במלאות 50 שנה למלחמת יום כיפור משרטט נחי וייס אינטרפרטציה אינטימית ואבני דרך במוזה היהודית של גיבור התרבות שלו לאונרד כהן | בלי גיטרה ועם דחף מיני שמומר לדחף פטריוטי עזב האמן רב־הכישרונות את האי התכול־לבן ומוצף המוזות – ונחת היישר בקו האש של מלחמת יום כיפור | מסע בין אירועים שהותירו חותם עמוק בכהן הרוקנרול היהודי, פרנסו לא מעט מיצירותיו ואף הנציחו אותו כגדול האומנים האוניברסליים שקידמו זהות יהודית הומנית ופלורליסטית מצב הרוח של תחילת שנות השבעים בישראל מבטא לא רק את האופוריה של מלחמת ששת הימים, על שלל ניצחונותיה והשיבה לאתרים הקדמונים שסופחו מחדש כלב אבות על בנים; מוזיקת הרוק בוקעת עם שחר חדש, המכנסיים האופנתיים מתרחבים, הבחורות משתזפות בחופי הים, שוברי הקופות מנסחים את הסלנג הישראלי המעודכן, ישראל שקועה בשיאם של שינויים טכנולוגים וטלוויזיה מתקדמת, שארם א שייח' היא פנינת החמד שלנו – גם בלי שלום, הסמים מרקדים מיד ליד בשעה שהפינק פלויד מושכים דיסטורשנים בסיבוב הופעות מסביב לעולם. ה־ Dark Side of the Moonבשלבי הפקה אחרונים לפני פריצה לאור, ואם רצינו להתנבא על הצרות העתידות לבוא באינפלציה קשה ומלחמה עקובה מדם, היינו צריכים לגשת למדוד את הדופק בקו התעלה, אי־שם בדרום הרחוק. הסוריאליזם בין תל אביב לתעלת סואץ התברר בדיעבד, כמו שמתאר מאיר אריאל בהקדמה לשירו "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ". כך נראו הרגעים לפני השבר הגדול של האתוס הישראלי: "יש דברים שנגמרים, אבל החיים כל הזמן נמשכים... כמו שלושה חודשים בעיר סואץ על מנגלים עסיסיים נוטפי שומן בשר כבש טרי הולך ונצלה, שותים וודקה מתובלת בסירופ פרחי אשכוליות, שהיה ידוע בכל המרחב בשם "קוקטייל־נפיץ־מעיך"... [החיילים] מזינים את עיניהם בתמונות אמצע שנתלשו מתוך חוברות ששלחה אשת הנשיא דאז לכוחותינו בחזית – מה שנקרא 'תמונות־חזית'... "ובתוך כל הרע הזה תראו כמה טוב... עושים חיים משוגעים. העורף משתגע להשיג פחית נפט בשביל לפתוח איזה דוּד, בשביל להשקות או לחמם איזו חממה, ואתה שוכב לך על מנגלים ומגרד באוזן בשביל הנימוס... אז מה עושה נער עברי הרחק מהמולדת?..." 01 / לעצור את הכדור: אופוריה ובועות מתפוצצות באותה תקופה עובר הטרובדור היהודי־קנדי לאונרד כהן שלל התנסויות בשבילי האומנות והמתודות הרוחניות, מתודלק בלא מעט אל.אס.די. הוא גדוש בשפע הנעורים וחדוות החבורות הנועזות, מעיין הכתיבה והרומנים המגוונים. התיאבון המיני והאופטימיות שבאמצעותם התגבר על הדיכאונות הקליניים, כמו ביקשו לחיות את חלומותיו המנחמים, גם אם היו רחוקים מיישובו של עולם, כפי שהתבטא פעם ביחס למלון "צ'לסי הוטל" – שבו בילה לצד אנדי וורהול, ג'וני מיטשל, בוב דילן וג'ניס ג'ופלין – כי הוא חובב במיוחד "מקומות שאפשר להביא אליהם בארבע בבוקר גמד, דוב וארבע בחורות צעירות, לגרור את כולם לחדר שלך ואף אחד לא יגיד לך כלום". עם הולדת בנם אדם, מוצאים לאונרד כהן ואהובתו סוזאן נחמה והתגשמות של אהבה טהורה, ועמלים לבסס את הקשר הזוגי והמשפחתי. אולם לא עובר זמן רב עד שסדקים נוצרים באהבתם של השניים. באותה תקופה הם התגוררו באי היווני הידרה, שסימל עבור כהן חופש והיה המקום היחידי עלי אדמות שבו הצליח להעביר תקופות זמן שונות בבדידות מוחלטת ולקבל השראה יצירתית. סתיו 1973. כהן קרב לגיל 40 ומנדנד בעריסה תינוק בן שנה. הוא מרגיש לכוד ולא רואה בהצלחה אומנותית הישג המביא אושר. הוא תופס עצמו סופר ומשורר כושל. הוא כעוס, אפוף בחוסר משמעות ונופל לדיכאון ולמשבר עמוק. שממה יצירתית הולכת ומכסה את קירות חייו, והוא גוזר על עצמו פרישה מכתיבה וממוזיקה. שעת ערב, הדייגים על המזח מתקבצים לארוחה בצוותא, השמש יורדת עצלה ומותירה עוד כמה רגעים של אור יום. צבעי תכלת וזהב נעשים עיסה אחת בעיניו של כהן העומד ובוהה בחלון הבית, שוקע בהרהורים, יונק סיגריה באיטיות – ורק כאשר נופל מספיק חושך על האי כהן נשבר. "אני מאבד שליטה, הופך לבריון, תוקף את רוחה [של סוזאן], לא מצליח להיות לוליין כשהיא בסביבה..." כאלפיים קילומטרים מהאי אזעקה עולה ויורדת קוטעת את החגיגות הגדולות של תחילת עידן הסבנטיז העליז ומאששת את כל ההתרעות שקיבלה ישראל מ"בבל" – המודיע של ישראל בקהילת המודיעין, ד"ר אשרף מרואן, חתנו של נשיא מצרים – על מתקפה משולבת המתוכננת על ישראל. בבת אחת מתעוררים לחיים כל התדרים ברדיו, כמו ביקיצה קודם זמנה, מבשרים על גורל השעה: תחילה ניקח את תל אביב, אחר כך את ירושלים. "כל העולם מלא מחלוקות: בין אומות העולם ובכל עיר ועיר. ובכל בית ובית, בין השכנים ובין כל אחד עם אשתו ובני ביתו ומשרתיו ובניו", אומר רבי נחמן בשיחות הר"ן (עז): "ודע שהכל אחד, שהמחלוקת שבפרטיות בין איש וביתו הוא גם כן ממש המחלוקת שבין המלכים והאומות. כי כל אחד מאנשי ביתו הוא בחי' אומה מיוחדת והם מתגרין זה עם זה כמו שיש מלחמות בין האומות... ואפי' אם אחד אינו רוצה לריב ורוצה לישב בהשקט ושלוה עכ"ז הוא מוכרח להיות ג"כ בתוך המחלוקת והמלחמות. כי האדם בעצמו הוא עולם קטן ונכלל בו כל העולם ומלואו, וכל שכן, האדם וביתו שנכללין בהם כל האומות ונלחמין ומתגרין זה בזה. ועל כן, לפעמים כשאחד יושב לבדו ביער יכול להיות שיהיה נעשה משוגע. וזה נעשה מחמת שהוא לבדו ונכללין בו לבד כל האומות והם מתגרין זה בזה והוא מוכרח להשתנות בכל פעם לבחי' אומה אחרת..." מפציץ מצרי מנחית טיל שיוט על תל אביב, ובהידרה מתלקחת אש בשדות חייו הסוערים של לאונרד כהן. צבאות סוריה ומצרים נעים קדימה בכל הכוח בניסיון לבתר את ישראל לשניים, בה בשעה שכהן וסוזאן נופלים למשבר חייהם. "מאחר שבינינו כל כך איום ונורא, אלך ואעצור את הכדור המצרי", אומר כהן לסוזאן, לובש חולצה ונפרד ממנה. כשהוא עובר את סף הדלת ומזוודה קטנה בידו, סוזאן לוקחת סרט כחול ונועצת אותו בז'קט של כהן, על מקום הלב. נטול גיטרה עולה לאונרד כהן על מטוס מאתונה לתל אביב, כדי ללחום לצד אחיו הרחוקים. "משתי סיבות תרשה לך האישה לצאת מהבית: לעשות כסף או לצאת למלחמה", הוא אומר ונוחת מתוך המטוס הממוזג היישר אל החום הלוהט שעלה מהאספלט הארצישראלי, המקום שהוא מתאר כביתו המיתי, אף שאינו דובר עברית. "אם אחיך במשבר – אינך יכול לעמוד מן הצד". 02 / בין כיבוש לכיבוש: חזיות או מדים כהן לא הכיר איש בישראל. זוג שפגש אותו מציע לו לשהות אצל קרובים בהרצליה, אך הוא דחה את ההצעה בנימוס. יותר משהיו לו תוכניות, הצורך להימלט מהמשבר האישי היה חיוני עבורו לא פחות. הוא מבולבל וכאוטי, ולמרות הגעתו ללחום כתף אל כתף עם אחיו המנסים להדוף את מתקפת הפתע המצרית ולהציל את הבית העולה באש, ולמרות הצהרותיו הברורות, ללאונרד כהן חשוב כרגע להדוף בחייו את הבדידות ולהציל את נפשו בשוטטות ברחובות תל אביב. הוא פותח במסע כיבוש מסוג אחר: נשים. כאן הוא מנסה את מזלו עם מלצרית ומזמין אותה לצאת איתו ושם הוא מנסה לפתח שיחה עם נשים שמוכרות סיגריות בפתח מלון קטן. "לא הצלחתי למצוא עם מי לאכול ארוחת ערב", הוא כותב ביומן. לא פעם הוא נעצר מול המראה בחדרו, לבדו, מתבונן אל תוך עצמו, מנסה לייצב את רעמת השיער – ובליבו הוא מוצף תהייה, מי הוא היום ומי הוא בכלל וכמה בן אדם יכול פתאום להיות מוזר לעצמו. כמו המלחמה הפנימית בין לגשת ולהושיט יד לאחיו הלוחמים לבין לכרוך את זרועותיו סביב הנשים שהוא פוגש, כך גם הדואליות המקננת בו באשר למלחמה הזאת. מחד גיסא, הוא אומר בריאיון לכלי תקשורת מקומי: "אני מצטרף לאחיי הנלחמים במדבר. לא אכפת לי אם המלחמה צודקת או לא. אני רק יודע שהמלחמה היא אכזרית, שהיא מכתימה את האדמה הקדושה בעצמות, בדם ובכתמים נוראים". ומאידך גיסא, כאשר פוגשים בו בהפתעה המוזיקאים הישראליים אושיק לוי, מתי כספי ואילנה רובינא בקפה "פינתי", ומציעים לאורח הג'נטלמן להצטרף אליהם לצוות הווי ובידור ולסבב בין בסיסי חיל האוויר, מהסס האחרון ומספק תירוצים על היותו פציפיסט, נטול גיטרה ושמי מעוניין בכלל להקשיב לשיריו העצובים. בלילות הוא כותב על פתקים: "ירדתי למדבר לעזור לאחים שלי בקרב. ידעתי שהם לא טועים ושצדקם לא רב. אבל עצמות מוכרחות להזדקף וללכת, ודם נועד לתנועה וגברים חורצים קווים גסים על פני האדמה הקדושה..." ובהזדמנות אחרת, כשנשאל לשם מה הוא הגיע ארצה, הוא נשמע מסתייג ומרכך את הטעם שלשמו בא: "בכוונתי להתנדב בקיבוץ במלאכת הקציר וכך לאפשר למקומיים לצאת למלחמה". מהר מאוד הסבירו לו שעונת המגל והחרמש כבר חלפה מזמן. לאונרד כהן תמיד שפע קסם שלקוח מהעולם האירופאי הישן. גבר עדין, שברירי אבל מלא כריזמה. לא רק בזכות האינסטינקטים הטהורים שלו או החינוך מלידה. התכונות הג'נטלמניות שלו, יחד עם אלה האפלות, נבחנו באלף תצפיות במסעותיו האישיים ובהזדמנויות שבא במגע עם החברה. נדמה שהוא בוחן, ככל שהוא מתבגר, את כוחו של גבר לכבוש ולדון את סביבתו בקלות; אך קודם לזה יש לכבוש את התאווה לשליטה, אפילו בלא־מודע. יכולתו לדבר על הצדדים האפלים שבאדם לצד הגבהים שבנשמתו והבנתו שאם אתה נשלט בידי התשוקה אינך חופשי, מסייעות לו לשבור מוסכמות חברתיות ומגדריות שעוד יהפכו אותו לגיבור המסעות שאומן יכול לעבור בחייו. כהן, שבימיו הראשונים בארץ התחבט בין עצירת הכדור המצרי לקציר בקיבוץ ובין מדים בתעלת סואץ לחזיות בתל אביב, בסופו של דבר בוחר בחזית. יכולתו לאחוז בשתי נקודות מבט בעת ובעונה אחת, היא אולי התשובה לסתירות ולקרעים שבנפשו. בניסיון להסביר את השינויים בעמדתו הפוליטית אומר כהן: "יהודי נשאר יהודי. עכשיו עת מלחמה, ואין צורך בהסברים. קוראים לי כהן, לא?" כזכור, לא הייתה ברשותו גיטרה, אבל עד מהרה ארגנו לו אחת, ויחד עם מתי כספי ואילנה רובינא נדחס האורח הקנדי בפורד הפלקון של אושיק לוי, והחבורה יצאה לדרך, לחצור הגלילית, שם יפתחו את סבב ההופעות שלהם. בלי חזרות ועם יכולת אלתור של טרובדורים, כל ההיסוסים וההתחבטויות מתמוססים באחת כאשר כהן והצוות עולים לבמה. בשבועות הבאים חוצים כהן והחבורה את הארץ מצפון לדרום ומדרום לצפון. הם נוסעים לרוב במשאיות, טנקים וג'יפים צבאיים, ומגיעים