התחברות

נא הכנס את מספר הטלפון שלך למטה נא הכנס את הקוד שנשלח לטלפון שלך שלח קוד מחדש
הבא
שלח קוד מחדש
עדיין אין לך משתמש? הרשם ליוצאים לשינוי עכשיו!
יצירת קשר
הרשמה
התחברות
צור קשר
הרשמה
התחברות
תרומה

עתודה אקדמית

מיתר גולדין

עתודה אקדמית – קודם לימודים ואחר כך צבא

מסלול עתודה אקדמית הוא מסלול ייחודי. המתגייסים למסלול עתודה מתחילים את השירות הצבאי בלימודים אקדמיים, ולאחר קבלת התואר הם ישובצו לתפקידי קצונה שתואמים את הכשרתם ואת יכולותיהם. עוד על מסלול עתודה אקדמית קראו באתר מתגייסים.

 

האם כדאי לנסות להתקבל למסלול עתודה אקדמית?

למסלול זה יתרונות רבים: הלימודים הם על חשבון הצבא באופן מלא כמעט, לומדים מקצוע ומקבלים תואר בגיל צעיר, צוברים ניסיון, מרוויחים משכורת מוגדלת ובמסלולים מסוימים נהנים ממלגות. השירות בצבא יהיה בתפקיד משמעותי.

יתרון נוסף: בחלק מהמסלולים תוכלו להתקבל כעתודאים בתנאים מקלים יותר מאלו שנדרשים כדי להתקבל כסטודנטים מהמניין.

עם זאת, כדאי לדעת שתקופת השירות שלכם תהיה ארוכה יותר בכמה שנים טובות. אם תרצו לפרוש באמצע המסלול תצטרכו להחזיר את כספי השכ”ל. בנוסף, הביאו בחשבון שתתחילו לשרת בגיל מבוגר יחסית ואתם עלולים לחוות קושי לשרת עם חיילים צעירים מכם. שאלה נוספת שאתם צריכים לשאול את עצמכם: האם אתם בטוחים שאתם רוצים להחליט עכשיו על המסלול האקדמי שלכם?.

 

כן, אני רוצה להתגייס למסלול עתודה אקדמית!

הרישום למסלול הוא בין החודשים אוקטובר-פברואר. נרשמים כאן.

תוכלו להגיש בקשה להירשם למסלול זה ובמקביל למסלולים נוספים. כך שאם לא תתקבלו לא תפספסו את הרישום למסלולים אחרים שאתם רוצים להתקבל אליהם.

נכון לזמן כתיבת שורות אלו, תנאי סף להתקבל למסלול עתודה אקדמית הם:

  • קב”א 52 ומעלה. אם הקב”א שלכם נמוך מזה את יכולים להגיש בקשה למבחן חוזר.
  • ציון פסיכומטרי: 550 ומעלה. לכל תחום לימודים דרישת ציון משלו.

כמובן, עליכם להיבחן בבחינה הפסיכומטרית לפני שאתם מתחילים בתהליך הקבלה למסלול. אם תבחרו ללמוד קורס הכנה לפסיכומטרי, תוכלו בעתיד להגיש בקשה להחזר של התשלום – אם תתקבלו לעתודה.

  • בגרות מלאה: אנגלית – 4/5 יחידות לימוד; מתמטיקה – 4/5 יחידות לימוד; 5 יחידות לימוד במקצוע מדעי נוסף.

 

העתיד של העתודאים

בתאריך הגיוס שלכם תעברו שרשרת חיול רגילה בבק”ום ותקבלו כרטיס דח”ש (דחיית שירות). חשוב לדעת: בשונה מחיילים בסדיר, לא תוכלו לנסוע בתחבורה הציבורית בחינם. העתודאים נהנים מהנחת סטודנט בתחבורה הציבורית.

