עבודה- זכויות העובד

רוב המידע נלקח מהאתר כל זכות.

קיימים לא מעט חוקים בארץ המסדירים את נושא התעסוקה וכן כמה תקנות בנושא ופסיקות. מטרתם של אלו היא להסדיר את הזכויות והחובות של העובדים וכן את הזכויות והחובות של המעסיקים.

על פי חוק מועמדים לעבודה זכאים להתייחסות שווה, עניינית ונטולת אפליה בתהליך קבלתם לעבודה. החוק אוסר להפלות אדם בקבלה לעבודה, בתנאי העבודה, בקידום בעבודה, בהכשרה או השתלמות מקצועית, בפיטורים או בפיצויי פיטורים ובהטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה. קיימים חוקים רבים שנועדו להגן על העובד ולהבטיח את זכויותיו. למשל: חוק לשוויון הזדמנויות בעבודה, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, חוק שכר שווה לעובד ולעובדת ועוד.

 

קבלה לעבודה

כל מעביד חייב למסור לכל עובד חדש, לא יאוחר מ-30 ימים מיום הקבלה לעבודה, הודעה בכתב המפרטת את תנאי העבודה, לרבות שכר, תנאים סוציאליים, שעות העבודה וכדומה. עובד שטרם מלאו לו 18 שנים – עליו לקבל את ההודעה עד 7 ימים מיום תחילת העסקתו.

עובד שלא קיבל הודעה על תנאי העסקתו בחודש הראשון לעבודתו רשאי לדרוש מהמעסיק לקבל מסמך המפרט את תנאי עבודתו. אם המעסיק מסרב, ניתן להגיש תלונה ליחידת האכיפה במשרד התמ"ת.

המעביד אינו יכול להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היריון, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, השתייכותם הפוליטית או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים.

חל איסור על אדם או גוף ציבורי או פרטי לדרוש מעובד או מועמד לעבודה להגיש תדפיס של רישומו הפלילי. למידע נוסף בנושא לחצו כאן.

שעות עבודה

לפי חוק שעות עבודה ומנוחה יום עבודה מלא כולל 8 שעות עבודה ביום רגיל. בצו הרחבה בדבר המעבר לשבוע עבודה מקוצר, קוצר שבוע העבודה ל-5 ימים, ויום עבודה נקבע ל-9 שעות. שעות העבודה אינן כוללות הפסקות – אלא אם הוסכם אחרת. בין יום עבודה אחד למשנהו תחול הפסקה של 8 שעות לפחות.

לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, שבוע עבודה מלא כולל 43 שעות עבודה, ונקבע שהשכר יחושב לפי בסיס של 186 שעות לחודש עבודה.

המעביד מחויב לנהל עבור עובדיו רישום של שעות העבודה, שעות המנוחה והשעות הנוספות.

שעות נוספות

כל עבודה מעבר למכסת השעות של יום עבודה מלא או שבוע עבודה מלא מוגדרת כהעסקה בשעות נוספות, והעובד זכאי לקבל עבורה גמול כספי.

עובד שבמקום עבודתו נהוג שבוע עבודה של חמישה ימים יהיה זכאי לגמול על שעות נוספות החל משעת העבודה העשירית.

עובד שבמקום עבודתו נהוג שבוע עבודה של שישה ימים יהיה זכאי לגמול על שעות נוספות החל מהשעה התשיעית.

במשמרת לילה או בערבי שבתות העובדים זכאים לגמול של שעות נוספות עבור השעה השמינית ואילך.

סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע שורה של תפקידים שהעובדים בהם אינם זכאים לגמול על שעות נוספות: שוטרים, עובדי שירות בתי הסוהר, עובדי המדינה שתפקידם מחייב אותם להיות זמינים לעבודה מעבר לשעות העבודה הרגילות, יורדי ים ועובדי דיג, אנשי צוות אוויר, עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי ועובדים שתנאי עבודתם אינם מאפשרים למעבידים שלהם לפקח על שעות העבודה והמנוחה שלהם. על עבודות שאינן נכללות ברשימה זו – חלה חובה תגמול של "שעות נוספות".

הגמול עבור שעות נוספות מחושב כך: תשלום של 125% משכר שעת עבודה רגילה עבור השעתיים הנוספות הראשונות ביום עבודה; תשלום של 150% מהשעה השלישית הנוספת ואילך; תשלום של 175% או 200% עבור שעות נוספות ביום המנוחה השבועי (בלינק תוכלו לקרוא עוד על תגמול עבור תעסוקה ביום המנוחה השבועי).