למוצבים רחוקים, מחנות, מוסכי מטוסים ובתי חולים שדה. הם פוגשים חיילים ושרים להם. לפעמים הם מופיעים גם שמונה פעמים ביום; בחלק מהמקרים לאור פנסים ובפניהם של חיילים ספורים בלבד. ההפצצות אינן מרפות. ריחות של מוות, נפט ואש עומדים באוויר, וכהן, מבלי ששם לב לכך, מאולחש וכנוע למציאות. החבורה מדרימה עוד ומגיעה עד מעמקי סיני. כהן, שלא מכבר חדל מלצרוך אמפטמין ותאבונו שב לו, מוצא עצמו מורעב, הרחק מהמולדת, במקום שגם מנות קרב לא מגיעות אליו. בשעות המאוחרות של הלילה חדל כהן גם מהסחת הדעת שמצא בכתיבה – ונשכב לישון מבלי לחלוץ נעליים. בחזית הדרומית עלטה, מה שנקרא "חושך מצרים". החיילים רעבים, צמאים ונואשים למכליות דלק. לא רחוק מכהן נורה מטוס מצרי באוויר. המטוס התרסק בכדור אש מבהיל, ואילו הטייס המצרי נחלץ מבעוד מועד וצנח לקרקע. הלוחמים שובים את החייל המצרי, ואת המצנח שלו הופכים לאוהל. כהן, שבטוח בצדקת הצד הישראלי וסבור שהמלחמה הזאת נכפתה עליו, נשבר כאשר ראה חיילים גוססים מונחתים בבסיס חיל האוויר, שעה שהופיע שם. המראה הקשה הסעיר אותו. "אל תדאג", אומרים לו החיילים הישראלים, "אלה מצרִים". כהן נרגע. אך לפתע הרגיעה הזאת הבהילה אותו: "אני נרגע כי אומרים לי שהם מצרים?! הדם על הידיים שלי!" באותה עת אוגדת שריון, בפיקודו של אריאל שרון, מתמקמת בחלק המזרחי של תעלת סואץ והחיילים נערכים, תחת הפגזות כבדות, לצליחת התעלה. כהן פוגש את "אריה המדבר", הגנרל הגדול אריאל שרון. "בכל פינה בשדה הקרב אבות איבדו בנים ובנים איבדו אבות", אומר שרון. וכהן לוחש לעברו "איך אתה מעז?" השניים פותרים את הרגשות המעורבים בכוסית קוניאק. "זה תופס אותך", יתאר כהן לימים כיצד השפיעה עליו המלחמה. "המדבר יפהפה ולרגע או שניים אתה חושב שיש לחיים שלך משמעות. והמלחמה נפלאה. לעולם לא יוותרו עליה. זו אחת הפעמים הבודדות שבהן בני אדם פועלים כמיטב יכולתם. היא חסכונית כל כך מבחינות של מחווה ושל תנועה: כל מחווה היא מדויקת, כל מאמץ הוא בשיאו. אף אחד לא מפשל. כולם ערבים איש לאחיו. תחושת הקהילתיות והקִרבה והאחווה, המסירות. ישנן הזדמנויות להרגיש דברים שפשוט אי אפשר להרגיש בחיים העירוניים המודרניים". 03 / ההתבגרות של מלחמת 73' בצל הילדות של מלחמת 39' כהן נחשב לאחד המשוררים והכותבים היהודים המוערכים ביותר של המאה העשרים. הקריירה הענפה שלו, שהחלה מפרסום ספרוני שירה וכתיבת נובלות, כללה מכירת עשרות מיליוני עותקים מאלבומיו ומאות הופעות, בעיקר במדינות אירופה. במבט רטרוספקטיבי, שירים וכתבים רבים בקורפוס היצירה שלו הושפעו מתקופת ביקורו בישראל בזמן המלחמה הנוראה בשנת 1973, אירוע שהותיר בו רושם עז והתחבר אצלו לכל המרכיבים היהודיים ההיסטוריים, הפרטיקולריים והקולקטיביים – לאהבה ולשנאה, תשוקה ומלחמה על כל סוגיה. מלחמת יום כיפור הייתה אירוע מכונן בתולדות עם ישראל בעידן המודרני, ולאונרד כהן היה שם, בתוך כל זה, ביחסי הגומלין שבין הזיכרון האנושי לדמיון הקולקטיבי, בין הבהובי הזיכרון לתעתועי הדמיון. מלחמה היא אירוע קיצוני, דרמטי, ועד שלא תהיה שם לא תבין כמה. כהן, שמעולם לא שימן כלי נשק או דחף ג'יפ תקוע בחול, דגם דגימות מכל פרט כמעט במלחמה הזאת, לעומקה, מהמשמעות ההיסטורית והפסוקים התנ"כיים דרך תנועת הטנק הבודד ודילמות מוסריות ועד להתוודעות לשלל חרדותיהם של הלוחמים שפגש. בעיניו של כהן נרקמה אנלוגיה בין מלחמת יום כיפור לזוועות השואה, שהכיר מסיפורי המשפחה, לבין המשבר הריבוני המסוכן הראשון שעובר עמו, בארצו. בילדותו נהג סבו, שהיה רב גדול, להקריא לו פרקים מספר ישעיהו לפני השינה. עכשיו, אירועי 1973 ואירועי 1939, בתערובת פרקי התנ"ך שזכר על־פה ודמויות המרקדות בראשו – היטלר, נפוליאון, ג'ינגיס חאן ודם הכהנים הניגר ברחובות ירושלים בחורבן בית שני – עם כל התמהיל הזה נכנס כהן אל עוד שלב של התפכחות בחייו הבוגרים. עשור קודם לכן, 1964, הוא חוגג את יום הולדת שלושים ומפרסם את ספר השירה השלישי "פרחים להיטלר", ספר שכתב על רקע משפט אייכמן ובחלקו הוא מתעמת עם הבנאליות של הרוע, כמו בשיר: "כל מה שיש לדעת על אדולף אייכמן: עיניים בינוניות, עשר אצבעות, רמת משכל בינונית, סימנים מיוחדים – אין. למה ציפית? טלפיים? שיניים טוחנות בגודל ענק? רוק ירוק? שגעון?" בשונה מנוכחותה בספרות, בשירה ובקולנוע, שואת יהודי אירופה כמעט אינה קיימת במוזיקה הפופולרית. יותר ממשוררי הרוק הגדולים בני עמנו כמו בוב דילן, לו ריד ופול סיימון – לאונרד כהן מרבה לשזור תכנים יהודיים מובהקים ביצירותיו, לרבות זיכרונות השואה. על רקע כל זה, הוא, כמשורר, חש שתפקידו לבוא חשבון עם דמויות מן העבר, לפתור את התעלומות הללו ולהישאר בחיים. אם בילדותו תקפו אותו חזיונות הביעותים של השואה והמשקעים ההיסטוריים של בני משפחתו שנרצחו שם, בשנת 1969 הוא מנציח זאת בשירו "הפרטיזן" ומצדיע למתנגדי הפאשיזם הגרמני ומתאר מין חיזיון שלו עצמו כלוחם יהודי שקיבל מחסה אצל אישה זקנה, אך החיילים הגרמנים הגיעו, הרגו אותה – והיא, מתה בלחישה. בשירו Dance me to the end of love הוא מושפע מהזוועות שהתרחשו במחנות ההשמדה ומתאר את הברבריות שהתרחשה שם, לצד הקרמטוריום, שנגנים יהודיים אולצו להופיע ולנגן מנגינות כליזמר שעה שאחיהם ואחיותיהם הוכנסו אל תאי הגזים והמשרפות. "וכך, המנגינה 'הרקידיני אל יופייך לנגינת כינור נשרף'", מתאר כהן, "משמעותה שהיופי שם הוא של הגשמת החיים, הקץ של הקיום הזה ושל יסוד התשוקה בהגשמה הזאת. אבל זו אותה שפה שבה אנחנו משתמשים כדי למסור את עצמנו לידי מי שאנחנו אוהבים". אצל כהן, כמו במלחמות הגדולות, כך גם במעשה האהבה: האוהבים תמיד מתחבקים על רקע החורבות הבוערים. ואם עד כה היו המלחמות בין העמים, עכשיו הן בין הגבר והאישה. 04 / "עור חדש לטקס ישן": חזרה לסוזאן בשוך המלחמה הכול חוזר בסוף לאהבה, כך על פי לאונרד כהן. קול צלול אמר לו: תוכל לחזור לשיר רק אם תוותר על התאוותנות. ואולי יום חשבון הנפש הגיע היישר אל כמיהתו הפנימית לגלות את האהבה מחדש. "היה ילד קטן, הייתה אישה טובה, היה בית קטן. יש כל כך הרבה זוועות בעולם, את יודעת, אני הולך לטפח את הגן הקטן. יכול להיות שזה לא הגן שרציתי ולא בדיוק הפרחים ששתלתי, אבל אני הולך לעשות כמיטב יכולתי..." 1974, בשוך הקרבות ועם סתימת הגולל על אלפי המצבות הטריות בבתי הקברות הצבאיים, על כל אחד למצוא מקום להתחיל בו מחדש. ואם המלחמות תמיד חוזרות, גם חברים וותיקים ומאהבים יכולים לחזור זה לזו. לאונרד כהן החליט לחזור אל סוזאן. "ניסיתי לעזוב אותך, אני לא מכחיש. / סגרתי עלינו את הספר לפחות מאה פעמים", הוא שר על סוזאן ב-I Tried to Leave You. וכמו שהוא חוזר אל סוזאן ואל בנו התינוק, הוא גם מוצא התפתחות רעננה במוזיקה ומקליט אלבום מופת ששמו נושא את הרצון להיוולד מחדש: עור חדש לטקס ישן. באותה שנה, כאשר כהן וסוזאן בארה"ב, נולדה לזוג תינוקת נוספת. היא נקראה לורקה, על שם המשורר הספרדי שהשפיע על כהן עמוקות, פדריקו גרסיה לורקה. על השאלה כיצד פגש כהן את סוזאן אלרוד אם ילדיו (לא זאת מהשיר, אחרת), ישנן כמה גרסאות תשובה; הוא היה בן 35, היא בת 19, המפגש הראשון שלהם היה ב-1969. לפי הביוגרפיה על כהן מאת סילבי סימונס, I'm Your Man, כהן ואלרוד נפגשו בשיעור סיינטולוגיה, באותה תקופה שבה פגש את ג'ושו ססאקי רושי, שיהפוך למאסטר זן שלו. אולם המגזין "פיפל" (1980) מציע גרסה אחרת של סיפור המפגש, ועוקב אחרי השניים לאורך כל הדרך עד לפרידה. בשנת 1969, במנהטן, פגש כהן את סוזאן אלרוד בת ה-19 במעלית. "הוא נכנס, אני יצאתי", סיפרה סוזאן. כהן הסתובב אליה, ועד מהרה עברה אלרוד לגור בדירתו במלון צ'לסי. עבור שניהם זו הייתה תקופה של שינוי, וזמן קצר לאחר מכן הם עברו להתגורר בבקתה ביער טנסי. "הערצנו את טווסי הבר, הקשבנו לזרם המים בבוקר, צפינו בשקיעה בערב. הייתי מסורה לו. כל עוד מישהו כמוהו היה ביקום, זה היה עבורי נעים להיות כאן." מאז חזרתו של לאונרד לסוזאן, הזוג נסע ושב על ציר מונטריאול וארה"ב להידרה. בתקופה זו לאונרד התמקד בעבודה על יצירותיו מתוך הבית, לצד סוזאן ושני ילדיהם. הוא כותב ומלחין, יוצא להקליט מדי פעם, וסוזאן מתארת ביומנה את מעשי האהבים שלהם: "כתבתי את זה כדי להצחיק אותנו". במהלך 1978, בצמוד למות אימו מאשה, שב המתח למערכת היחסים. אף שכהן העניק לסוזאן טבעת נישואין, הם לא התחתנו באופן רשמי. כהן, יש לציין, מעולם לא עמד תחת חופה. הוא ניסה להיות בן זוג מצוין ואבא טוב יותר, אבל הקשר לא שרד. השניים נפרדו שוב. סוזאן לקחה את הילדים ועברה לגור ליד אוויניון בדרום צרפת. "האמנתי בו תמיד", ציינה, "הוא היה אדם עדין שמשפיע על אנשים בכיוון הנכון, אבל גם הפכתי להרגיש לבד. היחסים בינינו הפכו להיות סבוכים כמו קורי עכביש". השבר השתרג שוב על צווארו של האיש שחייו הם מאבק בלתי פוסק, וכמי שתפוס ואחוז במקורות היהודיים רואה בכך כהן סדק שדרכו נכנס האור. הוא הקפיד לפעול מתוך עמדה של יהודי, משם הוא מגלה את סמכותו בכתיבה ואת היכולת להתפתח מתוך הנסיבות. ״אני היהודי הקטן שכתב את התנ״ך״, כתב בשירו The Future: תנו לי שוב חיים של סוד לילות שבורים מול המראות קשה לי כאן בלי איש גם בלי מישהו שיישאר לעינוי הזה תנו לי שלטון מוחלט על כל אחד, על כל אחת ובואי נשכב כאן מותק, את חייבת תנו לי קראק וסקס ביזאר קחו את העץ שעוד נותר ותקעו אותו עמוק בחור התרבות שלכם. 05 / שליח ציבור: אבא, שנה את שמי! כהן היה שבור מהפרידה מסוזאן, אם שני ילדיו. באופן שניתן לקרוא לו מיסטי, האירועים המכוננים בחייו התרחשו בתפר שבין הקיץ לחורף, בחודשים ספטמבר-אוקטובר (אלול-תשרי). אפילו לידתו (הוא נולד ב-21 בספטמבר 1934, י"ב תשרי תרצ"ד). באחד הראיונות המוקדמים שהעניק בשנות ה-60 סיפר שפעם השתעשע ברעיון לשנות את שמו ל"ספטמבר". אך לא עשה זאת. בימים שביקר בישראל, במהלך מלחמת יום כיפור, ביקש לקרוא לו "אליעזר", לא לאונרד. זהו שמו היהודי המלא: אליעזר בן ניסן הכהן. המוטיב של שינוי השם חוזר אצלו גם בשיר על מריאן So long Marianne: אוי את באמת