחרתם רחוק ממקום המגורים שלכם היום, כדאי להכיר את אופציות המגורים ב”מעונות”, דירות ייעודיות לסטודנטים ליד רוב האוניברסיטאות וליד חלק מהמכללות. בררו על האפשרות להתגורר במעונות. סגנון הלימודים: על פי רוב, הלימודים במכללות יהיו בכיתות קטנות יותר. באוניברסיטה אתם עשויים ללמוד קורסים עם עוד מאות משתתפים, בעיקר בחוגים נחשבים. שאלו את עצמכם איזה סגנון למידה מתאים לכם, בפורום רב משתתפים או בכיתה קטנה. כדאי לדעת כי כללות רבות מתגאות בכך שהן מעניקות יחס אישי לכל סטודנט. אם הפרמטר הזה חשוב לכם וחיוני להצלחתכם בלימודים, בררו באיזה מוסד לימודים תוכלו ליהנות מיחס אישי ומתחשב. האקלים הסטודנטיאלי: לאווירה באוניברסיטה או במכללה יש חשיבות גדולה להצלחה שלכם. כדאי להתייעץ עם סטודנטים שלומדים במוסד שבו אתם רוצים ללמוד ולשאול אותם מה ההווי הסטודנטיאלי בקמפוס. אם התקבלתם לכמה מוסדות לימוד תוכלו לבחור היכן ללמוד לפי ההתרשמות שלכם מהאקלים הסטודנטיאלי במקום. זכויות לבוגרי החינוך החרדי: מוסדות לימוד רבים מכירים בצרכים הספציפיים והייחודים של היוצאים, בחלקם תוכלו אפילו למצוא בעל תפקיד שאמון על מתן מענה אישי ומדויק לסטודנטים בוגרי החינוך החרדי. לקריאה על מוסדות אקדמיים שמותאמים ליוצאים לחצו כאן.  

תכל’ס – איפה ללמוד?

המענה לשאלה הזאת הוא אינדיבידואלי. ההמלצה שלנו היא לעבור על רשימת הפרמטרים ולכתוב לעצמכם נקודות חשובות לבירור. את הבירור תוכלו לעשות מול מחלקת הרישום של מוסד הלימודים. חלק מהמידע מצוי ברשת, באתר של מוסד הלימודים. חשוב לא לוותר על השתתפות ביום הפתוח, כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי ממוסד הלימודים ומהמרצים, וכמובן – לדבר עם סטודנטים שכבר לומדים במקום ולשמוע את החוויות וההמלצות שלהם.  

רגע, לפני החתימה על טופס ההרשמה!

אצל יוצאים רבים בוערת תשוקת הלימוד, לפעמים הרצון ללמוד באוניברסיטה היה הכוח המניע לצאת בשאלה. השאיפה לרכוש השכלה גבוהה מובנת ומוערכת מאוד, אבל – אנא, לפני שאתם נרשמים ודאו שאתם יודעים איך תסתדרו מבחינה כלכלית. יהיה עצוב מאוד להתחיל ללמוד ואז לפרוש מסיבה כלכלית. קראו על מלגות, דברו עם יועצי ההכוון שלנו ותכננו מראש את הצד הפיננסי. כמו כן, בררו מה מדיניות הביטולים של מוסד הלימודים. ייתכן שתתחילו ללמוד ותגלו פערים בין הציפיות שלכם למציאות ותרצו ללכת ללמוד במקום אחר. בחלק ממוסדות הלימוד מדיניות הביטולים מאפשרת תשלום יחסי אם החלטתם להפסיק את הלימודים. בדקו זאת מראש.   למעבר לפורטל הזכויות של יוצאי החברה החרדית באקדמיה הקליקו כאן

