תוצאות חיפוש

חשבתי שהצלחתי לשכוח אותַך. אפשר שהתחלנו מאותה נקודת מוצא, והיום אנחנו רחוקות כרחוק לֵידה מזיקנה. או כרחוק תודעתו של אדם מאמין מזה של כופר. שקעתי מזמן בעולם שלי, במלחמת השרדות תוך טיפול בשני ילדיי. בפעם האחרונה שדיברנו, לפני כמה שנים, שאלתי אותך "אם אני אשתנה, עדיין תהיי חברה שלי?" והיה צחוק נרעד בקולי. את אמרת "אם תשתני, על מה נדבר אז?", והתכוונת לזה. הרי בזמן שהעולם שלי התהפך מקצה לקצה הוא התרחק ממך. עכשיו כל אחת מאיתנו לכודה בחייה כמו גיבור בנרטיב מובנה מראש. אינני יכולה לצאת מתוך הסיפור שלי כדי לגעת בך, והסיפור שלך אטום וחתום בפני חוטאת שכמותי. ניסיתי פעם, שלחתי לך מייל עם שאלה עניינית, כמו היונה מהמבול, לבדוק הקלו המים. הגבת במילים בודדות וקרות. אז אני כותבת לך פה, כשבליבי תקווה קלושה שהמכתב הזה יגיע אליך. דווקא מהמרחק הזה אני נזכרת בנו נערות. בימים בהם התמימות העלימה את רוב המילים הגדולות מתוך המאגרים שלנו. לא ידעתי איך נראית אהבה, לא ידעתי את פשרם של התחושות שגעשו בתוכי. היה לך אז צרור תלתלים זוהרים אסופים בגומיה, כאלו שאפשר להשחיל לתוכם את הזרת. אני זוכרת איך היית מסדרת את השיער אחרי מקלחת. איך מילאת את כף ידך בתלולית קטנה של מרכך פינוק, איך עיסית את שערותיך הארוכות עד שהתלתלים בהקו והסתלסלו וריח מתוק נדף מהם. אני זוכרת את אצבעותיך הקצרות, את הציפורניים הכסוסות ואת נקודת החן בין האגודל לאצבע בידך השמאלית. את הפעם בה נאבקת בהרגל המגונה לכסיסה מתמדת, עד שציפורנייך צמחו מעט מעט. סיפרת לי בעיניים צוחקת על התחושה של זרם המים במקלחת שמתקתק ברווח בין הציפורניים לאצבעות וכמה מענג עבורך לשמוע לראשונה את רעש הציפורניים הנוקשות במשטח השולחן. נזכרתי איך הכרנו. אני הייתי ילדה בת 14, הגעתי למפגש הראשון בסמינר, כמעט שלא הכרתי אף אחת והייתי מלאת חרדה. היינו לבושות כולנו בחולצות מכופתרות, חצאיות כפלים וגרביי ניילון בצבע חום, לא פחות מ-40 דנייר. את היית גדולה ממני בשנה. ניגשת אלי בביטחון קליל והצעת שנטייל בשבת כי הרי אנחנו גרות באותה שכונה. עקבתי אחריך במבטי כשחזרת למעגל חברותיך. הייתה לך הליכה מצחיקה, מעט ברווזית, שערך האסוף התנדנד מצד לצד לקצב צעדיך. אמרת משהו לבנות לידך וכולן צחקו. כששבת נכנסה עמדתי על פתח בית כנסת וחכיתי לך בשיער רטוב, הייתי מותשת מהבישולים והנקיון לשבת. לבשתי את הבגד הכי יפה שלי ועדיין הרגשתי עלובה, פחדתי שלא אמצא חן בעיניך, עם הנמשים שלי, השיניים העקומות והבגדים הישנים. ראיתי אותך מתקרבת מרחוב הנביאים, השמש מאחוריך הפכה אותך לצללית ארוכה עם הליכה מרקדת. טיילנו ברחובות עד שראינו את הגברים נשפכים מתוך בתי הכנסיות, הילוכם איטי והם מלפפים ציציותיהם סביב האצבעות תוך כדי שיחה. סיכמנו שניפגש שוב ונדבר ומאז לא הפסקנו. אני זוכרת איך רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך אך לא הצלחתי להוציא הגה מפי. באת אלי הביתה וישנת אצלי בפעם הראשונה. שכבנו על מיטת היירייזר. אני על המיטה הנפתחת, את על זו שצמודה לקיר. בין המיטות שלנו הפריד חלל ברוחב אדם. דיברנו בלחישות, הסתכלתי על פניך הרכות שקועות בכרית, על שפתייך שהיו אדומות ובשרניות. ראיתי את עיגולי האור של מנורת הלילה משתקפים בעיניך הירוקות. לבשת חלוק פוטר כחול עם רוכסן בצבע ירוק זית. כוחות מנוגדים נאבקו בתוכי, מחד תשוקה עצומה לרוץ אליך, להיות קרובה אליך ככל האפשר. מאידך הפחד שתדחי אותי, שתנזפי בי שזאת עבירה. לא יכולתי להזיז איבר, הייתי כמשותקת. את היית בבחינת "אלא לראותם בלבד", עד שאמרת באותה קלילות בלתי נתפסת "את באה?" וכשאמרת זאת הרמת מעט את השמיכה שלך. נשימתי נעתקה. בלי לומר אף מילה קמתי ממיטתי והשתחלתי אל השמיכה שלך. ושם היית את, המושלמת ביקום. גופך עטף אותי בחמימות כמותה לא ידעתי. נשמתי אותך לתוכי, ריח כביסה נקייה ומרכך פינוק. הייתי מהופנטת אל קימורייך העגולים, כפות ידייך הקטנות, וכריות אצבעותיך עגולות ועדינות. היה לך חיוך ממזרי קטן שנהגת לשלוף כשאמרת משהו מצחיק או הקנטת אותי. אבל אז לא אמרנו דבר. רק התעטפנו זו בזו. חום גופך המיס את הדרכים המתות בנפשי. את החדרים החרוכים שהשאירו שנים ארוכות נטולות מגע אנושי או מילה טובה. האם את זוכרת איך עמדת לצידי כשכולם חשבו שאני מקרה אבוד? כשאמרו שלא יצא ממני דבר? שלא אצליח לעבור את מבחני סוף השנה? ישבנו ברחוב שטראוס מעל בית כנסת אהבת שלום. היו הקפות שניות, יכולנו לשמוע את קולות השירה וטפיפות הרגליים בעודנו יושבות על המסלעה וצופות בהמון צובא על דלתות בית הכנסת. את אמרת "תעשי את המבחנים. את תצליחי. ככה תתנקמי בהם". אני אמרתי "בחיים לא אצליח. לא למדתי מילה". ואת התעקשת שוב ושוב "שטויות, זה קטן עליך. אני אלמד אותך!". ישבת ולמדת איתי במשך שעות הסטוריה ותולדות ישראל. צילמת עבורי את הסיכומים שלך, דפים עמוסים בכתב ידך הזעיר, כמעט שלא השארת שוליים, נהגת למלא את הדף מקצה עד קצה כאילו היית קצרה בנייר או בזמן. הקשבתי בשקיקה כסיפרת לי על מניעים, סיבות ותוצאות של מלחמות גדולות. "זה כמו פסיכולוגיה בעצם?" שאלתי אותך מופתעת. "זה פסיכולגיה!" הרעת לי. עברתי את המבחנים כמו גדולה. אף אחד לא האמין. ... רציתי לספר לך שאני מצטערת שעזבתי את הכל בחטף. אינני מצטערת שעזבתי, עשיתי זאת כדי לחיות וכדי לתת לילדיי עתיד. אך אני מצטערת שלא נהגתי בסבלנות גדולה יותר. הייתי שקועה בתזזיתיות השינוי, באינטנסיביות של ההסתגלות לעולם חדש. מה שנראה כמו מעבר מחצאית למכנסיים כלל בתוכו כל כך הרבה כאוס, אופוריה, אושר ופחד. אני זוכרת איך הלכתי בקניון וראיתי מישהי לא מוכרת מתקרבת לעברי, הייתי צריכה למצמץ פעמיים כשהבנתי שזו אני שמתקרבת אלי מהמראה. אני חושבת עליך לפעמים. שואלת את עצמי כמה ילדים יש לך. כשעזבתי כבר היו לך חמישה ילדים. האם טוב לך? האם את מצליחה למצוא לעצמך רגעים קטנים להיות האדם שהכרתי? האם בעלך תומך בך? האם הוא מסתכל אל תוך עיניך הירוקות בנשימה נעתקת, מבין כמה בר מזל הוא לצידך? האם הוא ניגש אליך כמו כהן גדול אל קודש הקודשים, בהערצה מוחלטת? נוגע בך כאילו היית האישה האחרונה בסוֹפה של אפוקליפסה? אני רוצה להאמין שאת צוחקת, שאת מחובקת. שהחיוך הממזרי שלך עדיין מלווה את מילותיך.   ציור: Young Girl Writing a Love Letter by Pietro Antonio Rotari, c. 1755, oil on canvas, Norton Simon Museum

