בריאות הנפש- דיכאון

כולנו עוברים לעיתים תקופות שבהן אנחנו מרגישים עצובים או שחוחים, נתונים למצב רוח רע, נשברים. כל זה נורמלי לחלוטין ומהווה חלק בלתי נפרד מחיינו הרגילים. עם זאת, כאשר תחושות אלו נמשכות יותר משבועיים, מפריעות לכם באופן ברור בביצוע הדברים שאתם צריכים לעשות ופוגמות ביכולת שלכם ליהנות מחייכם, יתכן שאתם סובלים מדיכאון. במקרה שאתם חושדים שמצבכם רציני, עליכם לעשות משהו בנידון.

במאמר זה ננסה לעזור לכם בכך. נתאר בפירוט את התסמינים המלווים דיכאון, נציע שיטות לעזרה עצמית, נסביר את שיטות הטיפול בדיכאון, ולבסוף – נדריך אתכם כיצד לפנות לעזרה מקצועית.

חשוב להבין שמצבי דיכאון נפוצים ביותר, ויש שיטות טובות ויעילות לטיפול.

המאמר כולל 5 פרקים:

אם אתם רוצים להבין מהו דיכאון, קראו את הפרק דברים שיש לדעת על דיכאון.

אם אתם רוצים לזהות דיכאון, קראו את הפרק מהו דיכאון.

אם אתם רוצים לדעת איך לעזור לעצמכם כשאתם מדוכאים, קראו את הפרק שיטות לעזרה עצמית.

אם אתם רוצים לדעת איך מטפלים בדיכאון, קראו את הפרק טיפול בדיכאון.

ולבסוף, אם אתם רוצים לדעת מה עליכם לעשות כשאתם סובלים מדיכאון, ראו את המדריך מה אתם יכולים לעשות.

דברים שיש לדעת על דיכאון

רובנו יודעים שיש להתייחס ברצינות למצוקות נפש ושצריך לטפל בהן בדרכים הנכונות. עם זאת, לגבי דיכאון קיימות כמה תפיסות מוטעות. תפיסות אלו מקשות על האנשים השרויים בדיכאון להתמודד עם הבעיה, ועל החברים שלהם להבין ולהגיש עזרה.

הנה שמונה דברים שצריך לדעת על דיכאון:

  1. דיכאון זה יותר מסתם מצב רוח רע. כל אחד מרגיש מצוברח או עצוב מדי פעם. כשמדברים על דיכאון מדברים על משהו עמוק יותר: מדברים על מצב שבו העצב משתלט עלינו ומשבש את מהלך חיינו הרגיל. דיכאון גורם לתופעות כמו הפרעות שינה, איבוד תיאבון, קשיים בריכוז וירידה ברמת האנרגיה. אם אחת מהתופעות הללו מלוות אתכם במשך זמן ארוך משבועיים, נראה שמתרחש משהו רציני יותר מסתם עצבות.
  2. דיכאון יכול לתקוף כל אחד ויכול להגיע בכל זמן שהוא: נכון שדיכאון יכול להופיע אחרי משברים כמו פרידה מבן-זוג או איבוד מקום עבודה, אך לא תמיד הוא קשור למשבר. דיכאון יכול להופיע פתאום ולהיות קשור לנטייה גנטית, או לשינויים במאזן חומרים כימיים במוח, או לסיבות אחרות שאין לכם שליטה עליהן.
  3. אנשים לא בוחרים להיות בדיכאון: אנשים לא מחליטים יום אחד שהם רוצים להיות מדוכאים, כמו שאנשים לא בוחרים באף מחלה אחרת. לכן, אין לומר לאדם מדוכא אמירות כמו "צא מזה" או "קח את עצמך בידיים". זה לא יעזור. להפך, זה עלול להזיק. במקום זאת יש להפנות אותו לטיפול מקצועי.
  4. דיכאון אינו סימן לחולשה. המחשבה שדיכאון מעיד על חולשה היא שגויה ומזיקה. דיכאון יכול לתקוף אנשים רבים ושונים, גם כאלו שנחשבים לכאורה "חזקים" וחסרי דאגות. החיבור המוטעה בין חולשה ודיכאון יוצר סטיגמות שמקשות מאוד על אנשים מדוכאים. יש לשבור את התפיסה שיש קשר בין דיכאון ובין חולשה או כוח רצון נמוך.
  5. לאנשים מדוכאים קשה לחפש עזרה: הדרך הנכונה להתמודד עם דיכאון היא לפנות לעזרה, אבל דווקא אנשים בדיכאון מתקשים לעשות זאת, כי הם מרגישים חסרי ישע וחסרי מוטיבציה. אם אתם מזהים חבר או בן משפחה ששרויים בדיכאון, הציעו להם לדבר איתכם על זה, או עודדו אותם לדבר עם אדם שהם בוטחים בו. אם קשה להם לפנות בעצמם, בקשו את רשותם לפנות בשמם למישהו שיכול לעזור.
  6. יש דרכים רבות לטפל בדיכאון: ניתן לטפל בדיכאון בשיטות שונות על פי חומרת המצב. במקרים של דיכאון קל או מתון ניתן להיעזר בטיפול פסיכולוגי. אם המצב חמור יותר, יש לפנות לרופא שירשום תרופות מתאימות. התייעצו עם רופא המשפחה שלכם והוא יעזור לכם בעצמו או יפנה אתכם לרופא פסיכיאטרי.
  7. יציאה מדיכאון לא מתרחשת מהיום למחר. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולים לעזור לכם להחלים מדיכאון, אך צריך לקחת בחשבון שזה יכול להיות תהליך ארוך. יש גם להבין שתהליך ההחלמה יכול להיות מלווה בעליות ומורדות וצריך להתאזר בסבלנות.
  8. דיכאון הוא תופעה נפוצה: אנשים שסובלים מדיכאון אינם לבד. דיכאון מוגדר על ידי רבים כמגפה של המאה ה-21. ארגון בריאות בינלאומי מעריך ש-300 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מדיכאון. מחקרים מעריכים ש-8% עד 12% מהאנשים בעולם המערבי יחוו דיכאון בשלב כלשהו בחייהם. מסקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה ש-8.5% ישראלים דיווחו כי היו להם סימפטומים של דיכאון.

מהו דיכאון

כולנו משתמשים מדי פעם בביטוי "דיכאון" כדי לבטא הרגשה של עצבות, מצב-רוח רע, ייאוש, עייפות או חוסר מוטיבציה. כל אלה מצבים נורמליים שמלווים את חיי היום-יום שלנו מדי פעם. אבל יש מצבים קשים יותר, והם מצריכים התייחסות רצינית יותר.

אם העצבות שלכם או מצב הרוח הרע נמשכים יותר משבועיים ואינכם יודעים להגדיר מה גורם לכם להרגשה הזאת, או שאתם מזהים גורם/גורמים לדיכאון אך לא יכולים להתגבר על הרגשות הקשים, ייתכן שלקיתם בדיכאון קליני. דיכאון קליני מתייחס למצב שבו אתם חשים שהדיכאון שלכם נמשך יותר משבועיים ופוגע באופן משמעותי בהתנהלות החיים שלכם. מצב זה מצריך אבחון מדויק על ידי אנשי מקצוע וטיפול מתאים.

מה גורם לדיכאון?

קשה להצביע על סיבה אחת שגורמת לדיכאון. לעיתים קרובות הדיכאון נובע משילוב של כמה גורמים. אלה יכולים לכלול אירועים כמו טראומה, אובדן אדם יקר, אכזבות, שינויי משמעותי באורחות החיים – אבל גם מרכיבים בלתי תלויים כמו מבנה גנטי, שינוי במאזן ההורמונלי או במאזן מוליכים עצביים במוח.

תהליכים של יציאה בשאלה מלווים לעיתים באובדן מערך התמיכה החברתית ובצורך להתמודד עם אתגרים לא מוכרים. גם אלו עלולים לעורר מצבי דיכאון.

דיכאון יכול להוביל למצב של מעגל קסמים מידרדר: הדיכאון גורם לאנשים להפסיק לעשות את הדברים שהם צריכים לעשות בחיי היום-יום (כמו מטלות במסגרת הלימודים או העבודה), דבר הגורם להם להרגיש לא טוב עם עצמם, להגביר את הדיכאון שלהם, וחוזר חלילה.