קופות גמל

החל משנת 2008 יש לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני. התשלום עבור הביטוח משולם על ידי העובד ועל ידי המעסיק, בכפוף להסדר הפנסיה של העובד. נוסף על כך, המעסיק מחויב להפריש לקרן נוספת עבור פיצוי על פיטורים. משנת 2014 שיעור ההפרשות עומד על 17.5% מסכום הברוטו של העובד, מתוכם 5.5% הם על חשבון העובד והיתרה על חשבון המעסיק. חובה הפרשת הסכומים לביטוח פנסיוני חלה על כל עובד שמלאו לו 21 שנים ועל כל עובדת שמלאו לה 20 שנים.

עובד שלא היה מבוטח בשום ביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו במקום עבודה נתון, זכאי לביטוח הפנסיוני רק לאחר שהשלים שישה חודשי עבודה. אם כי לא מעט מקומות עבודה מבטחים את עובדיהם החל מהיום הראשון. אם העובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני שהתקבל לעבודה, הוא זכאי להפרשות לפנסיה כבר מיומו הראשון בעבודה. ההפרשות יתבצעו רטרואקטיבית רק לאחר השלמת שלושה חודשי עבודה אצל המעסיק או בתום שנת המס, המועד המוקדם מהם.

קרנות השתלמות

קרן השתלמות היא קופת חיסכון לשכירים, לעצמאיים ולחברי קיבוצים ומושבים שיתופיים. במקור, הקרן נועדה לשמש את העובדים למימון השתלמויות, אולם כיום משמשת על פי רוב כאפיק חיסכון כללי לטווח בינוני – האפיק היחיד שאינו לטווח ארוך, ונותר פטור ממס לאחר הרפורמות במיסוי שוק ההון בישראל.

הפקדות העובד והמעסיק לקרן השתלמות פטורות ממס הכנסה בתנאים הבאים: הפרשה של העובד עד 2.5% משכר הברוטו, הפרשה של המעסיק עד 7.5% משכר ברוטו – כל זאת עד לתקרת שכר חודשי של 15,712 ש"ח (נכון ל-2009). אפשר להפריש לקרן כספים גם מעבר לתקרה, אך עליהם לא יחול הפטור.

לאחר שלוש שנות ותק בקרן תוכלו להשתמש בכסף שנצבר בה למימון השתלמויות או עבור לימודים ללא תשלום מס. לאחר שש שנים תוכלו להשתמש בכסף לכל מטרה שהיא בלי לשלם מס.

הפרשת המעסיק לקרן השתלמות אינה מחויבת על פי חוק.

חופשות

כל עובד זכאי לחופשה שנתית הנקבעת בהתאם לוותק שצבר במקום עבודתו ובהתאם להיקף משרתו. העובד רשאי לבקש לנצל ימי חופשה במועדים הנוחים לו ועל המעסיק להתחשב בבקשתו או לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים. במהלך החופשה זכאי העובד לתשלום של דמי חופשה בגובה שכרו הקבוע.

עובד בעל ותק של שנה עד ארבע שנים זכאי לעשרה ימי חופשה, אם שבוע העבודה שלו הוא חמישה ימים, או ל-12 ימי חופשה אם שבוע העבודה שלו הוא שישה ימים.

עובדי קבלן במגזר הפרטי זכאים לחופשה ארוכה יותר. עובד בעל ותק של שנה עד 4 שנים זכאי ל-11 ימי חופשה, אם שבוע העבודה שלו הוא חמישה ימים, או ל-13 ימי חופשה אם שבוע העבודה שלו הוא שישה ימים.

בני נוער (מתחת לגיל 18) זכאים ל-18 ימי חופשה בשנה ללא קשר לוותק שלהם במקום העבודה. בני נוער שעבדו רק חלק מהשנה, יהיו זכאים לחלק היחסי של החופשה.

עובד שלא ניצל את כל ימי החופשה המגיעים לו, בתום עבודתו יהיה זכאי לקבל סכום כסף השווה לדמי החופשה שהיה מקבל אילו היה מנצל את ימי החופשה. התשלום בגין פדיון ימי חופשה מחויב במס הכנסה. לעתים מנוכה מהתשלום מס הכנסה בשיעור מרבי.