המצב הביטחוני בשירות תחושת האבל בכל שנה בתשעה באב היינו צועדים אל הכותל המערבי; ספר הקינות בכריכה רכה ביד אחת, כיסא נמוך או כרית ביד השנייה. נוהרים עם קהל רב מתחנת האוטובוס אל הכותל המערבי, מחפשים אחר נקודה מוצלת ברחבת הכותל שטופת השמש ופותחים את ספר הקינות. המטרה: להגיע אל השיר השמח ביותר של הליטאים, "אלי ציון ועריה כמו אישה בצירה וכבתולה חגורת שק על בעל נעוריה". שיר זה מסמל שעברנו את רוב הצום ופנינו אל תפילת המנחה. בתפילת מנחה, עטורים בתפילין והנשואים שבינינו עטופים גם בטלית, אמרנו את הפסוקים הייעודים למנחה בתשעה באב: "נחם ד' אלוקינו את אבלי ציון וירושלים ואת העיר האבלה והשוממה מאין יושב וכו'". כלל לא שמנו לב לסתירה שבין המילים לבין המציאות סביבנו. העיר לא עזובה ולא שוממה, אלא פורחת ועולה. עשרות אלפי יהודים עושים את דרכם ברובע היהודי המיושב והתוסס אל הכותל המערבי,  שנמצא בריבונות ישראל. ירושלים במלוא תפארתה, בירת המדינה העצמאית. שוממה מאין יושב? ארץ ריקה מאדם? שערי הסברים לא ננעלו. "שוממה ברוחניות" – רוב עם ישראל לא שומר תורה ומצוות על פי ההלכה האורתודוקסית. במקום המקדש ניצב מסגד. הערבים רוצים להשמיד ולהרוג את כל היהודים ולהשליך אותם לים. הסברים מפותלים שמנסחי התפילה לא חשבו עליהם: התפילה נכתבה בימים שבהם ירושלים הייתה ריקה מיהודים, ארץ ישראל הייתה שוממה מיישובים יהודיים ובכלל. אם היו מספרים למנסחי התפילה שתפילתם תינשא מבתי כנסת מפוארים ברובע היהודי, תחת ריבונות יהודית, הם לא היו מאמינים. בימים כתיקונם, זקוקים גם המאמינים לחיזוק לתחושת החורבן. המאמינים הגדולים ביותר לא יכולים להתעלם ממציאות שבה האוטובוס המוביל אל הכותל הוא בבעלות חברה ישראלית, שוטרים וחיילים במדי שירותי הביטחון הישראליים שומרים ברחבה, מסתירים בדמותם את החורבן הרוחני שישנו לדעת המאמינים. קשה לבכות על החורבן במדינה שבה המחאות הן על יוקר המחייה. אמונה גדולה וחזקה לא יכולה להאפיל על עוצמתה של מדינת ישראל. השלטון היהודי לפני אלפיים שנה – שעל חורבנו אנו מקוננים מדי תשעה באב – היה חלש בהרבה מעצמאותה של מדינת ישראל. החשמונאים שלטו כאן זמן קצר בלבד. רוב שנות עצמאות מלכות יהודה/ישראל לא היו עצמאות של ממש. באופן אירוני, המתיחות הביטחונית היום מחזקת בקרב המאמינים את תחושת החורבן. כך הם יכולים לומר לעצמם: הגאולה עדיין לא באה, מדינת ישראל אינה ראויה להיקרא "ראשית צמיחת גאולתנו". אף שבסתר ליבם הם יודעים כי תושבי ירושלים שהיו נתונים תחת שלטון רומאי במשך שנים ארוכות היו מוכנים להתחלף עם תושבי ניר עוז וכיסופים. חיים תחת איום הרקטות עדיפים על חיים תחת שלטונו של הורדוס. תושבי ירושלים, בעשרות השנים שלפני החורבן, היו בטוחים פחות מנערי גבעות בפחון על גבעה מבודדת ביו"ש. ומה בנוגע לחזון הגאולה ותפילת "השיבה ימינו כקדם"? האם בית המקדש, במתכונת של בית מטבחיים להקרבת קורבנות, הוא חלומו של כל יהודי? ספק גדול. האם מצב שבו הכהונה הגדולה נקנית בכספי שוחד הוא תשוקתו של העם היהודי? ברור שלא. אם כן, המתאבלים, כך נדמה, חפצים למעשה בגאולה שלמה: גאולה של חיי נצח. גאולה של חיים ללא דאגות. במילים אחרות: להוריד את גן העדן מהשמיים אל הארץ. קשה לא להתחבר לשאיפה לעולם ללא כאב. ניתן היה להרגיש את צער תשעה באב, אם הוא היה מוקדש למחיר ששילם עם ישראל באלפיים שנה של היעדר ריבונות. למרבה הצער, תשעה באב התמקד רק בחורבן בית המקדש וחורבנה של ירושלים. אירועים כמו השואה לא מצאו את מקומם בנוסח הרשמי של הקינות. כאדם שלא מתחבר לרעיון של בית מקדש ושל הבאת קורבנות, אני מתקשה למצוא את מקומי במועד הזה. אולי יבוא יום ותשעה באב יקבל את המקום הראוי לו, יום שבו מתנהל דיון נוקב על מחיר הגלות, מחיר הפלגנות, העלות הכבדה של חוסר היכולת להתכנס להסכמות בינינו לבין עצמנו.   ירושלים או גבעת הקפיטול נקודה קטנה שהצליחה לחבר אותי השנה אל תשעה באב, היה מרד בר כוכבא שעל פי התלמוד, הסתיים אף הוא בנהרות של דם בתשעה באב. שאלת התוחלת שבמרד נתונה בידיהם של ההיסטוריונים. חלקם חשבו שבר כוכבא היה מנהיג פזיז שהוביל את עמו לשואה, אחרים רואים את התמונה באופן מורכב יותר. חכמי התלמוד העדיפו להמעיט את העיסוק באיש ובדמותו, בכל זאת, גדול התנאים, רבי עקיבא, תמך במרד וכנראה איבד את רוב תלמידיו במלחמה הכושלת ברומאים. ההיסטוריה מלמדת שבכל פעם שהיהודים ניסו להישען על הכוח בלבד, בלי הבנה גאו-אסטרטגית, הם נכשלו. בתחבולות תעשה מלחמה. לדוגמה: המכבים ידעו לנצל את הפיצול ביוון כדי לנצח בקרב בית סלוקי, לעומת זאת במרד הגדול ובמרד בר כוכבא התבססו על הכוח הפיזי בלבד. אולם הכוח היהודי לא היה חזק מספיק כדי להתמודד עם אימפריה בסדר גודל של רומא. אלפיים שנה מאוחר יותר בן גוריון השכיל לכרות בריתות עם מדינות העולם, והביא לכך שהכוח היהודי ניצח את מדינות ערב. אנקדוטה מעניינת שתפסה אותי בסיפור ההיסטורי על מרד בר כוכבא: אחת הגזירות שהיוו את העילה לפרוץ המרד הייתה החלטתו של אדריאנוס לחרוש את ירושלים ולהפוך אותו לעיר רומאית בשם איליה קפיטולינה. קפיטולינה הוא שם כולל לשלושת אלי רומא: יופיטר, יונו ומינרווה. מבחינה היסטורית, אדריאנוס נכשל במשימתו להעניק את השם לירושלים. לפחות בארה"ב הוא כן הצליח, והגבעה שבה שוכן בית המחוקקים של ארה"ב נקראת "גבעת הקפיטול". בפעם הבאה שאתם נתקלים בשם גבעת הקפיטול, תזכרו שירושלים הייתה אמורה להיקרא כך. שבירת צום נעימה לצמים ויום טוב לכולם.

רות בנדיקט יוצרת קומיקס תמונות מרתק ומשעשע, המציג את ניצני היציאה בשאלה של צילי. יש מצב שהיא המציאה ז'אנר אומנותי חדש. קחו לעצמכם כמה דקות של כיף ומבט משועשע על העולם החרדי, שידוכין, מחשבות כפירה ועוד.   קישור לקובץ עם הפרקים שהתפרסמו עד כה- https://bit.ly/Hamoredet.   הפוסט שפרסמה רות כשהוציאה את הפרק הראשון: טוב התחלנו את היום במתישהו לחמש לפנות בוקר ועכשיו למעלה ממיליון שעות של עירות ושכרון חושים אני מנסה להרדים ילד אז במקום שיטוט בפינטרסט הנה צילומים מהבוקר. טכנית אני לא משועממת כמו שהתנוונתי לגמרי. אפילו בן ה-5 הכריז שרק ילדות משחקות בבובות. ובכלל בנות זה קקה. כשלתי כהורה אבל זה כבר היה לפני הקורונה, לא אתמם. אקיצער הבוקר (כלומר לפנות בוקר) הסתמסתי עם חבר שתקוע במזרח ורואה למחייתו נטפליקס. כמו רבים מחברי המכירים.ות את הפרט האקזוטי הזה בחיי, החרדיות-לשעבר, הוא הניח שכל פעם שאי מי משתעל באידיש על איזה מסך זה איכשהו קשור אלי. הוא כזה, "וואו ראיתי את 'המורדת' וחשבתי עליך! איזה אמיצה את!" אני כזה - "זה לא הסיפור שלי." אז הוא כזה, "אבל גם את היית חרדית פעם!" אז אני כזה, "טוב די זהו כבר אין לי כוח להסביר." 'המורדת', שראיתי קצת מסרט הרקע עליה ונזכרתי למה אני לא צופה ביצירות מהז'אנר, ככל הנראה עשויה היטב ונוגעת ללב וכל מיני דברים טובים אבל היא לא הסיפור שלי. זה לא שאני מתקטננת על המשבצת ההיסטורית הספציפית שלי, אבל קווי העלילה הגסים שלי לא כוללים חסידות, נישואים, גבר זר שנכפה עלי במיטתי, שפה אחרת או מקום לחלוטין חסר חמלה. לא יודעת מה כוללת שאר העלילה אבל די בטוחה שאף היא קשורה אלי באופן קלוש מאד. מתמטית אני יותר קרובה לקארי ברדשואו. כי יש לי נעליים. וכי אני מקריינת את חיי בקול דקיק ומעצבן. אז הנה פרודיההההה על כל סרטי וסדרות הז'אנר - על חרדים, חרדים לשעבר, על כל אלו שתקועים ברצף הלימינאלי שבין חרדים למה שלא. כי מבחינתי אלו סרטי שואה ואני לא צופה בשואה. למה שואה? כי בסרטים/סדרות הללו יש נוכחות מרוכזת מאד של דמויות שכל ה-agency שלהן מושקע בשלבים שונים של שקיעה או ציפה באורח חיים שנכפה עליהן. ואותי מעניין מה עושות דמויות שנמצאות מעבר לדבר הזה. דמויות עם עץ בחירות ענף ומורכב. לא שחור-לבן, בחוץ-בפנים, כללי הקהילה או מרד. אותי מעניין מה עושות האיילות בלילות. אז הנה עוד לא-הסיפור-שלי אבל לפחות היא ליטאית!

