בריאות מינית

למה אנחנו צריכים לדון בבריאות מינית?

תהליך היציאה בשאלה הוא מהלך דתי/אמוני משמעותי בעיקרו, אך  בו-בזמן הוא גם תהליך חברתי/תרבותי מורכב ביותר. המעבר מהחברה הדתית לחברה החילונית מפגיש את היוצא בשאלה עם עולם חדש שפועל על פי עקרונות, חוקים ותפיסות שאליהם הוא צריך להתוודע.

המפגש עם העולם החילוני כרוך  גם במפגש עם  התנהלות מינית שונה מאוד מזו המקובלת בעולם החרדי. היוצאים בשאלה נדרשים להסתגל לחברה שבה היחס למיניות משוחרר יותר, מוגבל פחות על ידי איסורים וחוקים כובלים  ומאפשר  מתירנות גבוהה בהתנהלות המינית בין אנשים צעירים.

העולם החילוני מקנה ליוצאים בשאלה חופש רחב בבחירת דרכם המינית אך בו-בזמן מטיל עליהם אחריות לא מבוטלת הכוללת בין השאר התמודדות עם  הסכנה במחלות המין.

בפרקים הבאים  נדון במחלות המין השונות, הסכנות הצפויות מהן והדרכים להימנע מהן בלי לוותר על החוויות הרבות שחיי המין אמורים להעניק.

מהן מחלות מין?

מחלות מין מהוות קבוצה מבין המחלות המדבקות המועברות מאדם לאדם על ידי מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות. ככלל, התפשטות של מחלות מדבקות מותנית במגעים בין בני אדם ומתאפשרת על ידי הדבקה דרך מערכות הנשימה, העיכול, המין או דרך העור.

מחוללי מחלות המין מנצלים את המגע ההדוק  המתרחש בזמן המגע המיני, ומשתמשים בו כדי לעבור ביעילות מאדם אחד לאדם שני.

מחוללי המחלה יכולים להיות חיידקים כמו חיידקי העגבת, הזיבה והכלמידיה או נגיפים כמו נגיפי הרפס,  נגיפי צהבת-B, נגיפי פאפילומה שגורמים לקונדילומות ,נגיפי פאפילומה מסרטנים, כמו גם נגיפי הHIV-  שגורמים לאיידס.

מחלות המין שונות במידת חומרתן. מידת הנזק שהן גורמות נעה  בין תופעות קלות שחולפות מעצמן (קונדילומה, הרפס), דרך מחלות שמסתבכות ללא טיפול (עגבת, זיבה, כלמידיה) וכלה במופעים של סרטן צוואר רחם ובמחלות סיסטמיות מסכנות חיים (צהבת-B, איידס).

לכל אחת ממחוללי המחלה הללו מוקדש פרק נפרד באתר ואנחנו ממליצים להיכנס לקישוריות המצוינות למעלה ולקרוא אותם. דבר זה יאפשר לכם להבין לעומק את מנגנוני ההדבקה של המחוללים השונים, את מאפייני המחלות ודרכי ההתמודדות איתן.

במקביל, נציג בהמשך מבט כוללני יותר על מחלות המין השונות וננסה לצייד אתכם בכלים שיאפשרו לכם להתגונן מהן.

איך נדבקים במחלת מין?

מחוללי מחלות  המין יכולים להמצא על פני העור של אברי המין וסביבתם (נגיפי הפאפילומה), בתוך כיבים או פצעים שהם יוצרים על פני אברי המין (הרפס ועגבת) בנוזלי הגוף כמו נוזל הזרע ונוזלים וגינאליים (זיבה וכלמידיה), או בכלי דם זעירים שנפרצים  במהלך המגע המיני (נגיפי הצהבת ונגיפי האיידס).

ההדבקה במחלות מתרחשת כאשר אבריו של בן הזוג הנגוע באים במגע עם אבריו של בן  הזוג הבריא. ההעברה יכולה להתבצע במהלך מין וגינאלי (מגע בין  אבר המין הזכרי לאבר המין הנקבי), מין אוראלי (מגע בין  אבר המין הזכרי או הנקבי לפה של בן הזוג) או מין אנאלי (מגע בין אבר המין הזכרי לפי הטבעת).

חשוב לזכור שהדבקה יכולה להתרחש במהל מגע מיני בין גבר לאישה, בין גבר לגבר ובין אישה לאישה.

לגבי רוב המחוללים נדרש מגע מיני אקטיבי להדבקה. יוצאות מן הכלל היא ההדבקה בכלמידיה שיכולה להתרחש לעיתים  גם במגע של אברי המין במשטחים מזוהמים (מגבות, אסלות), וההדבקה  בנגיפי פאפילומה (מחוללי קונדילומות וסרטן) שמתרחשת לעיתים קרובות בזמן מגע ידני באברי המין של בני הזוג.