כל כך יפה / אני רואה שהלכת ושינית את שוב שמך / בדיוק כשטיפסתי על כל צלע ההר הזה / כדי לשטוף את עפעפיי בגשם. יש יהודים המחליפים את שמם, ויש יהודים שבכל תקופה מחליפים את נפשם ומבקשים לתת לכך ביטוי. בעקבות המלחמה והקרבה שחש לאונרד למוות הירואי, טופחו בקרבו תובנות על מצבו של האדם המתגבר על הפחד, החושף את עצמו שוב ושוב לסכנת הקרב למען עמו ולמען מטרה הטבועה בשורשי תודעתו. כהן ראה בכך הזדמנות להמית גרסה ישנה שלו לטובת לידת גרסה מלוטשת יותר, המנהלת דיאלוג בוגר יותר עם האל והמציאות סביבו. חלפה יותר משנה מאז המלחמה במזרח התיכון, ולאונרד כהן נמצא עסוק בשרבוטים שכתב בחמסין המדבר, על ניירות בלים, בראשם שיר שכתב בשיא המלחמה, ובמהלכה כבר הספיק לשיר ולנגן אותו בעומדו על ארגזי תחמושת ומרטיט את לב הלוחמים שהלכו או באו מן הקרב. על פי התיאורים, לאונרד שקע בטראנס בשעה שכתב את השיר "Lover Lover Lover", התנתק מהסביבה וצלל פנימה אל המילים ואל הבשורה שבפיו, כנביא המתנבא. הוא ישב לבדו עם גיטרה, חיבר מלודיה למילים, כתב ומחק, מחק וכתב, שינה את הסולמות, החליף את סדר הבתים, ניסה ווריאציות שונות, לקח שורה מכאן, שורה משם, התאמץ לגבש הכול יחד למעין פרק תנ"כי חדש בהשראת חזון העצמות היבשות. בגרסאות הראשונות של השיר הוא גם דיבר על הרצון לעזור לאחיו הלוחמים, אך לבסוף גנז את הבתים הללו, כנראה משום שלא רצה להצטייר כמי שלוקח צד, לאור תפיסתו את השירה ואת המשורר כדברים אוניברסליים. בגרסה ששוחררה לבסוף הוא קורא לאל – בדיאלוג שבין אדם לאלוהים – ומבקש שישנה את שמו; מין תחינה מתחטאת המשקפת את ניסיונו בעולם הסיזיפי, בהגדרה העצמית, בבריאה המילולית, לקבל נשמה חדשה. קראתי לאבי ביקשתי "אבא שנה את שמי!" אותו שם שבו אני משתמש עכשיו מכוסה בפחד וזוהמה ופחדנות ובושה. אז תן לי להתחיל שוב, בכיתי, "בבקשה תן לי להתחיל מחדש, אני רוצה פנים הגונות הפעם, אני רוצה רוח רגועה". בשיר כהן מבקש כבן מאביו, שהוא גם האל הגדול וגם המאהב הגדול, שיעניק לו שם חדש. הדיבור על שם הוא עבורו דיבור על זהות; הוא מבקש גוף חדש, להיפטר מהאשמה, מהכובד. הוא מבקש מהאל שיתגלה אליו, שיפסיק להסתתר. ועכשיו אלוהים משיב לו, כבת קול יוצאת ואומרת: "מעולם לא הפניתי לך עורף, מעולם לא התרחקתי. אתה זה שבנית את בית המקדש, אתה זה שכיסית את פניי". השירים הגדולים נולדים מהתפילה. "שירי תפילה" זהו הכינוי ההולם לשיריו של לאונרד כהן. ואיפה ישנם עוד כותבי תפילות בדורנו, אני שואל את עצמי שעה שאני כותב את השורות הללו ומאזין לקולו המשתפך והמשתפל והגועה והעורג בשיר The window באחד האלבומים האהובים עליי Recent songs. כהן כתב כמנסח תפילות ושר כשליח ציבור. שירתו טווייה בין הנימים הפועמים ביותר של היהדות והאינטימיות שבין האדם לאל, ועבורו התפילה היא פוזיציה של אדם שבא ממסורת ארוכה שלא מתייאשת ולעולם אינה נכנעת. החיפוש של כהן נובע גם מאמונה אינסופית, יחד עם התהיות, השאלות, ההטחות וייסורי הדרך. שנים ארוכות של סבל ובדידות, חינוך עצמי נוקשה ועמל מייגע למען התעלות רוחנית. הדיאלקטיקה של הרוח הגדולה והתשוקה האפלה היו לאות מתמיד המשקף אצלו את גילוי האור הטמון דווקא בדיבור הטעון, ואיך דרך הנתיב הזה הוא מנסה ללא לאות להגיע לאל. המודל היהודי הולך ונחלץ עוד ועוד בשיריו, גם זה האחרון ששחרר בסוף ימיו "הנני", כבפרשת העקדה, שם אברהם נענה לקולו של האל והתמסר אליו. ואם נדמה בשיר האחרון שכהן הגיע לקרבה ודבקות גבוהות מתמיד, גם כאן הוא לא יספק דיכוטומיה טוטאלית הממצבת את יהדותו כגישה מוחלטת לקרבה לאל, ויעניק גם נופך חווייתי של מירוק חטאים בטקס הטבלה נוצרי בנהר. "בשירים רבים שלך יש משהו מהתפילה היהודית. האם כתבת במודע משהו שהוא כמו תפילה?" שאל אותו פעם הרב מרדכי פינלי, מבית הכנסת "אור התורה" בלוס אנג'לס, מקום שכהן נהג לפקוד כמה פעמים בשנה. "זה מה שחשבתי שאני תמיד כותב: תפילה", השיב כהן. ומי בדומה לו, בקולו הייחודי והמובחן, מבטא את מה שרק אדם מזוכך מסוגל לו, בתבונה, ברגישות, בנוכחות של כהן בקודש הקודשים, בתנועת נפש המזמנת קשב הן לקולות הדקים ביותר בנשמה והן לקולות והברקים המהדהדים בשמי השמיים. לאונרד כהן חי בתודעה (ויש פעמים שגם יטען כך) שהוא צאצא ישיר לאהרן הכהן, ענף ופרי לשושלת הכוהנים המיוחסת. הסימביוזה בין הלוויים המשוררים לכוהנים העושים מלאכתם כחולייה המקשרת בין האדם לבין האל ובין העולם הגשמי לעולם הרוחני, אולי היא זו שתעניק לכהן את הכריזמה שמעת לעת גם מתגלית כנבואה חלקית. בראשית דרכו, לא הבינה משפחתו את המשיכה שהייתה לו ליצירה. לימים יציין כהן שטרגדיית מותו של אביו – שנפטר כשלאונרד היה בן 9 – היא שהובילה אותו לדבוק בקריירה של משורר. כהן מצא בשירה את ייעודו ואת הכלי להתעלות ולפתיחת שערי שמיים לגאולה, נתינה, משמעות וטעם. 06 / ונתנה תוקף: הכי קרוב שאפשר בין האדם והאל מי באש ומי במים מי לאור השמש ומי בחשכת ליל מי בבית דין של מטה ומי בישיבה של מעלה מי בפריחה החייכנית הזו מי בדעיכה איטית מאד ומי קורא בשמנו? מי במעידה קלה מי בסמי שינה מי בשלטון הלב מי במכשיר קהה מי במפולת שלג מי באבקה צורבת ומי קורא בשמנו? חַרְבּ תִּשְרִין – כך נקראת בערבית מלחמת יום כיפור, המלחמה שפרצה ביום השלישי להולדתו (בתאריך העברי) של לאונרד כהן. "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם", ציווה אלוהים את משה בהר סיני (ויקרא כג, לב) והורה על זמן של כפרה וצום מדי שנה ביום הזה. במרחק לא קטן משם צפה לאונרד כהן על ההר המזוהה עם מקום ההתגלות המקראית. לידו, במפרץ הקטן, החיילים הרשו לעצמם הפוגה קלה מההפצצות החוזרות ונשנות וקפצו לשחות במים. בשעה זו כהן לא ראה את גופם העירום, זרועותיהם וכתפיהם צרובי השמש והצלקות, כי אם צייר בראשו שורות מסידור התפילה ומגווילי ספר התורה ומראות היסטוריים הניבטים מהן. בדמיון למחצה וחיזיון למחצה שוטט בין הפיוט "נתנה תוקף" המתאר את האל היושב בדין ואת אפסותו של האדם המתחנן למחזור חיים נוסף, לבין הכוהנים הפורשים ידיהם לקיום המצווה לברך את בני ישראל בברכת השלום והשמירה, ברכה שתחתום את ביקורו האחרון בישראל בערוב ימיו. וכך הוא נעשה מרוחק יותר ויותר מהחיילים השורקים סביבו במפרץ – וצלל אל סיפור יונה, הנביא היחיד בתנ"ך שנמלט מפני אלוהים, לאחר שזה הורה לו להזהיר את תושבי עיר החטאים נינווה, ואל פרשת העקדה שבה נחלץ אברהם מהשיתוק האנושי ובתשובתו "הנני" התמסר כל כולו לאלוהים. כהן, נצר הכוהנים, שב לרגע לעול הכהונה. הוא טרם גיבש דעה לאיזו מלאכה בדיוק הוא מכוון, אבל חש שבעצם היותו הוא כאן הכהן, והימים הללו הם ימיו, כמו מששת ימי בראשית. הוא הבין שהוא נקלע לאזור כדי להתגלות על משהו, לבשר על משהו. ובאופן כה סמלי, יום כיפור, שבו היהודים מצווים לחדול מהכול – מזון, מנוחה, מין, פעולה או חובה – ולהקדיש פעולות לזיכוך הגוף ותפילה בבית הכנסת, חלושים בגוף, מרוממים בנפש, תחת טלית לבנה, כאשר מלבד זה אין כלום, רק האדם והאל – בזמן הזה ביקש כהן להתחיל פרק חדש בחייו, תקופה מכוננת שעוד תבוא לידי ביטוי ביצירותיו עד סוף ימיו. לאונרד כהן. הסופר, המשורר, ובעיקר הזמר שהתקבל בברכה ככל שקולו התחמם ותווי פניו נחרשו, ניצח על כל רגע – כמעט – בחייו ובילה חלק ניכר מזמנו באור הזרקורים כגבר שבא לספר מחדש על גברים ונשים ומה שביניהם. ובתמורה, הוא רק רצה למצוא מקום צנוע שבו יתחמם בחורפים הקרים של הנפש באור נרות האהבה. הוא ראה בחיבור שבין איש ואישה כחותם זעיר, בעולם מטה, המטעים מהקשר הרוחני שבין האדם והאל. הוא ניזון מהסירופ הממתיק־רעיל משהו של ה"מוזה" וכשנשאל פעם על העובדה שהפך נשים בחייו לשירים, הוא ענה: "אם זו הייתה הדרך שבה ניצלתי מערכת יחסים אז אני הולך ישר לגן עדן". זה מה שנגע כל כך חזק בלאונרד כהן, העובדה שידע להציג תמונת מצב כנה של אמן שהרזומה שלו עם הרומנטיקה שסוע, ושמדגים כמה התניית האהבים עם האישה קרובה לכרובים העומדים פנים מול פנים בקודש הקודשים. ואיזו אישה לא תרגיש מוחמאת להיות במוקד נפשו ויצירו של גבר רוחני, אמנותי, אינטלקטואלי ורומנטי כל כך? לאונרד כהן עשה מה שהוא יכול כדי שהאנשים בחייו לא יזלזלו בעצמם. הוא ידע להמיר את הביזוי העצמי לביטחון עצמי, את הצלקת לנקודת חן ואת האופל לסקס־אפיל. הוא גם הקרין רוח של נודד, ערמומי, לפעמים חסר מנוחה כמישהו שתמיד רואה עצמו כזה שנשאר מאחור. אצל כהן ההתחלות תמיד צנועות ומתוקות. אבל התחזוק לעיתים נחל כישלון. כשהוא עלה על אוניית מסע והקיף את העולם, תוך שהוא מגלה ערים ומדינות ואוקיינוסים ודמויות, נדמה שבלי שמישהו בחר בכך – כל אלו יכלו גם להפסיק לעורר בו עוד זוהר וחשק. רדיפתו אחר אסתטיקה, הערכתו ליופי; הדרכים שבהן התמוגג, חשק, התגעגע, התייפח, ילל וצחק את צחוקו המלאכי, בדרכים הללו הוא רק ביקש להוריד מטה את הנשגב. כך יצר כהן, ברבות השנים, זהות יהודית שעשויה להיות העמוקה והמורכבת והעמוסה ביותר של אומן יהודי מאז פרנץ קפקא, אולי לצד המקביל והמשלים שלו – בוב דילן – ומתוך התודעה הזאת חתם לאונרד כהן את מורשתו כנביא ולא ככהן, כיוון שצלח את ההווה והתברג אל תוך הנצח. כמו שמוזיקה מתעלה מעבר לזמן, ובדיוק כפי שגלגול נשמות מאפשר התעלות מעל פרק חיים אחד בתוך גוף, כהן ארגן את פרידתו מהעולם בהתמסרות לאל גם ברגע שעצם את עיניו: "הנני!" הוא אומר וחוזר לשפה היהודית, השורשית, המהותית, שבה ברא האל את העולם. והנה, השפה היא לא רק טרמינולוגיה, היא מהות. "ואם אתה, אלי, רוצה את החושך – אנחנו נכבה את הלהבה", אבל דע, הוא אומר בין השיטין, עשינו את המיטב. וכך, כמו ציפור על תיל, המתנדנדת הכי קרוב שאפשר בין האדם ואלוהים, בין המיצרים מטה והדרור מעלה, לאונרד כהן אחז במשך 82 שנים של גבורות וחסדים את קטלוג מקרי המוות של הדעיכה האיטית מול הפריחה החייכנית, של קהות הלב מול שלטון הלב, נשא את חרדת הנטישה ושבריריותו של האדם, וידע שכל מה שבכוחו לעשות הוא לשאול: ככמיהתי וקריאתי לאלוהים, האם גם שם, אצלו, באש הוא, יש מישהו שקורא לנו בשמנו?