"זה שבועות שאני מתפעם מן הטבע, יציר כפותיו של אדם, תפארת בריאה, תן לי לשמור בי אביב, ותן לי עוד רגע, כי חג בלבן תמיד עורר בי תקווה." חמוטל בן זאב   הסלון הירושלמי מזמין יוצאות ויוצאים ואת הקהל הירושלמי להיפגש ללילה של לימוד, שיח משמעותי וחיבורים תיקון ליל שבועות בסימן "תיקון ותקווה"  הערב יכלול מעגלי שיח מונחים בחללים בסלון ולאחר מכן התכנסות למרחב לימוד פתוח בחברותות /קבוצות קטנות. נעסוק בזוויות שונות של פילוסופיה, ספרות והגות, ותקשורת בינאישית לעיסוק בשאלות של מהי תקווה בשבילנו, מה המשמעויות של תקווה בזמנים מורכבים, איך תקווה מופיעה בסיפור מגילת רות ועוד.   מה הלו"ז? 22:00 - התכנסות לתיקון, בר עוגות, פירות וקפה. 22:15 - מעגלי שיח מונחים סביב נושא.   מעגל 1 - תקווה בפילוסופיה בהנחיית אלי פנחס גולן על המנחה: אלי פנחס גולן - בוגר החינוך החרדי, דוקטורנט בפילוסופיה. חוקר את הפנומנולוגיה של האחרות. על הנושא: דרך הפילוסופיה של הזמן נצלול אל מכמני התקווה, נבין מדוע היא חיונית לנו ובאיזה אופן היא חלק בלתי נפרד מההווה.      מעגל 2 - תקווה בספרות והגות בהנחיית הודיה פדר על המנחה: הודיה פדר - ירושלמית, בוגרת תואר ראשון ושני בספרות משווה. מורה לספרות ומלמדת בבית מדרש אחד העם. על הנושא: קריאה במגילת רות - ניכנס אל נבכי נפשן של הדמויות ונבחן את היחס שלהן לתקווה והמשכיות. וכן יצירות המשך שנכתבו בזיקה למגילה לאורך ההיסטוריה.     מעגל 3 - תקווה בתקשורת בהנחיית מאיה כחולי על המנחה: סטודנטית לתואר ראשון בעבודה סוציאלית קהילתית, מובילת קהילת ההורים בסלון ומיזם "זמן להקשיב" - מעגלי שיח על החיים המשותפים בליווי מגשרים. על הנושא: נתבונן יחד על האופן שבו אנו מנהלים את הקשרים בחיינו, תוך הקניית כלים מהשפה הגישורית לקידום שיח מקדם של פתרון בעיות.      23:15 - הפסקה והתארגנות. 23:30 - מרחב בית מדרש מונחה ללימוד בחברותות /קבוצות קטנות.   מתי: ליל שבועות - שלישי 11.6, בין השעות 00:30-22:00. איפה: הסלון הירושלמי, הרברט סמואל 2. הכניסה ללא עלות אך נדרשת הרשמה מראש!   ההרשמה כאן  

אחרי 24 שנות נישואין, וכשהיא אם לשבעה, החלה יהודית רותם במסעה אל החירות, כפי שהיא מכנה זאת. היא עזבה את העיר בני ברק ואת העולם החרדי, ותוך כמה שנים נכנסה להיכל התהילה של הספרות העברית. אל הרזומה המפואר שלה, שכולל 13 ספרים למבוגרים ושני ספרי ילדים, יצטרף בקרוב ספר חדש – מסות וסיפורים קצרים. לרגל צאת הספר ולרגל סיום תחרות הסיפור הקצר של "התקופה" – רותם עומדת בראש ועדת השיפוט לבחירת הסיפורים הטובים ביותר – ישבנו לשיחה על יציאה מהעולם החרדי, על הספרות החרדית, ועל תפקידם של הכותבים מקהילת היוצאים בשימור השפה העברית.   לכתוב למגירה זה כמו לתלות תמונה עם הפנים אל הקיר "בתור ילדה היו לי שתי תשוקות. התשוקה לקריאה, שהייתה דומיננטית מאוד וכללה פחד מקריאת ספרים אסורים. והתשוקה לכתיבה, כמעין חלום לא ממומש. לא כתבתי כלום עד הרגע שיצאתי מהעולם החרדי. גם לא למגירה. מבחינתי, לכתוב למגירה זה כמו לתלות תמונה עם הפנים אל הקיר. עם זאת, לא עזבתי את העולם החרדי בשביל להיות סופרת, יצאתי כי ביקשתי לעצמי חירות נפשית". מהי למעשה הכתיבה עבורך? "הכתיבה אצלי היא עניין תרפויטי. אחרי שסיימתי לכתוב את הרומן האחרון, החלטתי שאני מפסיקה לכתוב. חשבתי שכך יהיה לי הרבה זמן לקרוא. אבל הקריאה לא מילאה את הצורך העמוק, וחזרתי לכתיבה. בחרתי לחזור דרך המסות והסיפור הקצר. מסה היא סוגה ייחודית, שיש בה מין הסיכום. נדרשת בגרות ובשלות כדי לכתוב מסה, משום שהיא כוללת בתוכה את כל הז'אנרים הספרותיים, וכן זיכרונות, וידויים, סיפורים מהחיים – יחד עם רעיונות עיוניים". פרץ היצירה והכישרון הבלתי נדלה של רותם מעלים שאלה בסיסית – מדוע בעצם לא השמיעה את קולה במשך שנים רבות כל כך? "חונכתי לשתוק", היא מסבירה. "מייד אחרי החתונה בעלי הודיע לי שהוא מקפיד על תענית דיבור בימים שני וחמישי. לכולם בקהילה ברור שדיבור שאינו בדברי תורה – מיותר. אפילו שיחות הנשים לא עסקו בעניינים האמיתיים של החיים, אלא היו בעיקר פטפוטים גרידא. הכתיבה הייתה הדרך שלי להשמיע את קולי, לאחר חיים בחברה שמשתיקה את הקולות שלא עולים בקנה אחד עם תפיסותיה, ובפרט לא מאפשרת לנשים להשמיע את קולן". אבל ארון הספרים החרדי עמוס בספרים. בהיעדר טלוויזיה וקולנוע, כולנו גדלו על ספרות חרדית... "ספרות והעולם החרדי הם תרתי דסתרי", מבהירה רותם מייד. "סופר חייב להשמיע את האמת שלו, ואילו ספרות חרדית, בהיותה ספרות מגויסת, לא מאפשרת זאת. החברה לא נותנת לזה מקום. גם ספרות בדיונית היא האמת של הסופר, ואת זה אי אפשר להשמיע בחברה החרדית". להמחשה, מספרת רותם על חברה חרדית שלה, שבחרה לפרסם ספר חשוף ומלא רגש. הספר יצא בהוצאה לאור לא-חרדית, משום שאף הוצאה לאור חרדית לא הייתה מסכימה לפרסם ספר כזה. אבל הריחוק הזה לא הוכח כיעיל. עם פרסום הספר ספגה המחברת ביקורת עזה פנים-מגזרית ולא פרסמה ספרים נוספים. אם כך, הרי שיוצאי החברה החרדית נדרשים להשלים פערים גם בתחום הקריאה. "אכן. מי שרוצה לגשת לתחום הכתיבה צריך לקרוא, לקרוא ולקרוא. השלמת פערי השפה ה'ישראלית' והפערים בצורת ההבעה עוברת דרך קריאה. יש הרבה כישרונות באוכלוסיית היוצאים היוצאים. הנוכחות הגבוהה שלהם בעולם היצירה והאומנות מעידה על נפש רגישה, שמאפשרת להם לראות דברים שאחרים לא רואים".   העברית עבורי היא הקדושה השנייה אחרי המשפחה "השפה העברית היא הנס הכי גדול שקרה לנו", אומרת רותם, ובקולה ניכרת התרגשות. "עבורי העברית היא הקדושה השנייה, אחרי המשפחה. אולם השפה שאני וחבריי הסופרים משתמשים בה הולכת ונעלמת. הסופר חיים באר אמר לי פעם, 'יום אחד לא יבינו את השפה שאני ואת כותבים'. הוא, למשל, מתעקש בכל ספר שלו להשתמש במשפט 'דעת לנבון נקל'. רוב קוראי העברית היום לא מבינים את המשפט הזה, ובכל זאת באר ממשיך לכתוב אותו בספרים שלו, כחלק מתפיסת עולם שמדגישה את חשיבות שימור השפה. באחד הספרים שלי כתבתי את הביטוי 'לית מאן דפליג'. העורך שלי ביקש למחוק אותו, בטענה שהקוראים לא יבינו את המשמעות. אמרתי לו, 'מה הבעיה? שיבדקו במילון'". זו בעיה שאין לקוראים וכותבים יוצאי החברה החרדית. "לכותבים בקהילת היוצאים יש תפקיד חשוב בשימור השפה", אומרת רותם. "העברית היא שפה שהתפחתה מהתנ"ך, דרך המשנה והתלמוד, המדרשים ושפת הפיוט. סופרות וסופרים שבאים מהעולם החרדי יכולים בכתיבה שלהם לשמר את המקורות ולהעשיר את העולם ואת השפה של הקורא. כמובן, חשוב להפעיל שיקול דעת ולהשתמש במשורה במילים פחות מוכרות. החוש למינון נרכש עם הזמן". יהודית רותם נבחרה לעמוד בראש ועדת השיפוט לבחירת הסיפור הקצר הטוב ביותר, במסגרת תחרות הכתיבה בחסות מגזין "התקופה" – הבמה ליצירה של יוצאות ויוצאי החברה החרדית. הבחירה בה אינה מקרית, ליהודית רותם קשר הדוק לעולם היציאה.   שלומי קשור בשלומם של היוצאים והיוצאות "במכתב ששלחה המשוררת זלדה אל אהובה חיים מישקובסקי, היא כתבה: שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ. במסה בספר שעתיד לצאת לאור השתמשתי בציטוט הזה וכתבתי, 'שלומי קשור בחוט לשלומם' לשלומם של אלו שהתלבטו ושוחחו איתי לאורך השנים. בחורים מהישיבות הנחשבות ביותר, וגם כאלה שהגיעו למשרות מכובדות בעולם החרדי. חלקם ביקשו שאומר להם מה לעשות, שאחליט עבורם. תמיד אמרתי להם: אני יכולה להקשיב לכם, אני יכולה לעזור, אני לא יכולה להגיד לכם מה נכון לכם".   משהו אישי לסיום עבורי, ועבור קוראים רבים, יהודית רותם אינה רק סופרת ברוכת כישרון ושופעת יצירה, היא מודל והשראה למסע גדול שתורגם למילים; מסע מעולם שבו מוטלות הגבלות רבות על חירות המילה, לעולם של חופש היצירה. את ספריה קראתי בסתר בישיבה, ושבתי אליהם ממש לאחרונה. התחברתי לגיבוריה שהם, כמוני, קרועים בין עולמות שונים ולא תמיד מוצאים את התשובה.