תוכלו לעבוד בזמן הלימודים, בכפוף להגשת בקשה ואישורה. עתודאים שאינם שכירים צריכים לשלם ביטוח לאומי. הלימודים שלכם ישולמו בשתי פעימות, בחודשים דצמבר ואפריל. הסכום אינו עבור כל שכ”ל ולכן כדאי לברר בתוכנית ההכוון שלנו על מלגות ומענקי הצטיינות.

בין שנת הלימודים הראשונה לשנייה תעברו טירונות. מדובר בטירונות רובאי 02, שאורכה 4-3 שבועות. חשוב לוודא שהמבחנים לא יתקיימו בתקופת הטירונות.

כדי להמשיך במסלול יהיה עליכם לעמוד בסף ציונים מינימלי (שמשתנה בין מקצוע למקצוע). מי שלא יעמוד בדרישות יקבל אזהרה ויהיה עליו לשפר את הציון. אם לא תשפרו תעברו לשרת שירות רגיל. במקרה כזה תקופת הלימודים לא תיחשב כפז”ם צבאי, והשירות יתחיל מההתחלה. לרוב תידרשו גם להחזיר את סכומי הכסף ששולמו עבור הלימודים.

בתום שנת הלימודים האחרונה תישלחו למיונים ותזומנו לראיונות לתפקידים שונים. הציונים שתקבלו בקורסים יהיו בין השיקולים לקבלה שלכם לתפקיד זה או אחר.

 

להרחבה בנושא קראו כאן: המדריך המלא לעתודה אקדמית בצה“ל.

למעבר לפורטל הזכויות של יוצאי החברה החרדית בצה”ל הקליקו כאן

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם הערות לגביה? מוזמנים לכתוב לנו למייל:  info@leshinuy.org

רוצה הכוונה אישית?
תוכנית ההכוון - שבילים
טרום צבא / לימודים באקדמיה
07/03/2023

מאמרים נוספים

מוסדות לימוד מותאמים ליוצאי החברה החרדית

מוסדות לימוד מותאמים ליוצאי החברה החרדית

יוצאי החברה החרדית מגיעים עם מטען לימודי רב, אך הלימודים בישיבה ובסמינר אינם תואמים לדרישות הלימודים באקדמיה. לאורך השנים מי שהשתייך למגזר החרדי קיבל זכויות שונות בעולם האקדמיה, לצורך גישור על פערי ההשכלה, אך מי שיצא מהמגזר החרדי ולא הגדיר את עצמו עוד כחרדי לא זכה לאותם תנאים. עמותת “יוצאים לשינוי” נאבקה לשנות את האפליה הזאת, ובזכות הפעילות המאומצת שלנו המציאות השתנתה. כיום יוצאי החברה החרדית שלומדים באקדמיה נהנים מהזכויות הבאות:
  • ייעוץ לבחירת מקצוע לימוד
  • ליווי במהלך המכינה והתואר
  • עידוד הלומדים ומניעת נשירה
  • תמיכה כלכלית
  • ליווי וסיוע בהשמה בשוק העבודה
השירותים הניתנים כוללים שיעורי תגבור קבוצתיים ופרטניים, חונכות אישית, סיוע פסיכולוגי, אירועים חברתיים לסטודנטים יוצאי החינוך החרדי, אבחונים ללקויות למידה, סדנאות להשתלבות באקדמיה וסדנאות להשתלבות בשוק העבודה. למידע נוסף על הזכויות קראו כאן. לא כל מוסדות הלימוד יעניקו לכם את מלוא הזכויות הללו, בררו עם מזכירות מוסד הלימוד אילו זכויות מגיעות לכם כיוצאי החברה החרדית.  