הפסקות בעבודה

כל עובד, בכל סוג של עבודה, זכאי לצאת להפסקה במהלך יום עבודתו. עובד המועסק בעבודת כפיים במשך שש שעות ויותר זכאי להפסקה של 45 דקות: חצי שעה רצופה ורבע שעה נוספת. זמן ההפסקה אינו מחויב בתשלום לעובד, אלא אם כן בחוזה העבודה כתוב אחרת. במהלך ההפסקה הרצופה העובד יכול לצאת ממקום העבודה (אלא אם נוכחותו נדרשת לשם הפעלת ציוד או לעבודה השוטפת. במקרים כאלה זמן ההפסקה נחשב כחלק מזמן העבודה והעובד זכאי לקבל שכר על כך).

עובד שאינו מועסק בעבודות כפיים, מותר להעסיקו במשך 8 שעות ללא הפסקה במקרה של שבוע עבודה בן 6 ימים (או 9 שעות במקרה שהעובד מועסק במקום שעובדים בו 5 ימים בשבוע).

נסיעות והוצאות רכב

בהתאם לצווי ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, עובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמש (או עשוי היה להשתמש) בתחבורה ציבורית או פרטית כדי להגיע למקום עבודתו. גובה ההחזר נקבע לפי עלות כרטיסייה לכל הנסיעות הנדרשות, או לפי עלות כרטיס "חופשי חודשי" (הזול מהם).

עובד המתגורר במקום העבודה בחלק מתקופת עבודתו וחוזר מדי פעם לביתו, יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה רק בימים שבהם נסע בפועל לביתו או מביתו.

עובד שהמעסיק מעמיד לרשותו הסעות מביתו למקום העבודה ובחזרה אינו זכאי להחזר של הוצאות נסיעה.

עובד שלא הגיע לעבודתו בשל מחלה, חופשה או כל סיבה אחרת, אינו זכאי לקבלת תשלום הוצאות נסיעה עבור תקופת היעדרותו.

היעדרויות מהעבודה עקב מחלה, מוות וטיפול בקרוב משפחה

ימי מחלה הם הזכות הניתנת לעובד להיעדר מן העבודה בשל מחלה. מחלה מוגדרת בחוק כאי-כושר זמני או קבוע של העובד לבצע עבודתו בגלל מצב בריאותי לקוי.

עובד צובר זכאות ל-1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה במשרה מלאה, כלומר,  18 ימים בשנה. בענפים מסוימים ניתן לצבור 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה.

תשלום עבור ימי מחלה יינתן עבור היום השני והשלישי של ההיעדרות, בסך של 50% משכר העבודה הרגיל שהעובד היה זכאי לו אילו עבד. היום הראשון להיעדרות אינו משולם. עבור היום הרביעי ואילך – העובד זכאי ל-100% משכר העבודה אילו עבד.

תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה, ובסך הכול לא יותר מ-90 ימים. המשמעות היא שעובד שמיצה את מכסת ימי המחלה הצבורים שלו לא יהיה זכאי לקבל שכר עבור ימי היעדרות נוספים.

תקופת המחלה של עובד במשכורת חודשית כוללת ימי מנוחה וחגים (כך שיש לנכות גם ימים אלו ממכסת ימי המחלה הצבורים לזכותו של העובד), ואילו תקופת המחלה של עובד ששכרו משולם על בסיס שעתי/יומי אינה כוללת ימי מנוחה וחגים (כך שאין לנכות ימים אלו ממכסת ימי המחלה הצבורים לזכותו), פרט למקרה של עובד הנוהג לעבוד בימי מנוחה וחגים.

לצורך קבלת התשלום על העובד להציג למעסיק אישור מחלה מרופא המשפחה שלו.

כזכור, בזמן היעדרות בשל מחלה לא ישולמו הוצאות נסיעה.

עובד שנעדר מעבודתו עקב תאונת עבודה אינו זכאי לדמי מחלה, אלא לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

עובד רשאי להיעדר מעבודתו לצורך טיפול בבן משפחה קרוב. העובד זכאי ל-6 ימים בשנה עבור טיפול בבן זוג. במקרה שבן הזוג הפך להיות תלוי לחלוטין בעזרתו של הזולת, ובמקרה של מחלה ממארת – עד 60 ימים בשנה.