מלגות ליוצאי החברה החרדית

מלגות ליוצאי החברה החרדית

לימודים באקדמיה דרושים יכולת התמדה, משמעת עצמית וריכוז, וגם – לא מעט כסף. רוב הסטודנטים הם אנשים צעירים שמממנים את שכר הלימוד באמצעות חסכונות, סיוע מההורים ומלגות. מלגות הן למעשה מענקים כספיים, בסכומים משתנים, שניתנים לסטודנטים העומדים בתנאים מסוימים. המלגות ניתנות ע”י גופים פרטיים, עמותות וקרנות, ולכל מלגה תנאים משלה. אם תשקיעו את הזמן הנדרש לאיתור מלגות ולהגשת הבקשה למלגה, תוכלו לקבל סכומי כסף גדולים שיעזרו לכם לממן את הלימודים ואת הוצאות המחיה בתקופת הלימודים. נשמע טוב, נכון? קדימה – בואו נכיר את עולם המלגות.  

סוגי המלגות

מלגות על סמך נתונים אישיים: התנאים לקבלת מלגות מסוג זה קשורות לנתונים האישיים שלכם. למשל, יוצאי החברה החרדית יכולים להגיש בקשה למלגה מטעם עמותת “הלל”, יש מלגות שניתנות על בסיס מוצא, ומשרד החינוך מחלק מלגות לפי רמות זכאות שונות. מלגות תמורת תרומה לקהילה: בסוג זה של מלגות אתם תצטרפו לפרויקט חברתי, לדוגמה סחל”ב, פר”ח, והתנאי להעברת התשלום הוא שעות התנדבות. אם מחלקים את סכום המלגה לכמות שעות ההתנדבות הנדרשות, מגלים שהסכום המשולם לשעה גבוה יותר מהסכומים המשולמים בעבודות סטודנטיאליות, ולכן אנחנו ממליצים להירשם לפרויקטים האלה. גם תרוויחו יותר כסף, גם תיהנו מתחושת סיפוק ומשמעות הנלוות לעבודה בקהילה וגם תוכלו להוסיף את הניסיון שרכשתם בעבודת ההתנדבות במסמך קורות החיים שלכם. מלגות לחיילים משוחררים ולמסיימי השירות הלאומי: באתר האגף והקרן לחיילים משוחררים יש אזור שבו מרוכזות מלגות הניתנות למי ששירת בצבא או במסגרת השירות הלאומי. ראו כאן. בהמשך הכתבה תמצאו לינקים נוספים.   בכל סוגי המלגות תידרשו למלא שאלון ולצרף מסמכים. בטופס הגשת הבקשה יפורט אילו מסמכים עליכם להגיש. לתשומת לב: בחלק מהשאלונים תצטרכו לכתוב אם אתם מקבלים מלגות נוספות. מומלץ לומר את האמת ולא להסתבך אחר כך, אם ייוודע ששיקרתם. ייתכן שתצטרכו להחזיר את המלגה ולהיקלע למצב בהחלט לא נעים. אנחנו ממליצים להגיש כמה שיותר בקשות למלגות, כדי להגדיל את הסיכוי שתקבלו תשובות חיוביות. אם בשלב הגשת הבקשה כבר קיבלתם מלגה אחרת – ציינו זאת. אם קיבלתם מלגה ממקור אחר לאחר שכבר הגשתם את הבקשה, מומלץ לעדכן את הגורם הרלוונטי, להסביר שאומנם קיבלתם מלגה אך אתם זקוקים למלגות נוספות בשל מצב סוציו-אקונומי, בגלל שאינכם יכולים לשלב עבודה עם לימודים, או כל הסבר אחר המשקף את מצבכם. שימו לב: יש מלגות שחלק מהתנאים לקבל אותן הוא “ללא כפל מלגות”, כלומר שאינכם יכולים לקבל מלגות נוספות במקביל למלגה זו. קראו היטב את התנאים לקבלת המלגה.  

