בית המשפט המחוזי בירושלים החליט לדחות את בקשת משפחתה של מאי פלג, ולאפשר את שריפת גופתה כפי שהורתה בצוואתה. עורך דינה של מאי ז"ל: המקרה רק מדגים את אחת הסיבות שמאי בחרה בסופו של דבר לשים קץ לחייה תגיות: מאי פלג, טרנסג'נדרית, להט"ב תאריך הכתבה: נובמבר 2015
תוצאות חיפוש
מצאנו 73 תוצאות עבור המונח "מאי אילן":
לפני שנה וחצי ליווה הילו גלזר את מאי פלג, טרנסג'נדרית שנאבקה על הזכות לפגוש את ילדיה. היא סיפרה לו שבכוונתה להתאבד, אבל מצאה גם הנאה בחייה, ונראה היה שהיא מתרחקת לאטה מהחלטה זו. לפני שבוע שמה קץ לחייה. חבריה משוכנעים שניתן היה למנוע את מותה. אנו מפרסמים כאן לראשונה את הראיון הגנוז על ספינת קרטון ירוקה, עם תורן שסביבו מלופף חבל בצבעי הקשת, התנוסס דגלון לבן ועליו הכיתוב: "שוּטי אהובה". את הדגם הזה, יַלְדִּי אך מושקע, קיבלה מאי פלג במתנה מבת זוגה הטרייה פנינה (שם בדוי, כמו יתר השמות בכתבה פרט למאי), במהלך שהותן המשותפת באיתנים, בית חולים לבריאות הנפש בשיפולי ירושלים. פלג התאשפזה שם במחלקה א', הסגורה, ואילו פנינה היתה אז במחלקה ב', הפתוחה. את ספינת הקרטון הזאת הביאה פלג לפגישתנו הראשונה באיתנים. פנינה ניגשה מדי פעם, ליטפה את פלג והאכילה אותה בכדורי שוקולד. שתי נשים צעירות חבוקות על ספסל עץ שניצב על צלע הר, ביניהן ספינת קרטון ירוקה ובונבוניירה – תפאורה של פיקניק רומנטי בין ערביים. אלא שדי היה במבט חטוף בפיג'מת בית החולים של פלג, שכיסתה בקושי את פרק כף היד המחורץ שלה, כדי למקם את הסיטואציה בהקשרה הממשי. תגיות: מאי פלג, טרנסג'נדרית, להט"ב, התאבדות תאריך הכתבה: נובמבר 2015
שופטי העליון דחו את ערעור משפחתה של הטרנסג'נדרית, שביקשה להביאה לקבורה. השופטת ברון: "פלג הביעה את רצונה באופן נחרץ ובהיר, בקול צלול, עקבי וחד-משמעי" בית המשפט העליון דחה הערב (שלישי) את הערעור שהגישה משפחתה החרדית של הטרנסג'נדרית מאי פלג והורה לשרוף את גופתה, כפי שביקשה בצוואתה. זאת לאחר שבשבוע שעבר קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים החלטה דומה. תגיות: מאי פלג, טרנסג'נדרית, להט"ב תאריך הכתבה: נובמבר 2015
השופט עיכב את ביצוע ההחלטה כדי לאפשר למשפחתה החרדית של פלג, המבקשת לקבור אותה, להגיש ערעור. השופט דראל: "השאלה אינה מה הפתרון הנכון או המועדף, אלא מה רצתה המנוחה" בית המשפט המחוזי בירושלים הורה היום (רביעי) לכבד את צוואתה של הטרנסג'נדרית מאי פלג, ששמה קץ לחייה בשבוע שעבר, ולהעביר את גופתה לשריפה, בניגוד לדעת משפחתה החרדית, שביקשה להוציא צו מניעה לשריפת הגופה. "במחלוקת שנפלה בין הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הונחה תשתית מספקת לקבוע כי רצונה של המנוחה היה כי גופתה תישרף וכי לא הוכח כי נפל פגם ביכולותיה ובכושרה להגיע להחלטה זו", קבע השופט ארנון דראל. השופט עיכב את ביצוע ההחלטה עד ליום ראשון, כדי לאפשר למשפחה, המבקשת לקבור אותה, לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. תגיות: מאי פלג, טרנסג'נדרית, להט"ב תאריך הכתבה: נובמבר 2015
מאי פלג, טרנסג'נדרית בת 31, שמאז שהייתה בת 4 ידעה שהיא בגוף הלא נכון, שמה קץ לחייה השבוע, לאחר שלא יכלה לסבול יותר את הכאב, את חוסר האונים והסבל בהתמודדות עם העולם. למרות שסבלה מחלות והפרעות נפשיות הצליחה בחייה הקצרים להיות מנהיגה בקהילה הגאה בירושלים והשפיעה על רבים שנשארו כואבים ומתגעגעים תגיות: מאי פלג, טרנסג'נדרית, להט"ב תאריך הכתבה: נובמבר 2015