מהם הסימנים לדיכאון?

אנשים שונים יחוו את הדיכאון שלהם בדרכים שונות, אך ישנם כמה סימנים מובהקים: מצב רוח ירוד; אובדן עניין והנאה; ירידה באנרגיה המובילה לעייפות מוגברת ולפעילות מינימלית; ירידה בריכוז ובתשומת הלב; ירידה בתחושת הביטחון העצמי; רגשות אשמה; תחושת חוסר ערך; מחשבות פסימיות על העתיד; מחשבות או פעולות לפגיעה עצמית או לאובדנות.

במקרים רבים יתווספו גם שינויים גופניים-פיזיולוגיים: הפרעות שינה (שינה מוגברת או מופחתת, יקיצה מוקדמת); הפרעות אכילה (תיאבון מופחת או מוגבר); איבוד משקל; כאבי ראש; כאבי בטן.

מובן שגם אנשים שאינם בדיכאון חווים חלק מהתחושות המתוארות לעיל. עם זאת, במצבי דיכאון התחושות האלה חריפות יותר, מתרחשות לעיתים תכופות יותר ואינן חולפות מעצמן.

סוגי הדיכאון

דיכאון מאג'ורי (major depression): זהו סוג הדיכאון הנפוץ ביותר, וברוב המקרים כאשר מדברים על דיכאון מתייחסים אליו. דיכאון זה מתאפיין בתסמינים שתוארו לעיל, וכולל לעיתים גם מחשבות אובדניות, הוא נמשך כמה שבועות ומפריע בצורה משמעותית להתנהלות היומיומית.

דיכאון מתמשך (persistent depressive disorder): התסמינים האופייניים דומים לאלו של דיכאון חמור, אלא שהם מופיעים בעוצמה קלה יותר ונמשכים למעלה משנתיים.

דיכאון פסיכוטי: זהו מצב חמור יותר, שבו האדם מאבד קשר עם המציאות וחווה הזיות, שומע קולות שאינם קיימים במציאות וחש תחושות רדיפה.

צורות אחרות של דיכאון כוללות דיכאון אחרי לידה, דיכאון עונתי או דיכאון חורף, והפרעות בי-פולאריות (מתאפיינות בתנודות, לעתים קיצוניות מאוד, במצב הרוח).

כל ההתייחסות בפרק הזה תהיה לדיכאון מאג'ורי, שהוא הדיכאון הנפוץ יותר.

