ההיסטוריה של מחאת היוצאים והתנועה החברתית שהצמיחה

יוצאים לשינוי כתנועה חברתית:

תנועות חברתיות קמות מתוך צורך הולך וגובר של אוכלוסיה מסוימת לשנות עוול שנגרם לה. תחושת המחנק וההבנה ש”אם אין אנחנו לנו, מי לנו” מובילים לצמיחתן של תנועות חברתיות הפועלות ליצירת שינוי בשלל המישורים הציבוריים, משינוי מדיניות ממסדית דרך שינוי תדמית ותפיסה כלפי אוכלוסייה מסוימת ועד יצירת תנועה חברתית של ממש הפועלת למען הקהילה ויוצרת את ההשפעה והשינוי במרחב הקהילתי. לרוב, הן אוכלוסיה היוצאת למאבק והן סביבתה החברתית והמדינית של אותה האוכלוסייה מודעות לכך שמדובר באוכלוסייה מובחנת. כך קרה עם מאבקם של השחורים בארצות הברית ובדומה להם, גם הלהט”ב שיצאו למאבק.

 

בשונה ממאבקים בהם האוכלוסיה מובחנת עוד בטרם התאגדה, מסעם של היוצאים מהמגזר החרדי היה ארוך עוד יותר היות והאוכלוסיה והקהילה עצמה לא זיהתה את עצמה כתנועה חברתית.

 

בשנת 2012 החלה המדינה לפעול אקטיבית לשילובם של חרדים בצבא, תעסוקה והשכלה מתוך ההבנה שללא מאמצים אקטיביים, הפערים הקיימים בין האוכלוסיה החרדית לכללית הן תפיסות עולם והן בפערים השכלתיים, לא יאפשרו מיזוג אפקטיבי. בכדי לפתור את הבעיה הזו, הקימה המדינה מגוון מסלולים שמטרתם לסייע לבוגרי החינוך החרדי במסעם אל תוך החברה הישראלית. מטרה זו היא ללא כל ספק מטרה ראויה אך כמו בכל מדיניות ציבורית, החליפה הנתפרת לא תמיד תתאים לכל בעלי הגדלים והמידות. ניסיונה של המדינה לסייע לחרדים, הוביל לאפלייה חמורה כלפי מי שבחרו לעזוב את החברה החרדית. הקריטריונים לקבלת הסיוע במסלולי השילוב היו כמובן השכלה במוסדות חרדיים, ולהם נוסף הקריטריון של שמירת אורח חיים חרדי. קריטריון זה הוכנס, ככל הנראה, ללא כוונות לפגוע ולהפלות אולם, נוכחותו יצרה מציאות אבסורדית במסגרתה שני אחים לאותה האם שגדלו באותה חברה ולמדו באותם המוסדות לא יכלו לגשת לאותו הסיוע מרגע שאחד מהאחים בחר לשנות או להוריד את כיפתו.

 

הגדרה על בסיס השלילה:

עוד בטרם נרשמה יוצאים לשינוי כעמותה, היא כבר פתרה את בעיתם הראשונה של היוצאים מהחברה החרדית בכך שהיא הכריזה עליהם כעל אוכלוסיה מובחנת והחלה לפעול למענם. הגדרה זו הגיעה על דרך השלילה, כל מי שהופלו על ידי המדינה הם חברי אותה הקהילה או המגזר. הצעד הראשון היה ההבנה של היוצאים והיוצאות המיסדים, כי היותנו אוכלוסיה ההולכת וגדלה משמעה שיש לנו כח  ציבורי ופוליטי. את הכח הזה הם הוציאו אל הפועל בכינוס מפגש ראשון עם ח”כ (שר הרווחה לשעבר) בוז’י הרצוג במסגרתו פגש הח”כ יוצאים ודיבר איתם על הפערים הדורשים טיפול. מפגש זה הוביל למיפוי הראשון בהיסטוריה של בעיותיהם של “אוכלוסיית היוצאים בשאלה” בנייר עמדה מסודר. צעד זה הוביל את דור המייסדים להבנה כי אין מנוס מלהקים גוף מסודר שיעסוק בפתרון הבעיה.

הלוגו של יוצאים לשינוי בין השנים 2012 ל-2014

הקמתה של יוצאים לשינוי ופועלה:

2012

2013

2014

הלוגו של יוצאים לשינוי משנת 2014 ועד 2018

2015

2016

הלוגו של יוצאים לשינוי משנת 2018

2017

2018

ההיסטוריה עדיין נרשמת בימים אלו ממש.. רוצים להצטרף למהפכה? היו איתנו בקשר! info@leshinuy/org