יוצאים לשינוי כתנועה חברתית: תנועות חברתיות קמות מתוך צורך הולך וגובר של אוכלוסיה מסוימת לשנות עוול שנגרם לה. תחושת המחנק וההבנה ש"אם אין אנחנו לנו, מי לנו" מובילים לצמיחתן של תנועות חברתיות הפועלות ליצירת שינוי בשלל המישורים הציבוריים, משינוי מדיניות ממסדית דרך שינוי תדמית ותפיסה כלפי אוכלוסייה מסוימת ועד יצירת תנועה חברתית של ממש הפועלת למען הקהילה ויוצרת את ההשפעה והשינוי במרחב הקהילתי. לרוב, הן אוכלוסיה היוצאת למאבק והן סביבתה החברתית והמדינית של אותה האוכלוסייה מודעות לכך שמדובר באוכלוסייה מובחנת. כך קרה עם מאבקם של השחורים בארצות הברית ובדומה להם, גם הלהט"ב שיצאו למאבק. בשונה ממאבקים בהם האוכלוסיה מובחנת עוד בטרם התאגדה, מסעם של היוצאים מהמגזר החרדי היה ארוך עוד יותר היות והאוכלוסיה והקהילה עצמה לא זיהתה את עצמה כתנועה חברתית. בשנת 2012 החלה המדינה לפעול אקטיבית לשילובם של חרדים בצבא, תעסוקה והשכלה מתוך ההבנה שללא מאמצים אקטיביים, הפערים הקיימים בין האוכלוסיה החרדית לכללית הן תפיסות עולם והן בפערים השכלתיים, לא יאפשרו מיזוג אפקטיבי. בכדי לפתור את הבעיה הזו, הקימה המדינה מגוון מסלולים שמטרתם לסייע לבוגרי החינוך החרדי במסעם אל תוך החברה הישראלית. מטרה זו היא ללא כל ספק מטרה ראויה אך כמו בכל מדיניות ציבורית, החליפה הנתפרת לא תמיד תתאים לכל בעלי הגדלים והמידות. ניסיונה של המדינה לסייע לחרדים, הוביל לאפלייה חמורה כלפי מי שבחרו לעזוב את החברה החרדית. הקריטריונים לקבלת הסיוע במסלולי השילוב היו כמובן השכלה במוסדות חרדיים, ולהם נוסף הקריטריון של שמירת אורח חיים חרדי. קריטריון זה הוכנס, ככל הנראה, ללא כוונות לפגוע ולהפלות אולם, נוכחותו יצרה מציאות אבסורדית במסגרתה שני אחים לאותה האם שגדלו באותה חברה ולמדו באותם המוסדות לא יכלו לגשת לאותו הסיוע מרגע שאחד מהאחים בחר לשנות או להוריד את כיפתו. הגדרה על בסיס השלילה: עוד בטרם נרשמה יוצאים לשינוי כעמותה, היא כבר פתרה את בעיתם הראשונה של היוצאים מהחברה החרדית בכך שהיא הכריזה עליהם כעל אוכלוסיה מובחנת והחלה לפעול למענם. הגדרה זו הגיעה על דרך השלילה, כל מי שהופלו על ידי המדינה הם חברי אותה הקהילה או המגזר. הצעד הראשון היה ההבנה של היוצאים והיוצאות המיסדים, כי היותנו אוכלוסיה ההולכת וגדלה משמעה שיש לנו כח ציבורי ופוליטי. את הכח הזה הם הוציאו אל הפועל בכינוס מפגש ראשון עם ח"כ (שר הרווחה לשעבר) בוז'י הרצוג במסגרתו פגש הח"כ יוצאים ודיבר איתם על הפערים הדורשים טיפול. מפגש זה הוביל למיפוי הראשון בהיסטוריה של בעיותיהם של "אוכלוסיית היוצאים בשאלה" בנייר עמדה מסודר. צעד זה הוביל את דור המייסדים להבנה כי אין מנוס מלהקים גוף מסודר שיעסוק בפתרון הבעיה. [caption id="attachment_1444" align="aligncenter" width="359"] הלוגו של יוצאים לשינוי בין השנים 2012 ל-2014[/caption] הקמתה של יוצאים לשינוי ופועלה: 2012 פברואר 2012 - התארגנות ראשונה של תביעת הליבה יוני 2012 - מפגש ראשון של יוצאים עם בוג'י הרצוג אוגוסט 2012 - נכתב נייר עמדה ראשון בנושא יוצאים בחברה הישראלית 2013 פברואר 2013 - רישום העמותה - יוצאים לשינוי מאי 2013 - אירוע ראשון ל"יוצאים על הבר" מאי 2013 - נכתב נוהל ראשון המזהה יוצאים כאוכלוסיה מובחנת בצבא ספטמבר 2013 - התוכנית יוצאים ללמוד יוצאת לדרך נובמבר 2013 - ישיבה ראשונה של הוועדה לביקורת המדינה בנושא היוצאים בשאלה נובמבר 2013 - קרן קמ"ח מסרבת להכיר ביוצאים כזכאים למלגות 2014 פברואר 2014 - הות"ת מאשר תקצוב ליוצאים במכינות רגילות אפריל 2014 - יוצאים לשינוי מעבדת את נתוני הלמ"ס ולראשונה ישנו נתון על היקף היציאה מידי שנה יוני 2014 - מוקמת המכינה ליוצאים באוני' העברית יוני 2014 - הישג תקשורתי ראשון לעמותה עם שידורה של סדרת הכתבות "סימני שאלה" בערוץ 10 נובמבר 2014 - פרסום מחקר ראשון על ידי הממ"מ על הסיוע (או היעדרו של הסיוע) של המדינה ליוצאים דצמבר 2014 - פתיחת מסלול ליוצאים