גירושין

*הבהרה – העמותה איננה ממליצה על גירושין או פרידה לכל בעיה, ההמלצה הכי טובה הינה גישור או שלום בית והגעה להבנות ופשרות. כל האמור במסמך זה אינו תחליף לייעוץ משפטי כי אם למידע בלבד.

מטרת המסמך הוא להאיר את עיני היוצא המתגרש בדבר הסיבוכים האפשריים בענייני משפחה. המסמך מיועד לגברים ונשים כאחד ונכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.

לצערנו, לאור ניסיון העבר, במקרים רבים שבהם אחד מבני הזוג יוצא בשאלה / מתחיל תהליך שינוי, הדבר מביא לערעור יסודות הבית, ומשם הדרך קצרה להסתבכות שאין דרך חזרה ממנה רק כאב וסבל. אם יש ילדים הם הניזוקים העיקריים.

במדריך זה ננסה לעשות סדר בעניין למען ידע כל אחד מהן זכויותיו ומה צפוי לו.

דרכי התמודדות

בזמן של ערעור בבית ישנם כמה מצבי התמודדות, יש לקחת בחשבון את הרכב התא המשפחתי, נסיבות הבעיות, היקפם ודרכי ההתמודדות איתם, לכל דרך יש את המחיר שלו ודרך התמודדות שונה, אין כאן שום המלצה לשום דרך אלא לפרוש מפה לכלל הדרכים כמה שניתן ולתת הסבר לכל בעיה אפשרית, אין לראות בזה שום המלצה משפטית.

גירושין

מצב שבו מחליטים בני הזוג או אחד מהם על פירוק החבילה לחלוטין, הדבר יכול להוביל למריבות, דיונים וסכסוכים ברמות גבוהות, במקרה כזה לאחר סיום התהליך כל אחד רשאי ללכת לדרכו להתחיל מחדש את חייו.

תהליך זה יכול להימשך בין חודשים לשנים כאשר התכונות הנדרשות בזמן זה הן: אורך רוח, סבלנות, ערנות וזהירות.

החלטה כזאת צריכה להילקח לאחר בדיקת האופציה של שלום בית.

יש לדייק: לא תמיד חייבים להתגרש בזמן יציאה בשאלה!

גישור

מצב שבו בני הזוג מעוניינים להסדיר את ענייניהם ללא מאבקים. המגשר ינסה ליזום תהליך בדרכי שלום, תהליך החוסך מריבות, משפטים, אגרות ועגמת נפש מרובה.

שלום בית

מצב שבו בני הזוג מחליטים להישאר יחד ולטפל בבעיות בתוך הבית בלי לפרק אותו.

בית הדין, בית המשפט והסמכויות שלהם

למקרה שמחליטים ללכת על גירושין, או שיש חשד שהצד השני פועל לגירושין, מוטב לדעת פרטים אלו.

בית משפט לענייני משפחה

לבית המשפט יש הסמכות לדון בכלל דיני המשפחה והנספחים שהם: מזונות, רכוש משמורת, הסדרי ראייה וחינוך, למעט הגט עצמו שהדיונים והביצוע מתרחש בבית הדין הרבני.

בית הדין הרבני

לבית הדין הרבני יש הסמכות לדון בכלל דיני המשפחה כמו בבית משפט לענייני משפחה, הגט חייב לקבל אישור מבית הדין וביצוע בבית הדין בלעדי.

ייעוץ וליווי משפטי

היועץ והמלווה הם בדרך כלל אנשי מקצוע, עורך דין, טוען רבני, מגשר, תחום ההתמחות שלהם היא בדיני משפחה.

עורך דין

עו"ד הוא בעל תואר במשפטים, עדיף מישהו עם התמחות ספציפית בדיני משפחה. עו"ד יכול לייצג את הלקוח בבית משפט או בבית הדין הרבני.

טוען רבני

הוא כמו עורך דין אך לא עורך דין! יש לו השכלה משפטית מוגבלת ואין לו תואר במשפטים, הוא מוסמך לייצג רק בבית הדין הרבני.