"ההתנדבות הוא מעשה שנעשה מרצונו החופשי של האדם, ללא תמורה חומרית או אחרת" אנחנו נעסוק בהתנדבות שגם מעניקה לאחר מה שמכונה 'גמ"ח' ברחוב החרדי. מטרת המאמר היא לעבור על הסיבות להתנדב (להעניק חזרה לחברה),  הדרכים להתנדב ובחירת ההתנדבות המתאימה לכם. חשיבות ההתנדבות הישראלים רואים במתנדב, על-פי סקר שערך קמיל פוקס למיזם ההתנדבות הישראלי, אדם טוב ואכפתי, בעל לב רחב התורם לחברה, לקהילה ולמדינה. אולם כ-80% מהישראלים רואים בו דבר מה נוסף: הם סבורים כי המתנדב מסוגל לחולל שינוי חברתי ובקרב המתנדבים עצמם, החשופים להשפעת פעילותם על הקהילה והעולם, עולה השיעור ל- 86%. אנו שואפים להצמיח דור שיהיה מודע לכוחו לחולל שינוי בחברה הישראלית. לא רק דור הדורש שינוי, אלא דור המחולל בעצמו את השינוי שהוא רוצה לראות בעולם. 84% מקרב הלא מתנדבים הביעו רצון להתנדב ומרבית המתנדבים מצאו את מקום התנדבותם על-ידי לקיחת יוזמה: פנייה דרך האינטרנט, לרכז ההתנדבות הרשותי, למתנ"ס השכונתי או למעסיק שהופך גורם דומיננטי יותר ויותר במעורבות חברתית והשפעה חברתית. העובד בימינו אנו,אינו מחפש רק שכר ותנאים, אלא גם משמעות וסיפוק שמעבר להם ותרומה לחברה במקום עבודתו. (הנתונים מכתבה בואתר ווינט משנת 2015 ) להתנדבות ועשיית חסד לא מעט מקורות גם ביהדות, אני מעריך שאין צורך לפרט. ההתנדבות כאמור, אינה רק תרומה לחברה, אלא גם ובעיקר הכלי שלנו לחולל שינוי מבפנים. המשמעות ליוצא ההתנדבות ליוצא בשאלה אינה רק כלי לתרום או לחולל שינוי, אלא גם כלי היטמעות והכרות עם החברה הישראלית (על כל גווניה). החברה הישראלית כידוע מאוד הטרוגנית (לא אחידה), אך אנו לרוב זוכים להכיר באמת רק קבוצה מאוד סגורה 'הומוגנית' (קבוצה שהחברים בה מאוד דומים בהתנהגותם מוצאם ותרבותם האחד לשני). לכן, שרות צבאי, שרות לאומי או התנדבות בכל גוף אחר, יכולה לתרום להשתלבות שלנו בתוך החברה הישראלית. הסיבות להתנדב המועצה הלאומית לישראל (גוף המרכז את נושא ההתנדבות בישראל) חקרו את הסיבות שמניעות אותנו להתנדב. להלן תוצאות המחקר שלהם: אלטרואיסטים – הרצון להועיל ולעשות טוב. אידיאולוגים – הרצון לקדם רעיון אדיאולגי שהמתנדב מאמין בו (לחולל שינוי). אגואיסטים – הצורך האישי לקבלה והערכה, הרצון להימנע מרגשות אשם. השגת תגמולים חומריים – לדוג' אדם המתנדב במשמר שכונתי ועל הדרך מגן על נכסיו. השגת תגמולי סטטוס – השגת תגמול באופן עקיף, כמו קבלה לתפקיד או רכישת מיומנות. מניעים של קשרים חברתיים – יצירת חברויות וקשרים בתוך המסגרת ההתנדבותית (קהילה). מניעים למילוי זמן פנוי – מילוי שעות הפנאי. מניעים של צמיחה ועצמה אישית – לכאלו המאמינים בצמיחה אישית מתוך נתינה לחברה. תפיסת העולם ברחוב החרדי, רואה בהתנדבות עשיית טוב, ועל כן אדם המתנדב ממניעים אישיים כאלו ואחרים יכול אולי להיתפס בעין שאינה מספיק טובה. התפיסה הכללית לעומת זאת, רואה בעצם ההתנדבות מעשה טוב ללא קשר למניע. לכן, לא משנה מה הסיבה שהובילה אתכם להתנדבות, אפילו רצוי שתבהירו אותה בינכם לבין עצמכם, אך מה שחשוב שתדעו לבחור נכון את התחום בו תתנדבו. אז איך נבחר תחום התנדבות אמרו חז"ל 'אדם קרוב אצל עצמו' אם אנחנו רוצים שלהתנדבות שלנו תהיה משמעות גם לצד המקבל, אם אנו רוצים להצליח במשימה שאנו לוקחים על עצמנו, חשוב מאוד לגשת לתחום התנדבות הקרוב ללבנו. אבל זה לא הכול, גם אם נבחר להתנדב בתחום הקרוב ללבנו, אם לא נעשה זאת נכון גם אנו וגם הצד המקבל נהיה מתוסכלים מהתוצאה, לכן חשוב לבחור תחום שאנו בטוחים שנהיה מסוגלים להצליח בו. שיקול נוסף שחושב מאוד לקחת בחשבון, הוא היכולת הנפשית להתמודד עם המשימה. הבחירה בתחום התנדבות שאינה קשה לנו להכלה, אינה בריחה מבעיות החברה אלא החלטה נבונה בכדי להיות אפקטיביים בהתנדבות שלנו. איפה אפשר להתנדב כפי שכתבתי קודם, 'אדם קרוב אצל עצמו' על כן אני מעריך שיש לא מעט יוצאים שישמחו לתרום חזרה ליוצאים אחרים. לכן, אציין כאן את האפשרויות לתרום במסגרת זו ועוד כמה תחומים ואו עמותות מוכרות וידועות. התנדבות במסגרת עמותת יוצאים לשינוי מתן שיעורים פרטיים, ניהול משמרות המרכזים הקהילתיים, הובלת סנדאות וקורסים ליוצאים, סיוע בתחום שינוי מדיניות, סיוע מקצועי (מטפלים קליניים), מנטורים ליוצאים (אוריינטציה תעסוקתית ואו חברתית), אדמיניסטרציה וגיוס משאבים. תחומי הפעילות למתנדב בהלל איוש הקו הפתוח, ליווי אישי ליוצאים, מתן שיעורים פרטיים, סיוע בעבודות משרדיות, סיוע בניהול ותחזוקת האתר, גיוס משאבים, שיווק ופרסום, סיוע מקצועי (עובדים סוציאליים, עורכי דין), ארגון אירועים. ההתנדבות בהלל מחייבת הכשרה רלוונטית. לפרטים נוספים ניתן להיכנס לאתר של העמותה בקישור המצורף. התנדבות עם נוער בסיכון במרכז ההתנדבות עם בני נוער וביחוד נוער בסיכון, ניתן למצוא מגוון פעילויות התנדבות. עם נוער בסיכון: התנדבות במסגרת אירועים מאורגנים לנוער בסיכון, נערים ונערות במצוקה, פגיעות מיניות, תעסוקה וליווי לחיים עצמאיים, עבודת רחוב, הכשרות, מרכזי מידע וייעוץ לנוער, ייעוץ ותמיכה באינטרנט. בנוסף, קיימות עמותות המפעילות מערכים עם תכנים חינוכיים לנוער בישראל ומטרתם חיזוק תחומים ערכים בחברה. עמותת עלם היא העמותה הגדולה ביותר הפועלת בתחום ההתנדבות עם נוער בסיכון. ניתן להיכנס לאתר של עלם, תחת תחומי פעילות להכיר לעומק כל תחום ולבחור את זה המתאים לכם. בתחום ההתנדבות עם נוער בכלל, ניתן למצוא גם את עמותת 'גשר אל הנוער' . לטובת הכרות מעמיקה עם תחומי ההתנדבות ודרך הרישום מומלץ לפנות לרכז המתנדבים בעמותה שנבחרה. התנדבות עם קשישים בתחום זה, ניתן למצוא מגוון פעילויות התנדבות, החל משיחה שבועית, השתתפות באירועים, ביקורים שבועיים, שיפוץ בתים לקשישים, עזרה בקניות ועוד. בתחום זה פועלות לא מעט עמותות, העיקרית שבהן: עמותת איש צדיק היה, עמותת רוח טובה, התנדבות מאורגנת על ידי משרד העבודה והרווחה לחץ לכניסה. לפרוט מלא של כלל העמותות הפעולות בתחום לחץ כאן. התנדבות עם בעלי חיים בתחום זה ניתן להתנדב כמשפחת אומנה לבעלי חיים, עזרה בארגון וניהול ימי אימוץ, עזרה בתחומים משרדיים בעמותה ועוד. העמותות העיקריות הפועלות בתחום, צער בעלי חיים, תנו לחיות לחיות, SOS  חיות ישראל. על מנת להקל על בעלי החיים, ניתן גם להשאיר קעריות מים בימים חיים וקעריות עם אוכל בשכונה. תחומי התנדבות נוספים אם יש תחום נוסף שאינו מובא כאן בו תרצו להתנדב, מומלץ מאוד להיכנס לאתר של המועצה הלאומית להתנדבות בישראל ולהכיר תחומי התנדבות נוספים ואת הדרכים ליצירת קשר. אתרים מרכזיים בנושא התנדבות אתר הרשות להתנדבות ישראלית שירות לאומי פורטל התנדבות בישראל אתר עמותת עלם בהצלחה, מקווה שהמאמר עזר לכם, אם יש לכם תיקונים המלצות או הארות, נשמח שתכתבו לנו בתגובות ואנו נשתדל לענות ולהשלים את המידע החסר בהקדם.