באוני' העברית בו בין היתר ניתנת תוספת זמן לתלמידי שנה ראשונה בתואר [caption id="attachment_1448" align="aligncenter" width="300"] הלוגו של יוצאים לשינוי משנת 2014 ועד 2018[/caption] 2015 ינואר 2015 - מתפרסמת כתבת שער על אפליית היוצאים ב"ידיעות אחרונות" מרץ 2015 - סדרת חוגי בית עם חברי כנסת לקראת הבחירות ולהעלאת המודעות לתופעה מאי 2015 - לראשונה מקצה משרד התעסוקה שוברים להכשרה תעסוקתית ליוצאים אוקטובר 2015 - תביעת הליבה מוגשת 2016 אפריל 2016 - תגובת המדינה לתביעת הליבה ותחילת קמפיין הרשת תובעים ליבה יוני 2016 - העמותה עוברת ממודל המתבסס על מתנדבים למודל ממוסד עם עובדים יולי 2016 - שימוע במל"ג לקראת תוכנית החומש החדשה של המועצה להשכלה גבוהה יולי 2016 - קרן קמ"ח משנה את ניסוח הקריטריונים לזכאים באתר יולי 2016 - כינוס ראשון לשדולת למען יוצאי המגזר החרדי שהוקמה ע"י יוצאים לשינוי יולי 2016 - הגשת בג"צ נגד מינוי דיין שקרא להפלות הורים יוצאים אוגוסט 2016 - קורס ראשון של העמותה יוצא לדרך (קורס מבוא למדמ"ח) [caption id="attachment_1483" align="aligncenter" width="300"] הלוגו של יוצאים לשינוי משנת 2018[/caption] 2017 ינואר 2017 - השקת הסלון בירושלים מאי 2017 - תוכנית החומש החדשה של הותת מתפרסמת וההנחיה מפורשת. אסור להפלות יוצאים באקדמיה. ספטמבר 2017 - תוכנית השירות הלאומי ליוצאים יוצאת לדרך. זוהי התוכנית הראשונה שהמדינה מפעילה עבור יוצאים דרך גורם שלישי. 2018 מרץ 2018 - קורס קולנוע מסתיים עם הקרנה חגיגית בסינמטק בירושלים מרץ 2018 - פרוייקט הסיוע בדיני משפחה יוצא לדרך יחד עם הלל ובדחיפת קרן שוסטרמן יוני 2018 - ד"ר נרי הורביץ מפרסם את מחקרו, שהוזמן על ידי יוצאים לשינוי, על תופעת היציאה יולי 2018 - לראשונה פרק משימה ליוצאים בצבא בארבעת חודשי השירות האחרונים אוגוסט 2018 - הקמת הסלון בתל אביב 2019 ינואר 2019 - יוצאים לשינוי נכנסת למיזם משותף עם משרד הרווחה להפעלת המרכזים בירושלים ובתל אביב אפריל 2019 - ליוצאים בשאלה ישנן 6 קדם מכינות ברחבי הארץ דרכן הם יכולים להשתלב בלימודים אקדמיים ההיסטוריה עדיין נרשמת בימים אלו ממש.. רוצים להצטרף למהפכה? היו איתנו בקשר! info@leshinuy20.profiledatacenter.com
תנועות חברתיות קמות מתוך צורך הולך וגובר של אוכלוסיה מסוימת לשנות עוול שנגרם לה. תחושת המחנק וההבנה ש”אם אין אנחנו לנו, מי לנו” מובילים לצמיחתן של תנועות חברתיות הפועלות ליצירת שינוי בשלל המישורים הציבוריים, משינוי מדיניות ממסדית דרך שינוי תדמית ותפיסה כלפי אוכלוסייה מסוימת ועד יצירת תנועה חברתית של ממש הפועלת למען הקהילה ויוצרת את ההשפעה והשינוי במרחב הקהילתי. לרוב, הן אוכלוסיה היוצאת למאבק והן סביבתה החברתית והמדינית של אותה האוכלוסייה מודעות לכך שמדובר באוכלוסייה מובחנת. כך קרה עם מאבקם של השחורים בארצות הברית ובדומה להם, גם הלהט”ב שיצאו למאבק. בשונה ממאבקים בהם האוכלוסיה מובחנת עוד בטרם התאגדה, מסעם של היוצאים מהמגזר החרדי היה ארוך עוד יותר היות והאוכלוסיה והקהילה עצמה לא זיהתה את עצמה כתנועה חברתית. בשנת 2012 החלה המדינה לפעול אקטיבית לשילובם של חרדים בצבא, תעסוקה והשכלה מתוך ההבנה שללא מאמצים אקטיביים, הפערים הקיימים בין האוכלוסיה החרדית לכללית הן תפיסות עולם והן בפערים השכלתיים, לא יאפשרו מיזוג אפקטיבי. בכדי לפתור את הבעיה הזו, הקימה המדינה מגוון מסלולים שמטרתם לסייע לבוגרי החינוך החרדי במסעם אל תוך החברה הישראלית. מטרה זו היא ללא כל ספק מטרה ראויה אך כמו בכל מדיניות ציבורית, החליפה הנתפרת לא תמיד תתאים לכל בעלי הגדלים והמידות. ניסיונה של המדינה לסייע לחרדים, הוביל לאפלייה חמורה כלפי מי שבחרו לעזוב את החברה