מוסדות לימוד שמעניקים את כל הזכויות, ויש לכם שם כתובת אנושית הם:

 

במוסדות לימוד אלו יש מכינות קדם-אקדמיות שמותאמות ליוצאי המגזר החרדי:

  • האוניברסיטה העברית. לבירורים: 02-5881019
  • מכללת הדסה. לבירורים: 02-5310740 | *2292
  • אוניברסיטת בר-אילן. לבירורים: 03-5317000
  • אוניברסיטת תל-אביב. לבירורים: 03-6405550
  • הטכניון. לבירורים: 04-8295555
  • מכללת ספיר. לבירורים: 077-9802802
  • מכללת רופין. לבירורים: 1-800-800-830
  • מכללת עזריאלי. לבירורים: 02-6588087
  • מכללת עמק יזרעאל. לבירורים: 1-800-30-3000
  • מכללת תל חי. לבירורים: 04-8181855
  • הקריה האקדמית אונו. לבירורים: 03-5311888
  • אוניברסיטת חיפה. לבירורים: 04-824-0111
  בפנייתכם למוסד הלימודים לצורך מימוש זכויותיכם כיוצאי החברה החרדית תצטרכו להצטייד באישורים מתאימים, לדוגמה, אישור על לימודים בישיבה קטנה/גדולה, אישור על לימודים בסמינר וכדומה. אם נתקלתם בקושי במימוש הזכויות, פנו אלינו ונשמח לסייע. למידע על כל ההטבות לסטודנטים ראו באתר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית.   מצאתם טעות בכתבה? יש לכם הערות לגביה? מוזמנים לכתוב לנו למייל:  info@leshinuy.org
יש עוד

השכלה - מורה נבוכים

השכלה - מורה נבוכים

“ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה” – מסכת אבות. קשה להפריז בחשיבותה של ההשכלה. לימודים גבוהים עשויים להועיל בכל תחום בחיים, הם תורמים לכושר ההשתכרות שלכם, לפיתוח האישי, להרחבת האופקים, להגדלת מעגל החברים וכמובן – יעניקו לכם שלל כלים והזדמנויות ליצירת העתיד המיטבי עבורכם. אפשר לרכוש השכלה באוניברסיטה, במכללה, בקורסים פרטיים – פרונטליים או מקוונים, ואפילו להיצמד לאיש מקצוע וללמוד ממנו. כמובן, אין להניח שערוץ השכלה מסוים טוב יותר מאחר, כל בחירה היא טובה ובתנאי שהיא מתאימה לכם: לרצונות שלכם, ליכולות שלכם, לחלומות שלכם על העתיד ולשיקולים אינדיבידואלים נוספים. בשורות הבאות סקרנו כמה עניינים בסיסיים שכדאי שתדעו בבואכם לקבל החלטה מושכלת על סוג ההשכלה המתאים לכם. אם תרצו להתלבט איתנו – נשמח לעזור. פנו אל יועצות ההכוון שלנו בלינק הזה.  

“ללמוד פירושו להתמצא” – מלקולם דה שאזאל

ראשית, הבה נמפה את מגוון ערוצי ההשכלה בארץ. מקובל להבחין בין השכלה אקדמית – לימודים באוניברסיטה או במכללה מוכרת, ללימודים מקצועיים שאפשר לרכוש באמצעות מכונים או אנשים פרטיים. הידעתם: כל אדם (אפילו אתם) יכול להחליט שהוא מעביר קורס בתחום העיסוק והמומחיות שלו. ההבחנה המוכרת היא בין המל”ג – מוסדות להשכלה גבוהה. אלו מוסדות שבהם לומדים לימודים גבוהים ומפוקחים ע”י המועצה להשכלה גבוהה, למכונים ולקורסים שאינם מפוקחים ע”י המועצה להשכלה גבוהה. לדוגמה, מכללות פרטיות. לתשומת ליבכם, חלק ממקומות העבודה דרושים תעודה ממוסד מוכר ע”י המל”ג. אם במקצוע שבו אתם מעוניינים לעסוק תעודה מוכרת היא תנאי בסיסי, בררו עם מוסד הלימודים האם הוא מוסד בפיקוח או מוסד פרטי.  