מלגות למכינה קדם-אקדמית או למכינה לבגרות

בשביל ללמוד באוניברסיטה, ובחלק מהמכללות, יש צורך בתעודת בגרות ובהשלמת שנות לימוד. כדאי לדעת: באפשרותכם לקבל מימון מלא או כמעט מלא ללימודים אלו. הגשת הבקשה למלגות תיעשה באמצעות יועצי הלימודים במוסד שבו אתם רוצים ללמוד. במקרים של קושי בהגשת הבקשה, או אם תרצו לדעת עוד על האפשרות לקבל מימון ללימודים קדם-אקדמיים, פנו אלינו כאן.  

מלגות ייעודיות ליוצאי החברה החרדית

כיוצאי החברה החרדית מגיעות לכם מלגות! בפורטל הזכויות “כל זכות” תמצאו מידע רב על כל הזכויות המגיעות לכם, וגם לינקים למלגות ייעודיות. הקליקו כאן למעבר לפורטל ובקרו בלשונית “מלגות” באזור “לימודים אקדמיים”.  

איך מוצאים מלגות?

ברשת! הנה כמה אתרים שתוכלו למצוא בהם לינקים למגוון מלגות: migapo – אתר מלגות בשיתוף אגודת הסטודנטים. האתר מציע שירות לסיוע בהגשת הבקשות – בתשלום. לשיקולכם. אתר מלגות, האתר יורם מבית וואלה! לימודים בישראל, אזור מלגות לסטודנטים באתר משרד החינוך. לימודפוןקובץ מלגות של הישגים – עשרות מלגות בחלוקה לקטגוריות. מומלץ להוריד את הקובץ ולחפש מלגות רלוונטיות. בחלק ממוסדות הלימוד מוצעות מלגות סיוע פנימיות. על פי רוב מלגות אלו אינן מפורסמות באתרי המוסד או בלוחות המודעות, לכן כדאי לברר על כך במזכירות או במדור הרישום. מלגות נוספות תוכלו למצוא כאן: המרכז האזרחיקרן רוטשילד, מלגות מפעל הפיסקרן פסיפס – מלגות למעוטי יכולת, אייסףתוכנית מושל, חיילים משוחררים: מלגת ממדים ללימודיםקרן אימפקטקרן גרוסהישג – קרן מלגות לחיילים בודדים. סטודנטים למקצועות מדעיים יכולים להגיש בקשה למלגת מנהיגי שוליך. הנדסאים – כדאי שתדעו, תוכלו לקבל מימון מלא ללימודים וגם מלגות קיום. לפרטים נוספים קראו כאן. בקבוצת הווטסאפ שלנו אנו מעדכנים על מלגות לסטודנטים. מצטרפים כאן.  

מכתב אישי

ברוב הבקשות למלגות עליכם להוסיף לטופס הבקשה מכתב אישי. המכתב נועד לאפשר לכם להציג את עצמכם באופן בלתי אמצעי, מעבר לנתונים היבשים במסמכים, ולהסביר לגורמים הרלוונטיים מדוע מגיעה לכם מלגה. אנו ממליצים להתחיל את המכתב בתיאור קצר של הרקע שלכם: המשפחה שבה גדלתם והמצב הסוציואקונומי, מוסדות הלימוד שבהם למדתם עד כה ומצבכם הכלכלי. אם אינכם זוכרים לתמיכה כלכלית של המשפחה – ציינו זאת. בפסקה הבאה התייחסו ללימודיכם, וקשרו בין קבלת המלגה לאפשרות להשקיע בזמן ובאנרגיה בלימודים. התייחסו גם לעתיד, לשאיפות שלכם, למטרות וליעדים. הפירוט הזה יוכיח שאתם רציניים ושכדאי לתת לכם מלגה.