החרדית. הקריטריונים לקבלת הסיוע במסלולי השילוב היו כמובן השכלה במוסדות חרדיים, ולהם נוסף הקריטריון של שמירת אורח חיים חרדי. קריטריון זה הוכנס, ככל הנראה, ללא כוונות לפגוע ולהפלות אולם, נוכחותו יצרה מציאות אבסורדית במסגרתה שני אחים לאותה האם שגדלו באותה חברה ולמדו באותם המוסדות לא יכלו לגשת לאותו הסיוע מרגע שאחד מהאחים בחר לשנות או להוריד את כיפתו. הגדרה על בסיס השלילה: עוד בטרם נרשמה יוצאים לשינוי כעמותה, היא כבר פתרה את בעיתם הראשונה של היוצאים מהחברה החרדית בכך שהיא הכריזה עליהם כעל אוכלוסיה מובחנת והחלה לפעול למענם. הגדרה זו הגיעה על דרך השלילה, כל מי שהופלו על ידי המדינה הם חברי אותה הקהילה או המגזר. הצעד הראשון היה ההבנה של היוצאים והיוצאות המיסדים, כי היותנו אוכלוסיה ההולכת וגדלה משמעה שיש לנו כח ציבורי ופוליטי. את הכח הזה הם הוציאו אל הפועל בכינוס מפגש ראשון עם ח”כ (שר הרווחה לשעבר) בוז’י הרצוג במסגרתו פגש הח”כ יוצאים ודיבר איתם על הפערים הדורשים טיפול. מפגש זה הוביל למיפוי הראשון בהיסטוריה של בעיותיהם של “אוכלוסיית היוצאים בשאלה” בנייר עמדה מסודר. צעד זה הוביל את דור המייסדים להבנה כי אין מנוס מלהקים גוף מסודר שיעסוק בפתרון הבעיה. הלוגו של יוצאים לשינוי בין השנים 2012 ל-2014 הקמתה של יוצאים לשינוי ופועלה: 2012 פברואר – התארגנות ראשונה של תביעת הליבה יוני – מפגש ראשון של יוצאים עם בוג’י הרצוג יולי - מפגש פעילים פתוח ראשון אוגוסט – נכתב נייר עמדה ראשון בנושא יוצאים בחברה הישראלית 2013 פברואר – רישום העמותה – יוצאים לשינוי מאי – נכתב נוהל ראשון המזהה יוצאים כאוכלוסיה מובחנת בצבא ספטמבר – התוכנית יוצאים ללמוד יוצאת לדרך נובמבר – ישיבה ראשונה של הוועדה לביקורת המדינה בנושא היוצאים בשאלה נובמבר – קרן קמ”ח מסרבת להכיר ביוצאים כזכאים למלגות 2014 פברואר – הות”ת מאשר תקצוב ליוצאים במכינות רגילות אפריל – יוצאים לשינוי מעבדת את נתוני הלמ”ס ולראשונה ישנו נתון על היקף היציאה מידי שנה יוני – מוקמת המכינה ליוצאים באוני’ העברית יוני – הישג תקשורתי ראשון לעמותה עם שידורה של סדרת הכתבות “סימני שאלה” בערוץ 10 נובמבר – פרסום מחקר ראשון על ידי הממ”מ על הסיוע (או היעדרו של הסיוע) של המדינה ליוצאים דצמבר – פתיחת מסלול ליוצאים באוני’ העברית בו בין היתר ניתנת תוספת זמן לתלמידי שנה ראשונה בתואר הקמת השדולה הראשונה בכנסת למען היוצאים הלוגו של יוצאים לשינוי משנת 2014 ועד 2018 2015 ינואר – מתפרסמת כתבת שער על אפליית היוצאים ב”ידיעות אחרונות” מרץ – סדרת חוגי בית עם חברי כנסת לקראת הבחירות ולהעלאת המודעות לתופעה מאי – לראשונה מקצה משרד התעסוקה שוברים להכשרה תעסוקתית ליוצאים אוקטובר – תביעת הליבה מוגשת 2016 אפריל – תגובת המדינה לתביעת הליבה ותחילת קמפיין הרשת תובעים ליבה יולי – שימוע במל”ג לקראת תוכנית החומש החדשה של המועצה להשכלה גבוהה יולי – קרן קמ”ח משנה את ניסוח הקריטריונים לזכאים באתר יולי – כינוס ראשון לשדולת למען יוצאי המגזר החרדי שהוקמה ע”י יוצאים לשינוי יולי – הגשת בג”צ נגד מינוי דיין שקרא להפלות הורים יוצאים אוכלוסיית יוצאי החברה החרדית מתווספת לאוכלוסיות הזכאיות להשתתף בתוכנית השוברים 2017 ינואר – השקת הסלון בירושלים מאי – תוכנית החומש החדשה של הותת מתפרסמת וההנחיה מפורשת. אסור להפלות יוצאים באקדמיה. פתיחת תחום “פרט וקהילה” ביוצאים לשינוי (כלל בשלב הראשון תוכנית הכוון וכן קורסים וסדנאות קהילתיות, בנוסף לתוכנית “יוצאים ללמוד” שהייתה קיימת כבר קודם לכן). 