בילוי

דניאל מלמן

המונח “בילוי” הוא כותרת לקשת רחבה מאוד של אופציות שאנשים בוחרים להעביר בהן את שעות הפנאי שלהם.

נציין כאן חלק מאותן אופציות.

מסעדות

עולם המסעדנות הוא אינסופי ומסעדות חדשות נפתחות (ונסגרות) בקצב מסחרר. המסעדות מתחלקות, בדרך כלל, לסוגים שונים לפי האוכל שהן מגישות. אך הבילוי במסעדה אינו מסתכם בישיבה ואכילה בלבד, אלא מציע חוויה כוללת. מדובר במפגש חברתי / משפחתי / זוגי לכל דבר ועניין. רוב המסעדות מציעות גם תפריט אלכוהול משובח, קוקטיילים צבעוניים ועוד. יש מסעדות מהודרות ויש מסעדות עממיות. החלוקה קיימת גם בסוגי האוכל המוגש: צמחוני, טבעוני, מסעדת בשרים; וגם בהתמחות המסעדה עצמה, אוכל סיני, יפני, תאילנדי וכדומה.

בית קפה שונה מעט ממסעדה. זהו מקום שקט יותר ומוצע אוכל בסיסי כמו ארוחת בוקר (בחלק מבתי הקפה הארוחה מוגשת עד הצהריים בלבד, בחלק אחר – כל היום), כריכים שונים ושתייה חמה וקרה.

בחלק מבתי הקפה והמסעדות יש צורך להזמין מקום מראש, בפרט בשעות השיא (סופי שבוע). כדי להזמין מקום יש לצור קשר עם המסעדה. לרוב המסעדות יש אתר באינטרנט או לכל הפחות דף פייסבוק שבו אפשר לראות פרטים כמו טלפון, פרטי הגעה, שעות פתיחה ועוד.

אתרים רלוונטיים

אתר המרכז המלצות על מסעדות

אתר נוסף

ברים/פאבים

פאב (PUB או בר) הוא מקום מפגש עבור אנשים המעוניינים לשבת לבד או בחברותא וללגום משקאות שונים. מלבד זאת, בפאבים מתקיימים מעת לעת הופעות, ערבי שירה ואפילו הרצאות “על הבר”.

הפאבים נחלקים לפי סגנון המוזיקה המושמע בהם וגם לפי רמתם: יש פאבים מסוגננים ומעוצבים ויש כאלה שכונתיים ופשוטים יותר. בין סוגי הברים השונים תוכלו למצוא “פיקאפ בר” – מקומות שבהם מגיעים אנשים במטרה לפגוש בני זוג פוטנציאליים; בר יין – מקום שבו מוגשים בעיקר יינות שונים, בר קריוקי – מקום שבו המבלים שרים; דאנס בר – בר ייעודי לריקודים ועוד.

לאיתור ברים בכל רחבי הארץ לחצו כאן.

מועדונים

מועדונים הם מתחמים גדולים ומעוצבים שאנשים מגיעים אליהם בעיקר בסופי שבוע (בארץ: חמישי-שיש-שבת, בחו״ל: שישי-שבת-ראשון) כדי לרקוד, לשתות עם חברים או ליהנות מהופעת מוזיקה טובה. כמעט בכל מועדון יש ״ליין״ שקובע מה יהיה התוכן המוזיקלי של אותו הערב או של אותו המקום. מועדונים מסוימים יציעו כמה ליינים, בכל יום ליין אחר, לעומת זאת מועדונים אחרים יעדיפו ״תעודת זהות״ מסוימת של ז׳אנר מוזיקלי מזוהה. לדוגמה: מועדון “הבלוק” בתל אביב נחשב למקדש של מוזיקת טכנו, ולא ינוגן פה כמעט שום ז׳אנר מוזיקלי אחר. במועדון זה מתארחים אומנים מהארץ ומחו”ל ומערכת הסאונד בו מושקעת ומותאמת לסגנון המוזיקה הזה. המועדון הוכתר במגזינים נחשבים כמועדון עם הסאונד הטוב ביותר בעולם (!) שווה לבקר.

מועדונים מפורסמים בתל אביב

בית מעריב – מועדון טכנו שהוקם על חורבותיו של “בית מעריב” המיתולוגי. גם כאן המוזיקה לרוב תהיה אלקטרו-טכנו-האוס ונגזרותיהם.

ברקפסט – מוסד ותיק ידוע בעיר. ממוקם בתחילת רחוב רוטשילד. במועדון יש שני חללים, אחד שמתנגנת בו בעיקר מוזיקה אלקטרונית ובשני (מילק) תוכלו לשמוע מוזיקת היפ הופ / מיינסטרים.

פסאז׳ – מועדון גדול יחסית שממוקם ברחוב אלנבי. המועדון מארח ליינים מכל גווני הקשת, החל במוזיקת עולם, אלקטרו וטכנו, ערבי היפ הופ וכן הלאה.

אתרים מומלצים:

טיים אאוט, עכבר העיר – אתרים עם המלצות על מסעדות, ידיעות על ברים מעניינים, הופעות שוות ועוד. אם גיליתם שיש מקום מסוים שמתחשק לכם ללכת אליו, שווה לחפש באינטרנט את האתר של המקום, או את דף הפייסבוק שלו, לעיתים מוצעות הנחות על הכניסה.

טיולים

האינטרנט הביא איתו מהפכה של ממש בתחום הטיולים. כיום כמעט שלא צריך להשתמש במפות ובספרים בשביל לטייל – כל המידע נמצא ברשת, זמין לכול ולרוב בחינם.

למשל, באתר וויקנד תוכלו לגלות אטרקציות למיניהן, מידע על צימרים, מסלולי טיול ומחירים.

היתרונות שבטיולים בארץ רבים, ראשית, ארצנו אינה גדולה במיוחד ואפשר להגיע ממקום למקום ברכב ולא בטיסה. האקלים של הארץ וגאוגרפיה שלה מקנים לנו אפשרות לטייל באזורים ירוקים ושופעי מים בצפון הארץ וגם ליהנות מהמדבריות בדרום.

מבחינת לינה, יש כמה אפשרויות: תוכלו ללון בשטח הפתוח, בחניונים של רשות הטבע והגנים, במלון או בצימר.

שימו לב: אם אתם מתכננים ללון בצימר, כדאי תמיד לבדוק מחירים בכמה אתרים כדי לקבל את המחיר הטוב ביותר. כדאי גם להתקשר לצימר עצמו לברר את המחיר, לעיתים המחיר שבעל הצימר יציע יהיה הזול ביותר, כיוון שאין גורם מתווך.

היום האופציות ללינה התרחבו עוד יותר ואפשר למצוא דירות או חדרים שבהם אפשר ללון בעת הטיול.

אתרים מומלצים לחיפוש דירות:

AirBnb – אתר בינלאומי המציע דירות/חדרים במגוון מחירים.

בואנחליף – אתר ישראלי להחלפת דירות לחופשה.

טיסות

הסכם ״שמיים פתוחים״ הביא איתו שינוי של ממש במחירי הטיסות. חברות חדשות וזולות נכנסו לשוק התעופה והמחירים צנחו.

יש לא מעט אתרים לאיתור טיסות זולות.

למשל:

Skyscanner – השוואת מחירי טיסות, מחירי מלונות בחו”ל והשכרת רכב.

אליס – מנוע חיפוש דינמי למציאת טיסות זולות.

טיפ חשוב! בזמן שאתם מחפשים טיסה, מלון או צימר, הקפידו לגלוש בעמוד של “גלישה פרטית”, כדי למנוע ״מעקב״ של אתרים שמתאמים ביניהם מחירים, ובכך יגרמו לכם לשלם יותר על שירותים שהייתם יכולים לקבל בזול. ותמיד זכרו למחוק את היסטוריית החיפושים שלכם.

פנאי ותרבות - בקרוב!