שימוש נכון ועקבי בקנדום הוא עדיין אמצעי המיגון היעיל ביותר למניעת הדבקה במחלות מין

מהם התסמינים של מחלות מין ואיך מאבחנים אותן?

מחלות המועברות במגע מיני מתחלקות לשתי קבוצות: מחלות שתוקפות את אברי המין עצמם (הרפס, עגבת פאפילומה), ומחלות המועברות  אמנם במהלך המגע המיני, אך הפגיעה עצמה אינה במערכת המין  אלא במערכות אחרות (איידס, צהבת-B). הראשונות קלות יותר לזיהוי  מיד עם הופעתן  והאחרות קשות יותר לזיהוי.

תסמינים המופיעים על אברי המין. חלק מהמחלות ניתנות לזיהוי  על פי מופעים יחודיים המתגלים ימים מספר לאחר ההדבקה.

את ההרפס ניתנת לזיהוי על פי פצעון אופייני, את מחלת העגבת, בשלב הראשון שלה, על פי  כיב אופייני ואת הקונדילומה על פי  יבלת עם מראה כרוביתי. חשוב להדגיש שמופעים אלו יכולים להופיע לא רק על אברי המין אלא גם בחלל הפה ובאזור פי הטבעת..

קבוצה אחרת, שגם היא קלה יחסית לזיהוי, כוללת את הזיבה והכלמידיה, שגורמות להפרשה חריגה וכואבת מאברי המין ןמופיעה ימים אחדים אחרי ההדבקה.

בכל המקרים הללו התסמין הקליני לכשעצמו הוא כלי אבחון  טוב לרופא ולכן חשוב להתגבר על הבושה, ולפנות לרופא. היו סמוכים ובטוחים שהוא ראה עשרות מיקרים כאלו

ברוב המקרים, בנוסף לבדיקה גופנית,  ייעזר הרופא בבדיקות נוספות לאישוש האבחנה. אלו יכללו בדיקה מתחת למיקרוסקופ של דגימות מהאזור הנגוע, כמו גם בדיקות דם לזיהוי חלקיקי נגיף או נוגדנים שהגוף מייצר נגד מחוללי המחלה שפלשו אליו.

תסמינים סיסטמיים הקבוצה הבעייתית יותר של מחלות הן אלו  שאינן מתבטאות בתסמינים חיצוניים מובהקים. לקבוצה זאת שייכים צהבת-B ואיידס.

ההדבקה במחוללים אלו מתרחשת אמנם במהלך מגעים מיניים, אך המחלות עצמן הן מחלות שפוגעות במערכות  פנימיות: הכבד במקרה של צהבת-B ומערכת החיסון במקרה של איידס.

צהבת-B מתאפיינת בדלקת כבד חריפה שביטוייה צהבת, בחילה ותפרחת  (איפה?) שמופיעים בין 6 שבועות ל-6 חודשים אחרי ההדבקה.

הסימנים הראשוניים להידבקות בנגיף האיידס אינם מובהקים וקשים לזיהוי.  התסמינים האופייניים מופיעים שנתיים עד שלוש  אחרי ההדבקה, כאשר המחלה פורצת במלוא  עוצמתה והופכת למסכנת חיים.

חשוב לציין שלמרות המופע המאוחר יחסית של התסמינים, ניתן לזהות  צהבת-B ואיידס בזרם הדם מספר שבועות אחרי ההדבקה. מדובר על בדיקת מעבדה  פשוטה,  שמזהה חלקיקי נגיף  ונוגדנים נגד הנגיף בדמו של הנדבק

גילוי מוקדם של סרטן.  הסרטן  האופייני שנגרם על ידי נגיפי פאפילומה,  מתגלה על אברי הרבייה ובעיקר על צוואר הרחם, מספר שנים  אחרי ההדבקה,  בשלב שהמחלה מסכנת מאוד את הנפגע.

כדי להקדים רפואה למכה חשוב לנשים לבצע מדי כמה שנים בדיקות פאפ,  המאפשרת  לזהות   שינויים  טרום-סרטניים בדגימות תאים שנאספים מצוואר הרחם הרבה לפני שהם הופכים לסרטניים.

מניעה וטיפול במחלות מין

ההתמודדות המיטבית עם מחלות מין מצריכה שילוב של אמצעי הגנה למניעת ההדבקה, ביחד עם  אמצעי טיפול  לריפוי המחלה אחרי שהיא פורצת. המחלות  השונות נבדלות זו מזו ביעילות ההגנה שניתן להציב  מולן, וביעילות אמצעי הטיפול בהן.