לכן אם יש תיק שמורכב מתביעות בבית משפט ובבית הדין עדיף להשתמש בשירות של עו"ד שיכול לייצג בשתי הערכאות.

מרוץ הסמכויות

לבית המשפט ולבית הדין הרבני יש סמכויות מקבילות אשר נתונות לשיפוטן, מלבד בעניין הגט, רק בית הדין הרבני מוסמך לתת גיטין ולגרש.

כריכה

ניתן לכרוך את כל הנושאים המשפטיים בבית הדין או בבית המשפט (כמובן שכריכה בבית משפט לא כוללת את סידור הגט). הראשון שפתח תביעה ברשות השיפוטית מסוימת, סגר את האופציה לצד השני לפתוח את אותם נושאים בערכאה המקבילה. אולם בעניין מזונות לילדים אפשר לפתוח בערכאה אחרת, אם הדיון בעניין עוד לא החל. לשם כך צריך כתב תביעה מוכן ומוגש נכון, כתוב במפורט המכיל את כל הנכסים/אופציות ויוכל לכסות כל אופציה.

במקרה שצד אחד הגיש בקשה לגירושין כרוכה לבית הדין, כל הנושאים: המזונות, משמורת, הסדרי ראייה, חינוך ורכוש ידונו בבית הדין הרבני.

יש תפיסה כללית האומרת שלגבר עדיף לדון בבית הדין הרבני ולאישה בבית משפט, אבל במקרה של יוצא בשאלה זה לא תמיד נכון, אלא תלוי במשתנים רבים.

ככלל, ההמלצה היא לשבת עם איש מקצוע מוקדם ככל האפשר ולבדוק לגופו של עניין אפילו טרם קבלת ההחלטה על הגשת כתב תביעה, ולהחליט להיכן לפנות, באילו נושאים, ואיזו גישה תשרת בצורה מיטבית את היוצא/ת. יש לציין שבעת קבלת ההחלטה יש לקחת בחשבון גם תהליכים חלופיים ושינוים שעלולים להתרחש.

לתשומת ליבכם

  • אם כתב התביעה אינו כרוך נכון, יהיה אפשר להעביר חלק מהנושאים לערכאה המקבילה, זה יכול להיות יתרון או חיסרון.

 

  • צריך להתייחס למרוץ הסמכויות בכובד ראש, לעיתים זהו עניין של דקות. המהירות היא חובה במקרים אלו!

 

נושאים הנידונים בבית הדין ובבית המשפט

משמורת

כאשר ישנם הסכמה בין בני הזוג לגבי האפוטרופוס על הילדים בית המשפט לרוב מקבל זאת. במקרים של חילוקי דעות בין ההורים, הרשות הדנה בתיק (אזרחי/רבני) מפנה את המשפחה לבדיקת עו"ס לסדרי דין שמעבירה תסקיר והמלצות לביה"ד/ביהמ"ש לגבי משמורת והסדרי ראייה, וביה"ד/ביהמ"ש מחליט ע"פ התסקיר.

יש לקחת בחשבון שלפי ניסיון העבר בבית הדין הרבני מנסים לנתק את הילדים מבן הזוג שיצא בשאלה, בטענה שכל המשנה ידו על התחתונה, והרצון הדתי שלהם הוא שהילדים יגדלו בדרך התורה. כאשר מתנהל דיון על המשמורת והסדרי ראייה יש לנהוג בזהירות יתר ולא לוותר על ייעוץ משפטי מלא. חשוב להימנע מתרגילים מלוכלכים!

עובדת סוציאלית – עו"ס

העו"ס היא הסמכות המקצועית מטעם רשויות הרווחה ותפקידה לבדוק ולעקוב שהילד לא ניזוק מעצם התהליך ולדאוג לרווחתו.

כשמפנים אליה את התיק, היא מגיעה לביקור בית, מזמנת אליה את האם והאב בנפרד וביחד, פוגשת את הילדים ולעיתים מבקשת גם מידע חיצוני (מביה"ס/מגורמים מטפלים). על סמך המפגשים הללו היא מכינה חוות הדעת.