תוצאות חיפוש
כמעט כל יוצא מכיר את תחושת האאוטסיידריות שמשתלטת כאשר חבר'ה שלא זכו לגדול בבית שומר תורה ומצוות מצוטטים משפטים מסדרות ילדים או מסרטי פולחן ש"כולם" צפו בהם. כולם, חוץ ממי שלא. אנחנו לא התחננו להורים לכמה דקות צפייה בטלוויזיה במקום להכין שיעורי בית, לא קבענו עם החבר'ה בכיתה להיפגש בכניסה לקולנוע, ועבור רבים מאיתנו מיכלאנג'לו, רפאל ולאונרדו הם שמות של ציירים איטלקיים מתקופת הרנסנס ולא שמותיהם של צבים אמיצים שאוהבים פיצה. גיבורי הילדות שלנו לא היו ה"פיג'מות" אלא חבורת "ילדי ש"י". ובמקום להתרתק לתוכניות ערוץ הילדים חרשנו על סדרת "כה עשו חכמינו", "מחניים" ועוד סדרות של סופר ילדים שאין להזכיר את שמו. במקום לצפות בסרטי פעולה ומתח גמענו מתחת לשמיכה הררי מלל מאת שמואל ארגמן, מ. ארבל ועוד שלל סופרים בעלי דמיון פורה ואג'נדה ברורה. הספרים עיצבו לנו את הילדות, ובדומה לדמויות המפתח בתחיית הספרות העברית – ברדיצ'בסקי, ברנר, ביאליק, גנסין ועוד – הספרים גם היו הצוהר שלנו לעולם שמעבר. שאלנו אתכם, אילו ספרים השפיעו עליכם במיוחד בתהליך היציאה, וליקטנו את התשובות המעניינות ביותר. כמה אנשים התחילו עידן חדש בחייהם מקריאת ספר? הנרי דייוויד ת'ורו נפתלי סיפר שהספר שהשפיע עליו ביותר בגיל 20-19 היה "מלכוד 22" מאת הסופר ג'וזף הלר. כמה מילים על הספר: יצירה מלנכולית אבל מלאת חיים, סיפור מייאש ומעורר תקווה. בעמוד אחד אתה בוכה ובאחר צוחק עד כאב בטן. מהספר למדתי לסמוך יותר עליי ועל האנשים שסביבי, ופחות על הממסד שמכתיב לנו מה לעשות. עד היום הוא הספר האהוב עליי. המלצות קריאה נוספות: סדרת שר הטבעות, הספר "עולם חדש מופלא", ספריהם של מאיר שלו, מישל וולבק וג'ון סטיינבק. מה שמלהיב אותי באמת זה ספר שכשאתה גומר לקרוא אותו, היית רוצה שהסופר שכתב אותו יהיה חבר טוב שלך, שאתה יכול לתת לו צלצול בכל פעם שמתחשק לך. "התפסן בשדה השיפון" – ג'. ד' סלינג'ר נגה טל שסיפור התמודדותה יוצא הדופן הובא כאן נזכרת בספר "ללכת אחרי הלב", מאת יונית עובד. עלילת הספר מגוללת את סיפור אהבתן המרגש של שתי נשים צעירות, ומצעיד את הקוראים במסלול הלא-נודע אל מחוזות הפחד והאהבה. על מרים פופקו השפיע במיוחד הספר Michel, Michel מאת רוברט לואיס (Robert Lewis). זהו רומן על ילד יהודי, שאביו מסר אותו לידי אישה צרפתייה בזמן השואה. האישה הטבילה אותו לנצרות, ואחרי המלחמה סירבה להחזיר אותו לדודתו. העלילה כוללת את המאבק המשפטי והגיגים פילוסופיים, אך יותר חשוב, בעיניה של מרים, דמות הילד מובאת בספר באופן מדהים ומדויק. "הספר הגיע אליי בשעה קריטית ומורכבת מאוד בחיי", היא משחזרת, "וההזדהות שלי עם דמות הילד השפיעה בעוצמתיות על ההתפתחות הפנימית שלי, עם השפעות ארוכות טווח לטובה ולרעה". הספרים שעוזרים לך הכי הרבה הם אלה שגורמים לך לחשוב הכי הרבה. הדרך הקשה ביותר ללמוד היא זו של קריאה קלה; אך ספר טוב שבא מחושב דגול הוא ספינה של מחשבה, טעונה עמוקות באמת וביופי. ת'יאדור פארקר הספר שפקח את עיניה של שירה אלק, כמו אצל רבים אחרים, היה "קיצור תולדות האנושות" מאת יובל נח הררי. הספר נעשה פופולרי כל כך, לדעתה של שירה, משום שהוא מביא את הנרטיב השלם, מתחילתו ועד סופו, ונותן מענה יציב להרבה שאלות ובלבול. "אחד המשפטים מהספר מלווה אותי עד היום, וכנראה ימשיך ללוות אותי", היא מצטטת: "'אנשים חושבים בסיפורים'. המשפט הזה השפיע עליי מאוד, אני תמיד בוחנת את הנקודה הזאת אצלי ואצל אנשים אחרים, איך אנחנו משנים את הסיפור לפי הצרכים הרגשיים שלנו, או בצורה שמשרתת אותנו, בכל תחום בחיים, בין אם זה דת, אמונה, טראומות, מערכות יחסים וכו'". ישנם ספרים שנועדו לטעימה, אחרים לבליעה, ומעטים מאוד ללעיסה ולעיכול. פרנסיס בייקון בר מזוז התוודעה לספר "קיצור תולדות הזמן" מאת סטיבן הוקינג, ב-2014. הספר הזה, שמנגיש עולמות תוכן מרתקים ומאוד לא שמימיים, כמו אבולוציה, פיזיקה ואתאיזם השפיע עליה רבות בתהליך היציאה. "קיצור תולדות הזמן" הוא רב מכר היסטרי מאז יצא לאור (1988) וכופרים רבים רואים בו את התנ"ך שלהם. בהקדמה לספר כתוב: "זהו גם ספר על אלוהים... או אולי על היעדר האלוהים... באיזו מידה הייתה לאלוהים ברירה כשברא את היקום. הוקינג מנסה, כפי שהוא מצהיר בפירוש, להבין את הלך מחשבתו של אלוהים... המסקנה העולה מן הניסיונות הללו, לפחות לפי שעה, מפתיעה עוד יותר: יקום שאין לו גבולות במרחב, אין לו התחלה או סיום בזמן, ואין בו דבר שהבורא יכול לעשות." שמא האסטרופיזיקאי המפורסם ובעל חוש ההומור המפותח ענה בעצם על השאלה "האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא מסוגל להרים אותה?" ספרים, כמו נופים, מצליחים להטביע עצמם ביתר תוקף ועומק, כשהם נקראים בגיל המתאים. "בעיקר על אהבה" – מאיר שלו יעקב פינק קרא את "ספר הכוזרי" כמה פעמים. הספר, שנכתב על ידי ר' יהודה הלוי בשנת 1139, מדמה שיחה בין מלך הכוזרים וחכם יהודי. עבור יוצאים רבים ספר זה הוא קריאת חובה בתהליך היציאה. יעקב מסביר: "כמו כולם, אחרי היציאה נתקלתי לא מעט באמירות כמו 'לך תדבר עם הרב X הוא יענה לך על כל השאלות' או 'תקרא את ,Yוזה ישכנע אותך. הצחיק אותי שהציעו לי לקרוא את ספר הכוזרי, כי קראתי אותו כמה פעמים טרום יציאה. ואז קראתי אותו שוב, והכתה בי ההכרה שהיהדות ידעה במשך שנים להתמודד לא רע עם חלופות, אבל אין בנמצא כלים להתמודדות עם כפירה, עם שאלות שסותרות או מערערות".