אנחנו נוהגים לייחס למילה "תרבות" או את הביטוי "אנשים מתורבתים" לקבוצת אנשים מלומדת שאוהבת סוג מסוים של מוזיקה, כאלו שהולכים לתערוכות, להצגות, ולמוזיאונים. לאדם שגדל בחינוך החרדי, לפעמים מתלווה להגדרה של המילה טעם מעט חלול, כזה השמור לחילונים המחפשים משמעות. אבל, למען הדיוק, תרבות היא בעצם דפוס חיים של קהילה אנושית (הגדרה מילונית). אפשר לחדד ולהגיד שהיא מגדירה קוד התנהגות של קובצת אנשים. או במילים פשוטות, עשה ואל תעשה המקובל באותה החברה. להבנת הנושא מעט לעומק אפשר לבחון את הביטוי "תרבות אירגונית" הביטוי בעצם בה לייצג את העובדה שבכול חברה שנעבוד נמצא סט של כללי התנהגות כאלו המגדירים מה מצופה מהעובדים בחברה. אז ראינו שלמילה תרבות יש משמעות מעט שונה מהדרך בה אנחנו נוטים להבין אותה בשפת היום יום. הסיבה לבלבול נובע דווקא מזה שאותם פעילויות כמו שמיעת מוזיקה, צפייה בהצגות או ביקור בתערוכות, מהוות נושא שיחה מרכזי בהתכנסויות חברותיות ויש להם (לאותם פעילויות) את הכוח לעצב אותנו כחברה ובעצם להגדיר את התרבות שלנו (עשה ואל תעשה). לדוגמא, אפשר לקחת שירי מחאה, או הצגות המייצגות תפיסה פוליטית ולראות שהם בעצם מעבירים לנו מסר כיחידים או כקבוצה ומשפעים על תפיסת עולמנו. דוגמא נוספת ניתן לראות מתפיסת היופי שלנו (מיהו אדם יפה או מהו בית יפה) אותה אנחנו בדרך כלל נעצב דרך הצפייה בתכנים בטלוויזיה ודרך הרצון שלנו להיראות ולהידמות לאותם שחקנים / דמויות. מטרת המאמר, היא לעסוק דווקא בחלק שנקרא לו תרבות הפנאי, שהוא באמת החלק שמתייחס למוזיקה, הצגות ומופעים, ספרות, קולנוע וכ"ו. חשיבות נושא תרבות הפנאי תרבות בכלל ותרבות הפנאי בפרט, כפי שכתבתי למעלה, בעצם מעצבת אותנו כקבוצה וכיחידם ומשפיעה על תפיסת עולמנו. כמאמר מילן קונדרה שליט"א "התרבות היא זיכרונה של אומה, מצפונה המשותף, המשכיותה ההיסטורית והצורה שבה היא חושבת וחיה". יש עוד לא מעט אימרי שפר על התרבות ומשמעותה בקישור הבא למתעניינים. אבל למה זה חשוב לנו היוצאים בשאלה??? המשמעות ליוצא יש לנו כבר תרבות מוזיקה הצגות שפה וסלנג שגדלנו עליהם, מה המשמעות בהבנת תרבות אחרת? ראשית, הסקרנות הטבעית, להבין דברים מחוץ לעולם עליו גדלנו והתחנכנו. אבל חשוב מהכול, הצורך להיות חלק מהחברה אליה בחרנו במודע להשתייך. לא רק היכולת לנהל שיחה על נושאים הנחשבים מעניינים, אלא גם ובעיקר, הצורך להבין את סביבת העבודה בה כנראה נעבוד, להבין את תפיסת העולם של החברים שנרכוש, לדעת איך להתנהג עם בת הזוג שלנו ולהבין את תחומי העניין, קודי ההתנהגות והתפיסות החברתיות המקובלות. נחלק את התרבות למספר קטגוריות עיקריות ונפרט על כל אחת- מוסיקה, קולנוע, הצגות, בילוי (מועדונים, פאבים מסעדות). מוסיקה את המוסיקה מוקבל לסווג להמון קטגוריות שונות- לפי סגנונות המוסיקה, ג'אז, פופ, רוק וכ"ו (נרחיב בהמשך). לפי שנים, שנות ה50, ה60 וכ"ו (נרחיב בהמשך). לפי תרבות, חסידית / יהודית, ערבית וכ"ו לפי מדינות, מוסיקה ישראלית, יוונית וכדומה. וכמובן לפי זמר או להקה. איך מקשיבים למוזיקה היום? על מנת להאזין למוזיקה ניתן לגלוש בכמה אתרים מרכזיים. המקובל ביותר, בו ניתן למצוא כמעט כל שיר הוא האתר You Tube  (יוטיוב) ניתן להירשם לאתר באמצעות חשבון ה gmail האישי ולאפשר לאתר ללמוד על הסגנון והמועדף עלינו וע"י זה לתת לאתר להציע לנו רשימת שירים דומים. באתר, אפשר גם לבחור רשימת השמעה Play List לפי הסיווגים שרשמנו למעלה או לפי זמר, כל מה שצריך לעשות זה פשוט לרשום בשורת החיפוש מוזיקה חסידית (לדוגמא) או את שם הזמר שנרצה לשמוע. בטלפון הסלולרי ניתן להוריד את האפליקציה של You Tube בחינם. ניתן לגלוש לאתרי רדיו אינטרנטיים המשמעים מוזיקה לפי סגנונות בהתאם לסיווגים. לדוגמא אתר TUNEYO שירותי סטרימינג- ההורדות הפיראטיות ואופציות ההשמעה החינמיות שהוצגו למעלה, הובילו באופן טבעי לצניחה דרסטית ברווחים של שוק המוזיקה. יש כאלה שהגדילו והספידו את התעשייה הזאת. אולם, בשנים האחרונות קמו שירותי מוזיקה שמעניקים חלופה חוקית ואף כדאית לצריכה הפיראטית של המוזיקה. מדובר באפליקציות שניתן להוריד דרכן באופן מידי מוזיקה מכל העולם ובכל השפות- והאופציות הן בלתי נדלות. נדרשת יצירה של שם משתמש ותשלום חודשי (מנוי) של כמה עשרות שקלים (באפל מיוזיק למשל, ישנה הנחה לסטונטים ובמסגרתה מנוי עולה עשרה שקלים לחודש). פונקציה נוספת של אותן התוכנות שמבדילה אותן מסוגים אחרים של צריכת מוזיקה, היא שהן "לומדות" את השירים שהמשתמש מוריד וכך יודעות להציע לו מוזיקה חדשה בהתאם לטעמו האישי. ב-ספוטיפיי Spotify לדוגמא, ניתן להוריד תחילה גירסא חינמית של התוכנה שאמנם כוללת פרסומות והיקף הפונקציות שבה מוגבל, אך כך ניתן להתרשם מהשירות לפני שמתחייבים למנוי בתשלום. מדובר בפתרון פרקטי ונוח לכל חובבי המוזיקה האדוקים. לפני שאתם בוחרים באיזה שירות לבחור, להלן כתבה שמשווה בין שתי ענקיות שירותי המוזיקה, אפל מיוזיק וספוטיפיי.  שמעתם שיר ברדיו שיר שבא לכם למצוא אותו ואין לכם מושג מה השם שלו, גם לזה דאגו לנו. כל מה שצריך לעשות, להוריד לפלאפון שלכם את אפליקציית Shazam  (שזאם), ברגע שהשיר מושמע, תלחצו על העיגול במרכז האפליקציה והאפליקציה כבר תמצא לכם את השם של השיר. קטגוריות במוזיקה – סגנונות קיימים אין ספור סגנונות מוזיקליים שונים לכן, לא נוכל להתייחס לכולם כאן. למי שרוצה פרוט מעבר למאמר, יכול להיכנס לקישור המצורף סגנונות מוזיקה. אנו נתייחס למפורסמים שבהם. רוק Rock מחולק להמון קטגוריות משנה (רוק קל, רוק אלטרנטיבי, פרוגרסיב מטאל וכ"ו). תור הזהב של הז'אנר הזה בדרך כלל מיוחס לתקופה שמשנות ה-60 של המאה ה-20 עד לשנת 1980. בעידן זה אמנים כגון אלביס פרסלי, בוב דילן, הביטלס, סקורפיונס, הרולינג סטונז, קווין, ניל יאנג, לד זפלין,פינק פלויד, ג'ימי הנדריקס, פרנק זאפה, ג'נסיס ורבים אחרים כבשו את מצעדי הפזמונים ברחבי העולם. רשימת השמעה לדוגמא מאתר You Tube זמרים מפורסמים בתחום: אלביס פרסלי, בוב דילן, הביטלס, סקורפיונס, הרולינג סטונז, קווין, ניל יאנג, לד זפלין,פינק פלויד, ג'ימי הנדריקס, פרנק זאפה, ג'נסיס. פופ -POP  מחולק להמון קטגוריות משנה (רוק קל, רוק אלטרנטיבי, פרוגרסיב מטאל וכ"ו). בהתאם להקשר היא קיצור למונח מוזיקה פופולרית, בייחוד בשנים האחרונות, מונח המתאר ז'אנר של המוזיקה הפופולרית. מוזיקת פופ נועדה לכל הגילאים. רוב שירי הפופ מושמעים במועדונים ואירועים, במיוחד שירים בולטים של הזמרים המודרניים והישנים, או חידושים של שירים משנות השבעים – שמונים. רשימת השמעה לדוגמא מאתר You Tube זמרים מפורסמים בתחום: אדל, אריאנה גרנדה, סלינה גומז, גסטין ביבר, לידי גאגא, קיטי פרי, טיילור סופיט. בלוז – Blues (להרחבה לחץ על המילים בלוז – Blues). מקורו של הבלוז הוא בארצות הברית, בשירת העבדים האפריקנים. שירה זו כללה שירי עבודה, שירי דת וכן מאפיינים של מוזיקה אפריקנית שורשית. סגנון זה נחשב לפואטי, מלודי, הרמוני ובעל קצב מיוחד משלו, דבר המבדיל אותו מכל סגנון מוזיקלי אחר. רשימת השמעה לדוגמא מאתר You Tube זמרים מפורסמים בתחום: בוב סגר, וו' .סי. הנדי ושירלי ג'ונסון. קאנטרי – Country (להרחבה לחץ על המילים בלוז – Blues). מוזיקת קאנטרי קרויה גם קאנטרי וווסטרן היא תערובת של מוזיקה מסורתית ופופולרית, אותה ניתן למצוא, באופן מסורתי, בדרום ארצות הברית ובכמה מחוזות בדרום מזרח קנדה, שהחלה להתפתח במהירות בשנות ה-20 של המאה ה-20 רשימת השמעה לדוגמא מאתר You Tube זמרים מפורסמים בתחום: קני רוג'רס, ג'וני קאש, לוק בריאן, סאם האנט. צ'יל אאוט (רגועה) Chill-out צ'יל אאוט הוא מונח המשמש לתיאור סגנונות מוזיקליים שונים אשר מטרתם הרגעה, או השראת אווירה נינוחה בעת השמעתם. מוזיקת צ'יל אאוט היא לא אלקטרונית בהכרח, אם כי לרוב נעשה ביצירתה שימוש באלמנטים אלקטרוניים. רשימת השמעה לדוגמא מאתר You Tube קטגוריות במוזיקה – לפי שנים. לא נרחיב כאן כמו למעלה, מאחר והסגנונות חוצים את רוב השנים והתקופות. מוזיקה לפי שנים מתחלקת לעשורים, לדוג' שנות ה60 שנות השמונים וכ"ו. באנגלית אפשר לחפש באינטרנט בדרך הבאה... 80s למוזיקת שנות השמונים או 60s למוזיקת שנות השישים. על מנת להכיר יותר את קטגוריות המוזיקה לפי שנים, ניתן לגלוש לקישור הבא שירים לפי שנים. על אותה הדרך, ניתן לגלוש לאתר You Tube ולחפש לדוגמא שנות ה90 בקישור הבא רשימת השמעה שנות ה90 קטגוריות במוזיקה – מוזיקה ישראלית המוזיקה הישראלית בדומה למוזיקה העולמית מתחלקת המון קטגוריות וסגנונות, בקישור הבא. גם מוזיקה ישראלית ניתן לחפש באתר You Tube  (ניתן לחפש באתר בעברית).   