29/08/2018

הדפסה

שתף בוואטסאפ

שתף באימייל

שתף בפייסבוק

שתף בטוויטר

מאמרים נוספים

תרבות

אנחנו נוהגים לייחס למילה "תרבות" או את הביטוי "אנשים מתורבתים" לקבוצת אנשים מלומדת שאוהבת סוג מסוים של מוזיקה, כאלו שהולכים לתערוכות, להצגות, ולמוזיאונים. לאדם שגדל בחינוך החרדי, לפעמים מתלווה להגדרה של המילה טעם מעט חלול, כזה השמור לחילונים המחפשים משמעות. אבל, למען הדיוק, תרבות היא בעצם דפוס חיים של קהילה אנושית (הגדרה מילונית). אפשר לחדד ולהגיד שהיא מגדירה קוד התנהגות של קובצת אנשים. או במילים פשוטות, עשה ואל תעשה המקובל באותה החברה. להבנת הנושא מעט לעומק אפשר לבחון את הביטוי "תרבות אירגונית" הביטוי בעצם בה לייצג את העובדה שבכול חברה שנעבוד נמצא סט של כללי התנהגות כאלו המגדירים מה מצופה מהעובדים בחברה. אז ראינו שלמילה תרבות יש משמעות מעט שונה מהדרך בה אנחנו נוטים להבין אותה בשפת היום יום. הסיבה לבלבול נובע דווקא מזה שאותם פעילויות כמו שמיעת מוזיקה, צפייה בהצגות או ביקור בתערוכות, מהוות נושא שיחה מרכזי בהתכנסויות חברותיות ויש להם (לאותם פעילויות) את הכוח לעצב אותנו כחברה ובעצם להגדיר את התרבות שלנו (עשה ואל תעשה). לדוגמא, אפשר לקחת שירי מחאה, או הצגות המייצגות תפיסה פוליטית ולראות שהם בעצם מעבירים לנו מסר כיחידים או כקבוצה ומשפעים על תפיסת עולמנו. דוגמא נוספת ניתן לראות מתפיסת היופי שלנו (מיהו אדם יפה או מהו בית יפה) אותה אנחנו בדרך כלל נעצב דרך הצפייה בתכנים בטלוויזיה ודרך הרצון שלנו להיראות ולהידמות לאותם שחקנים / דמויות.

מטרת המאמר, היא לעסוק דווקא בחלק שנקרא לו תרבות הפנאי, שהוא באמת החלק שמתייחס למוזיקה, הצגות ומופעים, ספרות, קולנוע וכ"ו.

חשיבות נושא תרבות הפנאי

תרבות בכלל ותרבות הפנאי בפרט, כפי שכתבתי למעלה, בעצם מעצבת אותנו כקבוצה וכיחידם ומשפיעה על תפיסת עולמנו. כמאמר מילן קונדרה שליט"א "התרבות היא זיכרונה של אומה, מצפונה המשותף, המשכיותה ההיסטורית והצורה שבה היא חושבת וחיה". יש עוד לא מעט אימרי שפר על התרבות ומשמעותה בקישור הבא למתעניינים. אבל למה זה חשוב לנו היוצאים בשאלה???

המשמעות ליוצא

יש לנו כבר תרבות מוזיקה הצגות שפה וסלנג שגדלנו עליהם, מה המשמעות בהבנת תרבות אחרת? ראשית, הסקרנות הטבעית, להבין דברים מחוץ לעולם עליו גדלנו והתחנכנו. אבל חשוב מהכול, הצורך להיות חלק מהחברה אליה בחרנו במודע להשתייך. לא רק היכולת לנהל שיחה על נושאים הנחשבים מעניינים, אלא גם ובעיקר, הצורך להבין את סביבת העבודה בה כנראה נעבוד, להבין את תפיסת העולם של החברים שנרכוש, לדעת איך להתנהג עם בת הזוג שלנו ולהבין את תחומי העניין, קודי ההתנהגות והתפיסות החברתיות המקובלות. נחלק את התרבות למספר קטגוריות עיקריות ונפרט על כל אחת- מוסיקה, קולנוע, הצגות, בילוי (מועדונים, פאבים מסעדות).

מוסיקה

את המוסיקה מוקבל לסווג להמון קטגוריות שונות- לפי סגנונות המוסיקה, ג'אז, פופ, רוק וכ"ו (נרחיב בהמשך). לפי שנים, שנות ה50, ה60 וכ"ו (נרחיב בהמשך). לפי תרבות, חסידית / יהודית, ערבית וכ"ו לפי מדינות, מוסיקה ישראלית, יוונית וכדומה. וכמובן לפי זמר או להקה.

איך מקשיבים למוזיקה היום?

על מנת להאזין למוזיקה ניתן לגלוש בכמה אתרים מרכזיים.

המקובל ביותר, בו ניתן למצוא כמעט כל שיר הוא האתר You Tube (יוטיוב) ניתן להירשם לאתר באמצעות חשבון ה gmail האישי ולאפשר לאתר ללמוד על הסגנון והמועדף עלינו וע"י זה לתת לאתר להציע לנו רשימת שירים דומים. באתר, אפשר גם לבחור רשימת השמעה Play List לפי הסיווגים שרשמנו למעלה או לפי זמר, כל מה שצריך לעשות זה פשוט לרשום בשורת החיפוש מוזיקה חסידית (לדוגמא) או את שם הזמר שנרצה לשמוע.
בטלפון הסלולרי ניתן להוריד את האפליקציה של You Tube בחינם.
ניתן לגלוש לאתרי רדיו אינטרנטיים המשמעים מוזיקה לפי סגנונות בהתאם לסיווגים. לדוגמא אתר TUNEYO
שירותי סטרימינג- ההורדות הפיראטיות ואופציות ההשמעה החינמיות שהוצגו למעלה, הובילו באופן טבעי לצניחה דרסטית ברווחים של שוק המוזיקה. יש כאלה שהגדילו והספידו את התעשייה הזאת. אולם, בשנים האחרונות קמו שירותי מוזיקה שמעניקים חלופה חוקית ואף כדאית לצריכה הפיראטית של המוזיקה. מדובר באפליקציות שניתן להוריד דרכן באופן מידי מוזיקה מכל העולם ובכל השפות- והאופציות הן בלתי נדלות. נדרשת יצירה של שם משתמש ותשלום חודשי (מנוי) של כמה עשרות שקלים (באפל מיוזיק למשל, ישנה הנחה לסטונטים ובמסגרתה מנוי עולה עשרה שקלים לחודש). פונקציה נוספת של אותן התוכנות שמבדילה אותן מסוגים אחרים של צריכת מוזיקה, היא שהן "לומדות" את השירים שהמשתמש מוריד וכך יודעות להציע לו מוזיקה חדשה בהתאם לטעמו האישי. ב-ספוטיפיי Spotify לדוגמא, ניתן להוריד תחילה גירסא חינמית של התוכנה שאמנם כוללת פרסומות והיקף הפונקציות שבה מוגבל, אך כך ניתן להתרשם מהשירות לפני שמתחייבים למנוי בתשלום. מדובר בפתרון פרקטי ונוח לכל חובבי המוזיקה האדוקים. לפני שאתם בוחרים באיזה שירות לבחור, להלן כתבה שמשווה בין שתי ענקיות שירותי המוזיקה, אפל מיוזיק וספוטיפיי.

שמעתם שיר ברדיו שיר שבא לכם למצוא אותו ואין לכם מושג מה השם שלו, גם לזה דאגו לנו. כל מה שצריך לעשות, להוריד לפלאפון שלכם את אפליקציית Shazam (שזאם), ברגע שהשיר מושמע, תלחצו על העיגול במרכז האפליקציה והאפליקציה כבר תמצא לכם את השם של השיר.