שיטות לעזרה עצמית

  • השיטות שנציע יכולות לעזור לכם לצאת ממעגל הדיכאון. אותו מעגל שבו ההרגשה הרעה גורמת לכם להיות אדישים ופסיביים ולא לעשות דבר, ואז אתם מרגישים עוד יותר רע עם עצמכם והופכים עוד יותר פסיביים. נסו את הדברים הבאים כדי לצאת מהמעגל.
  • ערכו רשימה של מחשבותיכם: העלו על הכתב את המחשבות שעולות במוחכם וסמנו את אלו שמעציבות או מדכאות אתכם: מחשבות שליליות כמו "אני לא שווה כלום" או "לאף אחד לא אכפת ממני". העובדה שהן עלו במוחכם אינה אומרת שהן נכונות. נסו לאתגר אותן (האם באמת לאף אחד לא אכפת מכם?), להתמודד איתן.
  • עשו תרגילי התרגעות: למדו כמה תרגילי התרגעות (תרגילי נשימה, תרגילי הרפייה, תרגילי מדיטציה שניתן למצוא ברשת) ובצעו אותם מדי פעם. זה יעזור לכם.
  • הימנעו משתיית אלכוהול או מצריכת סמים: אם אתם שותים אלכוהול או מעשנים חשיש / קאנביס כדי להירגע, אתם למעשה מחמירים את מצבכם. שתייה ועישון עשויים לגרום להקלה מיידית, אבל מאוחר יותר תרגישו הרבה יותר גרוע.
  • עשו פעילות גופנית: פעילות גופנית מעלה את רמת ההורמונים (כמו אנדורפינים) ועוזרת להרגיש טוב יותר. הגדירו יעדי פעילות מציאותיים (אל תתחילו להתאמן לתחרויות טריאתלון). למשל, אם לא יצאתם מהמיטה כמה ימים, החליטו על הליכה של 5 דקות באוויר הצח.
  • בחרו לעשות דברים ששימחו אתכם: נכון, כשמצב הרוח ירוד קשה למצוא דברים שעשויים לשמח אתכם. נסו למצוא דברים שאתם יודעים שגרמו לכם שמחה בעבר ועשו אותם שוב. התמידו גם אם זה לא מיד גורם לכם שמחה. נסו כל יום משהו אחר, אולי תמצאו את הדבר הנכון.
  • צרו קשר עם אחרים: כשאנו מדוכאים אנחנו מתקשים להתקשר לקרובים לנו וזה מחמיר את הרגשתנו. נסו בכל זאת לשמור על קשרים. הגדירו יעדים מציאותיים (אתם לא חייבים ללכת לפגישת מחזור רבת משתתפים). חדשו קשרים עם חברים, כתבו להם מייל או ענו למיילים שלא עניתם עליהם. אם אתם מתקשים לצאת מהבית, הזמינו חבר קרוב אליכם.
  • צאו מהבית: טיילו בפארק הקרוב, צאו להליכה לאורך החוף, הוציאו את הכלב לסיבוב. התנדבו להוציא את הכלב של השכן, היחשפו לאור. כל הדברים הללו אמורים לשפר את הרגשתכם.
  • פתחו הרגלי שינה נכונים: לשינה טובה יש השפעה מכרעת על בריאות הגוף והנפש. חפשו באינטרנט עצות לשיפור השינה ונסו אותן.
  • למדו משהו חדש: הכינו רשימה של דברים שתמיד רציתם ללמוד אך לא יצא לכם. בחרו דבר אחד והתחילו בו.
  • דברו עם מישהו שאתם בוטחים בו: ספרו לחבר טוב או לקרוב משפחה על תחושתכם. לפעמים זווית הראייה של מישהו אחר עשויה לעזור לכם להבין את מצבכם.
  • הצטרפו לקבוצת תמיכה: שיחה בין אנשים שחווים את אותן התנסויות עוזרת ומנחמת. נסו למצוא קבוצת תמיכה שנראית לכם מתאימה.
  • הגדירו לעצמכם מטרות קלות להשגה: כפי שנאמר קודם, אל תציבו לעצמכם מטרות גבוהות מדי. כישלון בהשגת מטרות כאלו יתסכל אתכם וירע את מצבכם. הגדירו מטרות קצרות טווח והתקדמו שלב אחרי שלב.
  • כולנו יודעים שקל יותר לתת רשימת עצות מאשר לפעול על פיהן. לא כל העצות יתאימו לכל אחד. מדובר בהעדפות אישיות (לא כל אחד יבחר ביוגה כדי לשפר את מצב רוחו). בחרו מבין העצות את מה שמתאים לכם יותר ואל תהססו לנסות משהו אחר אם העצה לא עוזרת לכם.
  • אם ניסיתם כמה מהשיטות ברשימה ומצב הרוח שלכם לא השתפר, פנו לבעל מקצוע או בקשו מחברים או בני משפחה לעשות זאת. פרטים בפרק מה אתם יכולים לעשות.

טיפול בדיכאון

יש לטפל בדיכאון, אין טעם לחכות שהדיכאון "יעבור מעצמו". מציאת הטיפול שמתאים לכם לא פשוטה ואתם צריכים להתייעץ עם מומחים בנושא.

דיכאון יכול להיגרם על ידי שורה של גורמים ביולוגיים וסביבתיים ויכול להופיע בעוצמות שונות – מדיכאון קל לדיכאון חמור. לכן יש לתפור תוכנית טיפול מתאימה לכל אדם. טיפול בדיכאון קל יכלול הרבה מרכיבים של טיפול עצמי, כמו פעילות גופנית, בעוד שדיכאון חמור יותר יצריך טיפול פסיכולוגי משולב בטיפול תרופתי.