טיפים למכתב אישי

  • בפסקה שבה אתם מספרים על הרצון שלכם ללמוד ולהשקיע כדאי לשלב את המילים: “שאיפה למצוינות”, “הצטיינות”, “הצלחה”, “הישגים”.
  • הקדישו זמן לקרוא על הגוף שאתם מבקשים ממנו מלגה ונסחו משפטים שתואמים את חזונו.
  • אין צורך לכתוב בשפה פורמלית. להפך, כדאי שהמכתב יהיה בנימה אישית.
  • כדאי לתת לאדם קרוב לקרוא את המכתב לפני שליחתו ולבקש הערות בונות.
  • השתדלו לתמצת את המכתב לעמוד אחד לכל היותר. השתמשו בגופן סטנדרטי (David או Ariel) בגודל 12.
 

קיצור תהליכים, סדר וארגון

כאמור, אנו ממליצים להגיש כמה שיותר בקשות למלגה. כדי שלא תצטרכו לאסוף את המסמכים הנדרשים שוב ושוב, כדאי לפתוח תיקייה ייעודית במחשב ולשמור בה את כל המסמכים הרלוונטיים, סרוקים או מצולמים. ליתר ביטחון, שלחו לעצמכם במייל את כל הקבצים. אלו המסמכים שבדרך כלל תצטרכו להוסיף לטופס בקשת המלגה:
  • צילום תעודת זהות
  • צילום תעודת שחרור מצה”ל/שירות לאומי
  • אישור לימודים
  • אישור גובה שכר לימוד
  • תוכנית לימודים (סילבוס)
  • ציונים (אם יש, ואם הם טובים)
  • 3 תלושי משכורת אחרונים שלכם
  • 3 תלושי משכורת של כל אחד מההורים
  • מכתב אישי
  • קורות חיים (לא חובה)
  • המלצות (לא חובה)
  • תמונת פספורט (אם מבקשים)
  • כל מסמך שמעיד על מצבכם הסוציואקונומי
  צרו במחשב תיקייה נפרדת עבור כל מלגה, והוסיפו לתיקייה את כל המסמכים הנדרשים. ההמלצה שלנו: קראו לכל תיקייה בשם המלגה + תאריך פתיחת הרישום למלגה. הוסיפו ביומן תזכורת למועדי פתיחת הרישום. לפני השליחה, ודאו שהוספתם לבקשה את כל המסמכים הנדרשים.

לימודי מקצוע ואומנות

תעודת הנדסאי

תעודת הנדסאי

תעודת הנדסאי – ללמוד מקצוע לחיים ארגז כלי עבודה תמיד ריתק אתכם, אתם מעדיפים לתקן דברים לבד במקום לקרוא לאיש מקצוע? חולמים לעבוד בתכנות ולא רוצים ומעדיפים לחסוך את השנים הארוכות של לימודי ההשלמה לקראת כניסה לפקולטה למדעי המחשב? תכנון ערים או עיצוב פנים הם עבודת החלומות שלכם? כנראה שאתם מתאימים ללימודי לתעודת הנדסאי! הלימודים לתעודת הנדסאי אורכים שנתיים או מעט יותר, במהלך הלימודים תידרשו להגיש מטלות ולהיבחן על החומר, ובסוף הלימודים יהיה עליכם להגיש פרויקט גמר. סיום מוצלח של הלימודים יקנה לכם תעודת הנדסאי מטעם משרד התמ”ת. בחלק מהמגמות תלמדו לתעודת טכנאי מוסמך. ההבדל בין לימודים לתעודת טכנאי מוסמך ללימודים לתעודת הנדסאי הוא בהיקף הלימודים; לימודים לתעודת טכנאי מוסמך אורכים בין שנה וחצי לשנתיים. התעודות מטעם המה”ט נחשבות בהחלט בעיני מעסיקים רבים, ויש כאלה שאפילו מעדיפים אותן על פני תואר ראשון בתחום הרלוונטי. הסיבה לכך היא שהלימודים לתעודת הנדסאי הם לימודים מעשיים, בעוד חלקים רבים מלימודי התואר הם תיאורטיים. חשוב לדעת: לימודים לתעודת הנדסאי אינם לימודים לתואר מהנדס. אלו שני דברים שונים. אם כי, בעלי תעודת הנדסאי יכולים להמשיך במסלול הלימודים, ולאחר שלוש שנות לימוד, בדרך כלל, ועמידה בחובות האקדמיות הם יהיו זכאים לתעודת מהנדס.  