“האוניברסיטאות הן מזרקות של ידע והסטודנטים הם שם כדי לשתות” – אנונימי

כדי לקבל החלטה על אפיק ההשכלה הנכון עבורכם כדאי להביא בחשבון שלימודים במכללות ובאוניברסיטאות מתפרשים על פני כמה שנים, שנה-שנתיים עבור לימודי תעודה וארבע שנים ללימודי תואר. הלימודים יסודיים ומתבססים על מחקר ומאגרי ידע שנצברו לאורך השנים. קבלת התעודה מותנית בעמידה בכל החובות האקדמיות כמו ציון עובר במבחנים, הגשת עבודות, העברת פרזנטציות (כמו חבורות בעולם הישיבות) נוכחות בשיעורים וכו’. על ההבדלים בין מכללות ואוניברסיטאות קראו כאן. תחומי הלימוד במל”ג (כזכור – מדובר במוסדות להשכלה גבוהה שבפיקוח המועצה להשכלה גבוהה) רבים ומגוונים. מקובל לחלק אותם לפקולטות: הפקולטה למדעי הרוח, הפקולטה למדעי החברה, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, הפקולטה לרפואה ועוד. כל פקולטה מאגדת כמה מחלקות וחוגים. באתר לימודים בישראל תוכלו לקרוא על כל המסלולים לכל התארים, להכיר את מוסדות הלימוד השונים, הדרישות של כל מוסד, לקבל תשובות לשאלות נפוצות, לקרוא מה חושבים הסטודנטים על מוסדות הלימוד שבהם הם לומדים ומידע חיוני נוסף. באתר זה תוכלו גם לראות מה הם תנאי הקבלה לכל מסלול ומסלול.  

“לא זו בלבד שעלינו לרכוש חוכמה אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו” – מרקוס טוליוס קיקרו

משך זמן הלימודים, תנאי הקבלה ויכולת ההשתכרות העתידית הם שיקולים חשובים בבחירת מסלול הלימודים אך הם אינם היחידים. חשוב לזכור כי בסופו של דבר הלימודים אמורים לשמש אתכם בעתיד, לנתב אתכם לתחום עיסוק מסוים, למלא אתכם סיפוק ותחושת משמעות ולכן חשוב להביא בחשבון גם את הכישרון הטבעי שלכם והתחומים שאליהם אתם נמשכים. או בקיצור, שאלו את עצמכם: במה בא לי לעבוד בעתיד? תוכלו להיעזר בשני אתרים מצוינים: עבודאטה – האתר של משרד העבודה. באתר תענו על כמה שאלות והאלגוריתם יציע לכם תחומי עיסוק שמתאימים לתשובות שעניתם; באתר “שנהר” תוכלו לציין את תחום העיסוק שמעניין אתכם ולבדוק מה הדרישות האקדמיות לכניסה לתחום ואיפה אפשר ללמוד כדי לקבל את התעודה המבוקשת.  

“ידע הוא כוח” – פרנסיס בייקון

אם אתם מתלבטים בין כמה תחומים וזקוקים למידע נוסף כדי להחליט במה לבחור – הירשמו ל”יום פתוח”. כמעט כל מוסד לימודים עורך “יום פתוח” למתעניינים בלימודים. משתתפי היום הפתוח מקבלים הצצה לתחומי הלימוד שמעניינים אותם, לרבות אפשרויות התעסוקה בסים התואר ותנאי הקבלה העדכניים. על פי רוב המרצים בחוג הם אלו שמרצים ביום הפתוח כך שתוכלו גם להתרשם מהמרצה שאתם עתידים ללמוד אצלו. פעמים רבות אפשר לדבר עם המרצה ישירות לאחר ההרצאה, ולכן אנחנו ממליצים להגיע ליום הפתוח עם רשימת שאלות שמעניינות אתכם. השתתפות ביום הפתוח ושיחה אישית עם המרצה עשויות להכריע את הכף בבחירת מסלול הלימודים, כי אין כמו להתרשם ממראה עיניים. זה כדאי!  