כל זה עשוי להיות ממושך, אך בעזרת אנשי המקצוע הנכונים תוכלו לבחור תוכנית פעולה שתתאים לכם ותשפר את איכות החיים שלכם בצורה משמעותית.

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי יכול לעזור כשהוא ניתן בשילוב עם טיפול תרופתי או ללא טיפול תרופתי. הטיפול נעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע שהתמחו בנושא – פסיכולוגים או פסיכיאטרים.

גישות הטיפול הפסיכולוגי הנפוצות הן:

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: זהו טיפול קצר מועד (3-6 חודשים). המרכיב הקוגניטיבי בטיפול מתמקד בדרכי חשיבה ופועל לשנות את האופן שבו אנו חווים דברים, וזאת באמצעות זיהוי מחשבות בעייתיות, שינוי הפירוש שאנו מעניקים למחשבות הללו והחלפתן במחשבות ובתובנות יעילות יותר לתפקוד. המרכיב ההתנהגותי בטיפול פועל לשינוי דפוסי התנהגות מזיקים שלנו – חיזוק של התנהגויות מועילות, הכחדה של התנהגויות שאינן משרתות אותנו, מזיקות ופוגעות באיכות החיים ובתפקוד היומיומי, והחלפתן בדפוסי התנהגות חדשים, פרודוקטיביים ומותאמים למציאות.

טיפול דינמי: זהו טיפול ארוך יותר (6 חודשים ומעלה) העוסק בדינמיקה של כוחות פנימיים וחיצוניים באישיות האדם. הטיפול עוזר לאדם להכיר את עצמו, לזהות כוחות ומכשולים להתפתחותו, להבין את רגשותיו, מחשבותיו והתנהגותו.

טיפול אינטר-פרסונאלי: טיפולים אלו מתמקדים בשיפור הקשרים בין המטופל וסביבתו ומבוסס על התפיסה שיחסים בריאים עם אנשים קרובים מורידים את רמת הדיכאון ומפחיתים את החשש לחזרת התופעה.

שיטות טיפול שונות מתאימות לאנשים שונים. אנשי המקצוע יוכלו להמליץ לכם על הגישה המועדפת במקרה שלכם ולהפנות אתכם למטפלים המתאימים.

טיפול תרופתי

קיימות היום תרופות חדשות ויעילות ביותר נגד דיכאון. רופא המשפחה שלכם או פסיכיאטר מומחה יכול לרשום לכם אותן ותוכלו לקבל אותם דרך קופת החולים שלכם. כל התרופות האנטי דיכאוניות עובדות על עיקרון דומה: ויסות רמת המוליכים העצביים (נוירוטרנסמיטרים) במוח. מוליכים אלו הם השליחים הכימיים של המוח שמאפשרים העברת מסרים בין תאי העצב, ולכן הם משתתפים בתיווך פעילויות מוחיות העומדות בבסיס הרגש והמוטיבציה.

רוב התרופות המקובלות היום שייכות למשפחת SSRI ופועלות להעלאת רמות הנוירוטרנסמיטר סרטונין, שהוא בעל תפקיד חשוב בבניית מצב הרוח שלנו. התרופה המוכרת ביותר במשפחה זו נקראה פרוזאק, והיא הפכה ללהיט. בהמשך יצאו לשוק תרופות נוספות מדור חדש שפעולתן דומה. שמות התרופות החדשות משתנים מיצרן ליצרן ומקופת חולים לקופת חולים. אחד השמות המוכרים יותר בציבור הוא ציפרלקס.

כמו למרבית התרופות, גם לתרופות הפסיכיאטריות עלולות להיות תופעות לוואי. תופעות אלו אינן חמורות בדרך כלל והן חולפות לרוב אחרי מספר ימים. אם הן מפריעות לכם, כדאי לחזור ולהתייעץ עם הרופא.

אשפוז

לעיתים רחוקות, כאשר הדיכאון חמור מאוד ועלול לסכן חיים, נדרשת תמיכה צמודה יותר שכרוכה באשפוז בבית חולים. הדבר מאפשר לצוות הרפואי לעקוב מקרוב אחרי המטופלים ולנטר טוב יותר את יעילות הטיפול. הטיפול האינטנסיבי והכוללני מזרז את ההחלמה ומאפשר חזרה הדרגתית לתפקוד.