סדרות וקולנוע הסרטים (כמו המוזיקה) מחולקים לאין סוף קטגוריות, הסרטים הנפוצים בישראל שייכים בעיקר למה שמכונה תעשיית הסרטים האמריקאית Hollywood (שהיא הראשונה בגודלה בעולם). עם זאת, קיימים לא מעט תעשיות סרטים גדולות בעולם כמו תעשיית הסרטים ההודית Bollywood, תעשיית הסרטים המצרית, הצרפתית ועוד. נכון לומר, שכמעט כל מדינה בעולם מחזיקה בתעשיית סרטים משלה וזו לרוב מושפעת מהתרבות (פולקלור) של אותה המדינה. ההבדל בין סרט לסדרה סרט, לרוב, הינה עלילה  (סיפור) שאורכו עד כשעתיים וחצי, לרוב ניתן לצפות בקולנוע או באתרי אינטרנט (כפי שאפרט בהמשך). סדרה לעומת זאת, הינה עלילה המתפרסת על מספר עונות כאשר לכל עונה מספר פרקים, מקובל שאורכו של פרק הוא בין שעה לשעה וחצי. סדרות לרוב משודרות בערוצי הטלוויזיה על בסיס יומי או שבועי (פרק אחד כל יום או כל שבוע). קטגוריות סרטים וסדרות קומדיה – סרטים מצחיקים. דרמה – לרוב מתייחס לסרטים העוסקים ברגשות, יחסים ובחיי המשפחה. אימה – כשמו כן הוא, סרטים שלרוב מציגים עלילה מפחידה. מדע בדיוני (מד"ב) – סרטים העוסקים בחלל, בקוסמים או במסע בזמן. ילדים – יש לא מעט סרטי ילדים מפורסמים ומומלצים גם למבוגרים כמו סינדרלה, היפה והחיה (סרטי דיסני). תקופתיים – סרטים על מלחמות או תקופות ספציפיות. דוקומנטריים (דוקו) – סרטים תיעודיים, המתעדים את המציאות כפי שהיא, בניגוד לסרטי קולנוע רגילים שמטרתם להציג תסריט בדוי (אם כי לעתים מבוסס על סיפור אמיתי). איך לבחור סרט טוב קל ופשוט, מקובל שלכל סרט או סדרה מוציאים מעין סרטון המתאר בקצרה את העלילה, ניתן לחפש את הסרטון שנקרא טריילר (או בעברית קידמון) באתר YouTube אבל, הכי טוב לגלוש לאתר סרט שם ניתן למצוא תיאור של הסרט כולל הטריילר המלצות וביקורות.   אז איפה צופים בסרטים וסדרות קולנוע ניתן לצפות בסרט בבית או בקולנוע, שם החוויה טובה יותר לאור איכות המסך והסאונד (צליל). ניתן להזמין כרטיס מראש באחד מאתרי האינטרנט המצורפים מטה או להגיע ישירות לבית הקולנוע ולקנות כרטיס בקופה. עלות כרטיס לאולם רגיל כ 40 שקלים לאדם, ניתן לקנות כרטיס לאולם VIP (אולם הקרנה מפואר) הכולל ארוחה קלה, מושבים נוחים וכ"ו במחיר של עד 139 שקלים. יש הנחה לחיילים סטודנטים אזרחים ותיקים והנחות נוספות בכרטיסי במועדונים שונים, מומלץ לבדוק לפני ולהזמין מקום מראש. בארץ כמה חברות מפעילות של בתי קולנוע, להלן קישורים לאתרים ולהזמנות: סינמה סיטי, יס פלאנט, גלובס מקס, רב חן,  קולנוע לב, מהמחשב ניתן לצפות בסרטים וסדרות מהבית במחשב האישי או בטלוויזיה. במחשב האישי, ניתן לחפש בגוגל (או כל מנוע חיפוש אחר) 'סרטים לצפייה ישירה' או 'סדרות לצפייה ישירה' חשוב לדעת, לא מעט מהאתרים אינם חוקיים בישראל ועל כן ייתכנו הטעיות מכוונות מצד האתרים ואו הורדה של ווירוסים או הקפצה של פרסומות בעיתיות. לכן, מומלץ לוודא שלא גולשים לאתר שנראה מוזר ולא רשמי. מהטלוויזיה הכי קל ופשוט, לצפות בסדרות סרטים ותוכניות דרך מנוי לחברה המספקת שרותי תוכן. בישראל פועלות חברות מקומיות וחברות בינלאומיות הדואגות להתאים את התכנים לצרכן הישראלי (תרגום וכ"ו). החברות נלחמות על הכיס של הצרכן, ולכן לכל חברה ייתכנו סרטים וסדרות שמשודרים רק אצלה ולא ניתן למצוא אצל החברה המתחרה. לכן, חשוב להתקשר לכולם, לבדוק מה התכנים מה המחירים וממה מורכבת חבילת הצפייה שתרכשו. חברות ישראליות: הוט או HOT, יאס או YES, סלקום TV, פרטנר TV, ייתכן וקיימות חברות או מתחרי נוספים, מומלץ לבדוק. חברות בינלאומיות הפעולות בישראל: נכון להיום פועלת בארץ רק חברה גדולה אחת נטפליקס NETFLIX שהתאימה את התכנים לצרכן הישראלי. בנוסף, ניתן לרכוש בחנויות החשמל מכשיר שנקרא סטרימר, שתפקידו להוות מעין מחשב לתכנים המתחבר ישירות לטלוויזיה. הצגות, תיאטרון ומופעים הצגות הצגה בדומה לסרט, כולל בעצם סיפור של עלילה על ידי שחקנים, אבל ההבדל המרכזי הוא שהמשחק קורא  בלייב (באותו הרגע) על הבמה אל מול הקהל באולם מיוחד שנועד בדיוק עבור זה. משהו בחוויה של צפייה במשחק ובדמויות על הבמה מעצים את החוויה בהשוואה לצפייה בסרט בקולנוע או בבית. איפה למה וכמה הצגה אפשר לראות בתיאטרון שקיים כמעט בכול עיר מרכזית בישראל. בתל אביב: הבימה, הקאמרי, תמונע, גשר ירושלים: תיאטרון ירושלים חיפה: תיאטרון חיפה באר שבע: תיאטרון באר שבע ניתן לרכוש מנוי לכמה הצגות ביחד או לרכוש כרטיס להצגה בודדת, גם כאן ניתן למצוא הנחות לחיילים סטודנטים מועדוני כרטיסי אשראי וכ"ו. עלות כרטיס נעה בדרך כלל בין 80 שקלים ל 150 שקלים, על מנויים מומלץ לברר טלפונית עם התיאטרון. מופעי מוזיקה הופעות מוזיקה ניתן למצוא בברים שכונתיים או בבתי תיאטרון פתוחים כמו אמפי קיסריה ואו באזורי כינוס המסוגלים להכיל קהל גדול (גנים ציבוריים וכ"ו). בישראל מתקיימות לא מעט הופעות של להקות וזמרים מקומיים כמו גם הופעות של זמרים מחו"ל הנמצאים במה שמכונה 'סיבוב הופעות' הופעת מוזיקה חיה קצת כמו בחתונה, היא מלאת עוצמה וחוויה במיוחד כשמדובר בלהקה או זמר אהוב. לרוב, ניתן לשמוע על פרסומות על ההופעות הצפויות בקרוב בפרסומות ברדיו ובאינטרנט או באתרי מכירת כרטיסים כמו אתר טיקטס מופעי סטאנד אפ מופע סטאנד אפ, הוא מופע הומור בדרך כלל המופע כולל מונולוג של קומיקאי מוכר יותר או פחות מופעים אלו בני שעה וחצי עד שעתיים, מה שבטוח אתם הולכים לצחק והרבה? איפה כמה ולמה מופעי סטאנד אפ ניתן למצוא באתר סטאנד אפ פקטורי, באתר של הקומדי סטור לתושבי תל אביב באתר ישראל שאו ניתן למוצא את כל מופעי הסטאנד אפ הקרובים, הצגות ומפעים נוספים   ספרות רקע כללי עולם הספרות היהודי המכור לנו, עוסק בעיקרו בתחום הלימוד והמוסר. עם זאת, בתחום הספרות ניתן למצוא עוד מגוון רחב של תחומים, פילוסופיה, היסטוריה, דוקומנטרי, ספרות קלאסית (בלשות, מדע בדיוני, ספרות קומית, מתח, ועוד בדומה לקטגוריות הסרטים), עיתונות כתובה ועוד. עם הגעת האינטרנט, נכתבו לא מעט מאמרים על השפעותיו על הספרות המודפסת, אך זו עדיין פועלת במלוא המרץ. חשיבות הקריאה לקריאה יתרונות רבים, שאינם בהכרח קשורים באופן ישיר בקריאה. דרך קריאה, ניתן לשפר את הידע שלנו בשפה (אפילו שפת האם שלנו), מאחר והספרים נכתבים לרוב בניסוח מעט שונה מהשפה המדוברת ביום יום. קריאה גם מאפשרת לנו ללמוד על תחומים רבים ומגוונים שאינם מונגשים כיום באינטרנט. ובנוסף, הקריאה משפרת אצל אנשים את יכולת המיקוד. למעשה יש עוד יתרונות נוספים כמו, יצירת גירוי מנטלי, שיפור כושר הניתוח האנליטי, שיפור הזיכרון, הפגת מתח, רוגע ועוד. ההבדל בין סרט לספר סרט או ספר, החוויות פשוט שונות, קריאת ספר מאפשרת לנו לדמיין את המקרה וכפי שאמר איינשטיין 'דמיון חשוב יותר מידע, כי הידע מוגבל אך הדמיון חובק עולם' סרט לעומתו מספר לנו את הסיפור אבל באופן מוחשי יותר כל שנשאר פחות מקום לדמיון. עם זאת, החוויה של צפייה בסרט יכולה להיות עוצמתית בהקשרים אחרים. קריאת ספר ולאחר מכן צפייה באותו הסיפור באמצעות סרט מאוד נפוצה ואפילו מעצימה את החוויה. לעומת זאת לעשות את הדרך ההפוכה פחות מומלץ (צפייה בסרט ואז קריאת הספר) מאחר והדמיון שלנו יהיה מוגבל לדרך בה חווינו את הסיפור באמצעות הסרט. ספרים מוכרים וסופרים מפורסמים בדיוק כמו בעולם המדיה (סרטים וסדרות), גם בעולם הספרות, יש סופרים מפורסמים ואף פרסים שנתיים המחולקים על כתיבת ספרותית. עולם הספרים הקלאסי רחב מאוד, את הספרים החדשים ביותר או רבי המכר, ניתן למצוא בחנויות הספרים בארץ (הגדולות שבהם סטימצקי וצומת ספרים). תחת סופרים מוכרים או זוכי פרסים ישראליים ניתן למצוא את רם אורן, חיים באר, דן בן אמוץ (להרחבה לחץ כאן) לרשימת סופרים מכל העולם, לחץ כאן        .   היכן ניתן למצוא ספרות בכול תחום חנויות הספרים, ניתן אף למצוא חנות לספרים יד שניה. באתר סימניה שם ניתן למצוא ספרים למסירה בחינם או בתשלום סימלי. נקודות חלוקה ברחבי הארץ, לדוג' בכניסה לרכבת מרכז בתל אביב קיימת עמדה בה ניתן להשאיר ספרים ומי שמעוניין יכול לקחת כאוות נפשו. ספריות עירונית וספריות אקדמאיות (אוניברסיטאות), בהם ניתן למצוא ספרות מקצועית מיוחדת או ספרות נדירה שאינה נגישה בחנויות או באתרי האינטרנט. ספרות דיגיטלית, ניתן לגלוש לאפליקציות הספרות של APPLE או של GOOGLE  דרך הטלפון הנייד, האייפד או המחשב.      