2018 מרץ – פרויקט הסיוע בדיני משפחה יוצא לדרך יחד עם הלל ובדחיפת קרן שוסטרמן יוני – ד”ר נרי הורביץ מפרסם את מחקרו, שהוזמן על ידי יוצאים לשינוי, על תופעת היציאה יולי – לראשונה פרק משימה ליוצאים בצבא בארבעת חודשי השירות האחרונים הלוגו של יוצאים לשינוי משנת 2018 2019 ינואר – יוצאים לשינוי נכנסת למיזם משותף עם משרד הרווחה להפעלת המרכזים בירושלים ובתל אביב פברואר – אירוע השקת הסלון בתל אביב אפריל – ליוצאים בשאלה ישנן 6 קדם מכינות ברחבי הארץ דרכן הם יכולים להשתלב בלימודים אקדמיים אוקטובר – יוצאים לשינוי זוכה בפרס זוסמן 2020 ינואר – יוצאים לשינוי מפרסמת את קמפיין יצאתי גדול: סדרת רשת בת 9 סרטונים להעלאת מודעות ציבורית כלפי יוצאים ותרומתם לחברה הישראלית אוגוסט – יוצאים לשינוי מקיימת שני דיונים בוועדות הכנסת בעניין שירות צבאי של יוצאי החברה החרדית נובמבר – משרד הרווחה, העבודה והשירותים החברתיים מגדיר את אוכלוסיית היוצאים כאוכלוסיית יעד ראויה לסיוע 2021 ינואר – לאחר שנים של עבודה מאומצת, צה”ל מפרסם את ״מדיניות הטיפול ביוצאי ויוצאות החינוך החרדי שאינם משרתים במסלולים חרדים״ ומביא למהפכה בתנאי השירות של יוצאים בשאלה פברואר – שיתוף פעולה בייעוץ מתודולוגי בין יוצאים לשינוי למכון הישראלי לדמוקרטיה הוביל לפרסום מחקר כמותני ראשון מסוגו על היקפי היוצאים מהחברה החרדית, תמונת מצב ותחזיות דמוגרפיות לעשורים הבאים פברואר – יוצאים לשינוי מבצעת הדרכות והסברה על אודות האוכלוסיה והתופעה לגופים ומוסדות שונים, בהם משרד החינוך אוגוסט – פורטל זכויות יוצאים – שיתוף פעולה בין יוצאים לשינוי לאתר כלזכות הביא לפריצת דרך בהנגשת הזכויות שעמלנו לאשר עבור יוצאי החברה החרדית אוקטובר – חיילת יוצאת החברה החרדית ראשונה יוצאת לשנת מעוף (השלמת השכלה בסוף השירות) מיסוד “יום הבחירה” הבינלאומי – להעלאת מודעות ליוצאות ויוצאי החברה החרדית כנס EXIT הראשון – הכנס השנתי של תנועת היציאה מהחברה החרדית – יוצא לדרך שנתון המחקר “יוצאים עם נתונים” הראשון מתפרסם 2022 יוני – התוכנית "יוצאים ללמוד" זוכה באות הנשיא להתנדבות ספטמבר – הגדרת יוצאי החברה החרדית כקהל יעד מובחן במסלול קידום אוכלוסיות של רשות החדשנות לצורך שילוב בענף ההייטק (מסלול 44 – פיתוח הון אנושי לתעשייה עתירת הידע בישראל) המל"ג מקצה 2 תקנים לייעוץ ליוצאים בתחום ההשכלה הגבוהה זרוע העבודה מקצה 2 תקנים של מקדמי תעסוקה ליוצאים 2023 מאי – 13 מליון שקלים מוקצים ליוצאים ע"י המשרד לשוויון חברתי (עבור השנים 2023,2024), בעקבות פעילות מדיניות מאומצת של יוצאים לשינוי ספטמבר – נפתחו לראשונה 2 מכינות קדם צבאיות ליוצאי החברה החרדית: בינה וגוונא אוקטובר – בראשית מלחמת חרבות ברזל ומתוך רצון שעלה מהשטח נפתח מסלול גיוס מקוצר (3 שבועות + מילואים) לחרדים בני 25 ומעלה, ומסלול דומה ליוצאים ויוצאות נובמבר – בעקבות טבח 07.10, בו נפלו לפחות 14 יוצאים, 8 מתוכם חיילים ושוטרים, צה"ל חידד נהלים לגבי הסדרי קבורה לחללים מרקע חרדי פרק שלם מוקדש ליוצאים בתוכנית החומש של המל”ג-ות”ת ההיסטוריה עדיין נרשמת בימים אלו ממש... רוצים להצטרף לשינוי? היו איתנו בקשר: info@leshinuy.org
מכינה קדם-אקדמית היא תוכנית שמציעה לימודי השלמה לתעודת הבגרות, שיפור ציוני הבגרות ולימודים ייעודים למבקשים להתקבל לחוגים במוסדות להשכלה גבוהה. המכינות פועלות בתוך האוניברסיטאות ובחלק מהמכללות, ובסיום הלימודים במכינה תוכלו להמשיך ללימודי תואר באותו מוסד. הלימודים במכינה הם במקצועות החובה: אנגלית, מתמטיקה, הבעה, לשון, ספרות, אזרחות, תנ”ך ומקצועות הרחבה כגון פיזיקה, מחשבים, ביולוגיה, כימיה, אומנות, גאוגרפיה, ערבית ועוד. בחלק מהמקצועות תוכלו להיבחן ברמות קושי שונות. למשל, אפשר להיבחן במתמטיקה ברמה של 3 יחידות לימוד, 4 יחידות לימוד ו-5 יחידות לימוד. הלימודים במכינות מתאימים מאוד לתלמידים שלא למדו בתיכונים רגילים, ובחלק