“יוסיף דעת יוסיף מכאוב, ואף על פי כן יוסיף דעת” – רבי מנחם מנדל מקוצק

על החלק הראשון של המימרה הזאת אפשר להתווכח, לעומת זאת, על הסייפא אנחנו חותמים בשתי ידיים. אוהבי הוספת הדעת ודאי ישמחו לדעת שאפשר לשלב לימודים של שני מקצועות או יותר. לדוגמה, מסלול דו-חוגי שכולל לימודי מתמטיקה ופסיכולוגיה. אם מסלול דו-חוגי מעניין אתכם, קראו על כך בהרחבה כאן. בבואכם להחליט אם להירשם למסלול דו-חוגי הביאו בחשבון שמסלול כזה ידרוש מכם השקעה רבה יותר וייתכן שתתקשו לעבוד תוך כדי הלימודים. זאת הזדמנות להזכיר את קיומן של “המלגות” – מענקים כספיים לסטודנטים ולתלמידים. הרחבנו על כך כאן.  

“קח איתך צידה לדרך, את ניסיוני” – י.לפידות

שאלנו סטודנטים יוצאים אילו טיפים יש להם עבור יוצאים שמתלבטים איזה מסלול לימודים כדאי לבחור. הנה ששת הטיפים המוצלחים ביותר:
  • אל תמהרו להחליט. בדקו היטב עד שתהיו שלמים עם ההחלטה.
  • אל תבחרו בהכרח מסלול לימודים פופולרי, כזה ש”כולם בוחרים”, אלא בדקו מה הכי מתאים לכם.
  • אל תהססו לפנות לרכזי ההכוון של “יוצאים לשינוי”.
  • אם יש לכם שאלות – חפשו בגוגל ובקרו באתרים מהימנים. רוב הסיכויים שתמצאו תשובות טובות.
  • בקרו במוסדות הלימוד שבהם אתם רוצים ללמוד. התרשמות קודמת להרשמה.
  • התייעצו עם סטודנטים ועם אנשים שכבר סיימו את מסלול הלימודים.

חסר לכם מידע? רוצים הכוונה פרטנית? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה! מוזמנות ומוזמנים לפנות אלינו כאן

למעבר לפורטל הזכויות של יוצאי החברה החרדית באקדמיה הקליקו כאן

 
יש עוד

אוניברסיטה או מכללה?

אוניברסיטה או מכללה?

השאלה היכן ללמוד מעסיקה יוצאים רבים ששוקלים לימודים גבוהים. לבחירת המוסד האקדמי שבו תלמדו תהיה השפעה גדולה על העתיד הסטודנטיאלי שלכם וגם על העתיד המקצועי שלכם. אם כבר החלטתם באיזה תחום מעניין אתכם לרכוש השכלה ואתם מתלבטים אם ללמוד באוניברסיטה או במכללה, קחו כמה דקות כדי להבין מה ההבדלים בין שני סוגי המוסדות האלה, מה אופי הלימודים בכל אחד מהם וכיצד תוכלו להחליט באיזה מוסד לימודים הכי מתאים לכם ללמוד.  

אוניברסיטה – נעים להכיר

אוניברסיטה היא מוסד ותיק, בדרך כללי, להשכלה גבוהה. הלימודים באוניברסיטה נשענים על מחקר ומידע שנצבר במשך שנים רבות. באוניברסיטה לומדים סטודנטים לתואר ראשון (B.A), לתואר שני (M.A), ודוקטורנטים הלומדים לתואר שלישי (Ph.D.). נכון לכתיבת שורות אלו יש בארץ עשר אוניברסיטאות: הטכניון – מכון טכנולוגי לישראלי. הוקם בשנת 1924 האוניברסיטה העברית בירושלים. הוקמה בשנת 1925 מכון ויצמן למדע. הוקם בשנת 1949 אוניברסיטת בר-אילן. הוקמה בשנת 1955 אוניברסיטת תל אביב. הוקמה בשנת 1956 אוניברסיטת חיפה. הוקמה בשנת 1963 אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוקמה בשנת 1969 האוניברסיטה הפתוחה. הוקמה בשנת 1976. האוניברסיטה הפתוחה שונה משאר האוניברסיטאות בארץ והלימודים בה עשויים להתאים ליוצאים שלא יכולים או לא רוצים ללמוד באוניברסיטאות או במכללות. הקדשנו לאוניברסיטה הפתוחה כתבה נפרדת. קראו כאן. אוניברסיטת אריאל בשומרון. הוקמה בשנת 1982 אוניברסיטת רייכמן “המרכז הבינתחומי הרצליה”. הוקמה בשנת 1994  