מניעה על ידי שימוש בקונדום. הקונדום מקנה הגנה מצוינת נגד רוב מחלות המין, וחשיבותו במניעת מגפות והצלת חיים  היא עצומה. החינוך לשימוש בקונדום הוא למעשה הגורם עיקרי לבלימת מגפת האיידס העולמית ולהצלת חייהם של מיליוני בני אדם.

יחד עם זאת הממצאים מורים שהקונדום יעיל פחות בהגנה בפני הידבקות בנגיפי ההרפס  ובזני נגיפי פאפילומה, שגורמים לקונדילומות, וכאלו שגורמים לסרטן צוואר הרחם. למרבה המזל, הבעיה חמורה פחות כשמדובר בהגנה  בפני הרפס וקונדילומות, שכן אלו מחלות קלות יחסית שאמנם גורמות לאי נעימות אך חולפות מעצמן. הבעיה חמורה יותר בהקשר של הגנה בפני סרטן צוואר הרחם ומחלות סרטן מאותה משפחה. למעשה, אמצעי המיגון היחיד במקרים אלו הוא חיסון מוקדם (ראה במאמר על נגיפי פאפילומה מסרטנים ).

ריפוי באמצעות טיפול תרופתי.  חידקיים, בניגוד  לנגיפים  ניתנים להכחדה על ידי טיפול אנטיביוטי מתאים. לפיכך ניתן היום לרפא בקלות יחסית  עגבת,  זיבה וכלמידיה. חשוב להתחיל בטיפול מיד עם גילוי המחלה כדי למנוע סיבוכים אפשריים כמו פגיעה בפריון בגלל זיבה וכלמידיה, או פגיעה מוחית  המתרחשת השלבים המתקדמים של מחלת העגבת.

טיפול תרופתי מקל.  כאמור, מחלות הנגרמות על ידי נגיפים אינן ניתנות לריפוי באמצעות תרופות. עם זאת ניתן להקל על חומרת המחלה. במקרה של קונדילומה ניתן להסיר את היבלות על ידי צריבה, ובמקרה של הרפס ניתן לקצר את זמן ההתפרצות על ידי משחות מתאימות.

הטיפול  התרופתי המשמעותי  ביותר קשור למחלת האיידס. ניתן היום לטפל בחולים על ידי שילוב תרופתי הנקרא "קוקטייל" (הכולל שלוש תרופות הניתנות יחד). הקוקטייל אמנם אינו  מרפא את המחלה, אולם השימוש בו מאריך באופן משמעותי ביותר את תוחלת החיים של החולים והופך את המחלה ממחלה סופנית למחלה כרונית.

 איך תישמרו ממחלות מין

לסיום, פרק שימושי שיצייד אותכם במספר עצות ותובנות שיעזרו לכם להתמודד עם האתגרים בניהול חיי מין  בריאים ומוגנים ממחלות מידבקות.

זכרו שאפשר להידבק בדרכים שונות: הדבקה במחלות מין אינה ייחודית ליחסי מין וגינאליים בין בני זוג הטרוסקסואלים. אפשר להידבק בקלות במהלך קיום יחסים אנאליים או יחסי מין אוראליים שמבצע הגבר באישה או האישה בגבר.

ההדבקה יכולה להתרחש הן במגעים בין גבר לאישה, גבר לגבר או אישה לאישה. שימו לב שבניגוד לאמונה הרווחת, גם יחסים לסביים מאפשרים הידבקות במגוון מחלות מין.

הקפידו להשתמש  בקונדום: קונדום הוא עדיין האמצעי הבטוח ביותר להגנה בפני מחלות מין. ברוב המקרים הוא יספק הגנה מלאה ובחלק המקרים הגנה חלקית אך עדיין גבוהה מאוד.

אל תוותרו על קונדום גם כאשר אתם בוחרים לקיים מקיימים יחסים אנאליים או מעניקים מין אוראלי לגבר.

תוכלו להפסיק להשתמש בקונדום בשלבים מתקדמים  יותר של היחסים שלכם עם בני זוג קבועים.

בני זוג אחראיים יקפידו להיבדק לשלילת מחלות לפני שיתחילו לקיים יחסים לא מוגנים.

היו זהירים בבחירת בני הזוג שלכם: זכרו שקשה לזהות אנשים הנושאים מחלות מין: "לא רואים עליהם". נסו  לקיים  יחסי המין  עם פרטנרים שאתם מכירים ובוטחים בהם.