מה אתם יכולים לעשות?

  • להשתמש בשיטות לעזרה עצמית, ראו פרק בנושא.
  • לדבר עם הקרובים לכם: מצאו חבר קרוב או בן משפחה שאתם בוטחים בו וספרו לו על הרגשתכם. השיחה עצמה יכולה לשפר את מצבכם, כמו כן חשוב מאוד שאנשים אחרים יהיו מודעים למצוקותיכם, כדי שיוכלו להפנות אתכם לעזרה מתאימה.
  • יוצאים בשאלה יכולים להיעזר בחברים שעברו חוויות דומות ויכולים להבין טוב יותר את מצבם. פנייה לבני משפחה יכולה לעיתים להיות בעייתית עבור יוצאים בשאלה, אך על תוותרו על האופציה הזאת. אתרו אח או אחות שיקבלו אתכם, ואם אפשר – אל תהססו לפנות להורים.

קבלת עזרה טלפונית או עזרה אונליין מער"ן

ער"ן הוא שירות הומניטרי, המציע עזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט, תוך הקפדה גמורה על סודיות ועל אנונימיות. אדם במשבר, החש בדידות, אכזבה, ייאוש, חושב על התאבדות או נמצא במצוקה נפשית מכל סיבה שהיא, ימצא בער"ן אוזן קשבת והתעניינות כנה בבעיותיו. מתנדבי ער"ן עברו הכשרה מיוחדת, והם ינסו להקל עליכם באמצעות שיחה, ויחד תחפשו דרכים להיחלץ מהמצב. כמו כן הם ימסרו מידע והכוונה לשירותי סיוע שונים במצבי חירום. רוצים לדבר עם ער"ן? חייגו 1201

פנייה לטיפול נפשי

טיפול דרך קופת חולים: כדי לקבל טיפול נפשי בחינם או בעלות נמוכה יש לפנות תחילה לרופא המשפחה בקופת חולים. שתפו את הרופא בסימפטומים הגופניים ובמצבכם הנפשי. תארו לו, באופן מפורט, מה אתם מרגישים, ממתי אתם מרגישים רע ואם יש לכך סיבות חיצוניות. הרופא יחליט ביחד איתכם אם יש צורך בפנייה לפסיכיאטר לשם אבחון וקבלת טיפול תרופתי, או בפניה לפסיכולוג, כדי להתחיל טיפול פסיכולוגי, באמצעות שיחות. אם אין ביכולתכם לשלם עבור הטיפול, קופת החולים תפנה אתכם למרפאת בריאות הנפש של הקופה, למרפאת בריאות הנפש של משרד הבריאות או למרפאות נוספות שאיתן היא קשורה. אתם תקבלו הפנייה וטופס 17 (אישור שהקופה מממנת לכם את הטיפול) ואת דרך ההתקשרות עם המרפאה. צלצלו לקבוע תור.

  • הטיפול במרפאה יתחיל בפגישה אחת (או שתיים) של אינטייק – כלומר, פגישת היכרות ואבחון. אז ייקבע אם עליכם לקבל טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי או שניהם.
  • בדרך כלל יש תקופה של המתנה עד לתחילת הטיפול הפסיכולוגי. כאשר יגיע תורכם, תטופלו על ידי אחד מאנשי הצוות המוסמכים. הקופה נותנת אישור ל-6 פגישות טיפוליות, ובמידת הצורך יינתן אישור ל-30 פגישות נוספת. לאחר 30 פגישות נעשית הערכה אם להאריך את האישור.
  • אם יש ביכולתכם לשלם כ-130 שקלים לפגישה, קופת החולים תוכל להציע פסיכותרפיה על ידי מטפלים עצמאיים. אלה פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שעובדים בקליניקה הפרטית שלהם ויש להם חוזה התקשרות עם קופת החולים.
  • בקופה תוכלו לקבל רשימה של המטפלים העובדים באזורכם. היתרונות באופציה הזאת הם היכולת לבחור מטפל, הפגישה תהיה בקליניקה הפרטית ותתאפשר גמישות גדולה יותר בשעות. מטפלים אלו, כמו המטפלים במרפאות, מעבירים לקופת החולים אינפורמציה כללית על הטיפול. הטיפול מוגבל בזמן.