יש לציין שלפעמים מנצלים את הפרצה הזאת כדי להרחיק את ההורה היוצא בטענות שונות. ניתן להסתייע עם הגורם המקצועי המלווה את ההורה לבדיקה תמידית שלא נשללות זכויות המגיעות לו. מיותר לציין שהיחס לפעמים כלפי ההורה היוצא הוא עוין, עקב החשד שמדובר בהורה "לא יציב" עם רצון "לחלן את הילדים". לפעמים מעורבים בסיפור יותר מדי רבנים ועסקנים המושכים בחוטים. זהירות ואחריות חשובות מאוד בעניין זה.

הורה משמורן

ההורה שלו נמסרה המשמורת המלאה, ואילו בן הזוג רואה את הילדים במסגרת הסדרי ראייה רגילים או נרחבים.

אפוטרופוס

בדרך כלל מבוגר שאינו ההורה הביולוגי. האפוטרופוס אחראי לקבלת החלטות עבור הקטינים.

משמורת משותפת

כאשר בני הזוג חולקים במשמורת על הילדים, ומחליטים ביניהם על זמנים מוגדרים. יש לשים לב כי משמורת משותפת בדרך כלל מפחיתה את סכום המזונות בגלל חלוקת נטל שווה.

משמורת זמנית

מתקבלת במקרה שפסק הדין לא ניתן. משמורת זמנית מתקבלת לעיתים במעמד צד אחד, ויש לה משמעות לגבי דיוני ההמשך.

חזקת הגיל הרך

חוק חזקת הגיל הרך בעצם קובע שכל עוד ההורים לא הגיעו להסכמה אחרת, ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת האם. לאב ייקבעו הסדרי ראייה. קיימים דיונים בכנסת סנושא, אך החוק עדיין לא שונה. כדאי לעקוב.

רכוש

חוק יחסי ממון קובע: רק רכוש שנצבר בין בני הזוג לאחר הנישואין מתחלק בין בני הזוג, למעט:

  1. נכסים שהיו לבני הזוג ערב נישואיהם.
  2. נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה.
  3. גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג עקב נזקי גוף או מוות.
  4. נכסים שהוסכם בין הצדדים.

במקרים מסוימים נפסק אחרת, לפי נתונים אישיים. מקובל לומר שגם כאן יש הבדלים בין הרשויות המוסמכות לפסיקה. יש לבדוק בעיון כל מקרה לגופו.

דירה

כאשר בבעלות בני הזוג דירה, המקרה מסתבך קצת. נפרט את המקרים

בקשה למדור ילדים

ניתן לבקש להישאר לגור בדירה שרשומה על שם שני בני הזוג לטובת הילדים עד הגיע הבן הצעיר לגיל 18. בקבלת החלטה כזו צריך לקחת בחשבון תשלומי משכנתא, מזונות והחלטה על מה יעשה בנכס בתום התקופה.

בקשה למדור ספציפי

במקרה שבבית הדין הרבני דנים בשלום בית ולא בגירושין, יש אפשרות לבקש מדור ספציפי מטעם הרבני למען "לא נעשה טעויות קריטיות בזמן השלום בית". דבר היכול לעכב פסק דין מבית המשפט לחלוקת רכוש.כמובן, יש לבדוק היטב על מה דנים. 

דמי שימוש ראויים

אם אחד מבני הזוג משתמש בדירה אפשר לשקול לדרוש דמי שימוש ראויים (שכירות).

חובות

חובות נחלקים בדרך כלל חצי-חצי. הדבר תלוי ברשויות המוסמכות לפסיקה בעניין. חשוב להגיש את כל המסמכים הנדרשים.

מזונות

דמי המזונות נקבעים בדרך כלל לפי רמת החיים שהילדים הורגלה לה. בדרך כלל מוצמד למזונות גם מדור – מגורים לילדים. דמי המזונות יכולים להשתנות במהלך השנים ומופסקים כאשר הילד הצעיר מגיע לגיל 18. אם הילד מתגייס האב ישלם חצי מסכום המזונות עד לשחררו של הילד מצה"ל. אין קשר בין הסדרי ראייה ובין חובת תשלום מזונות.