הימנעו  מקיום יחסי מין בתנאים שבהם אתם חסרי שליטה. לא כאשר אתם נתונים להשפעת אלכוהול או סמים, ולא כאשר אתם נמצאים בסביבה שאינה מוכרת לכם.

אם תחליטו לקיים יחסי מין עם זונות או נערי ליווי הקפידו הקפדה יתרה על שימוש בקונדום.

היו ערניים למה שקורה לגופכם: היו ערניים להופעת פצעונים או יבלות על אברי המין (חשד להרפס, עגבת או קונדילומה) או להופעת  הפרשות חריגות  (חשד לכלמידיה וזיבה).

זכרו שסימנים אלו יכולים גם להופיע בחלל הפה או באזור פי הטבעת.

במקרים שאתם מבחינים שמשהו חשוד פנו לרופא,  ובמקביל ידעו את בן הזוג שלכם, ובקשו ממנו/ממנה להיבדק.

אל תחששו לפנות לרופא: אל תהססו לפנות לרופא אם אתם חושדים שנדבקתם במחלת מין. אל תרגישו אי נעימות שכן הרפאים נתקלו בעשרות מקרים כאלו והם יתייחסו אליכם במקצועיות וברגישות.

אפשר לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים. אינכם צריכים  לחשוש מפגיעה בסודיות הרפואית שלכם גם אם מדובר ברופא שעובד בקהילה שלכם ומכיר את בני  משפחתכם.

יתכן שתרגישו נוח יותר לפנות  ישירות לרופאים מקצועיים: רופא עור ומין לגברים וגינקולוג לנשים.

בכל מקרה כאשר האינטראקציה עם רופא ספציפי  לא נוחה לכם, אל תהססו להחליף רופא.

הקפידו על ביצוע בדיקות תקופתיות לאיתור מחלות מין: לעיתים אינכם מרגישים שנדבקתם. בחלק מהמקרים תקופת הדגירה בין ההדבקה להופעת הסימנים ארוכה, וחלק מהמחלות יכולות להופיע בצורה סמויה.

גילוי מוקדם יאפשר להתחיל טיפול כבר בשלבים ראשונים, ויאפשר לכם להזהיר את בני הזוג שלכם בפני האפשרות שנדבקו.

כדי להתמודד עם מצבים אלו חשוב לבצע בדיקות תקופתיות לגילוי המחלה. עדיף לעשות זאת באופן שגרתי מדי חצי שנה, אך אפשר גם לעשות זאת כאשר אתם חושבים שהנסיבות מצדיקות זאת. בעיקר חשוב לעשות זאת אם אתם  חוששים שקיימתם יחסים עם נשא אפשרי של נגיף האיידס.

ניתן לבצע את הבדיקות בקופת חולים על פי הפניית רופא. כמו כן ניתן לפנות למרפאות ציבוריות שמבצעות בדיקות למחלות  מין בעילום שם ועושות זאת בחינם אן בעלות מינימלית (קישורים)

התחסנו אם אפשר: המיגון הטוב ביותר כנגד מחלות מדבקות היא התחסנות. קיים היום חיסון נגד נגיף הצהבת מסוג B וכנגד נגיף הפאפילומה. למרבה הצער אין עדיין חיסון למחלות המין האחרות. קראו על כל אחד מהחיסונים בפרקים על צהבת-B ועל  סרטן שנגרם על ידי  נגיפי פאפילומה.

היו אחראים:

מוטלת עליכם אחריות גבוהה להישמר ממחלות מין: אחריות זאת נובעת מתוך חובתכם כלפי עצמכם וכלפי הזולת.

  • חובתכם כלפי עצמכם להיות בריאים, ליהנות מחיי מין מלאים, ולהעמיד צאצאים.
  • חובתכם כלפי בני הזוג שלכם שלא לגרום להם חולי ועוגמת נפש, בין אם מדובר בבני זוג חולפים או בני הזוג לחיים.
  • חובתכם כלפי הקהילה שלכם למנוע את התפשטות מחלות מין מאדם לאדם.
  • חובתכם כלפי הדורות הבאים: רבות ממחלות המין עוברות מהאם לתינוק הנולד בתעלת הלידה וגורמות להם נזקים חמורים.

לסיכום

מחלות המין עלולות להדביק כל מי שהוא פעיל מינית, אך אין להיכנס לבהלה

סביר להניח שרוב האנשים איתם תבחרו כבני זוג מיניים דומים לכם בהתנהלות שלהם וברמת האחריות שהם מגלים.

רב האנשים שתפגשו לא נושאים מחלות מין, אך למרות זאת אמצו את אמצעי הזהירות שפורטו פה והבטיחו לעצמכם חיי מין מהנים ובטוחים.