מהמוסדות המכינות מכוונות לבוגרי החינוך החרדי. מכינות שמותאמות ליוצאי החברה החרדית ומספרי הטלפון לבירורים בנושא: האוניברסיטה העברית בירושלים: 02-5881019 מכללת הדסה: 02-5310740 | *2292 אוניברסיטת בר-אילן: 03-5317000 אוניברסיטת ת”א: 03-6405550 הטכניון: 04-8295555 מכללת ספיר: 077-9802802 מכללת רופין: 1-800-800-830 מכללת עזריאלי: 02-6588087 מכללת עמק יזרעאל: 1-800-30-3000 מכללת תל חי: 04-8181855 הקריה האקדמית אונו: 03-5311888 אוניברסיטת חיפה: 04-824-0111 המרכז האקדמי לב הוא מוסד ללימודים גבוהים שמפעיל גם מכינה קדם אקדמית. רוב הלומדים במכון לב מגיעים מרקע חרדי. לרשימת כל המכינות הקדם אקדמיות לחצו כאן. תנאי הקבלה למכינה קדם אקדמית יש שני סוגים של מכינות, מכינה להשלמת בגרויות או שיפור בגרויות, ומכינות ייעודיות שמציעות לימודים ממוקדים לקראת קבלה לחוג ספציפי. כדאי לברר עם מזכירות המוסד שבו אתם רוצים ללמוד מה הם תנאי הקבלה למכינה, כיוון שהתנאים מתעדכנים מעת לעת. על פי רוב, כדי להתקבל למכינה תצטרכו לעבור מבחן מיון, להיבחן בבחינה הפסיכומטרית או במבחן מימ”ד. מבחן מימ”ד דומה לבחינה הפסיכומטרית והוא תקף עבור כל המכללות האקדמיות. אם אינכם עומדים בתנאי הקבלה למכינה תוכלו להירשם לקדם מכינה. קדם מכינה קדם מכינה הוא מסלול הכנה למכינה אקדמית. הלימודים בקדם מכינה מותאמים לבוגרי החינוך החרדי, וכוללים לימודי בסיס במקצועות: מתמטיקה, אנגלית והבנת הנקרא. הלימודים בקדם מכינה מתחילים בדרך כלל כשלושה חודשים לפני פתיחת המכינה. אין תנאי קבלה. במהלך הלימודים יהיה עליכם להגיש מטלות, ובסיום תיבחנו במקצועות שלמדתם. בנוסף, תיבחנו במבחן מימ”ד. אם תצליחו במבחנים האלה תוכלו להמשיך את הלימודים במכינה. לא כל מוסד אקדמי מציע מסלול של קדם מכינה. אנחנו גאים לספר שבזכות הפעילות של “יוצאים לשינוי” ארבעה מוסדות מובילים פתחו מסלולים שמיועדים לבוגרי החינוך החרדי, שלא זכו ללמוד לימודי ליבה. לפרטים וליצירת קשר: קדם מכינה במכללה האקדמית ספיר. טלפון: 077-9802802. דוא”ל: info@sapir.ac.il קדם מכינה באוניברסיטת בר אילן. טלפון: 03-5354079. דוא”ל: Mechina.kda@biu.ac.il קדם מכינה במכללה האקדמית הדסה. טלפון: 02-6291912 קדם מכינה באוניברסיטה העברית: טלפון: 02-5881019. דוא”ל:prep@savion.huji.ac.il חשוב לדעת: אומנם תנאי הקבלה ללימודים במכינה הקדם אקדמית אינם “בשמיים”, אך הלימודים עצמם אינטנסיביים מאוד ורמתם גבוהה. בפרט במכינות שנועדו להכשרת מועמדים לחוגים מתחום ההנדסה והמחשבים. הביאו זאת בחשבון. בדקו עם עצמכם, האם בתקופה הקרובה יהיה באפשרותכם להקדיש זמן, והרבה ממנו, ללימודים? אם לא, תכננו פעולות שיאפשרו לכם להשקיע בלימודים. מלגות ללימודים במכינה ראשית, בררו במוסד הלימודים על מלגות שמתאימות לכם לפי מצבכם האישי. אם אתם חיילים משוחררים, תוכלו לקבל מימון חלקי או מלא של הלימודים. לפרטים קראו כאן. אם הוכרתם כחיילים בודדים תוכלו לבקש גם מלגת קיום. אפשר גם לבקש מלגת משרד החינוך בהסתמך על המצב הסוציואקונומי של המשפחה, או אם אין לכם קשר עם המשפחה. באתר לימודים בישראל תוכלו לקרוא על שלל המלגות למכינות. אם אתם מתכוונים ללמוד מקצוע מתחום ההנדסה או המדעים, תוכלו להשתלב בתוכנית “הישגים להייטק”. התוכנית מיועדת למי שלא עומד בתנאי הקבלה ללימודים אקדמיים, ומתקשה לעמוד בנטל הכלכלי של הלימודים. המשתתפים בתוכנית מקבלים סיוע במימון שכר הלימוד, מלגות קיום וליווי אקדמי ואישי. במהלך הלימודים ייערכו סדנאות ומפגשים שיכינו אתכם להשתלבות עתידית בשוק העבודה. המשתתפים בתוכנית מחויבים בשעות התנדבות ותרומה לקהילה. התוכנית מופעלת באוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן גוריון