יוצאי החברה החרדית – המה”ט קורא לכם!

מדינת ישראל ראתה לנכון להשקיע בלומדים לתעודת הנדסאי. המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (המה”ט) הוא אגף בזרוע העבודה של משרד הכלכלה והתעשייה. אגף זה אחראי על מערך המכללות הטכנולוגיות המלמדות לתואר טכנאי ולתואר הנדסאי. המכללות פזורות ברחבי הארץ, בכרמיאל, בחיפה, בירושלים, בבאר שבע ובמקומות נוספים. לרשימת כל המכללות של המה”ט לחצו כאן. תנאי הקבלה ללימודי הנדסאי אחידים עבור כל המכללות. שימו לב: תעודת בגרות חלקית או מלאה נדרשת כדי להתקבל למכללות המה”ט. יוצאי החברה החרדית יצטרכו ללמוד במכינה טכנולוגית לפני התחלת הלימודים במכללה. תנאי הקבלה למכינה – 11 שנות לימוד לפחות. במכינה תלמדו מתמטיקה, אנגלית, עברית ומיומנויות למידה.  

עלויות ומימון הלימודים

עלות השכ”ל שונה ממקצוע למקצוע והיא נגזרת גם של מסלול הלימוד והמגמה שתבחרו. יוצאי המגזר החרדי יכולים ליהנות ממימון מלא או כמעט מלא של עלות הלימודים במכללות המה”ט. התנאים לקבלת המימון:
  • גברים שלמדו בישיבה קטנה; נשים שלמדו בסמינר חרדי, ולא במגמות הבאות: תוכנה, אדריכלות ועיצוב פנים, עיצוב מדיה, מכינה טכנולוגית.
  • ללא תואר אקדמאי או תעודת הנדסאי. אלא אם מדובר בלימודי המשך במגמת הנדסה אזרחית, או מי שמגיש בקשה למלגה בפעם הראשונה.
  • מי שלא מקבל סיוע בשכ”ל ממקור אחר. חוץ ממענק לחיילים משוחררים, סיוע מהמכללה או מלגת פר”ח.
  מימון עלות הלימודים מותנה בנוכחות מלאה בשיעורים. היעדרות ללא סיבה (מחלה או מילואים) ל-15 יום רצופים או 45 יום מצטברים תיחשב כהפסקת לימודים. במקרה כזה המימון יופסק ותידרשו להשלים את עלות השכ”ל על פי דרישת מוסד הלימודים. אפשרויות מימון נוספות: מלגות לימודים מטעם משרד הביטחון – יכולים להגיש חיילים משוחררים ומי שסיימו שירות לאומי. המלגות יהיו בגובה של עד 80% מהשכ”ל. לפרטים ראו כאן. מלגות נוספות, לסטודנטים עם ילד, ניתנות על ידי משרד החינוך. כל הפרטים כאן. *** חסר לכם מידע? רוצים הכוונה פרטנית? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה! מוזמנות ומוזמנים לפנות אלינו כאן