קטגוריות במוזיקה – סגנונות

קיימים אין ספור סגנונות מוזיקליים שונים לכן, לא נוכל להתייחס לכולם כאן. למי שרוצה פרוט מעבר למאמר, יכול להיכנס לקישור המצורף סגנונות מוזיקה. אנו נתייחס למפורסמים שבהם. רוק Rock מחולק להמון קטגוריות משנה (רוק קל, רוק אלטרנטיבי, פרוגרסיב מטאל וכ"ו). תור הזהב של הז'אנר הזה בדרך כלל מיוחס לתקופה שמשנות ה-60 של המאה ה-20 עד לשנת 1980. בעידן זה אמנים כגון אלביס פרסלי, בוב דילן, הביטלס, סקורפיונס, הרולינג סטונז, קווין, ניל יאנג, לד זפלין,פינק פלויד, ג'ימי הנדריקס, פרנק זאפה, ג'נסיס ורבים אחרים כבשו את מצעדי הפזמונים ברחבי העולם. רשימת השמעה לדוגמא מאתר You Tube זמרים מפורסמים בתחום: אלביס פרסלי, בוב דילן, הביטלס, סקורפיונס, הרולינג סטונז, קווין, ניל יאנג, לד זפלין,פינק פלויד, ג'ימי הנדריקס, פרנק זאפה, ג'נסיס. פופ -POP מחולק להמון קטגוריות משנה (רוק קל, רוק אלטרנטיבי, פרוגרסיב מטאל וכ"ו). בהתאם להקשר היא קיצור למונח מוזיקה פופולרית, בייחוד בשנים האחרונות, מונח המתאר ז'אנר של המוזיקה הפופולרית. מוזיקת פופ נועדה לכל הגילאים. רוב שירי הפופ מושמעים במועדונים ואירועים, במיוחד שירים בולטים של הזמרים המודרניים והישנים, או חידושים של שירים משנות השבעים – שמונים. רשימת השמעה לדוגמא מאתר You Tube זמרים מפורסמים בתחום: אדל, אריאנה גרנדה, סלינה גומז, גסטין ביבר, לידי גאגא, קיטי פרי, טיילור סופיט. בלוז – Blues (להרחבה לחץ על המילים בלוז – Blues). מקורו של הבלוז הוא בארצות הברית, בשירת העבדים האפריקנים. שירה זו כללה שירי עבודה, שירי דת וכן מאפיינים של מוזיקה אפריקנית שורשית. סגנון זה נחשב לפואטי, מלודי, הרמוני ובעל קצב מיוחד משלו, דבר המבדיל אותו מכל סגנון מוזיקלי אחר. רשימת השמעה לדוגמא מאתר You Tube זמרים מפורסמים בתחום: בוב סגר, וו' .סי. הנדי ושירלי ג'ונסון. קאנטרי – Country (להרחבה לחץ על המילים בלוז – Blues). מוזיקת קאנטרי קרויה גם קאנטרי וווסטרן היא תערובת של מוזיקה מסורתית ופופולרית, אותה ניתן למצוא, באופן מסורתי, בדרום ארצות הברית ובכמה מחוזות בדרום מזרח קנדה, שהחלה להתפתח במהירות בשנות ה-20 של המאה ה-20 רשימת השמעה לדוגמא מאתר You Tube זמרים מפורסמים בתחום: קני רוג'רס, ג'וני קאש, לוק בריאן, סאם האנט. צ'יל אאוט (רגועה) Chill-out צ'יל אאוט הוא מונח המשמש לתיאור סגנונות מוזיקליים שונים אשר מטרתם הרגעה, או השראת אווירה נינוחה בעת השמעתם. מוזיקת צ'יל אאוט היא לא אלקטרונית בהכרח, אם כי לרוב נעשה ביצירתה שימוש באלמנטים אלקטרוניים. רשימת השמעה לדוגמא מאתר You Tube

קטגוריות במוזיקה – לפי שנים.

לא נרחיב כאן כמו למעלה, מאחר והסגנונות חוצים את רוב השנים והתקופות. מוזיקה לפי שנים מתחלקת לעשורים, לדוג' שנות ה60 שנות השמונים וכ"ו. באנגלית אפשר לחפש באינטרנט בדרך הבאה... 80s למוזיקת שנות השמונים או 60s למוזיקת שנות השישים. על מנת להכיר יותר את קטגוריות המוזיקה לפי שנים, ניתן לגלוש לקישור הבא שירים לפי שנים. על אותה הדרך, ניתן לגלוש לאתר You Tube ולחפש לדוגמא שנות ה90 בקישור הבא רשימת השמעה שנות ה90

קטגוריות במוזיקה – מוזיקה ישראלית

המוזיקה הישראלית בדומה למוזיקה העולמית מתחלקת המון קטגוריות וסגנונות, בקישור הבא. גם מוזיקה ישראלית ניתן לחפש באתר You Tube (ניתן לחפש באתר בעברית).

סדרות וקולנוע

הסרטים (כמו המוזיקה) מחולקים לאין סוף קטגוריות, הסרטים הנפוצים בישראל שייכים בעיקר למה שמכונה תעשיית הסרטים האמריקאית Hollywood (שהיא הראשונה בגודלה בעולם). עם זאת, קיימים לא מעט תעשיות סרטים גדולות בעולם כמו תעשיית הסרטים ההודית Bollywood, תעשיית הסרטים המצרית, הצרפתית ועוד. נכון לומר, שכמעט כל מדינה בעולם מחזיקה בתעשיית סרטים משלה וזו לרוב מושפעת מהתרבות (פולקלור) של אותה המדינה.

ההבדל בין סרט לסדרה

סרט, לרוב, הינה עלילה (סיפור) שאורכו עד כשעתיים וחצי, לרוב ניתן לצפות בקולנוע או באתרי אינטרנט (כפי שאפרט בהמשך). סדרה לעומת זאת, הינה עלילה המתפרסת על מספר עונות כאשר לכל עונה מספר פרקים, מקובל שאורכו של פרק הוא בין שעה לשעה וחצי. סדרות לרוב משודרות בערוצי הטלוויזיה על בסיס יומי או שבועי (פרק אחד כל יום או כל שבוע).

קטגוריות סרטים וסדרות

קומדיה – סרטים מצחיקים. דרמה – לרוב מתייחס לסרטים העוסקים ברגשות, יחסים ובחיי המשפחה. אימה – כשמו כן הוא, סרטים שלרוב מציגים עלילה מפחידה. מדע בדיוני (מד"ב) – סרטים העוסקים בחלל, בקוסמים או במסע בזמן. ילדים – יש לא מעט סרטי ילדים מפורסמים ומומלצים גם למבוגרים כמו סינדרלה, היפה והחיה (סרטי דיסני). תקופתיים – סרטים על מלחמות או תקופות ספציפיות. דוקומנטריים (דוקו) – סרטים תיעודיים, המתעדים את המציאות כפי שהיא, בניגוד לסרטי קולנוע רגילים שמטרתם להציג תסריט בדוי (אם כי לעתים מבוסס על סיפור אמיתי).

איך לבחור סרט טוב

קל ופשוט, מקובל שלכל סרט או סדרה מוציאים מעין סרטון המתאר בקצרה את העלילה, ניתן לחפש את הסרטון שנקרא טריילר (או בעברית קידמון) באתר YouTube אבל, הכי טוב לגלוש לאתר סרט שם ניתן למצוא תיאור של הסרט כולל הטריילר המלצות וביקורות.

אז איפה צופים בסרטים וסדרות

קולנוע

ניתן לצפות בסרט בבית או בקולנוע, שם החוויה טובה יותר לאור איכות המסך והסאונד (צליל). ניתן להזמין כרטיס מראש באחד מאתרי האינטרנט המצורפים מטה או להגיע ישירות לבית הקולנוע ולקנות כרטיס בקופה. עלות כרטיס לאולם רגיל כ 40 שקלים לאדם, ניתן לקנות כרטיס לאולם VIP (אולם הקרנה מפואר) הכולל ארוחה קלה, מושבים נוחים וכ"ו במחיר של עד 139 שקלים. יש הנחה לחיילים סטודנטים אזרחים ותיקים והנחות נוספות בכרטיסי במועדונים שונים, מומלץ לבדוק לפני ולהזמין מקום מראש. בארץ כמה חברות מפעילות של בתי קולנוע, להלן קישורים לאתרים ולהזמנות: סינמה סיטי, יס פלאנט, גלובס מקס, רב חן, קולנוע לב,

מהמחשב

ניתן לצפות בסרטים וסדרות מהבית במחשב האישי או בטלוויזיה. במחשב האישי, ניתן לחפש בגוגל (או כל מנוע חיפוש אחר) 'סרטים לצפייה ישירה' או 'סדרות לצפייה ישירה' חשוב לדעת, לא מעט מהאתרים אינם חוקיים בישראל ועל כן ייתכנו הטעיות מכוונות מצד האתרים ואו הורדה של ווירוסים או הקפצה של פרסומות בעיתיות. לכן, מומלץ לוודא שלא גולשים לאתר שנראה מוזר ולא רשמי.

מהטלוויזיה

הכי קל ופשוט, לצפות בסדרות סרטים ותוכניות דרך מנוי לחברה המספקת שרותי תוכן. בישראל פועלות חברות מקומיות וחברות בינלאומיות הדואגות להתאים את התכנים לצרכן הישראלי (תרגום וכ"ו). החברות נלחמות על הכיס של הצרכן, ולכן לכל חברה ייתכנו סרטים וסדרות שמשודרים רק אצלה ולא ניתן למצוא אצל החברה המתחרה. לכן, חשוב להתקשר לכולם, לבדוק מה התכנים מה המחירים וממה מורכבת חבילת הצפייה שתרכשו. חברות ישראליות: הוט או HOT, יאס או YES, סלקום TV, פרטנר TV, ייתכן וקיימות חברות או מתחרי נוספים, מומלץ לבדוק. חברות בינלאומיות הפעולות בישראל: נכון להיום פועלת בארץ רק חברה גדולה אחת נטפליקס NETFLIX שהתאימה את התכנים לצרכן הישראלי. בנוסף, ניתן לרכוש בחנויות החשמל מכשיר שנקרא סטרימר, שתפקידו להוות מעין מחשב לתכנים המתחבר ישירות לטלוויזיה.