ובטכניון. לפרטים ולהרשמה לחצו כאן. אופציה נוספת לתוכנית מעטפת ללימודים, למלגות ולליווי מחכה לכם באוניברסיטת תל אביב. תוכנית “מובילים” מיועדת לבוגרי הקהילה החרדית, ובמסגרתה נהנים המשתתפים מתנאי קבלה מקלים, מלגות, ליווי רגשי ושיעורי עזר במחיר מסובסד. לפרטים נוספים ראו כאן או פנו לגליה גבעולי, האחראית על תוכנית “מובילים”. הדוא”ל של גליה: galiagin@tauex.tau.ac.il. הטלפון של גליה: 052-2421205 בנושא מימון לימודים למכינה קדם אקדמית, ובכל נושא אחר שקשור ללימודים – אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ונשמח לייעץ ולסייע. מסלולי הלימוד במכינה הקדם אקדמית תוכנית לימודים חד שלבית התוכנית מיועדת לתלמידים עם תעודת בגרות מלאה, או כמעט מלאה, שרוצים לשפר ציונים או להשלים את תעודת הבגרות. משך הלימודים: סמסטר אחד (כארבעה חודשים) להשלמה או לשיפור מקצוע אחד, ושני סמסטרים למעוניינים להשלים או לשפר ציונים ביותר ממקצוע אחד. תוכנית לימודים דו שלבית התוכנית מיועדת לחסרי תעודת בגרות או שתעודת הבגרות שלהם כוללת מספר מועט של יחידות לימוד. המספר המדויק משתנה ממכינה למכינה. התוכנית אורכת כשנתיים, בכל שנה לומדים במשך שני סמסטרים. חשוב לדעת שמשך זמן הלימודים אינו קבוע ותלוי בכמות יחידות הבגרות שעליכם להשלים. תוכנית לימודים ייעודית בתוכנית זו מכשירים את התלמידים לקראת לימודים אקדמיים ספציפיים. כל מסלול של מכינה ייעודית מכוון לתחום הלימוד שאליו התלמידים מבקשים להתקבל ללימודים לתואר ראשון. אם תעברו את המבחנים בסיום התוכנית תוכלו להתקבל לחוג גם אם ציוני הבגרות והסכם שלכם נמוכים מתנאי הסף לקבלה. חשוב לדעת: הלימודים בתוכנית זו מוכרים במוסד הספציפי שבו אתם לומדים ואינם מוכרים בהכרח עבור קבלה ללימודים במוסד אקדמי אחר. בשיחת הבירור שלכם עם מזכירות המוסד שאלו האם הלימודים במכינה הייעודית מוכרים במוסדות אחרים, ואם כן, אילו מוסדות מכירים בהם. משך זמן הלימודים במכינה ייעודית: שני סמסטרים, כ-9 חודשים. עלויות והליך הקבלה למכינה דמי הרישום למכינה עומדים כיום על 450 ₪, אך הסכום מתעדכן מעת לעת. דמי הרישום לא יוחזרו גם אם החלטתם לא ללמוד בסופו של דבר. עלות הלימודים שונה ממוסד למוסד ומתוכנית לתוכנית. לאחר תשלום דמי הרישום תוזמנו לבחינת מיון בשפה העברית, בחינה לסיווג רמה בשפה האנגלית ובחלק מהמוסדות תתבקשו גם להגיע לריאיון אישי. בתום התהליך תקבלו אישור קבלה למכינה, שובר תשלום עבור שירותים נלווים (אבטחה, ביטוח וכו’), טופס הוראת קבע ושטר חוב שאותם יש להחתים בבנק ולשלוח למוסד הלימודים לפני תחילת הלימודים, כדי להבטיח את מקומכם. בהצלחה! חסר לכם מידע? רוצים הכוונה פרטנית? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה! מוזמנות ומוזמנים לפנות אלינו כאן למעבר לפורטל הזכויות של יוצאי החברה החרדית באקדמיה הקליקו כאן מצאתם טעות בכתבה? יש לכם הערות לגביה? מוזמנים לכתוב לנו למייל: info@leshinuy.org
מזה שנים בוגרי החברה החרדית החרדים היו זכאים להטבות באקדמיה בשל נקודת הפתיחה המורכבת שלהם. תודות לפעילות שלנו כעת גם יוצאי החברה החרדית זכאים להטבות ייחודיות אלה ללא אפלייה על רקע דתי. ההטבות כוללות: הקלות בתנאי הקבלה שיעורי עזר/ תגבורים בחינם חונכות אישית הארכות זמן במבחנים בשנה הראשונה סיוע פסיכולוגי אישי / קבוצתי סדנאות תרבותיות להשתלבות באקדמיה אבחונים לבדיקת לקויות למידה בחינם הכשרות לקראת השתלבות בשוק התעסוקה בכדי לממש הטבות אלו יש לפנות למוסד הלימודים בו אתם לומדים ולציין שאתם יוצאי החברה החרדית, מומלץ להצטייד במסמכים המאשרים זאת, דוגמת אישור לימוד בישיבה קטנה וכדומה. המוסד עדיין יכול להפעיל שיקול דעת באם ירצה לפתוח שירותי סיוע ליוצאים