תנאי קבלה:

כדי להתקבל ללימודים באוניברסיטה יש צורך בתעודת בגרות מלאה ולעבור מבחן פסיכומטרי (במקרים מסוימים לא נדרש פסיכומטרי). הציונים שלכם בתעודת הבגרות ובמבחן הפסיכומטרי משתכללים לציון אחד (סכם) שעליו פיו ייקבע לאיזה חוג תוכלו להתקבל. החישוב משתנה מאוניברסיטה לאוניברסיטה ואפילו מחוג לחוג. אם הציון שלכם לא מספיק כדי להתקבל לחוג המבוקש, או אם אין ברשותכם תעודת בגרות מלאה – תצטרכו ללמוד במכינה קדם-אקדמית. על המכינות הקדם-אקדמיות הרחבנו בכתבה נפרדת. ראו כאן.  

פיקוח ושכר לימוד:

האוניברסיטאות הן גוף שמבוקר על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומסובסד על ידי המדינה. נכון לשנת תשפ”א, שכר הלימוד (שכ”ל) לתוכנית לתואר ראשון הוא 10,198 ש”ח, ו-13,780 ש”ח לתואר שני. שכר הלימוד זהה בכלל האוניברסיטאות. כחלק מתוכניות לימוד רבות תצטרכו לקחת קורסים משלימים. בנוסף, סטודנטים לתואר ראשון צריכים לעבור מבחן לקביעת רמת האנגלית שלהם, ובמידת הצורך, ללמוד קורסים לאנגלית אקדמית. עלות הקורסים הללו לא מחושבת בשכ”ל כיוון שהיא שונה מסטודנט לסטודנט ומתוכנית לתוכנית. סטודנטים רבים מממנים את עלות הלימודים באוניברסיטה באמצעות מלגות. קראו כאן על אפשרויות המימון המגוונות.  

מכללות – נעים להכיר

מכללה היא מוסד להשכלה גבוהה, או להכשרה מקצועית. חלק מהמכללות מוסמכות להעניק תואר ראשון ותואר שני, אבל לא תואר שלישי (תואר דוקטור). העיסוק במחקר במכללות הוא מועט יחסית לאוניברסיטה והלימודים שם מכווני תעסוקה. קשה לכמת את מספר המכללות בארץ, כיוון שגופים שונים מוסיפים לשמם את התואר “מכללה” מטעמי יוקרה ולצרכי שיווק. על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג), תשי”ח-1958, רק מוסד להשכלה גבוהה שקיבל את אישור המועצה להשכלה גבוהה רשאי להשתמש בכינוי “מכללה אקדמית”. באתר המל”ג יש רשימות מפורטות של כל המוסדות להשכלה גבוהה. אם חשבתם ללמוד במכללה מסוימת, כדאי קודם כול לבדוק מה הסטטוס שלה מבחינת המל”ג. בשורות הבאות תוכלו לקבל מושג על ההבדלים בין סוגי המכללות.  