לימודי קולנוע וטלוויזיה

לימודי קולנוע וטלוויזיה

כותבת שורות אלו זוכרת את הפעם הראשונה שלה באולם הקולנוע כחוויה מכשפת וקסומה במיוחד. ליוצאי הקהילה החרדית, שלא גדלו על טלוויזיה ועל סרטים, יתרון נדיר – הם חווים את חוויית הקולנוע הראשונה בגיל מבוגר יחסית. אצל לא מעטים מהם המפגש הראשון עם הקולנוע מצית אש של תשוקה ושל רצון ליצור סרטים. אם גם אתם רוצים לספר סיפור באמצעות תסריט, משחק, תפאורה, תאורה ועריכה, אם פועם בכם חשק עז להשתלב בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה ואתם שוקלים ללמוד את התחום, כדאי שתכירו את מקומות הלימוד הבולטים, ותדעו, פחות או יותר, מה צפוי לכם בזמן לימודי הקולנוע. ראשית, בבואכם ללמוד לימודי קולנוע הביאו בחשבון את הפרמטרים הבאים:
  • ידע קודם. כאמור, רוב יוצאי החברה החרדית נחשפים למסך הקטן (טלוויזיה) ולמסך הגדול (קולנוע) בגיל מאוחר יחסית. כיוון שרוב הסטודנטים שלומדים קולנוע גדלו על טלוויזיה ועל סרטים, ולא מעטים מהם למדו במגמות קולנוע בתיכון, ייתכן שתחושו אי-נוחות בשל פערי הידע. לעיתים המרצים יניחו מראש שיש לכל הסטודנטים ידע קודם. אומנם יש איכות גדולה למגיעים ללמוד קולנוע כדף חלק, חדש ונקי, אך לא מן הנמנע שתידרשו לצפות בסרטים רבים בפרק זמן קצר, כדי להשלים פערים וכדי להכיר את החומר שעליו מתבססים הלימודים.
  • לימודים אינטנסיביים. לימודי קולנוע, בפרט לימודים לתואר ראשון, הם לימודים אינטנסיביים. מלבד חובת ההשתתפות בהרצאות, מבחנים ועבודות בקורסים התיאורטיים, תצטרכו להשתתף בהפקות סטודנטיאליות ולהגיש מטלות מצולמות בקורסים המעשיים. כפועל יוצא, ייתכן שתתקשו לשלב עבודה עם לימודים. על האפשרויות למימון הלימודים קראו כאן. בנוסף, בררו במוסד הלימוד אם יש תוכנית מלגות ספציפית לסטודנטים לקולנוע.
  • ידע סביר בשפה האנגלית. הרבה קורסים כוללים צפייה בסרטים. רוב הסרטים הם באנגלית, או בשפה אחרת ובתרגום לאנגלית. מצופה מסטודנטים לקולנוע לשלוט בשפה האנגלית ברמה שתאפשר להם לצפות בסרטים ללא צורך בכתוביות בעברית.
  • עלויות. נוסף על עלות השכ”ל תידרשו לממן באופן חלקי או מלא את ההפקות הסטודנטיאליות שלכם. מדובר בהוצאות דלק, תשלום סמלי לשחקנים, תשלום סמלי לשכירת לוקיישן, כיבוד לצוות וכדומה. על פי רוב, לא תצטרכו לשלם על שכירת ציוד.
  • פרויקט סיוםבשנה האחרונה ללימודים תידרשו לעבוד על פרויקט הגמר שלכם. בדרך כלל, מדובר בסרט קצר, באורך של עד 40 דקות. יהיה עליכם להשתתף בפרויקט באחד התפקידים המרכזיים: בימוי, צילום, ניהול הפקה, עריכה.
 

תנאי קבלה

כיום פועלים 20 מוסדות לימוד לאומנות הקולנוע. לרשימה המלאה לחצו כאן. לכל מוסד לימוד תנאי קבלה משלו. על פי רוב, תתבקשו להכין עבודה שתדגים את יכולות היצירה שלכם ולעבור ריאיון אישי. הביקוש ללימודי קולנוע גדול ובתי הספר המובילים מרשים לעצמם לסנן מועמדים משיקולים שונים, שאינם קשורים בהכרח לכישורים שלהם. ההמלצה שלנו: נסו להתקבל לכמה מוסדות לימוד, ובחרו לבסוף את זה שרמת הלימודים בו, הרכב המרצים והאווירה בקמפוס נראים לכם כמתאימים ביותר. כמובן, היעזרו בהמלצות של בוגרים ושל סטודנטים בפועל.  