הצגות, תיאטרון ומופעים

הצגות

הצגה בדומה לסרט, כולל בעצם סיפור של עלילה על ידי שחקנים, אבל ההבדל המרכזי הוא שהמשחק קורא בלייב (באותו הרגע) על הבמה אל מול הקהל באולם מיוחד שנועד בדיוק עבור זה. משהו בחוויה של צפייה במשחק ובדמויות על הבמה מעצים את החוויה בהשוואה לצפייה בסרט בקולנוע או בבית.

איפה למה וכמה

הצגה אפשר לראות בתיאטרון שקיים כמעט בכול עיר מרכזית בישראל. בתל אביב: הבימה, הקאמרי, תמונע, גשר ירושלים: תיאטרון ירושלים חיפה: תיאטרון חיפה באר שבע: תיאטרון באר שבע ניתן לרכוש מנוי לכמה הצגות ביחד או לרכוש כרטיס להצגה בודדת, גם כאן ניתן למצוא הנחות לחיילים סטודנטים מועדוני כרטיסי אשראי וכ"ו. עלות כרטיס נעה בדרך כלל בין 80 שקלים ל 150 שקלים, על מנויים מומלץ לברר טלפונית עם התיאטרון.

מופעי מוזיקה

הופעות מוזיקה ניתן למצוא בברים שכונתיים או בבתי תיאטרון פתוחים כמו אמפי קיסריה ואו באזורי כינוס המסוגלים להכיל קהל גדול (גנים ציבוריים וכ"ו). בישראל מתקיימות לא מעט הופעות של להקות וזמרים מקומיים כמו גם הופעות של זמרים מחו"ל הנמצאים במה שמכונה 'סיבוב הופעות' הופעת מוזיקה חיה קצת כמו בחתונה, היא מלאת עוצמה וחוויה במיוחד כשמדובר בלהקה או זמר אהוב. לרוב, ניתן לשמוע על פרסומות על ההופעות הצפויות בקרוב בפרסומות ברדיו ובאינטרנט או באתרי מכירת כרטיסים כמו אתר טיקטס

מופעי סטאנד אפ

מופע סטאנד אפ, הוא מופע הומור בדרך כלל המופע כולל מונולוג של קומיקאי מוכר יותר או פחות מופעים אלו בני שעה וחצי עד שעתיים, מה שבטוח אתם הולכים לצחק והרבה?

איפה כמה ולמה

מופעי סטאנד אפ ניתן למצוא באתר סטאנד אפ פקטורי, באתר של הקומדי סטור לתושבי תל אביב באתר ישראל שאו ניתן למוצא את כל מופעי הסטאנד אפ הקרובים, הצגות ומפעים נוספים

ספרות

רקע כללי

עולם הספרות היהודי המכור לנו, עוסק בעיקרו בתחום הלימוד והמוסר. עם זאת, בתחום הספרות ניתן למצוא עוד מגוון רחב של תחומים, פילוסופיה, היסטוריה, דוקומנטרי, ספרות קלאסית (בלשות, מדע בדיוני, ספרות קומית, מתח, ועוד בדומה לקטגוריות הסרטים), עיתונות כתובה ועוד. עם הגעת האינטרנט, נכתבו לא מעט מאמרים על השפעותיו על הספרות המודפסת, אך זו עדיין פועלת במלוא המרץ.

חשיבות הקריאה

לקריאה יתרונות רבים, שאינם בהכרח קשורים באופן ישיר בקריאה. דרך קריאה, ניתן לשפר את הידע שלנו בשפה (אפילו שפת האם שלנו), מאחר והספרים נכתבים לרוב בניסוח מעט שונה מהשפה המדוברת ביום יום. קריאה גם מאפשרת לנו ללמוד על תחומים רבים ומגוונים שאינם מונגשים כיום באינטרנט. ובנוסף, הקריאה משפרת אצל אנשים את יכולת המיקוד. למעשה יש עוד יתרונות נוספים כמו, יצירת גירוי מנטלי, שיפור כושר הניתוח האנליטי, שיפור הזיכרון, הפגת מתח, רוגע ועוד.

ההבדל בין סרט לספר

סרט או ספר, החוויות פשוט שונות, קריאת ספר מאפשרת לנו לדמיין את המקרה וכפי שאמר איינשטיין 'דמיון חשוב יותר מידע, כי הידע מוגבל אך הדמיון חובק עולם' סרט לעומתו מספר לנו את הסיפור אבל באופן מוחשי יותר כל שנשאר פחות מקום לדמיון. עם זאת, החוויה של צפייה בסרט יכולה להיות עוצמתית בהקשרים אחרים. קריאת ספר ולאחר מכן צפייה באותו הסיפור באמצעות סרט מאוד נפוצה ואפילו מעצימה את החוויה. לעומת זאת לעשות את הדרך ההפוכה פחות מומלץ (צפייה בסרט ואז קריאת הספר) מאחר והדמיון שלנו יהיה מוגבל לדרך בה חווינו את הסיפור באמצעות הסרט.

ספרים מוכרים וסופרים מפורסמים

בדיוק כמו בעולם המדיה (סרטים וסדרות), גם בעולם הספרות, יש סופרים מפורסמים ואף פרסים שנתיים המחולקים על כתיבת ספרותית. עולם הספרים הקלאסי רחב מאוד, את הספרים החדשים ביותר או רבי המכר, ניתן למצוא בחנויות הספרים בארץ (הגדולות שבהם סטימצקי וצומת ספרים). תחת סופרים מוכרים או זוכי פרסים ישראליים ניתן למצוא את רם אורן, חיים באר, דן בן אמוץ (להרחבה לחץ כאן) לרשימת סופרים מכל העולם, לחץ כאן .

היכן ניתן למצוא ספרות בכול תחום

חנויות הספרים, ניתן אף למצוא חנות לספרים יד שניה.
באתר סימניה שם ניתן למצוא ספרים למסירה בחינם או בתשלום סימלי.
נקודות חלוקה ברחבי הארץ, לדוג' בכניסה לרכבת מרכז בתל אביב קיימת עמדה בה ניתן להשאיר ספרים ומי שמעוניין יכול לקחת כאוות נפשו.
ספריות עירונית וספריות אקדמאיות (אוניברסיטאות), בהם ניתן למצוא ספרות מקצועית מיוחדת או ספרות נדירה שאינה נגישה בחנויות או באתרי האינטרנט.
ספרות דיגיטלית, ניתן לגלוש לאפליקציות הספרות של APPLE או של GOOGLE דרך הטלפון הנייד, האייפד או המחשב.

יש עוד

יהדות אחרת

היסטוריונים מלמדים אותנו שהיהדות, כשבוחנים אותה על-פי ההיקף הרחב של זרמי המחשבה והיצירה הדתית-חברתית הכלולים בה, הייתה תמיד בלתי אחידה, מורכבת מתנועות נוגדות ומרכזים נבדלים זה מזה. תולדות עם ישראל מעידות על הרבה התנגשויות פנימיות שהסתיימו לא פעם בקרע. אולם דומה כי מחלוקות אלה לא היו מגיעות לאותה דרגה של חריפות אלמלא נתגלתה בכל התנועות והזרמים הללו הסכמה על אידיאל של אחדות שאיננה סובלת בתוכה ניגודים מהותיים, והצבת המחלוקת המותרת (אולי אפילו הרצויה) בתוך המסגרת הדיסיפלינרית המוסכמת של השקלא וטריא ההלכתי המבוסס על תורה אחת. אידאל זה של אחדות מקובל היה בעבר על כל הזרמים, באופן שכל אחד מהם ראה את עצמו כמגלם דעת התורה, ופסל את אלה שחלקו עליו מעבר למסגרת הדיסיפלינרית של תורה שבעל פה. התוצאה הפרדוקסלית הייתה שבכל חתך חברתי-תרבותי בתקופה נתונה התגלה הריבוי והניגוד שבריבוי, אבל בכל תפיסה של בני הווה מסוים לגבי העבר נראית היהדות כעולם אחדותי ואחיד, היהדות של כל "עכשיו" היא הטרוגנית, ואילו דימוי היהדות של כל "אז" הוא אחדותי. (אליעזר שבייד מתוך "פלורליזם ואחדות בתרבות היהודית). למדנו שהשימוש במונח "יהדות" לא ייצג בעבר ואינו מייצג בהווה, מצב סטטי או מונוליטי. יחד עם זאת "יהדות" במובנו הרחב של המושג, כמתאר את מכלול עולמו והווייתו של האדם היהודי, אינו מצוי בדברי חז"ל, והוא נדיר מאוד בספרות התורנית שלפני העת החדשה.