עובד זכאי ל-8 ימים בשנה עבור טיפול בילד עד גיל 16. הורה יחיד זכאי ל-16 ימי מחלה.

במקרה של מחלה ממארת בילד עד גיל 18, העובד זכאי לעד 90 ימים בשנה או 100 ימים במקרה של הורה יחיד.

במקרה של ילד בעל צרכים מיוחדים (בכל גיל), העובד זכאי לעד 18 ימי חופשת מחלה בשנה או 36 ימים במקרה של הורה יחיד.

עובד זכאי ל-6 ימים בשנה לטיפול בהורה, בתנאי שההורה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יומיומית ואינו מאושפז במוסד סיעודי.

חשוב לדעת: אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר עקב מחלה (שלו או של קרובו) במהלך התקופה שבה זכאי העובד לקבל דמי מחלה.

דמי הבראה

עובד זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו. גובה דמי הבראה מתעדכן בכל שנה בחודש יולי.

גובה דמי ההבראה במגזר הפרטי הוא 374 ש"ח ליום (החל מיולי 2013).

גובה דמי ההבראה במגזר הציבורי הוא 423 ש"ח ליום.

מספר ימי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק שצבר העובד במקום העבודה.

דמי ההבראה מחושבים באופן יחסי לפי חלקיות המשרה, או באופן יחסי לתקופת העסקה במהלך השנה.

במקרה של תשלום שכר גלובלי, העובד והמעסיק רשאים להסכים כי השכר המשולם לעובד מדי חודש יכלול בתוכו דמי הבראה. לשם כך חובה על המעסיק לקבוע זאת במפורש בחוזה ההעסקה, וכן לייחד שורה נפרדת לתשלום דמי ההבראה בתלוש השכר.

הפסקת עבודה עקב פיטורים/התפטרות

על המעסיק להפריש כספים עבור פיצויי פיטורים. בכל שנה יעלה שיעור ההפרשות ב-2.5%, עד לשיעור הפרשות כולל של 17.5% מהשכר החודשי. אם חלק מכספי הפיצויים (או כולם) הופרשו לקרן פיצויים או לקרן הפנסיה על ידי המעביד, והעובד פוטר, הרי שפיצויי הפיטורים לא ישולמו על ידי המעביד, אלא על ידי חברת הביטוח או הקרן שאליה הופרשו הכספים. אם הופרשו רק חלק מהפיצויים לקרן, על המעביד לשלם את ההפרש ישירות לעובד. אם העובד לא משך את הכספים, יצטרפו כספים אלו לכספי החיסכון של הפנסיה ויגדילו את גובה הקצבה החודשית שהעובד יקבל עם פרישתו לגמלאות. משיכה של כספי הפיצויים מתוך קרן הפנסיה תקטין את גובה הקצבה החודשית שהעובד יקבל לאחר פרישתו לגמלאות. על כן אנו ממליצים להימנע מלמשוך את כספי הפיצויים.

 

תאונות עבודה

תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שאירעה תוך כדי עבודה, כלומר בזמן העבודה /   במקום העבודה / עקב העבודה / עקב סיכונים של מקום העבודה / בעת נסיעה לעבודה או ממנה. אם בזמן התאונה העובד פעל ברשלנות, לא מילא אחר החוק, או סטה מהוראות מעסיקו – התאונה לא תיחשב כתאונת עבודה.

עובדים שנפגעו במהלך עבודתם זכאים לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימי ההיעדרות מהעבודה ועבור הוצאות הטיפול הרפואי. במקרה של נכות כתוצאה מתאונת עבודה, זכאים העובדים לתשלום קצבת נכות.

במקרה של תאונת עבודה יש לדווח כמה שיותר מהר למנהל הישיר או לאחראי מטעמו המטפל בנושאי בטיחות בעבודה.

 

מועד תשלום השכר

המעסיק נדרש לשלם את שכר של העובד בתחילת החודש עבור עבודה שבוצעה בחודש הקודם. אם השכר לא שולם עד היום התשיעי בחודש, ניתן לתבוע פיצויים בגין הלנת שכר. תלונה על הלנת שכר יש להגיש ליחידת האכיפה של חוקי העבודה או לבית הדין האזורי לעבודה.

איחור במועד תשלום השכר בעבודות שבהן העובדים משתכרים שכר מינימום נחשב לעבירה פלילית.