התאמת הצבא ליוצאים

מדי שנה עולה מספר בוגרי החינוך החרדי המתגייסים לצה”ל, ובתוכם גם יוצאים בשאלה. היוצאים המתגייסים פונים לעיתים אל המסלולים הייעודיים לחרדים, אך יחד עם זאת ישנה גם התגייסות רחבה ליחידות כלל צה”ליות אשר אינן נותנות את אותם יתרונות והטבות שיש במסלולי השירות החרדיים. בין היתרונות, למשל, השתתפות בקורסים ולימודים מובנים בחלק האחרון של השירות הצבאי, המהווים קרש קפיצה משמעותי עבור היוצא, ומסייעים לו לצמצם פערי תרבות וידע ולצאת אל החיים האזרחיים מנקודת פתיחה שווה לשאר האוכלוסיה.
השירות הצבאי הוא מורכב, במיוחד עבור חיילים יוצאי החברה החרדית. במסגרת מסלולם הצבאי נתקלים מרבית חיילים אלו בקשיים רבים, הנובעים מהרקע התרבותי והחינוך לו זכו. מעבר למורכבות החברתית הטבעית למי שמבקש להשתלב במערכת הצבאית, ומעבר לחוסר ההיכרות עם האתוס הצבאי ולגיוס בגיל מבוגר יחסית, ישנם קשיים אשר המערכת הצבאית יכולה להקל עליהם באמצעות התאמות שונות-
ראשית, עוד בטרם גיוסם, נפגעים ציוני הקב”א והדפ”ר של המועמדים לשירות בשל פערי ההשכלה שלהם, ובשל העובדה שחלק מן המיונים נעשו עוד כאשר חשבו שלא ישרתו שירות צבאי. כתוצאה מכך, עלול המשך שירותם הצבאי להיפגע: נתוני האיכות הנמוכים מהווים חסם לשירות כלוחמים או לקבלה לקורסים צבאיים שונים (כגון קורסי תומכ”ל או קורסי פיקוד וקצונה), קורסים אשר עשויים גם לשפר את תנאי השירות.

שנית, בשל ההתנגדות החריפה בקהילה החרדית לשירות צבאי, ברוב המקרים יחווה החייל המתגייס לצה”ל הדרה חברתית וניתוק קשרים משפחתיים. חייל בודד, בהעדר תמיכה וללא עורף משפחתי, עשוי לחוות קושי נפשי גדול, בהיעדר יכולת לחלוק את הקשיים. לקשיים המנטאליים נלווית פעמים רבות גם מצוקה כלכלית שעמה מתמודד החייל, לפעמים אף בתנאים בהם הוא מתקשה לקיים עצמו בחופשות.

כחלק מהמאבק להשוואת זכויות, פועלת העמותה לשינוי מדיניות הצבא מול אוכלוסיית היוצאים בשאלה, ולהביא להכרה באוכלוסיה זו כאוכלוסיה מיוחדת הזכאית לאותו מעמד ולאותן זכויות להן זוכים החרדים המתגייסים לצבא. העמותה פועלת גם להשוואת הזכויות הניתנות במסלולי הסיוע המיועדים כיום רק לחרדים- מסלול שח”ר ומסלול נצח יהודה- גם ליוצאים בשאלה. המהלכים הללו  ונוספים (של עמותת יוצאים לשינוי, עמותת הלל ופעילות של חיילים יוצאים באכ”א) הובילו להעלאת המודעות בנוגע לתנאי השירות של היוצאים, לכתיבת עקרונות שירות הנוגעים ליוצאים בשאלה באכ”א, ולהישגים רבים נוספים:

• מיון מותאם לקביעת נתוני איכות -קב”א ודפ”ר. קיום מסלולים בהם צה”ל מאפשר התעלמות מוחלטת מנתוני האיכות, וכך מאפשר השתלבות ביעדים איכותיים במגוון זרועות הצבא.
  בכל הנוגע ליציאה לפיקוד וקצונה, יכולים בוגרי החינוך החרדי שאינם משרתים במסלול חרדי לצאת לקורסי פיקוד על סמך חוות דעת מפקד, זאת, שוב, תוך התעלמות מנתוני האיכות שלהם.
• סיוע בהכרה בזכאות למעמד חייל בודד- התאמת הגדרות מעמד “חייל בודד”, והכרה בחיילים שהוצאו מהבית כחסרי עורף משפחתי וזכאים למעמד מיוחד זה. למעמד “חייל בודד”.
• מתן אפשרות להשלמת השכלה והשלמת בגרויות בזמן השירות.
• שנת משימה – המשרתים במסגרת המסלולים החרדיים זוכים ל”פרק משימה”, בה משלימים פערי השכלה במשך שמונת החודשים הקודמים לשחרור. בוגרי החינוך החרדי יכולים לקבל תקופה מקוצרת בארבעת החודשים האחרונים לשירותם, במסגרתה ישתתפו באחד מ-16 קורסים (פסיכומטרי, נהיגה וכדו’).
• הקצאת קצין נאמן לנושא היוצאים בשאלה – קצין המשרת במדור שילוב חרדים, האמון על בוגרי החינוך החרדי שאינם משרתים במסלולים החרדיים. תפקידו לוודא שהמדיניות שנכתבה תיושם, ולהוות כתובת לשאלות ומענות עבור היוצאים בשאלה בצבא.
• סימול וזיהוי- כיום יודעת המערכת הצבאית לזהות את כל בוגרי החינוך החרדי, וכך מתאפשר מתן שירותים גם למי שאינם משרתים במסלול חרדי (שח”ר או נצח). העמותה מנהלת מעקב בכדי לוודא שעניין זה אכן מיושם.
• פרק משימה ליוצאים בשאלה – כל בוגרי החינוך החרדי המשרתים בצה”ל זכאים לצאת ללימודים בארבעת חודשי השירות האחרונים שלהם. לפרטים נוספים לחצו כאן.

במקביל לשינויים במערכת הצבאית, פועלת העמותה גם להקמת מסלולים ומענים ייעודיים לאוכלוסיית היוצאים בשאלה, כאשר לאחרונה נפתח ערוץ ראשון של שירות לאומי ייחודי ליוצאים בגילאי 18-24, בשיתוף פעולה עם עמותת עמינדב לשירות לאומי.

בנוסף מתקיים ב’סלון’ מדי סוף-שבוע “נוהל מוצ”ש”- מפגש חברתי ליוצאים בגילאי צבא, המהווה מעגל חברתי מהנה ותומך עם צעירים החווים את אותו שלב בחיים ובני גילאים דומים.