פלורליזם

מושג מודרני חשוב לעניין היהדות כתרבות בעלת זרמים שונים וחילוקי דעות, הוא המושג: 'פלורליזם' פירושו המילולי: רב, מרובה, והמינוח העברי הוא: רבגוניות. הפלורליזם כהשקפה, או כעיקרון, איננו בגדר קביעה עובדתית שיש ריבוי דרכים, גישות והשקפות בכל חברה ובכל עם, אלא הוא בגדר קביעה ערכית המחייבת את הריבוי הזה, ומכירה לא רק בהכרחיותו אלא בעדיפותו על האחידות, ויוצאת מכאן אל ההכרה שלגישות השונות יש מעמד של שוויון מבחינת היותן גישות של אישים וקבוצות שווי מעמד בחברה ובעם, שכבוד דעותיהם הוא כבודם. יחס פלורליסטי מחייב אפוא סובלנות במשמע של נכונות להכיר בכך שדעת הזולת היא תקפה לגביו ממש כשם שדעותינו שלנו נראות לנו תקפות. (אליעזר שביד, שם.) הנולדים וגדלים בקרב היהדות הרבנית, שהפכה לזרם האורתודוקסי, חונכו לראות ביהדות מקשה אחת ואת האורתודוקסיה כמייצגת היחידה הנאמנה של אותה יהדות מונוליטית, לפי דעתה. אך לא כך היו פני הדברים בעבר ובוודאי שאיננו כך בעת החדשה. העת החדשה שתקופתה על פי רוב מתחילה במאות 18-19 מתאפיינת בעליית כוחו של המדע ובאמונה במרכזיותו של האדם ותבונתו על פני כוחו וסמכותו של הממסד הדתי. כך למעשה נוצר והתפתח תהליך בו מצאו עצמם יהודים רבים והולכים כמי שהאמונה בהלכה הרבנית, אינה מתאימה עבורם עוד. בפני היהודים בכלל והמשכילים בפרט, עמדו מספר אפשרויות: האחת לצאת מהדת. השנייה להמיר את הדת היהודית בדת אחרת. לשתי האפשרויות האלו היו השלכות קשות של בידוד חברתי, משפחתי, תרבותי ואף כלכלי. האפשרות האחרת הייתה למצוא דרך שמשלבת בין התרבות היהודית המוכרת, לבין התרבות המודרנית. כך החל השינוי, שבלועזית מכונה – רפורמה. אחד מסימני הרפורמה הייתה צמיחתה של התנועה הלאומית הציונית שהתפתחה במאה ה-19. ההשכלה והחילון בעם היהודי במהלך המאות ה-17 וה-18, עמדו בבסיסה של צמיחת התנועה הציונית. תהליכי ההשכלה והחילון אופיינו בשינויים רבים בתחומי המדע, הרפואה וטכנולוגיה. התפתחות המדע אפשר לאנשים רבים למצוא הסברים הגיוניים לשאלות שעד אז מצאו בדת. כתוצאה מכך סמכות הכנסייה והדת כגורם חשוב ומשפיע התערערה ובקרב אנשים רבים התרחש תהליך של חילון (=מעבר מאורח חיים דתי לאורח חיים חילוני). עקב תהליכי החילון נוצרה תחושה של בלבול ואי שייכות, רעיונות ההשכלה והחילון שימשו כתחליף לזהות הדתית שאבדה בעקבות הפיתוח בתחומי החיים השונים. הרעיונות אפשרו לאנשים רבים להתאחד סביב מאפיינים פוליטיים כמו השקפת עולם, עקרונות וערכים משותפים במקום סביב רעיונות דתיים. כמו בחברה האירופאית, גם בחברה היהודית התרחש תהליך זה. רעיונות ההשכלה גרמו ליהודים לזנוח את מצוות הדת ואת אמונת אבותיהם. יתרה מכך, המפגש של יהודים עם חברה לא-יהודית, בעקבות מתן האמנציפציה (אמנציפציה הייתה תהליך השוואת זכויותיהם של היהודים לאלו של בני החברה הסובבת באירופה), גרם ליהודים רבים להתבולל ולאחר מכן גם לעזוב את המסגרת הדתית ואת חיי הקהילה היהודית שהמשיכה לחיות אורח חיים דתי. היהודים אשר זנחו את מצוות הדת והפכו לחילונים התאגדו סביב מאפיינים פוליטיים ועקרונות ברוח הדמוקרטיה, רעיונות ההשכלה ורעיונות המהפכה הצרפתית. הם פיתחו אידיאולוגיה המבוססת על שוויון, חירות ותבונה וכמו בחברה האירופאית, רעיונות הלאומיות הפוליטית צמחו כתחליף לזהות הדתית שאבדה עקב תהליך החילון. רעיונות ההשכלה גם איחדו את העם וגם עוררו את רצונם להקים מדינה עצמאית משלהם. עם השנים ייסדו יהודים חילונים משכילים את מוסדות התנועה הציונית והביאו להכרה בה על-ידי אומות העולם. בעליות הראשונות בתחילת המאה ה-20, הגיעו יהודים חילוניים להקים מדינה ריבונית לעם היהודי בארץ ישראל. עוד נשוב אל היהדות החילונית, המהווה כיום את אורח החיים של רוב העם, הן בישראל והן בתפוצות. לפניכם הצגת עקרונות, ערכים ופרקטיקה של שלושה זרמים במחשבה היהודית, שאינם אורתודוקסים