מערכת הבריאות (הרפואה) בישראל - רקע מערכת הבריאות בישראל נחשבת בעיקרה לציבורית, המשמעות היא שהמערכת היא מערכת שממומנת בעיקרה מתקציב המדינה ובאחריותה לדאוג לכל אזרח ללא קשר למצבו הפיננסי או לקשריו האישיים. בשנת 1995 נכנס לתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי. החוק אומר, שכל אזרח בישראל חייב להיות מבוטח על ידי אחת מארבע קופות החולים בישראל (נרחיב בהמשך) ולקבל מהקופה את מלוא הכיסוי הנדרש לכל צרכיו הרפואיים (למעט כמה יוצאי דופן). מערכת הבריאות בישראל מחויבת כאמור על פי חוק לתת לאזרח את צרכיו הרפואיים, בהתאם לסטנדרטים שקבע החוק, להוציא טיפולי שיניים (מעל גיל 16), רפואה משלימה ותרופות שלא נמצאות בסל התרופות. עם זאת, בשני העשורים האחרונים התפתחה בישראל מערכת רפואה פרטית הנתמכת באמצעים וברופאים מתוך המערכת הציבורית, הרפואה הפרטית פועלת בעיקר בשעות הפנאי של המערכת (אחרי שעות המשרה במסגרת הציבורית). מערכת הרופאה הפרטית מאפשרת לאלו הבוחרים לשלם יותר, לבחור את הרופא או המקום בו יבוצע ההליך הרפואי לו הם זקוקים ולרוב בפרק זמן מהיר יותר ביחס לרופאה הציבורית. מערכת הרפואה בישראל דורגה במקום השישי מתוך כלל מדינות העולם על ידי מדד בלומברג. מכאן, שמערכת הבריאות בישראל היא מהטובות ביותר בעולם. מטרת המאמר, לתת ליוצא בשאלה כלים ופרטים על התנהלות המערכת ודרכי הפניה בעת הצורך. מומלץ לקרוא את המאמר ולוודא שאנו יודעים מראש מה לעשות בכל מקרה בכדי להימנע מבזבוז זמן יקר בעת לחץ או מצב חרום. מבנה המאמר מבנה מערכת הבריאות. קופות החולים – מנוי, שונות ופרטי התקשרות. בתי חולים סוגים ופרטי התקשרות. שרותי הרפואה לחייל בשרות צבאי. פניה לקבלת טיפול רפואי. רפואה מונעת. רפואה משלימה רפואה לטסים לחול. מבנה מערכת הבריאות בישראל משרד הבריאות משרד הבריאות הוא הרגולטור (קובע את המדיניות והחוקים) בכול הקשור למערכת הבריאות ואחראי על הבקרה והתוצאות. כל נושאי הקשור בבריאות, חוקים והחלטות, שרות ומענה לפונה, זמני פניה, סוג הטיפול אותו אנו זכאים לקבל, משך הזמן להמתנה, איכות הטיפול הרפואי, התרופות אותם נקבל ועד ועוד כולם בסמכות ובהחלטת משרד הבריאות. מערכת הבריאות כולה, הציבורית והפרטית, כפופה להחלטות משרד הבריאות ומחויבת לעמוד בסטנדרטים המוגדרים בחוק. משרד הבריאות מפעיל בעצמו חלק מבתי החולים בישראל חלקם אף בתחום בריאות הנפש. במקרה של קבילה על המערכת הרפואה האזרחית (שרות לקוי או כל בעיה אחרת), ניתן לפנות למוקד קול הבריאות של משרד הבריאות באמצעים הבאים. טלפון: 5400* או 02-5655969 או למלא טופס (בקישור המצורף). ואו באמצעות המייל call.habriut@moh.health.gov.il קופות החולים בישראל בישראל ארבע קופות חולים (פרטיות), כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית (בלחיצה על שם הקופה ניתן להיכנס לאתר הקופה). פרטי יצירת הקשר עם קופות החולים: כללית 2700* או 03-9405350 לרשימת המרפאות (לחץ על צמד המילים 'לרשימת המרפאות') מכבי 3555* או 1700-50-53-53 מחו"ל 972-3-514-3999+ לרשימת המרפאות מאוחדת 3833* או 077-2703756 לרשימת המרפאות לאומית 1700-507-507 לרשימת המרפאות כל אזרח בישראל חייב להיות מנוי על שירותי אחד מארבע קופות אלו ולקבל את שירותי הרפואה שלו מהקופה. לכל אזרח בישראל תיק רפואי המנוהל על ידי קופת החולים בה הוא מנוי, והוא רשאי לעבור (ביחד עם התיק הרפואי) מקופה לקופה כרצונו, בהתאם למחיר למרפאה הקרוב, או לשביעות רצונו מאיכות השירות. עם זאת, לא מומלץ לעבור סתם מקופה לקופה או ממרפאה אחת לשנייה, אלא במקרים משמעותיים. הסיבה לכך נעוצה בעבודה שהעברת המידע מקופה לקופה לא תמיד מועברת באופן מלא וכך אנו עלולים לפגוע במידע הרפואי הקיים עלינו ולהשפיע לרעה על איכות הטיפול שנקבל בעתיד. במקרה של בעיה עם הרופא או איכות השרות, מומלץ כצעד ראשון לפנות למחלקת פניות הציבור של הקופה ולנסות לטפל בבעיה דרכם (או דרך מוקד הפניות של משרד הבריאות הרשום למעלה). כל תהליך של פניה לקבל שירות רפואי, תמיד חייב להתחיל דרך קופת החולים בה מנוי הפונה, למעט במקרה חרום של ממש בו ניתן לגשת ישירות לאחד מחדרי המיון של בתי החולים (בהמשך המאמר ארחיב על כמה תהליכי פניה לקופת החולים וקבלת טיפול רפואי). סוגי מנוי כאמור כל אזרח בישראל מחויב להיות מנוי על שירותיה של אחת מארבע קופות החולים הקיימות בישראל. קופת החולים יכולה להציע למנוי כמה חבילות. חבילת בסיס, זו החבילה המחויבת על פי חוק, דרכה רוכש המנוי את כלל שרותי הרופאה הקיימים בחוק. חבילת נוספות - החבילות הנוספות באות כתוספת על חבילת הבסיס ומציעות לרוב שיפור של השירותים מעבר למתחייב בחוק. דוגמא לדברים הכלולים במסגרת ההרחבות התייעצות עם רופא מקצועי (במסגרת הרפואה הפרטית הקיימת בישראל). בחירת רופא מנתח בתהליך רפואי (בניגוד לרפואה הציבורית בה הרופאה נבחר על ידי המנתח). אשפוז לתהליך רפואי בבית חולים פרטי. הרחבת חבילת בדיקות הריון. רפואת שיניים במסגרת הביטוח הרפואי (מעל גיל 16). טיפולים אסתטיים (הסרת שיער ועוד). רפואה משלימה. במסגרת חבילות ההרחבות קיימות כמה חבילות, לדוגמא בקופת חולים כללים ניתן לרכוש כמה חבילות כללית משולם. מושלם לילדים, מושלם לצעירים, מושלם לנשים, מושלם להיריון, למשפחה ולגיל הזהב. מומלץ ואף חשוב לברר עם מוקד הקופה או באתר הקופה את התנאים המוצעים. בנוסף, ניתן לפנות לאחד מחברות הביטוח בישראל ולבטח מראש מצבים רפואיים או טיפולים שייתכן ונדרש להם בהמשך חיינו. חברות הביטוח אף מציעות פוליסות הקשורות באובדן ימי עבודה או הטסה לחו"ל במקרים מיוחדים. חשוב מאוד לוודא שאנו לא קונים ביטוח כפול. כלומר, שאנו לא קונים ביטוח כזה שכבר מכוסה במסגרת החבילה שקנינו בקופת החולים.   בתי החולים בישראל בתי החולים בישראל פועלים באחת משלוש המסגרות הבאות, בית חולים ממשלתי, בית חולים השייך לאחת מקופות החולים (לרוב כללית) ובית חולים פרטיים המיועדים לכאלו הבוחרים לרכוש שירות בריאות פרטי בתוספת תשלום. לדוג' - חולה הנזקק לשירותיו של אחת מבתי החולים בישראל (בהנחה ואין לי שרות פרטי מיוחד) הוא יגיע לאחד מהשניים הראשונים, בית חולים ממשלתי או בית חולים השייך לקופות החולים. בתי החולים הפרטיים לרוב אינם מיועדים לנושאים דחופים, אלא נותנים מענה לתהליכי רופאה מתוכננים מראש (ניתוח מתוכנן מראש, בדיקות מקיפות ועוד). פרטי התקשרות ומידע בתי חולים בישראל קישור למפת בתי החולים בישראל אתר מרכז לידע על בתי החולים והשירותים בתי חולים כלליים הגליל המערבי (בנהריה), זיו (בצפת), רמב"ם (בחיפה), בני ציון (בחיפה), מרכז רפואי כרמל (בחיפה), פוריה (עמק הירדן), העמק (עפולה), הלל יפה (חדרה), הרצליה מדיקל סנטר (הרצליה), לניאדו (נתניה), מאיר (כפר סבא), רבין (פתח תקווה), מעייני הישועה (בני ברק), אסותא (תל אביב), איכילוב ( תל אביב), תל השומר (רמת גן), וולפסון (חולון), אסף הרופא (צריפין), קפלן (רחובות), הדסה (ירושלים), הר הצופים (ירושלים), שערי צדק (ירושלים), ביקור חולים (ירושלים), משגב לדך (ירושלים), בית חולים האוניברסיטאי (אשדוד), ברזילאי (אשקלון), סורוקה (באר שבע), יוספטל (אילת). בתי חולים לילדים מאייר (חיפה), שניידר (פתח תקווה), דנה (תל אביב), ספרא (תל השומר), אלין (ירושלים). בתי חולים שיקומיים וגריאטריים נווה אבות (פרדס חנה כרכור), בית לוינשטיין (רעננה), בית רבקה (פתח תקווה), אלין (ירושלים), בית חולים הרצוג (ירושלים), הרצפלד (גדרה), המרכז הרפואי שיקומי פלימן (חיפה). בתי חולים פסיכיאטריים מזרע (עכו), טרית כרמל (טירת כרמל), שער מנשה (פרדס חנה), שלוותה (הוד השרון), גהה (פתח תקווה), אברבנל (בת ים), נס ציונה (נס ציונה), טלביה (ירושלים), כפר שאול ואיתנים (ירושלים), המרכז לבריאות הנפש (ירושלים), באר שבע (באר שבע), מרכז רפואי לבריאות הנפש לב השרון (פרדסיה). הרפואה הצבאית הרפואה הצבאית בישראל נותנת מענה בעיקר במקרים קלים ושוטפים (ואו בחרום בעת לחימה מה שאינו רלוונטי למאמר) בדומה לרופא משפחה בקופת החולים. במקרה בו החייל נדרש להליך רפואי מורכב (מחלה או פציעה קשה) הדורש טיפול בבית חולים, יועבר החייל לבית החולים הקרוב (למערכת הרפואה האזרחית) להמשך טיפול. בבתי החולים בישראל קיים גוף צבאי הנקרא ר"מ 2 (רשימה מקובצת 2) שתפקידה ללוות את החייל בעת שהותו בבית החולים ולענות על כל צרכיו. מאחר וכל חייל בצבא חייב להיות משויך לגוף פיקודי (לכל חייל יש מפקד), במקרה של אשפוז ארוך ר"מ 2 הופך להיות הגוף המפקד על החייל בתקופת האשפוז או השיקום. רשימת הטלפונים של ר"מ 2 בבתי החולים בישראל. חייל בצה"ל אינו רשאי לפנות לבדו (על דעת עצמו) לחדר מיון אלא במקרה חרום המחייב פינוי חרום. במקרה של מחלה בסוף שבוע המחייבת טיפול דחוף (אך לא בחרום) יפנה החייב לאחד ממרכזי הרפואה הדחופה עלייהם אסביר בהמשך ושם יוחלט האם להפנות להמשך טיפול בבית חולים, או לתת מענה במסגרת המוקד לרפואה דחופה אליו ניגש החייל. טיפ לחיילים ולמתגייסים בקרוב בניגוד לרפואה האזרחית, צהל מחויב לטיפולי השיניים של החיילים בשרות סדיר וקבע. מאחר ועלויות טיפולי שיניים בישראל יקרות מאוד ועלולות להגיע לכדי עשרות אלפי שקלים, מומלץ מאוד