תקנון אתר יוצאים לשינוי [מעודכן ליום 02/12/2024] ברוכים הבאים לאתר https://leshinuy.org/ ("האתר"). כל הפעולות וכל שימוש באתר כפופים לתקנון זה ("התקנון") ולמדיניות הפרטיות של העמותה. אנא קרא בבקשה את האמור בתקנון ואל תיבהל מהשפה המשפטית והפורמלית. תקנון זה מהווה הסכם מחייב בינך לבין העמותה. ככל שאינך מסכים להוראה כלשהי מתקנון זה, עליך להפסיק באופן מיידי לעשות שימוש באתר. בעצם השימוש באתר מובעת הסכמה לתקנון, כפי נוסחו מעת לעת. אנחנו פה בשבילכם, כדי לשרת אתכם ולהביא לכם את מירב התועלת. 1. כללי 1.1. עמותת יוצאים לשינוי (ע"ר), ח.פ. 580571180 ("העמותה" או "יוצאים לשינוי") היא הבעלים הרשום של האתר. ניתן ליצור קשר עם העמותה בכל אחת מן הדרכים המפורטות בסעיף 7.2 להלן. 1.2. לשם נוחות הקריאה הדברים מנוסחים בלשון זכר, אולם מתייחסים לגברים ונשים באותה המידה. מקום בו נכתבים הדברים בלשון רבים, הכוונה גם ללשון יחיד, ולהיפך. 1.3. העמותה שומרת לעצמה הזכות לשנות תקנון זה מעת לעת, ללא שתמסור על כך הודעה מראש. לכן, יש לבחון את הוראות תקנון זה לפני כל שימוש ורכישת שירותים באתר. ככל שאינך מסכים לשינוי כלשהו בתקנון, הסעד היחיד הוא להפסיק את השימוש באתר. כל שינוי בהוראות התקנון ייכנס לתוקף מיד עם פרסומו של התקנון המעודכן באתר. 1.4. רק האמור בתקנון זה יחייב את האתר ואת העמותה. מקום בו יש סתירה או אי-התאמה בין האמור בתקנון ובין האמור במקום כלשהו באתר או במקום אחר, יגבר האמור בתקנון זה. 1.5. תכני האתר ויישומיו, כולם או חלקם, עשויים להופיע ולהיות מוצגים ברשת האינטרנט ו/או בכל מדיה תקשורתית אחרת, לרבות תקשורת קווית, סלולארית, טלוויזיה ו/או כל מדיה אחרת שהיא; תנאי השימוש המפורטים בתקנון זה רלוונטיים וחלים על כל ערוץ ו/או מדיה תקשורתית בהם מופיעים ו/או יופיעו תכני האתר ו/או יישומיו, כולם או חלקם, בשינויים המחויבים. 1.6. תכני האתר, כולם או חלקם, עשויים להיות מתורגמים לשפות שונות באמצעות כלי תרגום שונים; תכני האתר בנוסחם בעברית בלבד מחייבים את העמותה. תרגומם, ככל שיעשה, לשפות זרות הינו לנוחות המשתמש בלבד ואין בתרגום האמור בכדי לחייב את העמותה מקום בו קיימת כאמור סתירה ו/או אי התאמה. 2. מטרתו של אתר אינטרנט זה 2.1. אתר זה נועד לתת מידע מקוון אודות פעילות העמותה, לספק מידע ליוצאות ויוצאי החברה החרדית ולאפשר למשתמשים לרכוש שירותים מסוימים באמצעות האתר. 3. המשתמשים; הרשמה לאתר 3.1. רשאי להשתמש באתר בוגר, בגיל 18 ומעלה. 3.2. בכדי לקבל את שירותי העמותה, לרבות רכישת שירותים המוצעים באתר, על הגולשים להירשם לאתר. 3.3. הרישום לאתר הוא באמצעות טופס הרשמה מקוון בכתובת https://leshinuy.org/register/ במסגרתו יש למסור, בין היתר, את הפרטים הבאים: שם מלא, תאריך לידה, כתובת, מספר טלפון, כתובת דוא"ל וכן כל פרט נוסף כפי שתורה על כך העמותה מעת לעת ולפי שיקול דעתה הבלעדי וכן לאשר את קריאת והסכמה לאמור בתקנון זה ("משתמש"). 3.4. על אף האמור לעיל, העמותה רשאית שלא לאפשר לאדם ולכל קבוצת אנשים את השימוש באתר, בין אם אושר שימוש כזה בעבר ובין אם לאו, לפי שיקול דעתה הבלעדי, ללא צורך במתן הנמקה ו/או במתן הודעה מראש. מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל יובהר, שאי-מתן האפשרות להשתמש באתר יעשה בדרך-כלל מסיבות כגון אי השתייכות לחברה החרדית (בהווה או בעבר), מסירת פרטים לא-נכונים, פגיעה בעמותה, באתר ו/או בספק כלשהו ו/או פגיעה במשתמש אחר ו/או פעילות רכש סיטונאית באתר. 4. השירותים 4.1. האתר מציע שירותים ליוצאות ויוצאי החברה החרדית בתחומים שונים כגון השכלה, תעסוקה וליווי אישי ("השירותים"). השירותים יכולים להיות מסופקים למשתמשים באמצעות ספקים חיצוניים ("ספקים" ו-"שירותים חיצוניים"), או ישירות על-ידי העמותה. 4.2. כל עסקה הינה עסקה ישירה בין המשתמש לספק, ואין לראות באתר ו/או בתכניו ו/או במידע המפורסם באתר על-ידי הספק משום המלצה ו/או חוות דעת של העמותה בקשר למוצר ו/או השירות ו/או הכדאיות ברכישתם. 4.3. מובהר כי למעט במקרים בהם בעמוד מכירה של שירות כלשהו מצוין כי הוא מסופק על-ידי העמותה, העמותה לא תיחשב כספק ולא יחולו עליה הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 והתקנות על-פיו ("חוק הגנת הצרכן"), אשר חלות על "עוסק". 4.4. העמותה עשויה להציע שירותים למשתמשים תוך קביעת תנאים מסוימים לקבלת שירות ("תנאי השתתפות") בתמורה או ללא תמורה. 4.5. פקדון א. תנאי השתתפות עשויים לכלול דרישה להפקדת פקדון כספי להבטחת עמידת המשתמש בתנאי ההשתתפות. גובה הפקדון, תנאי ההשתתפות והתנאים להחזר הפקדון יפורטו בעמוד השירות הרלוונטי. המשתמש יהיה רשאי לוותר על השבת הפקדון לאחר קבלת השירות וזאת כתרומה לעמותה. ב. העמותה תשיב למשתמש את הפקדון לאחר קבלת דרישה מהמשתמש. משתמש אשר לא יבקש את השבת הפיקדון בתוך 45 ימים ממועד סיום השירות או שלא עמד בכל תנאי ההשתתפות, פקדונו יועברו לעמותה כתרומה. ג. העמותה תמציא חשבונית מס כדין למשתמשים אשר כספיהם הועברו כתרומה לעמותה, בין אם בשל חילוט או היעדר דרישת השבת הפיקדון. 4.6. התאמת שירות למשתמש א. רכישה של שירותים מסוימים עשויה להיות מותנית בעריכת שיחת רקע מטעם העמותה לבחינת התאמתו של המשתמש לשירותים ("שיחת התאמה"). במקרים בהם נדרשת שיחת התאמה כאמור, הדבר יצוין בעמוד השירות והעמותה תפנה למשתמש לצורך קיום שיחת ההתאמה בסמוך לאחר תהליך ההרשמה לשירות על-ידי המשתמש. ב. לאחר קיומה של שיחת ההתאמה, וככל שהמשתמש יימצא מתאים לשירות אותו ביקש לרכוש, על המשתמש יהיה להשלים את הליך הרכישה בהתאם להוראות סעיף 5 להלן. 5. רישום לשירותים באתר; תשלום 5.1. רכישת השירותים באתר תתבצע על-ידי המשתמש באמצעות לחיצה על לחיץ "רכישה" או "הרשמה" בעמוד המכירה, בהתאם לסוג השירות המוצע, כאשר לאחר מכן: (א) פרטיו יועברו אל הספק לשם השלמת תהליך הרכישה, או (ב) המשתמש יועבר לעמוד הרכישה, בו יהיה עליו לבחור את אופן התשלום ולמסור פרטים אישיים של המשתמש, לרבות פרטי כרטיס אשראי ומספר תעודת זהות של בעל כרטיס האשראי או כל אמצעי תשלום אחר שיהיה זמין באתר ואשר בסיומה תופיע הודעה על השלמת ההזמנה. 5.2. על מנת להבטיח את ביצוע הרכישה ביעילות וללא תקלות, יש להקפיד על מסירת כל הפרטים הנדרשים בטופס מילוי הפרטים האישיים במדויק. אם בעת ביצוע הרכישה יימסרו פרטים שגויים, לא מובטח כי העסקה תכובד. 5.3. בסיום תהליך הרכישה, ישלח הספק למשתמש הודעה בדוא"ל המאשרת את השלמת הרכישה ("מסמך סיכום עסקה")יובהר שאי-קבלת ההודעה מכל סיבה שהיא אינה גורעת מתוקף השלמת העסקה מקום בו התקבלה הודעה על השלמה כאמור לעיל. 6. מחירים 6.1. המחירים באתר כוללים מס ערך מוסף, אלא אם צוין אחרת במפורש. למען הסר ספק, אלא אם צוין אחרת ובמפורש, המחירים הנקובים באתר אינם כוללים דמי משלוח. 6.2. העמותה רשאית לעדכן את מחירי השירותים באתר מעת לעת ובלא צורך בהודעה מוקדמת והעדכונים יפורסמו באתר. המחיר התקף ביחס לרכישה שבוצעה הינו המחיר שהופיע באתר בעת ההרשמה לשירותים. 7. ביטול עסקה 7.1. המשתמש רשאי לבטל עסקה לרכישת שירותים שרכש אך ורק בהתאם לאמור בחוק הגנת הצרכן. סעיף 7 זה מפרט בתמצית את ההוראות החלות על ביטול עסקה, והכל בכפוף לחוק הגנת הצרכן. בכל מקרה של סתירה ו/או אי התאמה בין האמור בסעיף 7 זה להלן לבין הוראות חוק הגנת הצרכן, תגברנה הוראת חוק הגנת הצרכן. 7.2. אופן ביטול עסקה: ביטול עסקה ייעשה באמצעות משלוח הודעת ביטול באחת הדרכים הבאות ("הודעת הביטול"): (א) משלוח הודעת ביטול באמצעות טופס ייעודי באתר (ב) בדוא"ל לכתובת: info@leshinuy.org (ג) במספרי הטלפון הבאים: לביטולים באזור ירושלים: 050-209-1944 לביטולים באזור תל אביב: 050-203-3058 לביטולים באזור חיפה: 050-252-2591 (ד) משלוח דואר רשום לכתובת העמותה: רח' הרברט סמואל 2, ירושלים, ת.ד 31446, מיקוד 9131302 7.3. מועדים ותנאי ביטול עסקה – כללי: (א) כל משתמש רשאי לבטל עסקה, מכל סיבה שהיא, בתוך ארבעה עשר ימים ממועד עשיית העסקה או מיום קבלת מסמך סיכום העסקה, המכיל את הפרטים המנויים בסעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן (לפי המאוחר מביניהם), בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן. (ב) הוראות סעיף 7.3(א) לעיל לא יחולו על שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן. 7.4. מועדים ותנאים לביטול עסקה – עבור משתמש שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש: בסעיף 7.4 זה: "אדם עם מוגבלות" - כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; "אזרח ותיק" - מי שמלאו לו 65 שנים; "עולה חדש" - מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו תעודה עולה או תעודת זכאות כעולה ממשרד העלייה והקליטה. (א) משתמש שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי לבטל עסקה בתוך ארבעה חודשים מיום ביצועה או מיום קבלת מסמך סיכום העסקה המכיל את הפרטים המנויים בסעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן, לפי המאוחר, ובלבד שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן ושההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין נציגי האתר למשתמש שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית. (ב) הוראות סעיף 7.4(א) לעיל לא יחולו על העסקאות המנויות בסעיף 7.3(ב) לעיל ועל שירותים שאספקתם החלה. (ג) ביקש משתמש שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש לבטל עסקה, רשאים נציגי האתר לדרוש ממנו להציג לפניהם תעודה המוכיחה שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש. בהתאם לדרישה כאמור, המשתמש יציג לפני נציגי האתר את אחד מהמסמכים המנויים בסעיף 14ג1(ד) לחוק הגנת הצרכן, לפי העניין, או יספק להם עותק שלו, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית או פקסימיליה. מובהר כי הוראות סעיף 7 זה יחולו על עסקאות בהן העמותה הינה הספק כאמור בסעיף 4.3 לעיל, בלבד. 8. תוצאות ביטול עסקה 8.1. ביטול עקב אי התאמה או אי אספקה במועד (א) במידה וביטל משתמש עסקה לפי סעיפים 7.3 או 7.4 לעיל עקב אי התאמה בין השירותים שרכש לבין הפרטים שנמסרו לו לפי סעיפים 14א(א) ו-(ב) או 14ג(א) ו-(ב) לחוק הגנת הצרכן, או עקב אי אספקת השירותים במועד שנקבע, העמותה תחזיר למשתמש בתוך 14 ימים מיום קבלת הודעת הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על-ידי המשתמש, תבטל את חיובו של המשתמש בשל העסקה ותמסור לו עותק מההודעה בדבר ביטול החיוב כאמור ולא תגבה מהמשתמש דמי ביטול כלשהם. 8.2. ביטול שאינו עקב אי התאמה או אי אספקה במועד במידה וביטל משתמש עסקה לפי סעיפים 7.3 או 7.4 לעיל, שלא מהטעמים המנויים בסעיף 8.1 לעיל (אי התאמה או אי ביצוע במועד), יחולו ההוראות להלן, ובלבד שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן: (א) העמותה תחזיר למשתמש, בתוך 14 ימים מיום קבלת הודעת הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על-ידי המשתמש; כשחיובו של המשתמש בשל העסקה יבוטל ויימסר לו עותק מההודעה בדבר ביטול החיוב כאמור. מהמשתמש לא ייגבו סכומי כסף כלשהם, זולת דמי ביטול (ככל שהעמותה תחליט לגבות) בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר השירותים שרכש, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם. בסעיף זה, "דמי ביטול" - כל הוצאה או התחייבות אחרת שלטענת העמותה הוצאו על-ידה או שהיא התחייבה בהן בשל ההתקשרות בעסקה, או בשל ביטולה. 