התנועה רפורמית

תנועת הרפורמה ביהדות, הידועה היום בשם "היהדות הרפורמית", היא אחד הזרמים העיקריים במסגרת היהדות הדתית. מראשיתה ביקשה היהדות הרפורמית לזהות את עצמה כדתית אך במידה רבה גם לשלב ערכים מן העולם המודרני. תחילתה של תנועת הרפורמה - כבר במאה ה-17 ויותר מכך במאה ה-18 החל במרכז אירופה ובמערבה תהליך של ירידה באמונה ובשמירת המצוות. עליית הרציונליזם השפיעה על מספר גדל של יהודים והתפשטה בהדרגה, ראשית בקרב הספרדים ולאחר מכן גם בקרב האשכנזים. בגרמניה התפתחה ההשכלה מניסיון מתון יחסית להרחיב את האופקים היהודיים ולכלול בהם ספרות חילונית, בעיקר בתחום המדעים, לכדי יחס ביקורתי לחינוך המושתת אך ורק על מקורות היהדות. כמו כן התפתח אי אמון ביכולתה של הרבנות לספק מנהיגות ראויה ליהדות, שבאותה העת ניכר בה רצון גובר לפרוץ את חומות הגטו הרוחני שהרבנות עצמה הגבילה אותה בתוכו. המשכילים יצרו אליטה חילונית חדשה שאיימה על הממסד הרבני. בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 החלו ניסיונות ראשונים להנהיג רפורמות דתיות יוזמות פרטיות שביקשו בעיקר למשוך את אותו מגזר באוכלוסייה היהודית שנחשף יותר לערכים החילוניים אך עדיין שאף לביטוי דתי של היהדות, ביטוי שיהיה הרמוני גם עם התרבות המודרנית וגם עם השאיפות הפוליטיות והחברתיות שלו לשוויון במסגרת המדינה והחברה. הן בברלין והן בהמבורג אנו למדים ממקורות בני התקופה שיהודים שכף רגלם לא דרכה בבית כנסת זה שנים שבו להתפלל ב"בתי התפילה" (Temples) החדשים. חרף זאת התנגדו לכך הרבנים האורתודוקסיים ושומרי מסורת אחרים בתקיפות. אנשי הרפורמה נתפסו כמי שמקעקעים את היהדות וכמורדים בסמכות הרבנים. בהמבורג הוציאו לאור הדיינים המקומיים ספר תשובות שנקרא בשם אלה דברי הברית, ובו הוקיעו כל סטייה מן המנהג המקובל. (פרופ' מיכאל מאיר: תנועת הרפורמה ביהדות). ארצות הברית הפכה למרכזה המתפתח של היהדות הרפורמית. במקביל להתפתחותה באירופה הִכתה היהדות הרפורמית שורשים בקרב הקהילה היהודית בארה"ב ובשלהי המאה ה-19 הפכה זו למוקד הפעילות הבולט והעיקרי של התנועה ורעיונותיה. בפני התנועה הרפורמית עמדו אתגרים לא פשוטים. היה עליה לבחון את עמדתה בנושאים שהחיים המודרניים הציבו כמו צביונה של השבת, שוויון בין המינים, ציונות ולאומיות, וכן היחס להגדרות מיניות. התנועה הרפורמית הייתה הראשונה לאמץ את רעיון השוויון לנשים בתפילה ובחיי הדת: עוד ב-1846 הכריז כינוס הרבנים בברסלאו, בלי לנקוט בצעדים מעשיים, שנשים צריכות ליהנות מזכויות ומחויבויות שוות בקהילה. לילי מונטגיו הייתה פעילה מרכזית באיגוד העולמי ליהדות מתקדמת והייתה אולי האישה הראשונה בהיסטוריה המתועדת לשאת דרשה בבית-כנסת באירופה. רגינה יונאס, שנסמכה לרבנות ב-1935 מטעם התאחדות הרבנים הליברלים של גרמניה, הייתה האישה הראשונה הידועה שהתואר הוענק לה רשמית. ב-1972 החל היברו יוניון קולג' להסמיך נשים לרבנות באופן סדיר, לפני כל זרם אחר. באותה מידה הייתה הרפורמה חלוצת הישיבה המעורבת בבתי-כנסת בהיסטוריה המתועדת, שהונהגה בארצות הברית לראשונה ב-1851. בקהילות בגרמניה היא הונהגה לאחר מלחמת העולם השנייה. שוויוניות מלאה בחיי הדת הונהגה בבתי-כנסת מסוימים של התנועה ליהדות רפורמית בבריטניה רק על סף שנות האלפיים. גישה זו התבטאה גם בהכנסת שפה עוקפת-מגדר לתפילות. רחבת תפילה שוויונית בכותל המתווה אושר בידי הממשלה בינואר 2016, אולם בלחץ המפלגות החרדיות חזרה בה הממשלה וביטלה אותו ביוני 2017. הזרם היה גם חלוץ בסובלנות כלפי להט"ב וסמיכת רבנים שהזדהו בגלוי כלא-הטרוסקסואלים. יחסי מין בהסכמה בין גברים הוכרו כלגיטימיים בהכרעת הוועידה המרכזית של הרבנים האמריקנים מ-1977, ובשנות ה-80 החלה סמיכת להט"ב לרבנות. בשלהי שנות ה-90 החל הזרם גם לערוך חתונות חד-מיניות. ב-2015 אומצה בארצות הברית גם מדיניות של הכלה וקירוב כלפי טרנסג'נדרים. התנועה הרפורמית, במיוחד באמריקה, הפכה את המאבק למען צדק חברתי ומטרות פרוגרסיביות שונות לאפיק המרכזי לפעילות ממשית בתוכה. התנועה הרפורמית בישראל - תפיסת יסוד ומצע מתוך אתר התנועה הרפורמית בישראל היהדות המתקדמת היא זרם דתי, תרבותי וקהילתי הפועל לטפח ולחזק את זהותו היהודית של האדם היהודי ואת מקומה של מסורת ישראל בחיי היחיד והציבור באמצעות התחדשותה המתמדת של היהדות והתאמתה למציאות החיים בדורנו. היהדות המתקדמת פועלת במדינת ישראל ובתפוצות מתוך מטרה להבטיח את עתידם של היהדות ושל העם היהודי ואת המשך תרומתם לאנושות כולה. לתנועה הרפורמית 35 מרכזים וגרעינים קהילתיים ברחבי הארץ בהם מתקיימות פעילויות ברוח התנועה. בישראל 42 בתי כנסת רפורמיים. לחצו כאן למידע על קהילות רפורמיות בישראל. מעמדה של התנועה בישראל - אתגר מרכזי הניצב בפני תנועה הרפורמית בישראל הוא מאבקה להשגת הכרה מצד רשויות השלטון בישראל. אל מול מוסדות היהדות האורתודוכסית מופלית התנועה הרפורמית בישראל לרעה. נכון לאמצע העשור השביעי לעצמאותה של מדינת ישראל, רבני היהדות הרפורמים אינם יכולים לכהן במשרות רבנות ציבוריות כדוגמת רבני ערים, ישובים ושכונות ואינם יכולים לכהן כרושמי ועורכי נישואין. קהילות ומוסדות היהדות הרפורמית אינם זוכים לתקצוב שווה מצד מוסדות המדינה והשלטון המקומי בהשוואה למוסדות אורתודוכסיים דומים. ניצנים ראשונים של שינוי, בדמות הקצאת קרקעות לבניית בתי כנסת, הקצאת מבנים לשימוש הקהילות ותמיכה כספית מצומצמת, החלו להופיע בעקבות סדרת מאבקים משפטיים וציבוריים שניהלה התנועה בישראל. תחום חשוב בו זכתה התנועה להישגים משמעותיים הוא תחום הגיור. בעקבות פסיקותיו של בית המשפט העליון מכירה מדינת ישראל בתוקפם של גיורים רפורמים הנערכים בקהילות בתפוצות לצורכי עליה לישראל כמו גם בתוקפם של גיורים הנערכים בישראל לצורכי רישום המתגיירים כיהודים.

התנועה המסורתית

לאתר התנועה המסורתית שורשיה הרעיוניים של התנועה הקונסרבטיבית ראשיתם באמצע המאה ה-19 בגרמניה, באסכולה הפוזיטיבית- היסטורית מיסודו של זכריה פרנקל. אסכולה זו דגלה בגישה היסטורית- התפתחותית להלכה, הנעזרת בכלי המחקר המודרני לצד נאמנות להלכה. האסכולה קמה כתגובה לתנועת הרפורמה שלא ראתה עצמה מחויבת להלכה וכן כתגובה לגישה האורתודוכסית ששללה התפתחות בהלכה והתבצרה בסיסמה: "חדש אסור מן התורה". בתחילת המאה ה-20, עם ההגירה הגדולה של יהודי אירופה וברית המועצות לשעבר לצפון אמריקה, התבססה התנועה והתפתחה שם. התנועה המסורתית בישראל הוקמה ב-1979 כתנועה מרכזית. עד אז פעלו בארץ מספר קהילות מסורתיות. הקהילה המסורתית הראשונה- "אמת ואמונה", נוסדה ב- 1936 בירושלים. בית הכנסת המסורתי הראשון בישראל, "אמת ואמונה" בירושלים הוקם ע"י קבוצת יהודים מגרמניה, שהזדהו עם האסכולה הפוזיטיבית- היסטורית. הקהילות האחרות הוקמו ע"י אזרחים שחיפשו אלטרנטיבה לממסד הדתי האורתודוכסי ומצאו בית באידיאולוגיה הקונסרבטיבית. קהילות התנועה המסורתית- לתנועה מעל שבעים קהילות, מניינים וחבורות הפזורים בכל רחבי הארץ המקיימים פעילות ענפה ובה תפילה, לימוד, טקסי חיים, חינוך, צדקה ופעילות חברתית. בישראל 70 בתי כנסת קונסרבטיביים. לחצו כאן לקהילות התנועה המסורתית בישראל תנועת הנוער נוע"ם (נוער מסורתי) - פועלת בעשרים מוקדים ומעניקה חוויה חינוכית יהודית וערכית לילדים ולמתבגרים בפריסה ארצית. לעוד מידע לחצו כאן

מרו"ם- ארגון הצעירים והסטודנטים המקיים בתי מדרש ופעילות תרבותית יהודית מגוונת, פתוחה ופלורליסטית. לעוד מידע לחצו כאן
מרכז אַדְּרַבָּא- תוכנית לצעירים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים. בין היתר, מוביל המרכז נערים ונערות בעלית מוגבלויות ובני משפחותיהם לקראת טקס בר ובת מצווה. לעוד מידע לחצו כאן
טקסי חיים- מענה הלכתי ושוויוני לבר ובת מצווה, נישואין, גיור, קבורה ושלל טקסי מעגל החיים היהודי. לעוד מידע לחצו כאן
מכון על משמר הכנסת- מכון מעקב אזרחי אחר עמדות, התבטאויות, הצעות חוק והצבעות של נבחרות ונבחרי ציבור בתחום הדת והמדינה. לעוד מידע לחצו כאן
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר – שניאור זלמן שכטר היה הוגה מקורי: במרכז משנתו עמדה הקביעה כי אין חשיבות יתרה למה שאירע בהר סיני אלא לאופן שבו פורשה הדת על ידי כלל ישראל, מושג מרכזי בהגותו. הסמכות לפתח הלאה את ההלכה הייתה נתונה בידי אותו קיבוץ של יהודים שהמשיכו לשמור עליה. בית המדרש להסמכת רבנים, על שמו, הוקם בשנת תשמ"ד (1984) על ידי התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) על מנת להכשיר מנהיגות רבנית ישראלית אשר תהיה מופת לענווה ומסירות נפש, לשוויון וצדק חברתי ולמתן משמעות רוחנית-קהילתית השואבת מעולם ההלכה והמחשבה של חז"ל. למידע נוסף מכון שכטר