לנצל את תקופת השרות הצבאי לסיים את כל טיפולי השיניים הנדרשים. פניה לטיפול רפואי הפניה לטיפול רפואי בישראל תלויה בחומרת המקרה, בדחיפות ההגעה לנקודת הטיפול ובשעת הפניה (בשעות פעילות המרפאות או אחרי). פניה במקרה של חירום רפואי במקרה של טיפול חירום המחייב הגעה מהירה ומידית לנקודת טיפול, נתפנה למיון בכוחות עצמנו ואו נזמין אמבולנס (במקר בהול) על ידי חיוג 101 וזה יפנה אותנו לחדר המיון הקרוב. במקרה של הזמנת אמבולנס שלא בצדק (כלומר שלא היה מספיק דחוף) או שיכולנו להתפנות עצמאית (ברכב או בתחבורה ציבורית), תסרב קופת החולים לממן את עלות האמבולנס (כמה מאות שקלים). במקרה של פניה למיון שלא בצדק (כלומר, יכולנו לפנות למרכז רפואה דחופה או להמתין למרפאה בבוקר) תסרב קופת החולים לשאת בדמי הטיפול במיון ואנו נחויב במלוא דמי הטיפול (סביב 2,000 שקלים). במקרה של פניה דחופה (במידה והיא לא מצב חירום רפואי), מומלץ לפנות למוקד החרום של קופת החולים בה אנו מנויים (הפועלים תמיד) לפני ההגעה למיון ואו בדרך אליו ולקבל המלצה לאיפה לפנות. במידה וקיבלנו הפניה לחדר מיון, נדע מראש שאנו פטורים מתשלום עלות הטיפול במיון ונחסוך עוגמת נפש בעתיד. מצב חירום רפואי, לרוב יוגדר ככזה המסכן חייב אדם ומחייב טיפול בטווח הזמן המידי ואו במקרה בו מניעת טיפול בטווח הזמן המידי אינה מסכנת חיי אדם אך יכולה לגרום נזק בלתי הפיך לחולה. אם יש ספק, עדיף להפעיל אמצעי חרום ולהסתכן בתשלום עלות הפינוי והמיון ולא לקחת סיכונים מיותרים בכדי לחסוך. במידה ולא הספקנו לפנות למוקד קופת החולים לפני, אל דאגה, במידה ואכן מודבר במקרה חירום רפואי תשלם הקופה על 100% מעלות הטיפול במקרה של אשפוז ואו חלק במקרים אחרים, כל שעליכם לעשות הוא לפנות לקופה, להציג את המסמכים מהמיון ולבקש החזר. חשוב לזכור, חדרי המיון ובתי החולים (בישראל) נועדו לתת מענה למקרי חירום רפואי, מקרים מורכבים המחייבים טיפול מידי מקרי המחייבים אשפוז באחת ממחלוקת בית החולים. חדרי המיון לרוב עמוסים מאוד בעיקר בשעות שלאחר שעות הפעילות ובסופי השבוע, ועל כן מומלץ לשקול הגעה אם המקרה אינו עומד האחד מהתנאים המפורטים למעלה. חובה להגיע לחדר המיון עם אמצעי תשלום ותעודה מזהה (מומלץ גם עם כרטיס קופת החולים). טיפול דחוף שאינו מצב חירום במקרה הדורש טיפול דחוף שאינו בהכרח בהול או מורכב, מפעילות קופות החולים (ואו שכרות את שירותיהם) של מרכזי רופאה דחופה כדוגמת טרם הפועלות בשעות הפעילות ואחריהם. מוקדים אלו מהווים כאין קישור לפני פניה לבית חולים, במקרה הצורך. ניתן להגיע למרכזים אלו גם מבלי לקבל אישור ממוקד הקופה. במוקדים אלו יבדוק אתכם רופא תורן המתמחה בבעיה, במידה והרופא לא יכול לתת מענה לבעיה הוא יפנה אתכם להמשך טיפול במיון, אחרת תקבלו את הפתרון או התרופה ולבעיה ותשוחררו להמשך מעקב וטיפול של הרופא במרפאת האם שלכם (להמשך טיפול בקהילה). למציאת שם המרכז לרפואה דחופה הקרוב לביתכם תחפשו בגוגל 'מרכז לרופאה דחופה בתוספת שם קופה החולים שלכם. דוג' ' המרכז לרפואה דחופה כללית' מפאת כמות המרכזים השונים לא יכולתי להביא כאן את כל הרשימה. טיפול רפואי למחלה שגרתית או תלונה על מצב רפואי במקרה של מחלה, או כאב או תופעה חריגה הנמשכת זמן מה, תחילת הטיפול הרפואי הוא דרך רופא המשפחה שלנו (במרפאת הבית). רופא המשפחה, יקשיב לתלונה, יבדוק אותנו ויחליט בהתאם לממצאים על אחת מ2 האפשרויות הבאות. הטיפול הנדרש (במקרה הצורך הוא אחראי לתת לנו אישור ימי מחלה אותם נגיש בעבודה). המשך בדיקות מקיפות והפניה לרופא מקצועי (בקהילה או בבית חולים). רופא מקצועי הינו רופא המתמחה בתחום רופאה מסוים לדוג' רופא עיניים, קרדיולוג, רופא עור, פנימאי וכ"ו. במקרה בו הרופאה המקצועי יחליט על בדיקות כלשהם, נשלח למוקד ביצוע הבדיקות ונחזור אליו עם התוצאות להמשך טיפול. תהליך טיפול בבעיה רפואית שאינה דחופה במסגרת בית חולים או במסגרת הקהילה (קופות החולים), עלול לקחת חודשים ולפעמים אף יותר. תרשים זרימה לפניה לטיפול רפואי לאזרח או חייל הפניה לחייל דומה לפניה של אזרח למעט במקרה של מחלה או ברור רפואי, כאן ייפנה החייל תחילה לרופא צבאי במקום לרופא משפחה. רפואה מונעת המונח רפואה מונעת, מתייחס לפעולות שאנו יכולים לעשות לפני בכדי לוודא שלא נחלה. הפעולות העיקריות שנוכל לעשות בכדי להימנע ממחלות: שמירה על כושר גופני. לאכול בריא. ביצוע בדיקות תקופתיות (לזיהוי מוקדם של סממנים שיכולים להוביל למחלות). נושא זה משמעותי מאוד, במיוחד לאחר מעבר גיל 30. ברשות קופות החולים רשימת בדיקות המומלצת לכל גיל וגיל. לרוב, תקבלו הפניה אוטומטית לביצוע הבדיקות המומלצות ללא צורך בפניה מראש לרופא המשפחה. כלל הנושאים האלו מלווים על ידי קופת החולים, מומלץ מאוד להשתמש במידע המונגש לכם על ידי קופת החולים. אם אינכם בטוחים, ניתן לשאול את רופא המשפחה או האחיות בקופת החולים. רפואה משלימה המונח רפואה משלימה, מתייחס לפעולות רפואיות הקשורות לטיפוח ויופי כמו גם לרופאה שאינה קונבנציונלית (הרפואה המקובלת) כגון דיקור סיני. במסגרת הביטוחים המשלימים, מציעות קופות החולים חבילות רפואה משלימה כמו דיקור סיני, הסרת שיער, ועוד. לכן, אם אתם  רואים צורך לגשת לאחד משרותי הרופאה המשלימה, כדאי לבדוק האם מה שאתם מחפשים ניתן במסגרת הרופאה המשלימה. רפואה לטסים לחול מבנה שרותי הרפואה במדינות שונות יכול להיות אחר לגמרי מזה הקיים בישראל. לדוג'  בחלק מהמדינות, כלל הפניות לרופא מתחילות בחדר מיון, שם החולים מסווגים להמשך טיפול כאשר מרבית טיפולי ההמשך מרוכזים באותו המבנה, מטיפול תרופתי פשוט ועד אשפוז מורכב. מומלץ מאוד את סידורי הרפואה במדינה בה תבקרו מבעוד מועד. בנוסף, מומלץ ואף על הגבול החובה לעשות ביטוח נסיעה לחו"ל בהתאם למטרת הנסיעה (עלות ביטוח לטסים לסקי גבוהה מעלות הביטוח לטסים לבילוי רגוע יותר). ככל, בהרבה מדינות בעולם (גם במדינות מערביות), שרותי הרפואה הם בתשלום מלא. במקרה בו לא יהיה לכם כיצד לשלם, יכולים למנוע מכם טיפול נדרש ואו תמצאו את עצמכם חייבים עשרות אלפי שקלים בגין הליך רפואי לא צפוי. לכן, ביטוח רפואי לחול הוא כמעט בגדר חובה! ובנימה אופטימית זו, שתהיו לי בריאים? מקווה שהמאמר עזר לכם, אם יש לכם תיקונים המלצות או הארות, נשמח שתכתבו לנו בתגובות ואנו נשתדל לענות ולהשלים את המידע החסר בהקדם.

כמה פעמים אמרת שהיית נכנסת לכושר אם רק היה לך קצת פחות עומס בחיים? האם העומס באמת ירד? כנראה שלא. העומס מתחלף איכשהו בעומס אחר, והתירוצים ממשיכים להופיע, אבל את הגוף זה לא מעניין, כל מה שהוא רוצה זה לקבל את הזמן ואת הכבוד שמגיע לו.   קבוצת הריצה של הסלון חוזרת לעונה נוספת  אימון שבועי של ריצה וכושר בשילוב פילאטיס מזרונים. חלק ראשון - ריצה, חלק שני - אימון על טכניקת ריצה נכונה ומניעת פציעות. חלק שלישי - אימון פילאטיס על מזרון או עם גומיות, לחיזוק שרירי הליבה ועיצוב וחיטוב הגוף. מטרת האימונים היא להעניק הזדמנות להגיע למטרות הריצה המתאימות לכל אחד ואחת מאיתנו עם אופציה להשתתף במרתונים המתקיימים בתל אביב במהלך השנה.   מי המאמן? אלי יואל דרור, יוצא החברה החרדית ועוסק בעולמות הספורט והאקסטרים שנים רבות, מאמן מרתונים בשנים האחרונות, יביא אתכם למרחקים ארוכים, מ 0 ל- 100! למי זה מתאים? גם למתחילים וגם כאלה שכבר התנסו בריצה למרחקים משמעותיים. מתי? הקבוצה תיפגש אחת לשבוע בימי ראשון בין השעות 18:15-19:15, תתכוננו להזיע :) נקודת המפגש: אצטדיון האתלטיקה הדר יוסף - בכור שלום שטרית 2, תל אביב. עלות האימונים: ההצטרפות לקבוצה מותנית בהרשמה מראש, ובתשלום של 100 שקלים עבור כל תקופת האימונים. למה צריך לדאוג לפני המפגש הראשון? לנעלי ריצה ובגדים נוחים וארגזים של מוטיבציה.   לכל שאלה או התייעצות ניתן לפנות למינה בטלפון: 050-203-3058 ההרשמה למטה ⇓   כל השירותים המוצעים כאן נמסרים ישירות על ידי עמותת יוצאים לשינוי. תוכלו להיות רגועות ורגועים – אתם בידיים טובות (:

החיים שלנו שזורים באנשים אחרים: בזוגיות, במשפחה, בשיחות ובמחשבות. אבל מיהו באמת ה"אחר"? איך אנחנו מצליחים לראות מישהו כאדם עם עולם פנימי – ולא כסתם חלק מהסביבה? מוזמנות ומוזמנים לערב פילוסופיה והגות בסלון חיפה, שיעסוק במשנתם של ההוגים אדמונד הוסרל וז'אן - פול סארטר, בהבנת מושג "האחר" מנקודת מבט פנומנולוגית, והתחקות אחר תהיות כמו; איך אנחנו מזהים אדם אחר כסובייקט עם עולם פנימי, ולא כעוד "דבר" בסביבה שלנו? מה מייחד את הקשר שלנו עם בני אדם לעומת קשר עם חפצים או יצירות? למה האחר חיוני להבנה של עצמנו ושל המציאות שלנו?   האירוע בהנחייתו של אלי פנחס - גולן, דוקטורנט ומרצה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ובבית שי עגנון, בעל תואר ראשון במתמטיקה ופילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב וחבר בקהילת היוצאים מה בתוכנית? מפגש קהילתי חם וביתי הרצאה מעוררת השראה על משנתם והגותם של גדולי הפילוסופים במאה ה-20, בנושא "האחר מנקודת מבט פנומנולוגית" דיון פתוח ושיח משותף עם המשתתפות והמשתתפים מתי ואיפה? סלון יוצאים לשינוי – חיפה | סירקין 21 28.05.2025 "כל מה שאני יודע הוא שאיני יודע דבר."(סוקרטס)