מזונות אישה

גבר נשוי חייב במזונות אשתו למעט במקרה של אישה מורדת וכו'. על הגבר לשלם מזונות מרגע הפרידה עד לקבלת הגט. חשוב להתייעץ עם עו"ד על עניין זה.

חינוך הילדים

כאמור, עד גיל 6 הילדים נשארים בחזקת האם. לאחר גיל זה הנטייה היא לא לטלטל את עולמו של הילד. קיימים מקרים שבהם בית המשפט מבקש לשמוע את דעת הילד עצמו. מדובר בשיחה בלתי פורמלית של הילד עם השופט ללא נוכחות ההורים. מטרת הפגישה היא להבין מהו רצונו של הילד. ככל שהילד מבוגר יותר כך גוברת הנטייה לתת משקל לדעתו. העתקת מוסד לימוד כרוכה באישור של שני ההורים (או האפוטרופס) או פסק דין.

מסוגלות הורית

יש אפשרות לבקש לבצע אבחון זה. באבחון נבדקת איכות הקשר הורה-ילד, היכולת לספק סביבה בטוחה עבור הילד, מידת ההיכרות עם הילד, סגנון המשמעת וקיום מחלה או מוגבלות אצל ההורה והשפעתו על תפקודו. מהווה מעין תשובת נגד לסקירת העו"ס.

כתובה

דמי כתובה נפסקים בדרך כלל בעת הדיונים על הגט בבית הדין. חשוב להגיע לדיונים ולעקוב אחר הפסיקות.

גט

הגט עצמו ניתן רק לאחר חתימה על הסכם מסודר בין בני הזוג. ההסכם יקבל תוקף של פסק דין.

חשוב להבהיר, גט ניתן רק כאשר שני הצדדים מסכימים לכך. במקרה שצד אחד לא מסכים לתת גט או לקבל גט – אין גט.

סרבנות גט

כאמור, גט חייב להגיע בהסכמת שני הצדדים. במקרה שבו צד אחד אינו מסכים לגט, ובית הדין ראה לנכון לחייב גירושין מוטלות על המסרב/ת סנקציות. למשל: מזונות עונשים, דמי מזונות גבוהים ביותר; ביטול זכאות למזונות לאישה; סנקציות אזרחיות, כולל מניעת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ, מאסר ועוד. יש לציין שנדיר שבית הדין יטיל סנקציות אלו על האישה אך קרו כבר מקרים בעבר, הרחקות דרבנו תם, כוללת נידוי חברתי, איסור לעלייה לתורה ועוד; תביעת נזיקין – יש לציין שבית המשפט כבר חייב אישה בתביעה נזיקין על סרבנותה לקבלת גט.

עגונה

אישה שלא קיבלה גט מבעלה אינה מותרת בנישואין. אם הוכח שהיא חיה בתקופה זו עם גבר אחר, ניתן למנוע ממנה את דמי הכתובה ונאסר עליה להינשא לאותו אדם.

שונות

צו עיכוב יציאה מהארץ: במקרה שקיים חשש שההורה יברח עם הילדים לחו"ל, או יימלט בעצמו בלי לתת גט – כדאי לשקול צעד זה.

עיקול נכסים: אם הגבר אינו משלם מזונות, אפשר לתבוע אותו בהוצאה לפועל. יש להתייעץ עם עו"ד בעניין.

התנהלות במהלך הדיונים

דיונים בבית הדין:

תהליך הפרידה כולל דיונים שונים למגוון התביעות שהוגשו על ידי בני הזוג. מומלץ לשבת עם עורך הדין ולבקש ממנו הסברים מפורטים על התהליך ועל ההתנהגות הרצויה בבית הדין. מומלץ מאוד לא להיעדר מדיונים. אם חייבים להיעדר יש לבקש דחיית הדיון. מומלץ מאוד לשמור על קור רוח ולא להיכנע לרצון הצד השני. כעסים והתפרצויות מובילים לטעויות.

התנהגות בעת התהליך

מעת פתיחת התיקים עד לסיום התהליך, ולפעמים גם לאחר מכן, המצב רגיש מאוד. איומים וסנקציות יכולים להגיע מכמה כיוונים. חשוב לשמור על ערנות וזהירות.