ההבדל בין הרפורמים והקונסרבטיבים נעוץ בעיקר ביחס להלכה. מבחינת הרפורמים ההלכה אינה מקור סמכות מחייב, אלא לכל היותר מקור השראה. הקונסרבטיבים גורסים שההלכה מחייבת אלא שבסמכות רבניהם לשנותה. הם מצפים מרבניהם ורבותיהם שלא לנסוע בשבת לבית הכנסת, בעוד אצל הרפורמים כל רב הוא אדון לעצמו. בתנועה המסורתית קיים רצף של דעות בין שמרנים יותר לליברלים יותר. עם השנים האגף הליברלי משפיע יותר. המאפיין המובהק ביותר של הפסיקה הקונסרבטיבית הוא הכללת השיטה הביקורתית-מדעית עמוק לתוך התהליך. שו"תים ודיונים מתווים תמיד את התפתחות הנושא לאורך ההיסטוריה, כפי שנלמד לא רק מהמקורות המסורתיים המקובלים אלא גם ממידע שהתקבל בכל דרך אחרת באמצעות מחקר חיצוני, היסטורי או פילולוגי. על בסיס זה נבחן כיצד הדבר אומץ לראשונה, הונהג לאורך השנים, השתנה או נדחה, שוב לאו דווקא לפי הבנתו במסורת הרבנית. מעמדה של התנועה המסורתית בישראל - התנועה המסורתית מנהלת מאז היווסדה מאבק פוליטי מול הממסד הדתי בישראל לטובת הכרה ממסדית בשרותי הדת שהתנועה המסורתית מעניקה לחבריה. רבני התנועה המסורתית אינם מוכרים על ידי הרבנות הראשית לישראל ולכן טקסי נישואים, גירושים וגיור שהם עורכים בישראל, אינם מוכרים בידי המדינה.

יהדות חילונית-הומניסטית

יהדות חילונית-הומניסטית, ולעתים פשוט יהדות הומניסטית (באנגלית: Secular Humanistic Judaism), היא תנועה הרואה את היהדות כמורשת שאינה דתית ואינה תלויה באל. תחת זאת, היא מדגישה את הערכים האנושיים בה ואת חשיבות ההזדהות של הפרט עם ההיסטוריה והתרבות היהודיים במקום עם אמונה או מעש דתיים. גישתה שואבת מרעיונות ההומניזם החילוני: הסתמכות על הפרט ואמונה ביכולתו לשפר ולקדם את עצמו, התנהגות מוסרית וכבוד האדם, והתרחקות מתפישות על-טבעיות. סמל המזוהה עם הזרם החילוני "מנורת האדם" היהדות ההומניסטית-חילונית חוגגת את המועדים המסורתיים כביטוי לערכים האנושיים המגולמים בהם; כך השבת נתפשת כיום של איחוד משפחתי ומנוחה, ראש השנה כעת להתחדשות ולקבלת החלטות לעתיד, יום כיפור כהזדמנות לחשבון-נפש והתחבטות מוסרית, סוכות כביטוי להתחברות לטבע ולסביבה, וכיוצא בזה. היא מתנגדת להגדרת טקסיה הקהילתיים כ"תפילה" אלא מתייחסת אליהם כ"חגיגה של הזהות היהודית" באמצעות התכנסות, שירה ועוד. הקבלה לקהילה הומניסטית-חילונית נקראת "אימוץ היהדות" ולא "המרת דת", והתנאי לה הוא הזדהות עם העבר והמורשת היהודיים ונכונות להשתתף בפעילות. מנהיגים מוסמכים מכונים רבנים בזיקה למקורו של המונח במסורת, והזרם רואה בעצמו דת במובן של מערכת אמונות מסוימת ומסגרת קהילתית אך לא במובן של אמונה באלוהות. הזרם נוסד בארצות הברית על ידי הרב שרווין ויין. הוא נסמך כרב רפורמי, אך בשלב מוקדם זנח את התאיזם. ב-1963 ייסד עם שמונה משפחות בית-כנסת עצמאי בברמינגהם, דטרויט. בתחילה התנהלו כקהילה רפורמית, אך תוך חצי שנה נמחקו כל ההתייחסויות לאלוהים מסידור התפילה והקהילה פנתה לכיוון ההומניסטי-חילוני שטיפח ויין. הוא ביקר את הזרמים הדתיים השונים על אמונתם באלוהים, ובמקביל הדף את הזלזול שספג מתנועות חילוניות יהודיות מובהקות יותר באמרו שמחיקת סממנים כבתי-כנסת ורבנים הם ניתוק לא-מוצדק מהשורשים התרבותיים. התנועה ליהדות חילונית הומניסטית בישראל בשנת 2004 קמה שלוחה בישראל – "מכון תמורה". מכון "תמורה" הוא המכון הגבוה להכשרת מנהיגות יהודית "רבנות חילונית" מרכז ליזמות חינוכית וחברתית בתחום "היהדות כתרבות". במסגרת תמורה מתנהל בית מדרש המסמיך בתום ארבע שנות לימוד (לבעלי תואר שני ומעלה) מנהיגים, מנהיגות, רבנים ורבות הומניסטיים חילוניים. בתוכנית הלימודים: לימודי יהדות כתרבות, תרבות היהדות החילונית, פלורליזם והומניזם, הגות ומורשת ישראל, לימודי קהילה, רטוריקה כאמצעי לאתגר ולארגון המחשבה המילולית, יצירה והפעלה של קהילות תרבות, עריכת טקסי חג משפחתיים וציבוריים, עריכת טקסי חגים, מועדים וטקסי חיים: "ברית מילים" - קבלת הנולד, בת ובר מצווה, חתונה, טקסי אבלות. פיתוח יזמות חינוכית וחברתית, זכויות אדם וצדק חברתי בישראל. בתמורה מרצים חברים בסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטאות המובילות, אנשי הגות ויצירה, מנהיגים, רבנים ישראלים ואורחים מחו"ל. המכון הבינלאומי ליהדות חילונית הומניסטית- תמורה יהדות ישראלית הכשיר והסמיך רבות ורבנים חילוניים הומניסטים הממלאים תפקידים כמנהיגי קהילה, מנחי בתי מדרש, מרצים, מורים ומחנכים, עורכי טקסים, ופעילים בפעילות ציבורית למען השוויון בין הזרמים השונים בעם היהודי. "תמורה" דוגלת בציונות יהודית פעילה ושוויונית – המבוססת על ערכים הומניסטים. "חופש" היא עמותה לחופש מדת. אתר האינטרנט של העמותה מקדם זהות יהודית חופשית ומציע מידע בתחומים רבים ומגוונים בנושא יהדות חילונית. למידע נוסף לחצו כאן חופש אתר 'טקסים' מביא לידי הציבור מידע על עורכי טקסים ברוח התרבות היהודית-חילונית הומניסטית. למידע נוסף לחצו כאן טקסים

יש עוד

התנדבות

"ההתנדבות הוא מעשה שנעשה מרצונו החופשי של האדם, ללא תמורה חומרית או אחרת"

אנחנו נעסוק בהתנדבות שגם מעניקה לאחר מה שמכונה 'גמ"ח' ברחוב החרדי. מטרת המאמר היא לעבור על הסיבות להתנדב (להעניק חזרה לחברה), הדרכים להתנדב ובחירת ההתנדבות המתאימה לכם.

חשיבות ההתנדבות

הישראלים רואים במתנדב, על-פי סקר שערך קמיל פוקס למיזם ההתנדבות הישראלי, אדם טוב ואכפתי, בעל לב רחב התורם לחברה, לקהילה ולמדינה. אולם כ-80% מהישראלים רואים בו דבר מה נוסף: הם סבורים כי המתנדב מסוגל לחולל שינוי חברתי ובקרב המתנדבים עצמם, החשופים להשפעת פעילותם על הקהילה והעולם, עולה השיעור ל- 86%. אנו שואפים להצמיח דור שיהיה מודע לכוחו לחולל שינוי בחברה הישראלית. לא רק דור הדורש שינוי, אלא דור המחולל בעצמו את השינוי שהוא רוצה לראות בעולם. 84% מקרב הלא מתנדבים הביעו רצון להתנדב ומרבית המתנדבים מצאו את מקום התנדבותם על-ידי לקיחת יוזמה: פנייה דרך האינטרנט, לרכז ההתנדבות הרשותי, למתנ"ס השכונתי או למעסיק שהופך גורם דומיננטי יותר ויותר במעורבות חברתית והשפעה חברתית. העובד בימינו אנו,אינו מחפש רק שכר ותנאים, אלא גם משמעות וסיפוק שמעבר להם ותרומה לחברה במקום עבודתו. (הנתונים מכתבה בואתר ווינט משנת 2015 ) להתנדבות ועשיית חסד לא מעט מקורות גם ביהדות, אני מעריך שאין צורך לפרט. ההתנדבות כאמור, אינה רק תרומה לחברה, אלא גם ובעיקר הכלי שלנו לחולל שינוי מבפנים.