טיפולים בעלות נמוכה, שלא דרך קופת חולים

ישנם כמה עמותות ומכונים המספקים טיפול בעלות נמוכה.

ארגון טנא – מטפלים ממקצועות טיפול שונים מציעים טיפול מוזל לקהל יעד שאינו מעוניין לפנות לקופת החולים, ומתקשה לעמוד בתעריפים הגבוהים של השוק הפרטי. לפרטים לחצו כאן.

מרכז ייעוץ לאישה – טיפולים פרטניים, זוגיים, משפחתיים וקבוצתיים במגוון גישות, עם התמחות בנושאים כמו דיכאון, חרדה, פגיעה מינית, התמודדות עם סרטן השד, דימוי גוף, קריירה ועוד. מיועד לנשים בלבד. המטפלות הן עובדות סוציאליות, פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. הטיפול אינו מוגבל בזמן. המחיר נקבע לפי יכולתה של הפונה, החל מ-160 שקלים ועד 350 שקלים לפגישה. המרכזים נמצאים בירושלים וברמת גן. יש מטפלות גם באזור השרון, תל אביב, גני תקווה, מודיעין, ופרדס חנה. טלפונים: 03-6129592/3, 02-6785210.

ת.ל.מ – טיפולים פרטניים, זוגיים ומשפחתיים בתחום בריאות הנפש ובקשת רחבה של גישות ושיטות טיפוליות. הטיפולים ניתנים על ידי מתמחים ואינם מוגבלים בזמן. המחירים נעים בין 80 שקלים ל-200 שקלים לפגישה. הטיפולים המוזלים ניתנים בסניפים: קריית טבעון, הרצליה, צומת ראם, אשקלון ובאר שבע.

פנייה באמצעות המייל: info@telem.org.il.

פרטי ההתקשרות לסניפים השונים נמצאים באתר http://www.telem.org.il

הקליניקה לייעוץ פסיכולוגי באוניברסיטת בר-אילן, רמת גן – טיפולים בגישות דינמיות וקוגניטיביות-התנהגותיות למבוגרים וילדים נזקקי שיקום (חולים ונכים, פיזית ונפשית). מיועד לקהל הרחב. הטיפול מתבצע על ידי סטודנטים לתואר שני ושלישי בפסיכולוגיה, בפיקוח סגל בכיר. משך הטיפול מוגבל לשנתיים. מחיר: 280 שקלים לחודש עבור טיפול פרטני, 320 שקלים לחודש עבור טיפול זוגי. טלפון: 03-5318541.

עמותת נט"ל – טיפולים פרטניים, זוגיים וקבוצתיים במגוון גישות טיפוליות לסובלים מטראומה על רקע לאומי (מלחמה, פיגועי טרור) ובני משפחותיהם. המטפלים הם פסיכולוגים קליניים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים. הטיפול אינו מוגבל בזמן. מחיר הטיפול משתנה לפי יכולת המטופל (החל מ-20 שקלים לפגישה). טלפון: 1-800-363-363.

עמותת עמך – טיפולים פרטניים ומשפחתיים במגוון גישות עבור ניצולי שואה ובני משפחותיהם. המטפלים הם עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מטפלים באומנויות, ובסניפי חיפה ותל אביב מתמחים. הטיפול אינו מוגבל בזמן. מחיר הטיפול מסובסד והוא משתנה לפי יכולת המטופל (מחיר מקסימלי: 185 שקלים). טלפון: 02-6250634 (סניף ירושלים). פרטי התקשרות לסניפים השונים נמצאים באתר.

טיפול אצל פסיכולוג פרטי

טיפול אצל פסיכולוג פרטי כרוך בעלות של כ-350-600 ש"ח או יותר לפגישה. הפסיכולוגים הפרטיים אינם קשורים לקופת החולים. תוכלו לפנות ישירות אל אחד הפסיכולוגים המורשים ברשימה זו.

המלצה שלנו: היוועצו בחברים או בני משפחה שהתנסו בטיפול פסיכולוגי פרטי כדי שימליצו לכם על מטפל שסייע להם.