9. ביטול עסקה על ידי העמותה מבלי לגרוע מהאמור לעיל, העמותה תהא רשאית לבטל עסקה לרבות, אך לא רק, במקרים הבאים: (א) המשתמש ביצע מעשה בלתי חוקי ו/או עבר על הוראות הדין; (ב) המשתמש הפר הוראה בתקנון זה, לרבות על-ידי פתיחת חשבונות מרובים המקושרים לאותו מספר טלפון נייד; (ג) המשתמש מסר במכוון, בעת ההרשמה לאתר ו/או לאחר מכן, פרטים אישיים מטעים, לרבות מידע מטעה אודותיו; (ד) נוכח מעשה או מחדל של המשתמש אשר יש בהם כדי לפגוע בעמותה ו/או במי מטעמה ו/או בפעילות התקינה של האתר ו/או בספקים ו/או בצד ג' כלשהו; (ה) במקרה ונפלה בתיאור השירות טעות קולמוס חריגה וברורה על פניה, בין אם במחיר השירות ובין אם בתיאור השירות ומדובר בטעות טכנית או בטעות אנוש שנעשתה בתום לב; (ו) במקרה של כוח עליון, לרבות מגיפה ו/או אירוע ביטחוני המונעים לדעת העמותה את ביצועה של העסקה או את אספקת השירות; (ז) הודעה על ביטול העסקה תימסר למשתמש בטלפון ו/או בכתב לכתובת הדוא"ל שנמסרה במעמד ההרשמה לאתר. 10. העדר אחריות 10.1. כמפורט בסעיף 4.1 לעיל, השירותים המוצעים למשתמשים באתר מסופקים על-ידי ספקים. ההתקשרות בין המשתמשים לספקים תיעשה בצורה ישירה, לאחר מסירת פרטי המשתמשים לספקים בתום תהליך ההרשמה לשירותים. בהתאם, העמותה ו/או האתר אינם צד להתקשרות שתעשה בין המשתמשים לספקים באמצעות האתר. 10.2. העמותה ו/או האתר אינם אחראים לאיכות השירותים, ובכלל זה הפרטים שפורסמו באתר לגבי השירותים, התאמה בין השירותים לבין צרכי המשתמשים, השירות של הספקים, קביעת המחירים, וכיוצ"ב עניינים הקשורים באופן כלשהו, ישיר או עקיף, לשירותים ו/או לספקים. 10.3. האתר עשוי לכלול פרסומות של צדדים שלישיים. מובהר, כי העמותה אינה אחראית לתוכנן של הפרסומות האמורות ו/או ביחס להתאמתם של המוצרים ו/או השירותים המשווקים באמצעותן והיא אינה ממליצה ו/או מעודדת את המשתמשים לרכוש את המוצרים ו/או השירותים המוצעים במסגרתן. 10.4. תמונות המוצרים המופיעות באתר הנן להמחשה בלבד, כפי שנמסרו לאתר על-ידי הספקים, לצרכי פרסום באתר. 10.5. העמותה שומרת לעצמה הזכות להפסיק את פעילות האתר בכל עת, לכל פרק זמן, לצורך תחזוקה, בשל סגירת האתר וכן לכל מטרה ומכל סיבה אחרת. הפסקת פעילות כאמור (זמנית או קבועה) לא תחייב הודעה מראש או הנמקה כלשהם לאף גורם. 10.6. העמותה ו/או האתר אינם אחראים ולא יישאו באחריות - באופן ישיר או עקיף - לכל נזק, אבדן רווחים, הוצאה, פגיעה בשם טוב, הסתמכות, הפרת חוזה, עוולה כלשהי וכיוצ"ב שנגרמו, אם וככל שנגרמו, למשתמש ו/או צד ג' כלשהו, בקשר (ישיר או עקיף) עם האתר, השימוש בו, המוצרים, השירותים, השימוש בהם (לרבות המוצרים המוצעים באמצעות פרסומות של צדדים שלישיים), בשל הפסקת פעילות האתר (באופן זמני או קבוע) ו/או הספקים. 10.7. מבלי לפגוע באמור לעיל, ככל שמופיע קישור (Link) חיצוני באתר, העמותה לא תהיה אחראית באופן כלשהו - ישיר או עקיף - לתכניו של אותו קישור, המידע שמתפרסם בו, תמונות המופיעות בו, הסתמכות על כל אלו וכל נזק, הוצאה ואבדן רווחים, ישיר ו/או עקיף, שנגרמו כתוצאה ו/או בקשר עם אותו קישור חיצוני. 10.8. מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל מובהר, שיתכן שבשל תקלות טכניות ו/או הצורך בתחזוקת האתר, תהליכי הרשמה לשירותים של משתמשים לא יושלמו. משתמשים באתר נדרשים להיות מודעים לכך ובעשותם פעולה באתר הם לוקחים על עצמם את האחריות המלאה לכל נזק, הסתמכות, הוצאה, אבדן רווחים וכיוצ"ב תוצאות העלולות להיות לתקלות שכאלו. 10.9. המשתמשים והספקים אחראים כלפי העמותה, משתמשים אחרים וספקים אחרים בכל מעשה או מחדל בהתאם להוראות הדין. 11. סודיות, פרטיות ואבטחת מידע 11.1. העמותה מכבדת את פרטיות המשתמשים ובכל הנוגע לאיסוף ועיבוד מידע אישי פועלת בהתאם למדיניות הפרטיות של העמותה. 11.2. העמותה מיישמת אמצעים סבירים ומקובלים כדי לשמור על סודיות פרטי המשתמשים. יחד עם זאת, המידע השמור על גבי המכשיר או הציוד האחר של המשתמש שבאמצעותו הוא עושה שימוש בשירותים איננו מוגן באמצעות אמצעים אלו והמשתמש אחראי להגנתו. לשם כך, מומלץ להתקין אמצעי אבטחת מידע על גבי ציוד המשתמש, כגון אנטי וירוס והגנה על סיסמאות. 12. שימוש בלתי מורשה באתר 12.1. אין לעשות שימוש בלתי מורשה באתר זה. 12.2. מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, אין להפיץ, להעתיק, לשכפל ו/או להציג את תכולת האתר באתרים אחרים או פרסומים אחרים, ללא אישור מראש ובכתב מהעמותה, לרבות איסור על שימוש בטכניקות Framing ו-Automated Data Mining Tools. 12.3. אין לעשות שימוש בלוגו של האתר, בזכויות יוצרים ו/או בקניין רוחני כלשהו של האתר ו/או העמותה ללא אישור העמותה מראש ובכתב. 13. זכויות יוצרים וסימני מסחר 13.1. כל הנמצא באתר זה, הוא רכושה הבלעדי של העמותה או בשימוש עם רשות מפורשת של זכויות יוצרים ו/או הבעלים של הסימן המסחרי, העתקה כלשהי, הפצה, שידור, פרסום, קישור, או שינוי אחר של אתר זה או כל הנמצא בו ללא רשות מפורשת בכתב של העמותה היא אסורה בהחלט. אין בשימוש שנעשה על-ידי משתמשי האתר באתר ו/או בתכנים שלו כדי להקנות למשתמשי האתר זכות קניין רוחני כלשהו באתר ו/או בתכנים שלו, מלבד הזכות לעשות שימוש באתר ו/או בתכנים שלו בהתאם לאמור בתקנון זה. 13.2. כל הפרה של מדיניות זו עלולה לגרום להפרת זכות יוצרים, סימן מסחר או זכות קניין רוחני אחרת אשר תחשוף את המפר לתביעות אזרחיות ו/או הליכים פליליים. 13.3. אתר זה כולל חומר המוגן בזכויות יוצרים, סימני מסחר וזכויות קנין רוחני אחרות, לרבות, אך לא רק, מלל, תוכנות, תמונות, מוזיקה ווידאו, גרפיקה וסאונד, וכן את כל התוכן של האתר. 13.4. העמותה הינה בעלת זכות יוצרים בתוכן, בסדר הבחירה, בתיאום ובקידום של התוכן באתר, ואף גורם אינו רשאי לשנות, לפרסם, לשדר, להשתתף בהעברה או מכירה, ליצור יצירות נגזרות, או לנצל בדרך כלשהי את התוכן, במלואו או בחלקו. 13.5. אין לעמותה כל חובה לספק למשתמשים באתר סימנים או כל דבר אחר שעשוי לסייע למשתמשים לקבוע האם החומר המדובר מוגן בזכויות יוצרים או סימן מסחרי. 14. הדין החל ומקום השיפוט 14.1. הדין החל על כל הקשור באתר זה הוא הדין הישראלי בלבד. 14.2. בכל מקרה של מחלוקת תהא לבתי המשפט של מחוז תל אביב-יפו הסמכות הבלעדית לדון בתביעה. 14.3. מובהר כי האמור בסעיף 14 זה חל גם על משתמש שאינו תושב ו/או אזרח ישראל, ובשום מקרה לא תישמע טענה לפיה ישראל אינה פורום נאות ו/או כי יש להחיל על כל התקשרות שהיא הקשורה לאתר זה דין זר.
ביטול עסקה - יוצאים לשינוי להלן תפורט מדיניות ביטול העסקה לעסקאות לרכישת שירותים שבוצעו באמצעות אתר "יוצאים לשינוי" ("האתר") מול עמותת יוצאים לשינוי (ע"ר), ח.פ. 580571180 ("העמותה" או "יוצאים לשינוי"). מדיניות זו כפופה לתקנון האתר המפורט בכתובת זו. בכל סתירה בין ההוראות שלהלן לבין הוראות התקנון, תגברנה הוראות התקנון. 1. ביטול עסקת מכר מרחוק – באתר או בטלפון המשתמש רשאי לבטל עסקת מכר מרחוק אך ורק בהתאם לאמור בחוק הגנת הצרכן. האמור להלן מפרט בתמצית את כללי והביטולים, אשר כפופים להוראות חוק הגנת הצרכן. בכל מקרה של סתירה ו/או אי התאמה בין האמור בסעיף זה להלן לבין הוראות חוק הגנת הצרכן, תגברנה הוראת חוק הגנת הצרכן. 2. אופן ביטול עסקה ביטול עסקה ייעשה באמצעות משלוח הודעת ביטול באחת הדרכים הבאות ("הודעת הביטול"): (א) משלוח הודעת ביטול באמצעות טופס זה (ב) בדוא”ל לכתובת: info@leshinuy.org (ג) במספרי הטלפון הבאים: לביטולים באזור ירושלים: 050-209-1944 לביטולים באזור תל אביב: 050-203-3058 לביטולים באזור חיפה: 050-252-2591 לביטול רכישות הספר "מסכת יציאה": erez@leshinuy.org (ד) משלוח דואר רשום לכתובת העמותה: רח' הרברט סמואל 2, ירושלים, ת.ד 31446, מיקוד 9131302 3. מועדים ותנאי ביטול עסקת מכר מרחוק 3.1. כל משתמש רשאי לבטל עסקה, מכל סיבה שהיא, בתוך ארבעה עשר ימים ממועד עשיית העסקה או מיום קבלת מסמך סיכום העסקה, המכיל את הפרטים המנויים בסעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן (לפי המאוחר מביניהם), בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן. 3.2.הוראות סעיף 3.1 לעיל לא יחולו על שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן. 3.3.מועדים ותנאים לביטול עסקה – עבור צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש: בסעיף 3.3 זה: "אדם עם מוגבלות" - כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; "אזרח ותיק" - מי שמלאו לו 65 שנים; "עולה חדש" - מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו תעודה עולה או תעודת זכאות כעולה ממשרד העלייה והקליטה. (א) משתמש שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי לבטל עסקה בתוך ארבעה חודשים מיום ביצועה או מיום קבלת מסמך סיכום העסקה המכיל את הפרטים המנויים בסעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן, לפי המאוחר, ובלבד שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן ושההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין נציגי האתר למשתמש שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית. (ב) הוראות סעיף 3.3(א) לעיל לא יחולו על העסקאות המנויות בסעיף 3.2 לעיל ועל שירותים שאספקתם החלה. (ג) ביקש משתמש שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש לבטל עסקה, רשאים נציגי האתר לדרוש ממנו להציג לפניהם תעודה המוכיחה שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש. בהתאם לדרישה כאמור, המשתמש יציג לפני נציגי האתר את אחד מהמסמכים המנויים בסעיף 14ג1(ד) לחוק הגנת הצרכן, לפי העניין, או יספק להם עותק שלו, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית או פקסימיליה. 4. תוצאות ביטול עסקה 4.1. ביטול עקב אי התאמה או אי אספקה במועד (א) במידה וביטל משתמש עסקה לפי סעיפים 3.1 או 3.3 לעיל עקב אי התאמה בין השירותים שרכש לבין הפרטים שנמסרו לו לפי סעיפים 14א(א) ו-(ב) או 14ג(א) ו-(ב) לחוק הגנת הצרכן, או עקב אי אספקת השירותים במועד שנקבע, העמותה תחזיר למשתמש בתוך 14 ימים מיום קבלת הודעת הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על-ידי המשתמש, תבטל את חיובו של המשתמש בשל העסקה ותמסור לו עותק מההודעה בדבר ביטול החיוב כאמור ולא תגבה מהמשתמש דמי ביטול כלשהם. 4.2. ביטול שאינו עקב אי התאמה או אי אספקה במועד במידה וביטל משתמש עסקה לפי סעיפים 3.1 או 3.3 לעיל, שלא מהטעמים המנויים בסעיף 4.1(א) לעיל (אי התאמה או אי ביצוע במועד), יחולו ההוראות להלן, ובלבד שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן: (א) העמותה תחזיר למשתמש, בתוך 14 ימים מיום קבלת הודעת הביטול, את אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על-ידי המשתמש; כשחיובו של המשתמש בשל העסקה יבוטל ויימסר לו עותק מההודעה בדבר ביטול החיוב כאמור. מהמשתמש לא ייגבו סכומי כסף כלשהם, זולת דמי ביטול (ככל שהעמותה תחליט לגבות) בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר השירותים שרכש, או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם. בסעיף זה, "דמי ביטול" - כל הוצאה או התחייבות אחרת שלטענת העמותה הוצאו על-ידה או שהיא התחייבה בהן בשל ההתקשרות בעסקה, או בשל ביטולה. 4.3. ביטול עסקה על ידי העמותה מבלי לגרוע מהאמור לעיל, העמותה תהא רשאית לבטל עסקה לרבות, אך לא רק, במקרים הבאים: (א) המשתמש ביצע מעשה בלתי חוקי ו/או עבר על הוראות הדין; (ב) המשתמש הפר הוראה בתקנון זה, לרבות על-ידי פתיחת חשבונות מרובים המקושרים לאותו מספר טלפון נייד; (ג) המשתמש מסר במכוון, בעת ההרשמה לאתר ו/או לאחר מכן, פרטים אישיים מטעים, לרבות מידע מטעה אודותיו; (ד) נוכח מעשה או מחדל של המשתמש אשר יש בהם כדי לפגוע בעמותה ו/או במי מטעמה ו/או בפעילות התקינה של האתר ו/או בספקים ו/או בצד ג' כלשהו; (ה) במקרה ונפלה בתיאור השירות טעות קולמוס חריגה וברורה על פניה, בין אם במחיר השירות ובין אם בתיאור השירות ומדובר בטעות טכנית או בטעות אנוש שנעשתה בתום לב; (ו) במקרה של כוח עליון, לרבות מגיפה ו/או אירוע ביטחוני המונעים לדעת העמותה את ביצועה של העסקה או את אספקת השירות; (ז) הודעה על ביטול העסקה תימסר למשתמש בטלפון ו/או בכתב לכתובת הדוא"ל שנמסרה במעמד ההרשמה לאתר.