מכללות אקדמיות מתוקצבות

מכללות אלו נקראות גם “מכללות ציבוריות”. המכללות הציבוריות הוקמו בשנות ה-90 של המאה הקודמת בשל הביקוש ההולך וגובר לרכישת השכלה גבוהה ובשל היעדר מוסדות לימודים מתאימים בפריפריה. כיום תוכלו למצוא מכללות ציבוריות ברחבי הארץ, בתל אביב, בירושלים, בגליל, באשקלון, בבאר שבע, בצפת ובמקומות נוספים. הלימודים במכללות אקדמיות מתוקצבות מפוקחים ע”י המועצה להשכלה גבוהה ומסובסדים ע”י המדינה. על כן גובה השכ”ל במכללות אלו ובאוניברסיטאות זהה.  

מכללות פרטיות

מכללות אלו אינן מתוקצבות ע”י המדינה ועל כן עלות הלימודים בהן גבוהה יותר מאשר באוניברסיטה או במכללה ציבורית. כדי להצדיק את קיומן ואת כדאיותן, המכללות הפרטיות מציעות מסלולי לימוד במקצועות נחשקים כמו ניהול, מדעי המחשב, משפטים ועוד.  

מכללות אקדמיות לחינוך

מכללות ייעודיות ללימודי הוראה. הלימודים במכללות לחינוך מסובסדים ע”י המדינה. המכללות לחינוך מעניקות תואר ראשון ושני בתחומי ההוראה בלבד. גם מכללות אלו פזורות ברחבי הארץ, מדרום ועד צפון. רשימת המכללות האקדמיות לחינוך ממתינה לכם כאן.  

אז איפה עדיף ללמוד – במכללה או באוניברסיטה?

לימודים באוניברסיטה נחשבים יוקרתיים יותר מלימודים במכללה. אם אתם מתכננים להמשיך ללימודים לתואר שני או שברצונכם להתקדם ללימודים באוניברסיטה איכותית בחו”ל, תואר ראשון מאוניברסיטה יגדיל את סיכוייכם להתקבל. גם מעסיקים רבים נוטים לייחס חשיבות רבה יותר לתארים מאוניברסיטה לעומת תארים של מכללה. מנגד, אם למדתם במכללה שמתמחה בתחום לימוד מסוים, לדוגמה חינוך או עיצוב, ייתכן שהמעסיקים יראו בכם מועמדים עדיפים. לכן כדאי להבין מה נחשב יותר בתחום שאתם רוצים ללמוד, תואר מאוניברסיטה או תואר ממכללה. לשיקול על עתידכם האקדמי או המקצועי יש חשיבות גדולה, אך בבואכם לבחור היכן ללמוד עליכם להביא בחשבון פרמטרים נוספים, לפי הרשימה הבאה: תנאי קבלה: תנאי הקבלה לחוגים במכללות, בדרך כלל, נגישים וגמישים יותר מאשר תנאי הקבלה לאוניברסיטה. תנאי הקבלה הם הפרמטר הראשון שעליכם לבחון בבואכם להחליט היכן ללמוד. אם אינכם עומדים בתנאי הקבלה לחוג שבחרתם באוניברסיטה, ייתכן שתוכלו להתקבל ללימודים במכללה. אם תרצו בכל זאת ללמוד באוניברסיטה, בררו מה עליכם לעשות כדי לעמוד בתנאים. על פי רוב, תצטרכו לשפר את ציון הסכם שלכם או ללמוד במכינה קדם-אקדמית, לפני שתתחילו ללמוד בחוג המבוקש. עוד על לימודים במכינה קדם-אקדמית קראו כאן. עלויות: כאמור, עלות הלימודים באוניברסיטה ובמכללה ציבורית היא זהה. בדקו מה עלות השכ”ל העדכנית, מה עלויות הקורסים הנלווים, לרבות קורסי האנגלית. אם חשקה נפשכם ללמוד דווקא במכללה פרטית, בררו מראש מה עלות הלימודים עד סוף התואר, לא רק של השנה הראשונה, והאם יהיו תשלומים נוספים במהלך הלימודים. מיקום: למיקום מוסד הלימודים יש חשיבות גדולה. פעמים רבות סטודנטים בוחרים לעבור דירה כדי להיות קרובים יותר למוסד הלימודים. לפני שאתם נרשמים למוסד לימודים זה או אחר בררו שיש באפשרותכם להגיע לשם בקלות, בתחבורה ציבורית או באמצעים אחרים. אם מוסד הלימודים שבחרתם רחוק ממקום המגורים שלכם היום, כדאי להכיר את אופציות המגורים ב”מעונות”, דירות ייעודיות לסטודנטים ליד רוב האוניברסיטאות וליד חלק מהמכללות. בררו על האפשרות להתגורר במעונות. סגנון הלימודים: על פי רוב, הלימודים במכללות יהיו בכיתות קטנות יותר. באוניברסיטה אתם עשויים ללמוד קורסים עם עוד מאות משתתפים, בעיקר בחוגים נחשבים. שאלו את עצמכם איזה סגנון למידה מתאים לכם, בפורום רב משתתפים או בכיתה קטנה. כדאי לדעת כי כללות רבות מתגאות בכך שהן מעניקות יחס אישי לכל סטודנט. אם הפרמטר הזה חשוב לכם וחיוני להצלחתכם בלימודים, בררו באיזה מוסד לימודים תוכלו ליהנות מיחס אישי ומתחשב. האקלים הסטודנטיאלי: לאווירה באוניברסיטה או במכללה יש חשיבות גדולה להצלחה שלכם. כדאי להתייעץ עם סטודנטים שלומדים במוסד שבו אתם רוצים ללמוד ולשאול אותם מה ההווי הסטודנטיאלי בקמפוס. אם התקבלתם לכמה מוסדות לימוד תוכלו לבחור היכן ללמוד לפי ההתרשמות שלכם מהאקלים הסטודנטיאלי במקום. זכויות לבוגרי החינוך החרדי: מוסדות לימוד רבים מכירים בצרכים הספציפיים והייחודים של היוצאים, בחלקם תוכלו אפילו למצוא בעל תפקיד שאמון על מתן מענה אישי ומדויק לסטודנטים בוגרי החינוך החרדי. לקריאה על מוסדות אקדמיים שמותאמים ליוצאים לחצו כאן.  