אולם חשוב שתדעו כי מוסדות רבים יודעים להעניק את השירותים לחרדים וכעת עליהם להעניק אותם גם לכם ובנוסף, משתלם למוסד לסייע לכם היות והוא מתוקצב על כך באופן נדיב. שימו לב כי הטבות אלו אושרו על ידי המל"ג במסגרת תכנית החומש (סעיף 48.14), במידה ואתם נתקלים בבעיות במימוש הזכויות שלכם, נשמח לסייע. למידע נוסף אודות ההטבות ניתן ליצור קשר עם יועצת ההכוון שלנו או עם התאחדות הסטודנטים הארצית. מכינות קדם אקדמיות שבהן יוצאים בשאלה יכולים להשתלב: האוניברסיטה העברית. לבירורים: 02-5881019 מכללת הדסה. לבירורים: 02-5310740 | *2292 אוניברסיטת בר-אילן. לבירורים: 03-5317000 אוניברסיטת ת"א. לבירורים: 03-6405550 הטכניון. לבירורים: 04-8295555 מכללת ספיר. לבירורים: 077-9802802 מכללת רופין. לבירורים: 1-800-800-830 מכללת עזריאלי. לבירורים: 02-6588087 מכללת עמק יזרעאל. לבירורים: 1-800-30-3000 מכללת תל חי. לבירורים: 04-8181855 אלו המוסדות להשכלה גבוהה שידוע לנו כי כבר הרימו את הכפפה ומעניקים את כל הזכויות באופן מסודר: האוניברסיטה העברית, לבירורים: Offtochange@mail.huji.ac.il אוניברסיטת תל אביב, לבירורים: גליה גבעולי 03-6406242 הטכניון, לבירורים: 04-8293143 מכללת הדסה, לבירורים: 02-6291324 האוניברסיטה הפתוחה, לבירורים: ירדנה יפרח. 09-7781091 | yardena@openu.ac.il אוניברסיטת אריאל בשומרון, לבירורים: 1800660660 אוניברסיטת בר אילן, לבירורים: 077-3643590 מכללת ספיר, לבירורים: 077-9802388 (לא בשעות קבלת קהל) עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה, ירושלים. לבירורים: שהם בן מובחר כהנא, רכזת תכנית המעטפת. shohambm@jce.ac.il מכללת תל חי, לבירורים: יפעת קורן זמרן 04-8181544 אוניברסיטת חיפה, לבירורים: הילה שרון, רכזת לסטודנטים יוצאי חינוך חרדי. מייל: hsharon@staff.haifa.ac.il זכויות נוספות ליוצאים שכדאי להכיר: מלגת קרן קמ"ח ליוצאים: הקרן מפעילה עבור משרד החינוך את תכנית המלגות לתואר ראשון שמטרתה לסייע לבוגרי חינוך חרדי להשלים את פערי ההשכלה אותם צברו במערכת החינוך החרדית. עד לפני שנים אחדות לא יכלו יוצאים להגיש בקשה לקבלת המלגה בכלל. כיום בזכות פעילות והתעקשו העמותה אל מול הגורמים הרלוונטים המלגה פתוחה לכל בוגרי החינוך החרדי ללא התייחסות למצבם הדתי. למועדי הגשת בקשה למלגה יש לבדוק באתר קרן קמ"ח. מלגה של עמותת הלל: העמותה מסייעת מזה 30 שנה ליוצאים ויוצאות בשאלה מן המגזר החרדי להשתלב בחברה הישראלית, ומציעה תוכנית מלגות ליוצאים למטרת השלמת תעודת בגרות, מכינה קדם אקדמית, לימודי אנגלית, לימודים לקראת מבחן פסיכומטרי או מבחן קבלה ללימודים, תארים אקדמאיים אוניברסיטאות או במכללות (תואר ראשון ותואר שני), קורסי הכשרה מקצועית, ועוד. תכנית המלגות מיועדת לחברי עמותת הלל בלבד, והיא מיועדת ליוצאות/ים עם וותק של לפחות שנת חברות בעמותה. אין צורך בשירות צבאי לאומי בכדי לקבל את המלגה. למידע נוסף לחצו כאן. תכנית ליוצאים במרכז הבינתחומי הרצליה: מידי שנה מקציבים במרכז הבינתחומי מספר מלגות ליוצאי החברה החרדית, אשר סיימו שירות צבאי או לאומי, או אזרחי/התנדבותי מלא ותקין ואשר להם מכתב המלצה מעמותת יוצאים לשינוי. המלגות מכסות 90% משכר הלימוד ומבוקשות מאוד. ניתן להגיש בקשה בכל עת ולא יאוחר מהתאריך 01/08 בכל שנה. לפרטים נוספים והגשת בקשה ניתן לפנות לס' דיקנית הסטודנטים, גב' גלית צבי במייל: gzvi@idc.ac.il. תכנית יוצאים ללמוד: נתקלתם בקושי בקורס מסוים במהלך הלימודים? מאבדים ריכוז? מרגישים שאתם צריכים תגבורים לקראת המבחנים? הירשמו לתכנית יוצאים ללמוד, ותוכלו לקבל שיעורים פרטיים ותגבורים בקורס או בנושא שאתם צריכים בו סיוע על ידי מורים פרטיים ללא תשלום.