השגות, תהיות וקונפליקטים הקשורים בקיומו של האל לא מתעוררים בן-לילה. בהחלט לא. דרך ארוכה ומייסרת מפרידה בין "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה", לשאלה המפחידה, המטלטלת, הופכת הקרביים – "אבל מי ברא את אלוהים?" אלוהים? לא. בתקופה שבה השאלה הזאת העזה לבצבץ ולאיים על מוסכמות ואמיתות רבות כל כך, הוא עוד נקרא בשם החיבה, בכינוי שמקבל עול מלכותו, אלוקים. תודו, נעים יותר, שגור יותר, קל יותר לומר אלוקים מאשר אלוהים. החלפת המילה החרדית והמסגירה "אלוקים" במילה החופשית, המשוחררת, החילונית "אלוהים" היא ציון דרך נכבד למדי במסע הפירוק וההרכבה מחדש. לפחות אצלי. הבידול היה ברור. יראי השם מקפידים שלא לנקוב בשמו של מי שאין לומר את שמו. קוראים לזה "יראת הכבוד", כמו ביקום בדיוני אחר. ההבדל באורך הקו באות הרביעית של שם הבורא היה הרוביקון שהפריד, מבחינתי, בין ידיעת השם, חיבור, שייכות, משמעות, ביטחון – לתוהו ובוהו, שהפך לעולם עשיר ובצמיחה תמידית. ואיזה מסע זה היה. לקראת סוף לימודיי בתיכון החרדי, גיהינום בתנאי פנימייה, השאלה – מי ברא את אלוקים? הכניסה אותי לתסבוכת איומה. זה התחיל מבפנים, בהרהורים המודחקים שאחרי "המפיל". מי יודע מה אגלה שם, אם אמשיך לנבור בשאלה הזאת, ואיך יכול להיות שככל שאני הופכת והופכת בה היא מתעבה ונעשית אבן ריחיים על כתפיי, על נשמתי, על מהותי. מי ברא אותו – את הבורא, ולמה אני לא מסוגלת לקבל את התשובה שהבורא תמיד היה ותמיד יהיה. תשבץ ההיגיון הזה לא היה לי הגיוני. ולכולן כן. לא שבדקתי, אבל לא היה נראה שהעניין הזה מטריד עוד מישהי. אז שאלתי ברמיזא, במסגרת שיעור שנקרא, "השקפה", מה אפשר לענות לאלו ששואלים מי ברא את אלוקים. התשובה הייתה: זו שאלה שלא שואלים. בשיעורי השקפה דיברו על שואה, אמונה ומדע, ישראל ועמים, הרבי, משיח, ייעודו של היהודי – החבילה הרגילה – אבל את השאלה שלי פסלו על הסף. שאלה אסורה, שמעידה יותר מכול על השואלת. עליי. לקח זמן עד שהבנתי שהשאלה המכבידה הזאת מופרכת מיסודה. הכרה באל כבורא העולם הייתה נקודת מוצא שהתקשיתי להיפרד ממנה. איך אפשר? וכי ראית שעון ללא שען, כיסא ללא נגר, תינוק ללא אם, בריאה ללא בורא. וכשנפתחו בפניי שערי הידע, קמעה-קמעה, כמה שהייתי מסוגלת להכיל אז, הגיעה שאלה אחרת, מכבידה עוד יותר – האם יש אלוקים? עצם העלאת השאלה הציבה בפניי אפשרות לכל מיני תשובות. ההבנות והמסקנות הגיעו כשנפתחתי להכיר תרבויות אחרות, אלוהים אחרים, פילוסופיות ומסות על תודעת האבסורד וחיפוש המשמעות. תורות רבות החליפו את התורה. למזלי. עם הזמן, הידע וההתגבשות, הפסקתי לכנות את האל בשם המכבד, המרחיק-מקרב שלו. הוא כבר לא היה אלוקים. התבשלתי בתוכי, התבגרתי והתגברתי עליו. חציתי את הקווים והגעתי לתשובה שפתחה בפניי עידן חדש. באחד הימים חזרתי ליומנים שכתבתי אז, כשהשאלות הבעירו את נשמתי, וכתבתי לי של גיל העשרה: בראשית ברא האדם את האלוהים, וכדי לשכוח זאת קרא את שמו "אלוקים".
לאחרונה התפרסמו בכלי התקשורת נתונים על מספר החרדים שפנו לצה"ל בעקבות המלחמה בעזה בבקשה לגייסם לאלתר. על פי חלק מהפרסומים מדובר ב-2,000 פונים; על פי גורם הבקי בנתונים מדובר במספר נמוך יותר. כך או כך, השאלה שמהדהדת במרחב הציבורי היא, האם אנו עומדים בפני שינוי ביחסה של החברה החרדית לשאלת הגיוס לצה"ל? כדי לעסוק באופן עמוק בשאלה זו עלינו להפליג לאחור, אל המלחמה הראשונה, מלחמת העצמאות, אז ניתן לחרדים פטור מגיוס. באותה עת פנו ראשי הישיבות לראש הממשלה דוד בן גוריון וביקשו ממנו לפטור את בחורי הישיבות מחובת ההתייצבות לקרב. בדיון שהתקיים בוועדת החוץ והביטחון של המועצה הזמנית (אוקטובר 1948) דיווח דוד בן גוריון על בקשה זו: "יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס, ושהיה הסכם שהם ישוחררו". למרות ההצהרות הרשמיות לפיהן יוענק להם פטור מגיוס, בפועל, ברגע האמת, הוצאו צווי גיוס לבחורי הישיבות. ולא סתם בחורי ישיבות אלא למובחרים ביותר שבהם, אלו שלמדו בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בראשית ימי המדינה ישיבה זו נחשבה למובילה ומרכזית בציבור החרדי. את שהתרחש בישיבה בעקבות כך אנו יודעים מתיאוריו של אחד מתלמידיה דאז, מי שלימים הפך למנהיג הציבור הליטאי, הרב חיים קנייבסקי. הסיפור, שציטוטים ממנו הובאו באתר ב"חדרי חרדים", תואר מפי הרב בשנת 2009, עת הגיע לניחום אבלים לאחר פטירתו של הרב גרוסברד, מרבני הישיבה הנודעת. לבני המשפחה המופתעים לראותו אמר שהגיע בשל הכרת הטוב שיש לו לאביהם. לימוד גמרא על הגבעה בגבול מצרים וכך סיפר הרב: בימי מלחמת השחרור קיבלו בני הישיבות הודעה מהממשלה שזה עתה הוקמה כי בשל מצב החירום שנוצר – הכול צריכים לקום ולהגן על גבולות המדינה. איש בל ייעדר. את ההודעה קיבלו בהיכלי הישיבות בהלם מוחלט; מה לצורבא מרבנן ולשדות הקרב? אלא שההוראה הייתה חד משמעית ואותה אין להשיב. ההודעה התקבלה גם בישיבת לומז'ה, והנהלת הישיבה מינתה את הרב גרוסברד למפקד "פלוגת לומז'ה", והציבור יצא לדרכו לגבול מצרים, להגן על גבולות המדינה המתהווה. הגר"ח הוסיף וסיפר שארגון "ההגנה" לא סיפק למתגייסים הטריים מלומז'ה רובים או אמצעי לחימה מודרניים אחרים, ושכלי הנשק שלהם היו מקלות ואבנים בלבד. עוד תיאר כי הרב משה סולביצ'יק בכה בדמעות שליש כל הדרך אל הגבול המרוחק, וכי הכול חששו מהבלתי נודע. הגר"ד פוברסקי, שאף הוא למד בלומז'ה באותם ימים, התחבא בתא שירותים בישיבה וכך חסך מעצמו את היציאה למשימה הקשה. על ההתמודדות שלו עצמו בשדה הקרב סיפר הרב: "כשהגענו למקום אמר לי הרב גרוסברד שאני יכול ללכת וללמוד על הגבעה. הוא רק ביקש שאצטייד במקל ובאבנים, וכך היה. לקחתי את הגמרא, ועליתי לראש הגבעה, ושם למדתי עד שוך הקרבות". "היום", סיים הגר"ח, "באתי להגיד תודה למפקדי על מה שעשה למעני. אני עושה זאת באמצעותכם, בניו". רוחות של שינוי בישיבת חברון מים רבים זרמו בנחלי הדרום מאז התייצבו הרב קנייבסקי ופלוגת לומז'ה להגן על הגבולות. עד לא מזמן נדמה היה כי גיוס חרדים לצה"ל באופן שבו גויסו במהלך מלחמת העצמאות לא ישוב עוד לעולם. אך בבוקר שבת, 7 באוקטובר 2023, כל ההנחות המוקדמות קרסו. התחושה בישראל שלאחר שמחת תורה תשפ"ד היא שאנו בסכנה קיומית. תחושה זו מחלחלת גם בקרב קבוצות בחברה החרדית, חרף העובדה שקהילה זו נפגעה פחות באסון. עד למערכה הנוכחית התפיסה הרווחת בחברה הישראלית, שהיו לה תימוכין במערכת הביטחון, הייתה שלצבא אין צורך אמיתי בגיוס חרדים. המתווים השונים שפורסמו עסקו בשאלת הורדת גיל הפטור, והמיקוד עבר משירות בצבא להשתלבות בשוק התעסוקה. אך כשפרצה המלחמה והציבור הישראלי גילה לתדהמתו שרעיון "צבא קטן וחכם" לא עמד במבחן המציאות, החלו להישמע קולות הדורשים גיוס חרדים. הפעם, גם בקרב חלקים בציבור החרדי עצמו התעוררה תחושה שזו השעה להתייצב תחת האלונקה. עדות לשינוי בסנטימנט הציבורי ראינו באירוע חריג שהתרחש בישיבת חברון בירושלים. לישיבה הגיע ארז אשל, קצין במילואים ואיש הציונות הדתית. אשל עלה על הדוכן וקרא לבחורים לעזוב את היכל הישיבה ולהצטרף לכוחות הלוחמים. אשל גם ניסה להתקבל לבתיהם של רבנים חרדים מובילים ולהשמיע באוזניהם את הדרישה להצטרפות שומעי לקחם לנשיאה בנטל. הקצין ציטט באוזניהם את התהייה בפסוק: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה". אולם בקרב ההנהגה החרדית, כפי שנראה כעת, הדעת אינה נוחה מהשינוי המסתמן. באופן יוצא דופן הביטאון "יתד נאמן" של מפלגת דגל התורה ו"הפלס" עיתון הפלג הירושלמי כמו יישרו קו במאבק נגד הרוח החדשה הנושבת במחנה. הרב דוד כהן, ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, צוטט במוסף סוף השבוע של "יתד נאמן", עשרה ימים מפרוץ המלחמה: "הלב שותת דם על הדיבורים הנשמעים בשולי המחנה, שכביכול בעת צרה כזו, שכל ישראל בסכנה, צריכים ללכת ולסייע ולצאת מכותלי הישיבה. מי שמדבר דיבורים כאלה אינו שייך כלל לידיעה מה היא תורה, מה הוא כלל ישראל, מה הם בני הישיבות, ומה הם המושגים של