מה לומדים?

שמות הקורסים, המבנה שלהם והנושאים הספציפיים יכולים להשתנות ממוסד לימודים אחד למשנהו, אבל על פי רוב, אלו הנושאים שתלמדו:
  • תולדות הקולנוע – איך הכול התחיל, מה היו טכניקות הצילום הראשונות וכיצד התפתח הקולנוע מתחביב אזוטרי לתעשייה עצומה וחובקת עולם.
  • מושגי יסוד – כמו בכל מקצוע, גם לקולנוע ז’רגון משלו. בקורס זה תלמדו מושגים שישמשו אתכם בכל שלב בהפקה, משלב נביטת הרעיון לתסריט עד לשטיח האדום בקאן.
  • על תהליך היצירה הקולנועי – מה צפוי לכם בתהליך היצירה, כיצד מעבירים רעיון מהראש אל הכתב ומשם ללוקיישן ולחדר העריכה.
  • תחקיר – כיצד מבצעים תחקיר לסרט או לסדרת טלוויזיה.
  • כתיבת תסריט – במה שונה כתיבת תסריט מכתיבת סיפור, איך כותבים הוראות בימוי ונושאים נוספים שקשורים לתהליך כתיבת התסריט.
  • צילום דיגיטלי – היכרות מעמיקה עם מצלמות הקולנוע המודרניות. גם אם אינכם רוצים לפתח קריירה כצלמי קולנוע, עליכם להכיר את המצלמה ואת עבודת הצילום.
  • יסודות עבודת ההפקה – בקורס זה תלמדו איך בונים הפקה, איך מתנהלים על הסט, כיצד בונים תקציב לסרט, כיצד משיגים תקציב לסרטים ונושאים נוספים.
  • בימוי קולנוע – תלמדו כיצד לביים עם יותר ממצלמה אחת, איך להגיע לפריים המושלם ועוד ועוד.
  • שימוש בתאורה, סאונד וטכנולוגיות קול – קשה להפריז בחשיבות של תאורה נכונה וסאונד מדויק. גם אם אינכם רוצים להיות תאורנים או אנשי סאונד, עליכם להכיר את סוגי התאורה, כיצד בונים תאורה, סוגי מיקרופון וכיצד עובדים על הסאונד בחדר העריכה.
  • עריכה ומולטימדיה – עריכה היא השלב שלאחר הצילום. בקורס זה תלמדו על תוכנות עריכה, על כללי עריכה, ועל הניסים שאפשר לחולל בחדר העריכה.
  • הפקת סרט עלילתי והפקת סרט תיעודי – בשני קורסים אלו תלמדו על ההבדלים בין שתי ההפקות ומה נדרש בכל אחת מהן.
  • ליהוק – קורס שיקנה לכם ידע באיתור שחקנים, בעריכת אודישנים ובהכשרת השחקנים למשחק בסרט שלכם.
  • סאונד והכנת פסקול מוזיקלי – כל סרט מורכב מתמונות שנעות במהירות וסאונד. בקורס זה תלמדו על ערוצי הסאונד וכיצד להתאים לסרט פסקול מוזיקלי.
אם עצם קריאת רשימת הנושאים הללו הלהיבה אתכם, קדימה – מהרו להירשם ללימודי קולנוע. *** למעבר לפורטל הזכויות של יוצאי החברה החרדית באקדמיה הקליקו כאן

אודות המדריך

המדריך נכתב ונאסף על ידי מתנדבים בעלי רקע בתחום עליו כתבו ומתוך רצון לסייע ליוצאות ויוצאים הנמצאים בתחילת דרכם, לעשות דרך קלה ופשוטה יותר. אין לראות בנאמר במדריך הנחיה כי אם המלצה.
עורכת המדריך שני קפלן
דילוג לתוכן