לפני הדיון התכוננו לחקירה נגדית. אינכם חייבים לענות לכל שאלה. התייעצו עם עורך הדין לפני הדיון ופעלו בהתאם לעצותיו.

חשוב לתעד כל מפגש וכל שיחה עם בן הזוג. בזמן זה חשופים גם לתלונות שווא על אלימות או אונס. תלונות כאלה גוררות צווי הרחקה ואפילו מעצר. יש לבדוק את האפשרות עם העו"ד לגבי תביעה אזרחית על תלונות שווא.

פרוטוקול

תיעוד משפטי על ההתדיינות בערכאה.

בבית המשפט בדרך כלל ניתן עם סיום הדיון. בבית הדין הרבני ניתן לאחר כמה ימים. הפרוטוקול ניתן לבעלי הדין ולמייצגים.

יש לציין שניתן לקבל קוד לאינטרנט בבית הדין הרבני ולהוציא משם את כל המסמכים הרלוונטיים.

פסק דין

פסק דין הוא החלטה סופית (שניתנת לערעור בערכאה שמעליה). אינה חייבת בנימוקים. ולפעמים ניתן להשתמש בפסקי דין שונים שמהווים תקדים משפטי ואסמכתה לטענות.

החלטה

החלטה היא שלב ביניים שניתנת באמצע שלב הדיונים, והיא תקפה עד לדיון הבא או עד לתאריך הנקוב בהחלטה.

אתיקה

כמו שיש לנו כנידונים כללי התנהגות כך יש לשופטים /דיינים כללי התנהגות. במקרה שהתנהגותם נוגדת את כללי האתיקה, ניתן להגיש תלונה ברשות הרלוונטית לא כדאי לוותר על כך.

אגרות

במהלך הדיונים וכלל התהליך מוגשת תביעות שונות, על כל תביעה ישנה אגרה אשר צריכים לשלם, ללא האגרה אין אפשרות לדון בתיק. ניתן לבקש פטור מאגרה לפי המצב הכלכלי. יש לברר את העניין עם היועץ המשפטי או המזכירות המשפטית.

מכשולים אפשריים

ישנם הרבה דברים אשר יכולים להיכנס באמצע, מדחיית דיונים ע"י הצד השני עובר דרך תלונות שווא ועד החלטה לא חוקתית ומריחת דיונים. לכל בעיה ניתן למצוא פתרון.

קיים מושג במהלך ההתדיינות של מחוץ לפרוטוקול. אל תיבהלו זה דרך לנסות להביא את בעלי הדין לפסים מעשיים.

מומלץ מאוד לשבת לפני ואחרי כל דיון עם העו"ד ולבדוק את השלכות הדיון והפסיקה החדשה, ולהיות מוכנים לכל תרחיש.

פיצויים

סכום שתובעים מבן הזוג השני כשתהליך המשפטי מתארך והצד השני מרגיש שנגרם לו עוול.

נזיקין

סכום שניתן לתבוע במקרה שצד אחד ניזוק במהלך ההליך המשפטי בגלל הוצאת דיבה, לשון הרע, איבוד מקום עבודה וכדומה.

שינויים

פתיחת תיק מחודשת

בחלוף השנים, אם יש הצדקה לכך, אפשר לפתוח את התיק מחדש. יש לשבת עם גורם משפטי ולבדוק את כדאיות העניין, לאיזו ערכאה ללכת וכיצד להתנהל.

ערעור

על פסק דין בבית הדין הרבני ניתן להגיש ערעור בבית הדין הגדול.

על פס"ד בבית משפט לענייני משפחה ניתן להגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי.

ערעור לביהמ"ש עליון ניתן להגיש רק בהסתמך על שיקול הדעת של הדיינים/שופטים, ולא על מקרה נקודתי ספציפי.

אם ניתנה החלטה בבית הדין הרבני ורוצים לערער עליה, צריך לבקש מבית הדין רשות ערעור ורק אז ניתן לפנות לביה"ד הגדול.