תכל’ס – איפה ללמוד?

המענה לשאלה הזאת הוא אינדיבידואלי. ההמלצה שלנו היא לעבור על רשימת הפרמטרים ולכתוב לעצמכם נקודות חשובות לבירור. את הבירור תוכלו לעשות מול מחלקת הרישום של מוסד הלימודים. חלק מהמידע מצוי ברשת, באתר של מוסד הלימודים. חשוב לא לוותר על השתתפות ביום הפתוח, כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי ממוסד הלימודים ומהמרצים, וכמובן – לדבר עם סטודנטים שכבר לומדים במקום ולשמוע את החוויות וההמלצות שלהם.  

רגע, לפני החתימה על טופס ההרשמה!

אצל יוצאים רבים בוערת תשוקת הלימוד, לפעמים הרצון ללמוד באוניברסיטה היה הכוח המניע לצאת בשאלה. השאיפה לרכוש השכלה גבוהה מובנת ומוערכת מאוד, אבל – אנא, לפני שאתם נרשמים ודאו שאתם יודעים איך תסתדרו מבחינה כלכלית. יהיה עצוב מאוד להתחיל ללמוד ואז לפרוש מסיבה כלכלית. קראו על מלגות, דברו עם יועצי ההכוון שלנו ותכננו מראש את הצד הפיננסי. כמו כן, בררו מה מדיניות הביטולים של מוסד הלימודים. ייתכן שתתחילו ללמוד ותגלו פערים בין הציפיות שלכם למציאות ותרצו ללכת ללמוד במקום אחר. בחלק ממוסדות הלימוד מדיניות הביטולים מאפשרת תשלום יחסי אם החלטתם להפסיק את הלימודים. בדקו זאת מראש.   למעבר לפורטל הזכויות של יוצאי החברה החרדית באקדמיה הקליקו כאן
יש עוד
2024 © יוצאים לשינוי
דילוג לתוכן