המשמעות ליוצא

ההתנדבות ליוצא בשאלה אינה רק כלי לתרום או לחולל שינוי, אלא גם כלי היטמעות והכרות עם החברה הישראלית (על כל גווניה). החברה הישראלית כידוע מאוד הטרוגנית (לא אחידה), אך אנו לרוב זוכים להכיר באמת רק קבוצה מאוד סגורה 'הומוגנית' (קבוצה שהחברים בה מאוד דומים בהתנהגותם מוצאם ותרבותם האחד לשני). לכן, שרות צבאי, שרות לאומי או התנדבות בכל גוף אחר, יכולה לתרום להשתלבות שלנו בתוך החברה הישראלית.

הסיבות להתנדב

המועצה הלאומית לישראל (גוף המרכז את נושא ההתנדבות בישראל) חקרו את הסיבות שמניעות אותנו להתנדב. להלן תוצאות המחקר שלהם:

אלטרואיסטים – הרצון להועיל ולעשות טוב.
אידיאולוגים – הרצון לקדם רעיון אדיאולגי שהמתנדב מאמין בו (לחולל שינוי).
אגואיסטים – הצורך האישי לקבלה והערכה, הרצון להימנע מרגשות אשם.
השגת תגמולים חומריים – לדוג' אדם המתנדב במשמר שכונתי ועל הדרך מגן על נכסיו.
השגת תגמולי סטטוס – השגת תגמול באופן עקיף, כמו קבלה לתפקיד או רכישת מיומנות.
מניעים של קשרים חברתיים – יצירת חברויות וקשרים בתוך המסגרת ההתנדבותית (קהילה).
מניעים למילוי זמן פנוי – מילוי שעות הפנאי.
מניעים של צמיחה ועצמה אישית – לכאלו המאמינים בצמיחה אישית מתוך נתינה לחברה.

תפיסת העולם ברחוב החרדי, רואה בהתנדבות עשיית טוב, ועל כן אדם המתנדב ממניעים אישיים כאלו ואחרים יכול אולי להיתפס בעין שאינה מספיק טובה. התפיסה הכללית לעומת זאת, רואה בעצם ההתנדבות מעשה טוב ללא קשר למניע. לכן, לא משנה מה הסיבה שהובילה אתכם להתנדבות, אפילו רצוי שתבהירו אותה בינכם לבין עצמכם, אך מה שחשוב שתדעו לבחור נכון את התחום בו תתנדבו.

אז איך נבחר תחום התנדבות

אמרו חז"ל 'אדם קרוב אצל עצמו' אם אנחנו רוצים שלהתנדבות שלנו תהיה משמעות גם לצד המקבל, אם אנו רוצים להצליח במשימה שאנו לוקחים על עצמנו, חשוב מאוד לגשת לתחום התנדבות הקרוב ללבנו. אבל זה לא הכול, גם אם נבחר להתנדב בתחום הקרוב ללבנו, אם לא נעשה זאת נכון גם אנו וגם הצד המקבל נהיה מתוסכלים מהתוצאה, לכן חשוב לבחור תחום שאנו בטוחים שנהיה מסוגלים להצליח בו. שיקול נוסף שחושב מאוד לקחת בחשבון, הוא היכולת הנפשית להתמודד עם המשימה. הבחירה בתחום התנדבות שאינה קשה לנו להכלה, אינה בריחה מבעיות החברה אלא החלטה נבונה בכדי להיות אפקטיביים בהתנדבות שלנו.

איפה אפשר להתנדב

כפי שכתבתי קודם, 'אדם קרוב אצל עצמו' על כן אני מעריך שיש לא מעט יוצאים שישמחו לתרום חזרה ליוצאים אחרים. לכן, אציין כאן את האפשרויות לתרום במסגרת זו ועוד כמה תחומים ואו עמותות מוכרות וידועות.

התנדבות במסגרת עמותת יוצאים לשינוי

מתן שיעורים פרטיים, ניהול משמרות המרכזים הקהילתיים, הובלת סנדאות וקורסים ליוצאים, סיוע בתחום שינוי מדיניות, סיוע מקצועי (מטפלים קליניים), מנטורים ליוצאים (אוריינטציה תעסוקתית ו\או חברתית), אדמיניסטרציה וגיוס משאבים.

תחומי הפעילות למתנדב בהלל

איוש הקו הפתוח, ליווי אישי ליוצאים, מתן שיעורים פרטיים, סיוע בעבודות משרדיות, סיוע בניהול ותחזוקת האתר, גיוס משאבים, שיווק ופרסום, סיוע מקצועי (עובדים סוציאליים, עורכי דין), ארגון אירועים. ההתנדבות בהלל מחייבת הכשרה רלוונטית. לפרטים נוספים ניתן להיכנס לאתר של העמותה בקישור המצורף.

התנדבות עם נוער בסיכון

במרכז ההתנדבות עם בני נוער וביחוד נוער בסיכון, ניתן למצוא מגוון פעילויות התנדבות. עם נוער בסיכון: התנדבות במסגרת אירועים מאורגנים לנוער בסיכון, נערים ונערות במצוקה, פגיעות מיניות, תעסוקה וליווי לחיים עצמאיים, עבודת רחוב, הכשרות, מרכזי מידע וייעוץ לנוער, ייעוץ ותמיכה באינטרנט. בנוסף, קיימות עמותות המפעילות מערכים עם תכנים חינוכיים לנוער בישראל ומטרתם חיזוק תחומים ערכים בחברה. עמותת עלם היא העמותה הגדולה ביותר הפועלת בתחום ההתנדבות עם נוער בסיכון. ניתן להיכנס לאתר של עלם, תחת תחומי פעילות להכיר לעומק כל תחום ולבחור את זה המתאים לכם. בתחום ההתנדבות עם נוער בכלל, ניתן למצוא גם את עמותת 'גשר אל הנוער' . לטובת הכרות מעמיקה עם תחומי ההתנדבות ודרך הרישום מומלץ לפנות לרכז המתנדבים בעמותה שנבחרה.

התנדבות עם קשישים

בתחום זה, ניתן למצוא מגוון פעילויות התנדבות, החל משיחה שבועית, השתתפות באירועים, ביקורים שבועיים, שיפוץ בתים לקשישים, עזרה בקניות ועוד. בתחום זה פועלות לא מעט עמותות, העיקרית שבהן: עמותת איש צדיק היה, עמותת רוח טובה, התנדבות מאורגנת על ידי משרד העבודה והרווחה לחץ לכניסה. לפרוט מלא של כלל העמותות הפעולות בתחום לחץ כאן.

התנדבות עם בעלי חיים

בתחום זה ניתן להתנדב כמשפחת אומנה לבעלי חיים, עזרה בארגון וניהול ימי אימוץ, עזרה בתחומים משרדיים בעמותה ועוד. העמותות העיקריות הפועלות בתחום, צער בעלי חיים, תנו לחיות לחיות, SOS חיות ישראל. על מנת להקל על בעלי החיים, ניתן גם להשאיר קעריות מים בימים חיים וקעריות עם אוכל בשכונה.

תחומי התנדבות נוספים

אם יש תחום נוסף שאינו מובא כאן בו תרצו להתנדב, מומלץ מאוד להיכנס לאתר של המועצה הלאומית להתנדבות בישראל ולהכיר תחומי התנדבות נוספים ואת הדרכים ליצירת קשר.

אתרים מרכזיים בנושא התנדבות

אתר הרשות להתנדבות ישראלית שירות לאומי פורטל התנדבות בישראל אתר עמותת עלם בהצלחה, מקווה שהמאמר עזר לכם, אם יש לכם תיקונים המלצות או הארות, נשמח שתכתבו לנו בתגובות ואנו נשתדל לענות ולהשלים את המידע החסר בהקדם.

יש עוד