אורייתא וישראל וקודשא בריך הוא חד הוא". בעיתון "הפלס", תחת הכותרת "מחאה רבתי עקב הפרצה החמורה" נכתב: "רבים בקרב ציבור היראים הביעו זעם רב על הניסיון לנצל את המצב הקשה כדי לחולל מהלכים שלטוניים, המאיימים על היכלי הישיבות ועל שמירת חומותיו של הציבור החרדי". מנגד, נשמעים קולות מרכזיים שונים. הרב משה מרדכי פרבשטיין, עמיתו של הרב דוד כהן בראשות ישיבת חברון ורב צבאי בעברו, השמיע מסרים אחרים, מסרים המתכתבים עם סיפורו של הרב קנייבסקי על האופן שבו נהגה ישיבת לומז'ה בעת פקודת הגיוס ב-1948. "מבחינה עקרונית זו מלחמת מצווה ועל כן היינו אמורים להתגייס, אלא שאין לנו את ההכשרה לכך ולכן התרומה הטובה ביותר היא לימוד תורה שמגן על עם ישראל רוחנית", אמר הרב לתלמידיו בסעודה שלישית בישיבה. הדברים לא התקבלו בעין יפה בקרב אחדים מהתלמידים, והיו מי שסברו שעליהם למחות על כך. במאמר מוסגר נציין שהגדרת מערכה כ"מלחמת מצווה" ועיסוק בשאלת הפטורים מגיוס בעת מלחמה כזו הם עניין שנידון בהרחבה בספרות הפוסקים. יש הסוברים כי כל מלחמה שמטרתה הצלת עם ישראל היא מלחמת מצווה, ויש החולקים על כך; יש הסוברים שבמלחמת מצווה הכול חייבים להתגייס, ומנגד יש הטוענים שגם במקרה כזה שבט לוי פטור מן הגיוס. החוק שפקע והצעת החוק שנקברה ובחזרה למציאות בישראל בימים אלו – נזכיר כי לפי תוכניות הממשלה ובתואם לדרישת המפלגות החרדיות, במושב החורף הקרוב של הכנסת היינו אמורים לשמוע ולראות כיצד מוסדר חוק דחיית גיוס לצעירים חרדים. לפי הצעת חוק, הפטור אמור להיות גורף לכל מי שרשום כתלמיד ישיבה ולבטל תנאים כמו עמידה ביעדי גיוס. ההערכה במערכת הפוליטית היא שהחוק במתכונתו המקורית נקבר ב-7 באוקטובר בשעה 6:29 בבוקר. עוד נזכיר כי באמצע חודש אוגוסט, רק כמה שבועות לפני האסון הנורא, ארגון "אחים לנשק" והתנועה לאיכות השלטון עתרו לבג"ץ בדרישה להורות לשר הביטחון לגייס את כלל בחורי הישיבות לאלתר. התביעה הגיעה בשל הכוונה לחוקק את החוק שהוזכר לעיל ובעקבות פקיעת תוקף חוק הגיוס ואי הסדרת המעמד החוקי של בני הישיבות. המדינה, בתגובה לעתירה, ביקשה אורכה ובג"ץ נעתר לבקשה. הוואקום החוקי נמשך. "מי שבירך" לחיילי צה"ל בבית המדרש של בעלזא והתראה מטייס לשעבר בשונה מעיסוק בשאלת גיוס חרדים לצה"ל – שאפשר לשאת ולתת אם מדובר בשינוי של ממש או בתהליך שולי המאפיין פרטים יחידים במחנה החרדי – היחס לחיילי צה"ל השתנה באופן מהותי. לפי כלי תקשורת חרדיים, בתפילת השבת בבית המדרש הגדול של חסידות בעלזא נאמרה ברכת "מי שבירך לחיילי צה"ל". אירוע חריג ביותר. כולנו ראינו תמונות וסרטונים של חרדים קושרים ציציות עבור החיילים ושמענו עדויות על נשים חרדיות הטורחות ומבשלות ארוחות לחיילים. גם התגייסות זו לוותה בביקורת פנימית. טייס קרבי לשעבר שחזר בתשובה כתב במייל – שהגיע לתפוצה רחבה בקרב המגזר החרדי – כי השינוי ביחס לצה"ל ישפיע על העיסוק בסוגיית העיסוק בימים שלאחר המלחמה. "אם עמית סגל מצייץ הערב: 'איזה קידוש השם, נשים מת"א אוספות עכשיו אוכל מנשים חרדיות בב"ב למען החיילים...' הוא בחור פיקח ובטח לא משועמם בימים כאלה, הם פשוט מחכים לנו בפינה – כשיעבור זעם ויגיע חוק הגיוס הם יגידו לנו, 'הרי גם אתם מבינים שברגע האמת חייבים את צה"ל, אז למה אתם לא חלק מזה?...' ומה נענה להם?" תורתם – נשקם לא נוכל להשלים את סקירת המצב בציבור החרדי בלי להזכיר את החלטת הרבנים להקדים את זמן שיבת הבחורים לישיבה. במוצאי שמחת תורה, כשהחלו להתברר ממדיו של האסון המזוויע, הוחלט להשיב את התלמידים לישיבות ולא להמתין לראש חודש חשוון. מדובר באירוע היסטורי, שכן לוח הזמנים של הישיבות התקבע במגזר הליטאי כדבר קדוש שאסור לשנותו. החריג היה במלחמת יום הכיפורים, אז נותרו הבחורים בישיבות ולא שבו לבתיהם במוצאי החג. במכתב שפורסם ב"יתד נאמן" למחרת האסון בדרום כתבו הרבנים לנדא, הירש ופוברסקי: "הראוי הוא מכל הבחינות לאור המצב החמור מאוד והבלתי ברור שיוקדם הזמן של החורף ביום א' או ביום ב'. כל ישיבה לפי האפשרות שלה ובכפוף להנחיית הרשויות". אך גם ברוח זו, של שינויים וביטול תוכניות, קשה לנחש אם קבוצת החרדים שבחרה להתגייס לרגל המצב משקפת אירוע נקודתי או שהיא הסנונית המבשרת על תחילתו של עידן חדש. סביר להניח כי אופייה של ישראל ב"שש אחרי המלחמה" ישפיע על הכרעת סוגיית הגיוס. אם אכן הנושא הלאומי והצורך בגיוס יהיו בקונצנזוס נרחב, ייתכן שייווצרו לחצים חיצוניים ופנימיים על הנהגת החברה החרדית להוריד מהפרק את רעיון הפטור הגורף לצעירים ולהסדיר את מעמד בחורי הישיבות באופן אחר. כזכור, הצורך בהסדרה אינו קשור למלחמה אלא לפקיעת תוקף חוק דחיית השירות של בחורי הישיבות. לבסוף, נזכיר את "הישיבות לנושרים", ישיבות שהוקמו כדי להשאיר במרחב החרדי צעירים שאינם מעוניינים במסגרת ישיבתית קלאסית. הישיבות הללו הן למעשה תחליף גיוס לאותם צעירים. נותר רק לתהות האם – ברוח מסר "תן לי יבנה וחכמיה" – ההנהגה הרוחנית והפוליטית של הקהילה החרדית תקבל בהבנה או בהסכמה שבשתיקה פתרון שמהותו היא גיוס של כל אותם צעירים חרדים שתורתם אינה בהכרח אומנותם.
מחקר חדש מגלה: רוב היוצאים בשאלה חוזרים לבסוף בתשובה. תוצאות המחקר החדש, חושפות את המגמה בקרב היוצאים בשאלה בשנים האחרונות. לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן תגיות: יציאה בשאלה, חזרה בתשובה, חדרי חרדים תאריך הכתבה: ינואר 2011
יצאנו! והתעסוקה? כשיצאנו מהעולם החרדי עזבנו את המוכר והידוע נכנסנו לעולם חדש. בכל כך הרבה תחומים היינו צריכות וצריכים לסגל את עצמנו וללמוד מה מקובל, איך להשתלב בצורה טובה, מה לעשות כדי להצליח. אחד מהאתגרים הוא למצוא עבודה טובה שמתאימה לנו. אבל איך להתחיל? איזה תחום מתאים לי? חובה ללמוד קודם? בראיונות עבודה – להזכיר שאנחנו יוצאות ויוצאים? מה ללבוש לראיונות ולעבודה? איך לכתוב קורות חיים? איך ליצור קריירה ע"י נוכחות דיגיטלית? איך לבנות קשרים? קיבלנו הרבה פניות לשירותי ההכוון וכהרגלנו - החלטנו לעשות משהו בנידון. כיצד מתעסקין? בחודש ספטמבר תיערך שורת סדנאות, הרצאות והכשרות בתחום התעסוקה. יחד נצא למסע של למידה, שיפור והרחבת הכישורים שלנו שיגדילו את ההיכרות עם עולם התעסוקה ויסייעו לנו בהווה ובעתיד לקראת ההתקדמות שלנו בעבודה ובקריירה. כל הרצאה, סדנה והכשרה תסייע להשתלב בצורה מיטבית בעולם העבודה: עולם העבודה העתידי - הרצאה מרתקת עם נירית כהן שתחשוף אותנו למגמות החדשות בשוק העבודה ותכין אותנו לפיתוח קריירה בעת החדשה. נפתח את הראש ונבין כיצד כל אחת ואחד מאיתנו יכולים למצוא את עצמו בתחומי העבודה של המאה ה-21. ההרצאה תתקיים אונליין ב-03.09 לפרטים נוספים והרשמה ⬅️לחצו כאן ניהול זמן ומשימות - הרצאה פרקטית עם חן פרידמן ביטון שנועדה להעניק את הכלים לניהול אפקטיבי של הזמן והמשימות, כך שבעת חיפוש עבודה ובעבודה עצמה תוכלו לאזן בינה לבין החיים האישיים. ההרצאה תתקיים אונליין ב-08.09 לפרטים נוספים והרשמה ⬅️ לחצו כאן סטוריטלינג - סדנה עם ענבר אמיר שתלמד כיצד לספר את הסיפור שלנו בצורה שתשאיר רושם בלתי נשכח על המעסיקות והמעסיקים. הסדנה תתקיים בסלון הירושלמי ב-12.09 לפרטים נוספים והרשמה ⬅️ לחצו כאן סטיילינג לראיונות עבודה - הרצאה עם חן קלוש שתסייע לנו לבחור את המראה המתאים והמקצועי ביותר למשרה שאנחנו מחפשות ומחפשים שתשדר את הסיפור האישי שלנו מחד ותעזור לנו להרגיש ולהיראות במיטבכם בראיונות עבודה מאידך. הסדנה תתקיים בסלון הירושלמי ב-12.09 לפרטים נוספים והרשמה ⬅️לחצו כאן לינקדאין - הדרכה פרקטית עם גלי דור בלייר שתנחה אותנו כיצד לבנות פרופיל לינקדאין מקצועי שיבלוט ויאפשר להתחבר עם אנשי מקצוע ועסקים בתחום העבודה, הסדנה תכלול צילום מקצועי לתמונת הפרופיל. הסדנה תתקיים בסלון התל אביבי ב-24.09 לפרטים נוספים והרשמה ⬅️לחצו כאן עם התמחות בכל תחום ותחום, כל סדנה מבטיחה לנו כלים ותובנות שיכולות לשנות את הדרך בה אנו מתמודדים עם אתגרי התעסוקה. המקומות מוגבלים, רוצו להירשם, מחכות ומחכים לכל אחת ואחד!
